צרור דפים בכתב-יד, תשובות בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו סלימאן מני אב"ד חברון, בהן תשובות רבות שהשיב לתלמידו רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [חברון, בסביבות שנת תרל"ו 1876].
דפים מתוך מחברת התשובות של רבי אליהו מני (דפים יב-יט, לז-מב). המחברת כתובה לסירוגין בכתיבה אוטוגרפית (עם מחיקות, הוספות ותיקונים) של המחבר ובכתיבה נוספת (כנראה בכתב-יד בנו רבי סלימאן מנחם מני). כפי הנראה, מחברת זו שימשה לכתיבת התשובות במקור, ולאחר מכן הועתקו באופן מסודר למכתבים שנשלחו אל השואלים. הדפים שלפנינו כוללים תשובות וקטעים רבים שטרם נדפסו.
תוכן הדפים שלפנינו:
· בעמוד הראשון קטע מנוסח שטר, העתקה בכתב-יד רבי סלימאן מנחם מני עם תיקונים בכתב-יד רבי אליהו מני. דף יב/1.
· עשרים וחמש שאלות ששאל רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי" את רבי אליהו מני - כתובות ברצף, בכתב-יד רבי מנחם מני - ואחריהן התשובות של רבי אליהו מני על שאלות אלה, כתובות בכתב ידו. בסיום התשובה האחרונה, מופיעה חתימתו: "הצעיר אליאו סלימאן מני". שלוש מן התשובות (ללא השאלות) נדפסו בספר ברכת אליהו לרבי אליהו סלימאן מני (ירושלים תשכ"א, דף כח), השאר - לא נדפס, למיטב ידיעתנו. דפים יב/2-טו/1.
· שאלה בענייני גוד או אגוד בירושה ויתומים, עם תשובה ארוכה מאת רבי אליהו מני; תשובה מרבי אברהם אשכנזי [מירושלים, ה"ראשון לציון"] בעניין זה (העתקה בכתב-יד רבי מנחם מני); תשובה שניה מרבי אליהו מני בעניין זה (התשובות כתובות לסירוגין בכתב-יד רבי אליהו מני ובכתב יד בנו). תשובות אלו נדפסו בשו"ת תנא דבי אליהו לרבי אליהו סלימאן מני, הוצאת חברת אהבת שלום, ירושלים תשנ"א. דפים טו/2-ט.
· תשובה (חסרה בתחילתה) בענין מוחזק וכללי הפסיקה, מסתיימת: "זעירא דמין חברייא... הצעיר יצחק אבולעפייא ס"ט" [רבי יצחק אבולעפיה, מחכמי טבריה ודמשק, בעל "פני יצחק"]. העתקה בכתב-יד רבי אליהו מני. למיטב ידיעתנו, לא נדפסה. דפים לז/1-לח.
· טיוטת תשובה בענייני חושן משפט, מסתיימת: "כה דברי איש צעיר ומן הדעת עני אליאו סלימאן מני יצ"ו". למיטב ידיעתנו, לא נדפסה. דף לט.
· עשרים שאלות ששאל רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי" את רבי אליהו מני - כתובות ברצף, בכתב-יד רבי מנחם מני - ואחריהן תשובותיו של רבי אליהו מני על שאלות אלה, כתובות בכתב ידו. כותרת בראש השאלות: "אלו השאלות באו לי מבבל מאת הרב רי"ח טוב נר"ו". בסוף התשובות חתימה: "כה דברי איש עני אליאו סלימאן מני יצ"ו". שאלות ותשובות אלה, מלבד השאלה האחרונה, נדפסו בקובץ 'מן הגנזים' בהוצאת חברת אהבת שלום [כרך שישי, תשע"ה, עמ' קעא-קפג], אך לא מתוך המקור שלפנינו אלא מתוך העתקה של השו"ת שהכין רבי יחזקאל עזרא רחמים (היע"ר). לפנינו המקור בכת"י המחבר, עם תוספות בגליונות שלא נדפסו שם, וכן שאלה כ' שלא נדפסה שם. דפים מ-מא.
· שאלות מאת ה"בן איש חי", בכתב ידו של רבי אליהו מני, ממוספרות ז"ן[=נ"ז]-פ"ב. עם הכותרת: "כ"ב לחו' ניסן תרל"ו בא לי מהרב ריח טוב נר"ו פ"ב שאלות וכתבתי תשובה ל---[?] וזה תשלום שאלה". למיטב ידיעתנו, לא נדפסו. דף מב.
החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה, ובשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב" שנהג על פי מנהגי המקובלים והמכוונים של ישיבת בית אל.
רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי" ("הרי"ח טוב"). עוד בהיות רבי אליהו מני בבגדאד, כשהיה ה"בן איש חי" צעיר לימים, קיבל ממנו תורה ואף למד אצלו את חכמת הקבלה. גם לאחר עלייתו של רבי אליהו לארץ ישראל עמד עמו בקשר מכתבים רצוף והיה נוהג לשאול אותו שאלות רבות. רבות מן השאלות עסקו במנהג ארץ ישראל ובפרט במנהגי המקובלים. בחיבוריו מרבה ה"בן איש חי" לצטט את תשובות רבו וענייני הלכה ומנהג שקיבל ממנו. קטעים מתוך חילופי השו"ת בין רבי אליהו מני וה"בן איש חי" נתפרסמו ע"י הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים, בקבצי 'מקבציאל' השונים, הכותב על כך (מקבציאל, גליון כא, עמ' פד): "הנה הבקיאין והרגילים בספרי רבינו הרי"ח טוב זלה"ה ובפרט בספרו בן איש חי ובשו"ת רב פעלים שלו, יודעים ומכירים היטב שדרך הגאון הרי"ח טוב זלה"ה להזכיר תדיר בהלכותיו ותשובותיו את תשובות הגאון הגר"א מני זלה"ה אליו, ועל הרוב עשאם יסוד מוצק לכל הלכותיו והכרעותיו... ועל כל פנים דברי הגר"א מני היו מקובלים אצל מרן הרי"ח טוב זלה"ה כדברי אלהים חיים ממש, המקובלים מסיני, ותמיד עשאם עטרות לראשו", ובהמשך כותב על חשיבותם של חילופי השו"ת האלה: "...אין ערוך לחשיבות קונטרסים אלו, כי מאחר שספרי מרן הרי"ח טוב זלה"ה התפרסמו והתקבלו בכל העולם... שהגיע הדבר לכך עד שנחשב להפוסק האחרון, אשר כולם הולכים לאורו. והלא מכתבי תורה אלו שבין רבינו הרי"ח טוב זלה"ה לבין רבינו הגר"א מני זלה"ה, נעשו כעין בנין היסוד לכל ספריו, שהרי עיקר הייחודיות שבספריו הם החידושים בכמה עניינים מוקשים, והכרעותיו בהם... ורוב ככל עניינים אלו כבר דן בהם רבינו עם רבו הגר"א מני זלה"ה...".
יב-יט, לז-מב דף [14 דפים]. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ופגעי רטיבות, קרעים גסים, בעיקר בשוליים. דפים מנותקים, ללא כריכה.

כתב-יד, דרושים והספדים, חידושי סוגיות ועוד - מתורת חכמי מרוקו (מהשנים תי"ח-תפ"ט בקירוב), העתקות מכתבי-ידו של רבי חיים יעקב שד"ר צפת בעל "צרור החיים", וליקוטים מספרים שונים. [טיטואן, צפון-מרוקו, שנות הת"פ בקירוב].
כרך עבה בן מאות דפים. כתיבה ספרדית-מערבית (מרוקו), עם כותרות ותיבות-פתיחה בכתיבה קליגרפית נאה. סגנון הכתב משתנה לסירוגין לאורך הכרך. נראה שרובו נכתב על ידי אותו סופר, אך יש בו כמה קטעים מכותבים נוספים.
כתב-היד כולל ליקוט ממקורות שונים שעמדו לפני הכותב: חיבורים וכתבי יד של חכמי מרוקו במאה ה-17 וראשית המאה ה-18 שלא נדפסו, לצד ליקוטים מספרים שנדפסו באותה תקופה. רוב כתב-היד מכיל מאמרים ודרושים בשם חכמי מרוקו בשנות הת', ביניהם: "הרשב"ץ" [רבי שלום אבן צור]; "היעב"ץ" [רבי יעקב אבן צור]; רבי חסדאי אלמושנינו [מדייני טיטואן]; רבי דוד הכהן [נפטר תס"ח]; רבי שלמה אבודרהם; רבי יצחק אבודרהם; רבי אברהם בן מוסא; רבי יצחק ביבאס [נפטר תנ"ח]; רבי שלמה עמאר; רבי חיים יעקב שד"ר צפת; ועוד. כתב היד נכתב ע"י הסופר בשנות הת"פ בקירוב, והוא כולל העתקות מתוך כתבי יד שונים שעמדו לפניו, משנת תי"ח עד שנת תפ"ט בערך. למיטב בדיקתנו, חלק ניכר מתוכן המאמרים והדרושים הנ"ל אינו ידוע ממקורות אחרים ולא נדפס.
כתב היד כולל גם העתקות מאמרים מספרי דרוש שנדפסו בשנות הת': ספר "זקוקין דנורא", על תנא דבי אליהו (פראג, תל"ו); אש דת, לרבי חיים אלפאנדרי השני (קושטא, תע"ח); "אזני יהושע", לרבי יהושע בנבנשתי (קושטא, תל"ז); "בשרתי צדק", לרבי משה מארפטשיק (אמשטרדם, תמ"ו); "הנותן אמרי שפר", למהראנ"ח (פרנקפורט דמיין, תע"ג); ספר "צפנת פענח", לרבי יוסף מטראני המהרימ"ט (ונציה, ת"ח); ועוד. גם המאמרים המלוקטים מספרי דפוס, עברו בחלקן עריכה ועיבוד, ובחלקן אף נוספו הגהות (ראה למשל בדף לז/2 תוספת ארוכה בתוך הטקסט, בה הוסיף נופך מעצמו, וכתב: "...ולקוצר דעתי אני הצעיר יהודה נ"ל לבאר פסוקים אלו ע"ז אופן וזכיתי מדברי הרב הנז"ל..."). לכל אורך הספר, הגהות, תיקונים וביאורים. חלק מההגהות וההוספות נכתבו בשולי הדפים, וחלקן משולבות בתוך הטקסט. אחת ההגהות (בגליון דף קע/1) חתומה: "נא' שלמה וא[...]קעי[?]".
להלן פירוט חלקי של הכותרות ושמות החכמים המוזכרים בכתב-היד: בדף עט/1 - בסוף דרוש: "זה דרוש שדרש מורינו החכם השלם דיין ומצויין בעיר טיטואן יע"א ה"ה החכם גדול ומופלג בדורו ה"ה ר' חסדאי אלמושנינו", ובראש דף עט/2: "דרוש ב' לת"ח שנפטר שדרש הה"ר דוד הכהן...". בדפים צד/1-קיא/2 מופיעים עוד דרושים של רבי דוד הכהן, ובדף קיא/2 דברי סיום מהסופר: "...ע"כ דרושי הה"ר דוד הכהן נ"ע, מכאן ולהבא אעתיק דרושים אחרים שחידש הה"ר שלמה אבודרהם נ"ע" - "דרוש א' מדרושי הה"ר שלמה אבודרהם ז"ל. זה הדרוש שדרשתי בפקודת השנה של אדוני חמי הה"ר אברהם בן זימרא דיין ומצויין מורי ורבי זצוק"ל ביום ב' ח' לאדר א' שנת תח"י נפשי ותהללך".
בדף קיז/1, כותרת: "מצאתי כתוב בליקוטי הרב כמוה"ר שלמה עמאר נר"ו יאיר ויזהיר כפלים" [נפטר תצ"ה]. באמצע דף קיט/1, כותרת לחידושים על הרמב"ם הלכות בכורות: "מה שנתחדש לי בגלות - כתב הרמב"ם ז"ל...".
מדף קכב/2 ואילך, נרשם בסוף קטעים רבים (בכתב אחר): "מהרשב"ץ ז"ל", "מהר"ש בן צור זלה"ה" [הוא רבי שלום ב"ר משה אבן-צור, מרבני סאלי, נפטר לפני תפ"ז. בן דודו של רבי יעקב ב"ר ראובן אבן-צור "היעב"ץ"].
בדף קנ/1, כותרת למאמרים על פסוקי הנביאים: "פסוקים מהרב כמוהר"ר יצחק ביבאס זלה"ה". [חידושי רבי יצחק ביבאס שלאורך כתב-היד מעורבים יחד עם העתקות מהספרים "צפנת פענח", "אזני יהושע" ו"אש דת". יתכן שכך הם היו מעורבים במקור, במחברתו של רבי יצחק ביבאס עצמו].
בדף קסז/2, כותרת: "כתב החכם השלם הכולל כמוהה"ר חיים יעקב נר"ו שליח צפת תוב"ב וז"ל - דרוש שדרשתי על פטירת אדוני אבי ז"ל לתשלום החדש סוף אדר א' משנת הת"ף ליצירה פ' פקודי, ותשלום שנה מאחינו... ועל שמועת הרב המובהק מֹר קשישא כמוהר"ר ישראל בנבנשתי זלה"ה". בהמשך מופיעות העתקות נוספות בשם רבי חיים יעקב הנ"ל, ובדף קעד/2 רישום בשולי הדף (בכתב אחר): "ע"כ מהח'... מוהר"ר חיים יעקב" [רבי חיים יעקב ב"ר יעקב דוד, שד"ר צפת בארצות צפון אפריקה בשנים תע"ח-תפ"ח. מחבר הספרים "סמא דחיי" ו"צרור החיים". שמועות מתורתו מובאת בספרי רבי יעקב אבן צור, ובספריהם של עוד מחכמי מרוקו ותוניס באותן השנים].
בדפים קפ/1-קפט/1 מופיעים דרושי הספד שונים. בתוך הדברים (דף קפה/2) מזכיר מחבר הדרוש את דודו: "ואדוני דודי החכם השלם ר' יצחק אבודרהם פירש בו פירושים אחרים עיין עליו, אמנם הנראה לע"ד...". בדף קפח/2 מופיע בסיום קטע: "...כן נראה לענ"ד", ומעל זאת (ברווח מעל השורה) נוסף הסבר לזיהוי הכותב: "מרדכי ברדוגו הכותב" [יתכן שהוא הרב המרבי"ץ (תע"ה-תקכ"ב או תקכ"ג)]. בסיום דרושי הספד אלו מופיע קולופון הסופר (דף קצה/1): "ותהי השלמת העתקתו יום ר"ח אדר ראשון שנת תפ"ג לפ"ק ע"י אני הצעיר פ'[לוני] אלמוני".
בדפים קצה/2-רי/1 מופיע דרוש מהרב יעב"ץ: "ביאור מאמר מהה"ר יעקב בן צור נרו"א". מאמר זה של הרב יעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), נדפס בספרו "ויקרא יעבץ" (אשדוד-ירושלים, תשס"ב, דרוש ח').
בדפים רי/1-[רנא]/2 מופיעים דרושים נוספים "מהחכם ה"ר דוד כהן זלה"ה" - שמונה דרושים לשבת הגדול ודרוש אחד לחג השבועות. בתוך הדרוש השביעי לשבת הגדול נזכר: "ושמעתי משמו של החכם כמהר"ר סעדיה אבן דאנן ז"ל...". בסוף הדרושים (דף [רנא]/2), קולופון הסופר: "ונשלמו כל דרושי שבת הגדול... ע"י אני הצעיר פ'[לוני] אלמוני זעירא דחבריא, להחכם [=עבור החכם] השלם דיין ומצויין לקהל סאלי... ה"ר שלמה כהן נר"ו יאיר ויזהיר כאור הבהיר צהיר" [בספר 'מלכי רבנן', דף קיד, מוזכרים שני חכמים בשם שלמה הכהן שהיו רבנים בסאלי בסביבות שנת תפ"ח].
רוב הדרושים המופיעים בכתב היד (דרושי רבי דוד הכהן, דרשות ההספדים, דרשות רבי חיים יעקב שד"ר צפת, חידושי רבי שלום אבן צור, ועוד) אינם ידועים ממקורות אחרים, ולא מצאנו אותם נדפסים [מלבד הדרוש מהרב יעב"ץ שנדפס לאחרונה (לפני כ-16 שנה) עפ"י כתב יד אחר].
כ-[290] דף (מספור הדפים דהוי וחסר בדפים רבים. חסרים דפים בודדים בכמה מקומות). [10], סב, סד-עה, עז-פד, [1], צד-קיב, קיו-רנא, [1], רנ-רנג, רנז-רסז, [29] דף. כ-20 ס"מ. מצב בינוני. רוב הדפים והקונטרסים מנותקים. בלאי רב וקרעים. כתמים וכתמי דיו. במספר דפים נזקים מחריכת חומצת הדיו. כריכת עור מקורית, בלויה ומנותקת, ללא שדרה.

כתב-יד, סידור תפילות ופיוטים לזמנים שונים. צנעא, תש"א [1941].
כתב-יד צבעוני מעוטר ומאויר ברמה אמנותית גבוהה. כתיבה תימנית נאה, עם כותרות, תיבות הפתיחה ועיטורי סיום, כתובים ומקושטים בצבעי אדום, ירוק וחום. איורים צבעוניים במספר מקומות: שערים ארכיטקטוניים מעוטרים בפרחים ובעיטורים צמחיים, ציפורים, שושנה (רוזטה), ועוד.
כולל: סדר ספירת העומר (בארמית, כמנהג יהודי תימן), תפילות לראש חודש, ברכת הלבנה, "ברכות החנוכה", "לפורים", שיר של יום, שיר השירים, תפילות לשבת, "קידוש ליל שבת", סדר ההבדלה (עם פיוטים למוצאי שבת), וסדר האשמורות.
ל"סדר האשמורות" שער נפרד (מאויר), ובו פירוט שם הכותב, המקום והשנה: "נכתבה פה ק"ק צנעא יעזרם אלהים וישמרם לתשוקת עמיתנו היקר כבוד מעלת... יחיא... בן כבוד סלי'[מאן] בן כה"ר יוסף בדיחי... על ידי אני הקל והצ'[עיר]... שלום בן כ' ה"ה מ"ו יחיא בן כמ"ו זקיני חיים בן כמו"ז יוסף קרח... יום ו' כ"ז אלול שנת ב'רנ"ב לשטרות תש"א ליצירה".
הסופר והמאייר: רבי שלום בן יחיא קורח (תרל"ג-תשי"ג), חכם ומחנך וסופר הקהל בצנעא. בשנת תש"ו מונה להיות נשיא בית הספר החדש בצנעא עם הרב הראשי רבי עמרם קורח. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב בירושלים. חיבר מספר ספרים ועסק בכתיבה והעתקה. היה אמן בעל חוש ליופי והספרים שהעתיק מצטיינים בדיוקם הרב ובהידורם החיצוני. ראה אודותיו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 566.
95 דף (מתוכם שני דפים ריקים). 18 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. כתמים. נקבי עש (ברוב המקומות - נקבים קלים), ללא פגיעה בטקסט. במספר דפים כתמים כתוצאה מהתפשטות דיו. כריכה מקורית, עם פגמים.

שני דפים בכתב-יד על קלף, פירוש רש"י על מסכת סנהדרין. [אשכנז, המאה הי"ג-י"ד בקירוב].
שני דפי קלף בפורמט גדול, מחוברים זה לזה, כתובים משני צדיהם (ארבעה עמודים כתובים). כתיבה אשכנזית בינונית עתיקה. שני טורים בעמוד. דפים אלה שימשו לכריכת ספר, אך רוב הטקסט לא נפגע.
הדפים שלפנינו מכילים את פירוש רש"י למסכת סנהדרין, דף סט, עמוד א, מד"ה לטמא משכב התחתון כעליון, עד דף ע, עמוד א, ד"ה כל אלה למאחרים על היין; ולדף עב, עמוד א, מד"ה אבל לענין מקנא לא קני, עד דף עג, עמוד א, ד"ה אבל הרודף אחר בהמה.
בדפי כתב-היד שלפנינו שינויי נוסח רבים מהנדפס בדפוס ווילנא ובמהדורות המצויות בימינו. חלק מהשינויים מופיעים כיום כתיקונים או הגהות של המהרש"ל או הרש"ש. ראה רשימה מצורפת עם שינויים נבחרים.
2 דף (מחוברים), 4 עמ' כתובים. 34 ס"מ בקירוב. כתמים וקמטים. השוליים הפנימיים נגזרו לצורך הכריכה, עם פגיעה בטקסט. פגיעה נוספת בטקסט מקיפול הקלף באחד הדפים. רוב הטקסט קריא ולא נפגע.

ספר ראש אמנה, חיבור על שורשי האמונה ויסודות הדת, מאת רבי יצחק אברבנאל. [קושטא, רס"ו 1505. דפוס דוד ושמואל ן’ נחמיאש ויצחק קספוטה]. מהדורה ראשונה.
נדפס במקור ללא שער. בדף הראשון, העמוד הראשון נותר חלק ובצדו השני נדפסה מסגרת מעוטרת בתחריט עץ, שבמרכזה שיר עם הכותרת: "שירים[!] שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר ראש אמנה". בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך, כך שהעמוד עם המסגרת המעוטרת מופיע תחילה.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו בשנת רנ"ו. המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
רישומי צנזורה בדף האחרון.
[20] דף. 24 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בתחתית ובשולי הדף הראשון, משוקמים באופן מקצועי. פגיעה קלה במסגרת המאוירת, משוקמת בשיקום מקצועי. בדף האחרון - סימני עש קלים וקרעים משוקמים בראש ובתחתית הדף, עם פגיעה בטקסט והשלמה בכתב יד של מספר מילים.
יחד עם ספר זה נדפסו באותה עת גם הספרים "נחלת אבות" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים.