צרור 16 מכתבים מפליטת רבני הונגריה, שנשלחו אל הרב זלמן סופר-שרייבר בבני ברק.

מכתב בדברי תורה מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר. איישישוק, תרס"ג (1903). [לא נדפס].
המכתב נשלח לרבי יצחק מייזיל (אוצר הרבנים 10810) ובו תשובה על השגות שהקשה לו רבי יצחק על דבריו בספרו. בתוך הדברים הוא מתאמץ ליישב קושיא על בעל ה"תפארת ישראל" והוא כותב לו: "...קושיא גדולה הקשה, ונפלא מאד טעות כזה על אדם גדול דרב גובריה, וכדי לקיים דברי חכמים שלא יהיה כטועה ח"ו, נראה לי לדחוק בסברתו...".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"].
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט. החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
21 ס"מ, כ-20 שורות בכת"י קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון [מהרש"ם]. בערזאן (גליציה), תרנ"ט [1899].
נשלח אל אנשי קהילת קאפיוראד (Kapeigorod, פודוליה), שרצו למנות שוחט אחר במקום השו"ב שנפטר, אך בנו הצעיר של השו"ב הקודם תבע "חזקה" על המינוי. המהרש"ם מזהיר ומורה לבני העיר ללכת לדין-תורה עם משפחת השוחט הקודם, ופוסל בינתיים את שחיטת השו"ב החדש, וכותב: "...וכל עוד שלא יהיה פסק דין מבית-דין אחרי שְמוֹע טענת הצדדים, חלילה לכם להביא שום שו"ב [שוחט ובודק], וחלילה לשום שו"ב להרים יד בשו"ב [בשחיטה ובדיקה] כי פיגול הוא לא יֵרָצֶה...". בתוך דבריו מוזכר מכתב בענין הזה מאת "ידי"נ הרב הגאון רא"ב קלוגר שליט"א".
המהרש"ם - הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, אב"ד פאטיק (זולוטי-פוטיק), יאזלוביץ ובערזאן, היה הסמכות התורנית העליונה, "פוסק הדור" ו"עמוד ההוראה" בגליציה ומחוצה לה. מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ואף בדרוש. חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים קיבל הדרכה אישית מפי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן.
מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. בתקופה שלאחר נשואיו פתח 'חנות', אך בישבו בה הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, והגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "...אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום...". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו...".
עיקר פרסומו בא מגדולתו בתורה ובהלכה, ואולם בהקדמת ספרו "תכלת מרדכי" על התורה, מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו.
דף 21 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. בלאי בשוליי הנייר ובקפלי הנייר.