מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "בן ציון בהרב מ' אריה ליב נ"י החופ"ק". איישישוק, תשרי תרל"ב [1871].
סמיכה לרבנות והוראת הלכה לרבי מאיר בן רבי יצחק מקידאן. "...ועסקתי עמו הרבה בהלכה... וראיתי כי הוא מלא ברכת ד' בגמרא ובפוסקים בסברא ישרה... ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וראוי לדון ולהורות בכל תפוצות ישראל, וכל עיר ועיר שתקדמנו... יביאו ברכה לתוך ביתם...".
הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (תקצ"ה-תרע"ז), מגדולי גאוני ליטא בדורו. ידיד נעורים של מרן ה"חפץ חיים", אשר פנה אליו ראשונה לקבל הסכמות על ספריו "חפץ חיים" ו"משנה ברורה". מגיל צעיר הוכר כאחד מגאוני דורו וכיהן ברבנות בעיירות ליטא: חסלביץ, קלווריה, שרשוב ואיישישוק, אך שמו נודע ביותר על שם העיר בילסק, בה כיהן עשרות שנים. כשכיהן ברבנות איישישוק עמד בראש ה"קיבוץ" המפורסם בו צמחו רבים מרבני ליטא, שם גם למד ה"חפץ חיים". מפורסם היה בעיונו העמוק והבלתי-פוסק. ספרו "שערי ציון" מכיל מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' (רבי איצלה פונוביז'ער). בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי מרן החזון איש, היה חוזר ומספר תדירות בהתפעלות יתירה, על פגישתו בימי צעירותו, עם הגאון הישיש רבי בן ציון מבילסק, שהשאיר עליו רושם נדיר בעבודת ה' הנלהבת שלו ובשקידתו הרצופה, כאשר בכל פעם לא שכח לציין כי במו עיניו ראה אותו לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. החזון איש ציין את גודל האמונה ויראת השמים שלו, סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה "שור שנגח את הפרה", ואומר בהאי לישנא: "זאגט דער רבש"ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה" (מעשה איש, ח"ב עמ' נ"ו).
דף כ-20 ס"מ. 11 שורות בכת"י. מצב בינוני, בלאי וקרעים משוקמים, פגיעות בטקסט.