מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון [מהרש"ם]. בערזאן (גליציה), תרנ"ט [1899].
נשלח אל אנשי קהילת קאפיוראד (Kapeigorod, פודוליה), שרצו למנות שוחט אחר במקום השו"ב שנפטר, אך בנו הצעיר של השו"ב הקודם תבע "חזקה" על המינוי. המהרש"ם מזהיר ומורה לבני העיר ללכת לדין-תורה עם משפחת השוחט הקודם, ופוסל בינתיים את שחיטת השו"ב החדש, וכותב: "...וכל עוד שלא יהיה פסק דין מבית-דין אחרי שְמוֹע טענת הצדדים, חלילה לכם להביא שום שו"ב [שוחט ובודק], וחלילה לשום שו"ב להרים יד בשו"ב [בשחיטה ובדיקה] כי פיגול הוא לא יֵרָצֶה...". בתוך דבריו מוזכר מכתב בענין הזה מאת "ידי"נ הרב הגאון רא"ב קלוגר שליט"א".
המהרש"ם - הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, אב"ד פאטיק (זולוטי-פוטיק), יאזלוביץ ובערזאן, היה הסמכות התורנית העליונה, "פוסק הדור" ו"עמוד ההוראה" בגליציה ומחוצה לה. מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ואף בדרוש. חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים קיבל הדרכה אישית מפי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן.
מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. בתקופה שלאחר נשואיו פתח 'חנות', אך בישבו בה הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, והגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "...אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום...". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו...".
עיקר פרסומו בא מגדולתו בתורה ובהלכה, ואולם בהקדמת ספרו "תכלת מרדכי" על התורה, מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו.
דף 21 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. בלאי בשוליי הנייר ובקפלי הנייר.