מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 121 - 132 of 168
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי בגדאד, בין השנים תרכ"ו-תרצ"ז (1866-1937).
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. האוסף מייצג את ההיסטוריה של הדפוס העברי בבגדאד, החל מראשיתו במחצית הראשונה של המאה ה-19, ועד שנות השלושים של המאה ה-20.
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כאחד המקורות החשובים לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בגדאד, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בגדאד). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל 115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה מודפסים. בהם 77 ספרים שנרשמו ברשימת יערי ו-19 ספרים שאינם מופיעים ביערי. האוסף כולל גם 14 מספרי בגדאד שנדפסו בליוורנו, חלקם בזיוף השער (ע"י הכיתוב "בגדאד" בשער). רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
אף על פי שבגדאד היתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות בארצות המזרח, לא זכתה לבית דפוס משלה עד אמצע המאה ה-19. במאה ה-18 נהגו לשלוח את הספרים להדפסה בקושטא או בליוורנו. הדפוס העברי הראשון נוסד בשנת תרכ"ו ע"י רחמים בן ראובן בן מרדכי, הספר הראשון שנדפס בדפוס בלט הוא ספר שבחי רבי חיים ויטאל (קדמו לו רק הדפסות בודדות בליטוגרפיה). לאחר מספר שנים של הפסקה נוסד הדפוס העברי מחדש ע"י רבי שלמה בכור חוצין, רב ותלמיד חכם וממנהיגי קהילת בגדאד, ולאחר מכן עבר הדפוס לבנו ר' יהושע בכור חוצין. בשנת תרס"ד נוסד בבגדאד דפוס חדש ע"י רבי עזרא ראובן דנגור, שהיה רב ושו"ב בראנגון שבבורמה ובשנת תרפ"ג התמנה ל"חכם באשי" בבגדאד. בתקופת המנדט הבריטי נוספו עוד בתי דפוס עבריים: דפוס 'אל וטנייה ישראלייה' ודפוסו של אלישע שוחט. באוסף שלפנינו ייצוג נכבד לכל בתי הדפוס, החל מהספרים הראשונים שנדפסו בבגדאד - כולל הספר הראשון: שבחי רבי חיים ויטאל, ועד הדפוסים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מכיל האוסף לוחות שנה רבים מהוצאות שונות. בחלק מהספרים הקדשות או רישומי בעלות (רובם קשורים למשפחת ששון), חלקם עם שערים שנדפסו בדיו זהובה או דפי הקדשות מודפסים.
115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. האוסף מייצג את ההיסטוריה של הדפוס העברי בבגדאד, החל מראשיתו במחצית הראשונה של המאה ה-19, ועד שנות השלושים של המאה ה-20.
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כאחד המקורות החשובים לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בגדאד, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בגדאד). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל 115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה מודפסים. בהם 77 ספרים שנרשמו ברשימת יערי ו-19 ספרים שאינם מופיעים ביערי. האוסף כולל גם 14 מספרי בגדאד שנדפסו בליוורנו, חלקם בזיוף השער (ע"י הכיתוב "בגדאד" בשער). רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
אף על פי שבגדאד היתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות בארצות המזרח, לא זכתה לבית דפוס משלה עד אמצע המאה ה-19. במאה ה-18 נהגו לשלוח את הספרים להדפסה בקושטא או בליוורנו. הדפוס העברי הראשון נוסד בשנת תרכ"ו ע"י רחמים בן ראובן בן מרדכי, הספר הראשון שנדפס בדפוס בלט הוא ספר שבחי רבי חיים ויטאל (קדמו לו רק הדפסות בודדות בליטוגרפיה). לאחר מספר שנים של הפסקה נוסד הדפוס העברי מחדש ע"י רבי שלמה בכור חוצין, רב ותלמיד חכם וממנהיגי קהילת בגדאד, ולאחר מכן עבר הדפוס לבנו ר' יהושע בכור חוצין. בשנת תרס"ד נוסד בבגדאד דפוס חדש ע"י רבי עזרא ראובן דנגור, שהיה רב ושו"ב בראנגון שבבורמה ובשנת תרפ"ג התמנה ל"חכם באשי" בבגדאד. בתקופת המנדט הבריטי נוספו עוד בתי דפוס עבריים: דפוס 'אל וטנייה ישראלייה' ודפוסו של אלישע שוחט. באוסף שלפנינו ייצוג נכבד לכל בתי הדפוס, החל מהספרים הראשונים שנדפסו בבגדאד - כולל הספר הראשון: שבחי רבי חיים ויטאל, ועד הדפוסים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מכיל האוסף לוחות שנה רבים מהוצאות שונות. בחלק מהספרים הקדשות או רישומי בעלות (רובם קשורים למשפחת ששון), חלקם עם שערים שנדפסו בדיו זהובה או דפי הקדשות מודפסים.
115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס, ספרים וחוברות, ולוחות שנה, שנדפסו בדפוסי בומביי שבהודו, במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בבומביי בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית ומראטהי.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות-שנה שנדפסו שם. כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף כולל 59 ספרים וקונטרסים, 5 דפים ועלונים, וכששים לוחות-שנה, בפורמטים שונים (רובם לתליה על קיר), בעברית, אנגלית ומראטהי; חלקם מאוירים.
בין הפריטים: · מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. · הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. · ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. · ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול ותכלכל. יערי, מס' 11. · שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. · "וביום שמחתכם ובמועדיכם" - דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. · Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. · "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. · ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. · תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934 (יערי, מס' 142). עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". · ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי דפוס עוד עשרים ושתים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס "The Bombay Education Society's Press" שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב). דפוס יחזקאל בנימין פינכר, The Anglo- Jewish and Vernacular (נוסד תרמ"ד). דפוס יחזקאל שם טוב דוד, Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז). דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות-שנה שנדפסו שם. כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף כולל 59 ספרים וקונטרסים, 5 דפים ועלונים, וכששים לוחות-שנה, בפורמטים שונים (רובם לתליה על קיר), בעברית, אנגלית ומראטהי; חלקם מאוירים.
בין הפריטים: · מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. · הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. · ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. · ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול ותכלכל. יערי, מס' 11. · שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. · "וביום שמחתכם ובמועדיכם" - דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. · Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. · "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. · ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. · תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934 (יערי, מס' 142). עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". · ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי דפוס עוד עשרים ושתים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס "The Bombay Education Society's Press" שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב). דפוס יחזקאל בנימין פינכר, The Anglo- Jewish and Vernacular (נוסד תרמ"ד). דפוס יחזקאל שם טוב דוד, Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז). דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים הראשונים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו - שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל למעלה ממאה פריטים: ספרים, חוברות, לוחות שנה, דפים בודדים וכרטיסים מודפסים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
פריטים לדוגמה: · ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. · מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. · ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. · קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. · קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. · ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. · דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.· דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. · חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. · לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. · "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. · "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. · חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). · כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. · לוחות-שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. · ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתא, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. לאחר מכן נדפסו בכלכתא רק חוברות שונות לעת מצוא. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי) (אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים הראשונים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו - שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל למעלה ממאה פריטים: ספרים, חוברות, לוחות שנה, דפים בודדים וכרטיסים מודפסים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
פריטים לדוגמה: · ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. · מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. · ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. · קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. · קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. · ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. · דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.· דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. · חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. · לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. · "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. · "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. · חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). · כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. · לוחות-שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. · ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתא, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. לאחר מכן נדפסו בכלכתא רק חוברות שונות לעת מצוא. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי) (אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של 39 אגרות, מכתבים וכתבי שד"רים, מגנזי משפחת ששון. עם חתימות רבני ארץ ישראל בשנות הת"ר [מפנה המאות ה-19 וה-20].
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
· שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
· עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
· שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
· מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
· איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא - ראב"ד הספרדים.
· מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
· מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
· ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות - אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
· מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
· שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
· עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
· שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
· מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
· איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא - ראב"ד הספרדים.
· מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
· מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
· ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות - אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של למעלה מ-250 חוברות, קונטרסים, דפי תפילה ושירונים מודפסים, לאירועים שונים בקהילה היהודית בלונדון. תפילות לכבוד אירועים במשפחת המלוכה האנגלית, אירועים בבתי כנסת ומוסדות יהודיים באנגליה, ועוד. לונדון, תר"ו-תשל"ט 1846-1979. עברית ואנגלית.
האוסף מחולק לארבעה חלקים:
1. תפילות שחוברו לאישים ואירועים שונים, כגון: "תודה וקול זמרה אחר עצירת חולי קאלערא", "תפלה לתודה... בכל בתי כנסיות האשכנזים... אחר עצירת דבר בבהמה ואחר הצלה מחולי-רע", "סדר למספד על הרב הגאון מו"ה נפתלי בן מו"ה נתן אדלר הכהן", "סדר למספד על פרנס הדור... השר נתן מאיר... ראטשילד", "תודה וקול זמרה... על אשר נתנה אגודת העמים את ממשלת ארץ הצבי לבריטניא בעד עם ישראל", "תפילה... לזכרון חמש מאות שנה ליום הולדת השר הגאון דון יצחק אברבנאל", ועוד.
2. תפילות לכבוד משפחת המלוכה ואירועים הקשורים בה, כגון: "תפלה ותחנונים... ביום קבורת השר האהוב עטרת הנסיכים פרינץ אלבערט", תפילה "עת כי פקד ה' הגבירה הנסיכה והמליטה זכר", "ביום מלאת חמשים שנה לשבת המלכה ויקטוריא יר"ה על כסא מלכותה", "ביום הושם נזר מלכות על ראש אדוננו המלך גיאורג והמלכה מרים", "על שוב המלך והמלכה יר"ה לשלום ממסעיהם בארץ הודו", "בעד אדוננו המלך יר"ה אשר חלה ויחזק", "להולדת בן לגברתנו המלכה יר"ה", ועוד.
3. תפילות לאירועים מדיניים ופוליטיים ו"לאנשי הצבא", כגון: "להצלחת חיל המלכה בארץ כוש", "עת כי גבר חיל בריטניא ונתנה ירושלים עיר הקודש ביד אנשי צבאותינו", "עת כי גבר חיל בריטאניא על אויביהם בארץ הודו", "עת נכרתה ברית שלום", "סדר תפלה ותחנונים לתשועת אנשי צבאותינו", "עת אשר נכרתה ברית שלום בין העמים ושקטה הארץ מן המלחמה הגדולה", "תפלה לתודה עת כי באו העמים בברית שלום", ועוד.
4. תפילות לכבוד פתיחת בתי כנסת ואירועים שנערכו בהם, כגון: "שיר... [ל]יום מלאת מאתים שנים ליסוד בית הלמוד לנערי עניי ישראל המכונה בשם שערי תקוה", "זמירות ושירות... ביום חנכת בית הכנסת כותל מערבי", "תהלות לשיר במקהלות בהוסד בית הכנסת 'האמפסטעד' בצפונית מערבית של לונדון הבירה", "סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את מורינו רבי יוסף צבי הערץ על כסא רבנות מלכות בריטאניא", ועוד.
כ-260 חוברות, קונטרסים ודפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף נדיר בכמותו והיקפו, המתפרס על פני תקופה של למעלה ממאה ושלושים שנה ומהווה תיעוד מרשים של ההיסטוריה והווי הקהילה היהודית בלונדון במהלך תקופה זו. חלק מן החוברות אינן בספריה הלאומית ולא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
· לאוסף מצורפות מספר חוברות בודדות ממקומות נוספים [5 חוברות מירושלים, בומביי, אמשטרדם ודרום אפריקה, וארבע חוברות מאוסטרליה].
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף מחולק לארבעה חלקים:
1. תפילות שחוברו לאישים ואירועים שונים, כגון: "תודה וקול זמרה אחר עצירת חולי קאלערא", "תפלה לתודה... בכל בתי כנסיות האשכנזים... אחר עצירת דבר בבהמה ואחר הצלה מחולי-רע", "סדר למספד על הרב הגאון מו"ה נפתלי בן מו"ה נתן אדלר הכהן", "סדר למספד על פרנס הדור... השר נתן מאיר... ראטשילד", "תודה וקול זמרה... על אשר נתנה אגודת העמים את ממשלת ארץ הצבי לבריטניא בעד עם ישראל", "תפילה... לזכרון חמש מאות שנה ליום הולדת השר הגאון דון יצחק אברבנאל", ועוד.
2. תפילות לכבוד משפחת המלוכה ואירועים הקשורים בה, כגון: "תפלה ותחנונים... ביום קבורת השר האהוב עטרת הנסיכים פרינץ אלבערט", תפילה "עת כי פקד ה' הגבירה הנסיכה והמליטה זכר", "ביום מלאת חמשים שנה לשבת המלכה ויקטוריא יר"ה על כסא מלכותה", "ביום הושם נזר מלכות על ראש אדוננו המלך גיאורג והמלכה מרים", "על שוב המלך והמלכה יר"ה לשלום ממסעיהם בארץ הודו", "בעד אדוננו המלך יר"ה אשר חלה ויחזק", "להולדת בן לגברתנו המלכה יר"ה", ועוד.
3. תפילות לאירועים מדיניים ופוליטיים ו"לאנשי הצבא", כגון: "להצלחת חיל המלכה בארץ כוש", "עת כי גבר חיל בריטניא ונתנה ירושלים עיר הקודש ביד אנשי צבאותינו", "עת כי גבר חיל בריטאניא על אויביהם בארץ הודו", "עת נכרתה ברית שלום", "סדר תפלה ותחנונים לתשועת אנשי צבאותינו", "עת אשר נכרתה ברית שלום בין העמים ושקטה הארץ מן המלחמה הגדולה", "תפלה לתודה עת כי באו העמים בברית שלום", ועוד.
4. תפילות לכבוד פתיחת בתי כנסת ואירועים שנערכו בהם, כגון: "שיר... [ל]יום מלאת מאתים שנים ליסוד בית הלמוד לנערי עניי ישראל המכונה בשם שערי תקוה", "זמירות ושירות... ביום חנכת בית הכנסת כותל מערבי", "תהלות לשיר במקהלות בהוסד בית הכנסת 'האמפסטעד' בצפונית מערבית של לונדון הבירה", "סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את מורינו רבי יוסף צבי הערץ על כסא רבנות מלכות בריטאניא", ועוד.
כ-260 חוברות, קונטרסים ודפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף נדיר בכמותו והיקפו, המתפרס על פני תקופה של למעלה ממאה ושלושים שנה ומהווה תיעוד מרשים של ההיסטוריה והווי הקהילה היהודית בלונדון במהלך תקופה זו. חלק מן החוברות אינן בספריה הלאומית ולא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
· לאוסף מצורפות מספר חוברות בודדות ממקומות נוספים [5 חוברות מירושלים, בומביי, אמשטרדם ודרום אפריקה, וארבע חוברות מאוסטרליה].
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
לא נמכר
שבעה תצלומים גדולים של בני ובנות משפחת ששון, שזכתה לכינוי "הרוטשילדים של המזרח". משפחת ששון, שמוצאה בבגדאד, חלשה על המסחר בין האימפריה הבריטית להודו ולמזרח הרחוק. המשפחה התיישבה בהודו, ואחר-כך באנגליה ובארץ ישראל. שמה יצא למרחוק, בין היתר בזכות הונה המופלג, ששימש לפעילות פילנתרופית ענפה, ובזכות כמה מבניה, דוגמת האספן הידוע דוד סלימאן ששון, ואמו, הרבנית המלומדת פרחה (פלורה) ששון.
בין התצלומים שלפנינו נמצאים דיוקנאותיהם של כמה מן הידועים שבבני משפחת ששון. חלקם בפורמט גדול ובאיכות מעולה, וחלקם אף נתונים במסגרות מפוארות.
1. תצלום של עזיזה בת סיר עבדאללה-מאיר (אלברט) בן דוד ששון, אשת יחזקאל בן יהושע גבאי, אמהּ של פרחה (פלורא) ששון. נולדה בשנת 1839 ונפטרה בשנת 1897. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
2. תצלום של סלימאן דוד ששון (1841-1894) יחד עם אשתו פרחה (פלורא) ובתם, ליידי רחל (עזרא). חתום: P. Vuccino - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
3. תצלום גדול של פרחה (פלורא) ששון לבית גבאי, אשת סלימאן דוד ששון. נולדה בבומביי בשנת 1856 ונפטרה בלונדון בשנת 1936. חתום במונוגרמה ומתוארך, מאי 1900. 54.5X61 ס"מ. ללא מסגרת. פגמים וקרעים בשוליים.
4. תצלום של רחל עזרא (בילדותה) - ליידי רחל בת סלימאן דוד ששון, אשת סיר דוד עזרא (נולדה בבומביי בשנת 1877, נפטרה באנגליה בשנת 1952). חתום: P. Vuccino & Co. - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
5. תצלום של ליידי רחל עזרא (ראה לעיל, מס' 4). חתימת צלם מכלכתה. 23X15 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
6. הברונט פיליפ ששון (1888-1939) בילדותו, יחד עם אמו, אלין קרולין דה רוטשילד (1865-1909) אשת הברונט אדוארד ששון [בנו של עבדאללה (אלברט) דוד ששון]. 47X35 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
7. תצלום של מזל טוב בת פרחה (פלורא) ששון אשת סלימאן דוד ששון, אחותו של דוד סלימאן ששון (נולדה בבומביי בשנת 1884, נפטרה בלונדון, צעירה בימים, בשנת 1921). מודבק לקרטון של סטודיו לצילום Lala Deen Dayal & Sons, בומביי. 28.5X23.5 ס"מ. נתון במסגרת.
מקור: אוסף משפחת ששון.
בין התצלומים שלפנינו נמצאים דיוקנאותיהם של כמה מן הידועים שבבני משפחת ששון. חלקם בפורמט גדול ובאיכות מעולה, וחלקם אף נתונים במסגרות מפוארות.
1. תצלום של עזיזה בת סיר עבדאללה-מאיר (אלברט) בן דוד ששון, אשת יחזקאל בן יהושע גבאי, אמהּ של פרחה (פלורא) ששון. נולדה בשנת 1839 ונפטרה בשנת 1897. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
2. תצלום של סלימאן דוד ששון (1841-1894) יחד עם אשתו פרחה (פלורא) ובתם, ליידי רחל (עזרא). חתום: P. Vuccino - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
3. תצלום גדול של פרחה (פלורא) ששון לבית גבאי, אשת סלימאן דוד ששון. נולדה בבומביי בשנת 1856 ונפטרה בלונדון בשנת 1936. חתום במונוגרמה ומתוארך, מאי 1900. 54.5X61 ס"מ. ללא מסגרת. פגמים וקרעים בשוליים.
4. תצלום של רחל עזרא (בילדותה) - ליידי רחל בת סלימאן דוד ששון, אשת סיר דוד עזרא (נולדה בבומביי בשנת 1877, נפטרה באנגליה בשנת 1952). חתום: P. Vuccino & Co. - סטודיו לצילום בעיר בומביי. 28X23 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת זהובה מפוארת ובמסגרת נוספת.
5. תצלום של ליידי רחל עזרא (ראה לעיל, מס' 4). חתימת צלם מכלכתה. 23X15 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
6. הברונט פיליפ ששון (1888-1939) בילדותו, יחד עם אמו, אלין קרולין דה רוטשילד (1865-1909) אשת הברונט אדוארד ששון [בנו של עבדאללה (אלברט) דוד ששון]. 47X35 ס"מ בקירוב. נתון במסגרת.
7. תצלום של מזל טוב בת פרחה (פלורא) ששון אשת סלימאן דוד ששון, אחותו של דוד סלימאן ששון (נולדה בבומביי בשנת 1884, נפטרה בלונדון, צעירה בימים, בשנת 1921). מודבק לקרטון של סטודיו לצילום Lala Deen Dayal & Sons, בומביי. 28.5X23.5 ס"מ. נתון במסגרת.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף הכולל כ-320 אגרות "שנה טובה". מו"לים, מקומות וזמני הדפסה שונים, [סוף המאה ה-19 עד שנות ה-50 של המאה ה-20].
אוסף עשיר של גלויות ואגרות "שנה טובה" בפורמטים שונים. גלויות רבות נשלחו אל בני ובנות משפחת ששון, וכוללות ברכות ואיחולים בכתב-יד.
ביניהן: מספר גלויות נדירות שנדפסו בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, גלויות משולבות עם "פרסים" (Scraps) וגלויות נפתחות (Pop-Up), שלוש אגרות שנדפסו על דפי שֶׁקֶף, ועוד. חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף עשיר של גלויות ואגרות "שנה טובה" בפורמטים שונים. גלויות רבות נשלחו אל בני ובנות משפחת ששון, וכוללות ברכות ואיחולים בכתב-יד.
ביניהן: מספר גלויות נדירות שנדפסו בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, גלויות משולבות עם "פרסים" (Scraps) וגלויות נפתחות (Pop-Up), שלוש אגרות שנדפסו על דפי שֶׁקֶף, ועוד. חלק מהגלויות מופיעות במספר עותקים.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של תצלומים ומסמכים המתעדים את חיי הקהילה היהודית בסין; רובם מטיינג'ין ומחרבין, משנות ה-20-30. רוסית; מעט גרמנית, אנגלית, סינית ועברית.
אוסף מעניין, הכולל תצלומים קבוצתיים, חלקם בפורמט גדול, של חברי ארגונים ומוסדות יהודיים שונים (מועדון התרבות "קונסט", בית הכנסת בטיינג'ין, תנועת "מכבי" ועוד) וכן מסמכים אישיים של יהודים תושבי סין.
בין היתר כולל האוסף:
1. תצלומים ומסמכים מטיינג'ין:
· 23 תצלומים, ובהם: שני תצלומים קבוצתיים מחגיגות פורים בעיר, 1920-1922; תצלום קבוצתי של נערים, תלמידי בית ספר בטיינג'ין, לאחר תחרות ספורט; תצלומים קבוצתיים של מורי ותלמידי בית הספר העברי בטיינג'ין, 1931-1939 (אחד התצלומים צולם על במת המועדון היהודי "קונסט", במהלך הצגה לכבוד חג הפורים); תצלומים של חברי המועדון "קונסט" (תצלום קבוצתי משנת 1935, תצלום דיוקן של אחד מחברי הדירקטוריון של המועדון, תצלום קבוצתי של דירקטוריון המועדון משנת 1937 - עבודת פוטומונטאז' המשלבת תצלומי דיוקן ואיורים); תצלום קבוצתי מיום חנוכת בית הכנסת בטיינג'ין, 1938 (שני עותקים); תצלום קבוצתי מפתיחת בית החולים היהודי בעיר; תצלום של "הועד לבנין בית הכנסת של הקהלה העברית דטינצזין" (Financial & Building Committees of T. H. A. Synagogue)י, [1940] (שני עותקים); ועוד.
· דף מודפס עם שרטוט מבנה בית הכנסת בטיינג'ין - חתום: "J. J. Levitin… Architect".
· חותם של הקהילה היהודית בטיינג'ין - מגן-דוד וסביבו הכיתוב "The Tientsin Hebrew Association".
· שתי כתובות מודפסות (הוצאת "ח. יקובסון מ. גולדברג ורשה") עם מילוי פרטים בכתב-יד, לחתונות אשר נערכו בטיינג'ין בשנים 1929-1930.
2. תצלומים ומסמכים מחרבין:
· תעודות ומסמכים אישיים של Wolf Dubinsky מחרבין. מסמכים מודפסים (עם תוספות וחתימות בכתב-יד) מטעם "הצלב האדום" הגרמני בסיביר, כתובים בגרמנית. 1920-1921; ומסמכים נוספים.
· לקט תצלומים ומסמכים אישיים של ליאופולד ברושטיין (Leopold Bruschtein), מפקד חיל הפרשים בצבא הרוסי, סייס, מנהל ומדריך מועדון חובבי הרכיבה בעיר חרבין, אשר נחשב למומחה הבכיר ביותר בענף הרכיבה והטיפול בסוסים בחרבין ובמזרח הרחוק בכלל. בין הפריטים: תצלומים ממהלך רכיבה על סוס, ומסמכי אישור מן השנים 1945-1950 אשר שימשו אותו, כפי הנראה, בנסיונותיו למצוא עבודה לאחר עלייתו לישראל; מספר מסמכים בסינית.
· תצלום-דיוקן גדול של הרב אהרן משה קיסילוב (1866-1949), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק; הרב הראשי של חרבין וכל קהילות המזרח הרחוק.
· תצלום קבוצתי גדול בו נראה, בין היתר, הרב קיסילוב.
· ארבע תעודות אשר הוענקו למשתתף בתחרויות ספורט שונות בעיר חרבין, 1924-1927. שלוש מהן מטעם תנועת "מכבי". תעודות מודפסות נאות, בפורמט גדול, עם מילוי פרטים בכתב-יד (רוסית).
· כחמישים תגי בד רקומים של "מכבי".
3. מסמכים ותצלומים נוספים מסין:
· תצלומים משנגחאי (תצלומים קבוצתיים של ועד בית החולים היהודי בעיר, רופאים ואחיות בבית החולים, ארגון "בני ברית", ועוד). · אישור שהיה מטעם עיריית טיינג'ין. · שני תצלומים קבוצתיים גדולים - תלמידים וחברי ועד "תלמוד תורה" על-שם ל. ש. סקידלסקי. · שני פספורטים רוסים, עם ויזות לסין. · פנקס לרישום נישואין של זוגות יהודיים בעיר טיינג'ין, עם רישומים בכתב-יד (ברוסית) מהשנים 1922-1938, ופנקס לרישום אנשים אשר התגיירו, עם רישומים מהשנים 1935-1951. · ועוד.
סה"כ כ-200 פריטים, מהם כ-85 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב בינוני עד טוב. בחלק מהפריטים קרעים (לעתים קרעים גסים), פגעי רטיבות ופגמים אחרים.
אוסף מעניין, הכולל תצלומים קבוצתיים, חלקם בפורמט גדול, של חברי ארגונים ומוסדות יהודיים שונים (מועדון התרבות "קונסט", בית הכנסת בטיינג'ין, תנועת "מכבי" ועוד) וכן מסמכים אישיים של יהודים תושבי סין.
בין היתר כולל האוסף:
1. תצלומים ומסמכים מטיינג'ין:
· 23 תצלומים, ובהם: שני תצלומים קבוצתיים מחגיגות פורים בעיר, 1920-1922; תצלום קבוצתי של נערים, תלמידי בית ספר בטיינג'ין, לאחר תחרות ספורט; תצלומים קבוצתיים של מורי ותלמידי בית הספר העברי בטיינג'ין, 1931-1939 (אחד התצלומים צולם על במת המועדון היהודי "קונסט", במהלך הצגה לכבוד חג הפורים); תצלומים של חברי המועדון "קונסט" (תצלום קבוצתי משנת 1935, תצלום דיוקן של אחד מחברי הדירקטוריון של המועדון, תצלום קבוצתי של דירקטוריון המועדון משנת 1937 - עבודת פוטומונטאז' המשלבת תצלומי דיוקן ואיורים); תצלום קבוצתי מיום חנוכת בית הכנסת בטיינג'ין, 1938 (שני עותקים); תצלום קבוצתי מפתיחת בית החולים היהודי בעיר; תצלום של "הועד לבנין בית הכנסת של הקהלה העברית דטינצזין" (Financial & Building Committees of T. H. A. Synagogue)י, [1940] (שני עותקים); ועוד.
· דף מודפס עם שרטוט מבנה בית הכנסת בטיינג'ין - חתום: "J. J. Levitin… Architect".
· חותם של הקהילה היהודית בטיינג'ין - מגן-דוד וסביבו הכיתוב "The Tientsin Hebrew Association".
· שתי כתובות מודפסות (הוצאת "ח. יקובסון מ. גולדברג ורשה") עם מילוי פרטים בכתב-יד, לחתונות אשר נערכו בטיינג'ין בשנים 1929-1930.
2. תצלומים ומסמכים מחרבין:
· תעודות ומסמכים אישיים של Wolf Dubinsky מחרבין. מסמכים מודפסים (עם תוספות וחתימות בכתב-יד) מטעם "הצלב האדום" הגרמני בסיביר, כתובים בגרמנית. 1920-1921; ומסמכים נוספים.
· לקט תצלומים ומסמכים אישיים של ליאופולד ברושטיין (Leopold Bruschtein), מפקד חיל הפרשים בצבא הרוסי, סייס, מנהל ומדריך מועדון חובבי הרכיבה בעיר חרבין, אשר נחשב למומחה הבכיר ביותר בענף הרכיבה והטיפול בסוסים בחרבין ובמזרח הרחוק בכלל. בין הפריטים: תצלומים ממהלך רכיבה על סוס, ומסמכי אישור מן השנים 1945-1950 אשר שימשו אותו, כפי הנראה, בנסיונותיו למצוא עבודה לאחר עלייתו לישראל; מספר מסמכים בסינית.
· תצלום-דיוקן גדול של הרב אהרן משה קיסילוב (1866-1949), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק; הרב הראשי של חרבין וכל קהילות המזרח הרחוק.
· תצלום קבוצתי גדול בו נראה, בין היתר, הרב קיסילוב.
· ארבע תעודות אשר הוענקו למשתתף בתחרויות ספורט שונות בעיר חרבין, 1924-1927. שלוש מהן מטעם תנועת "מכבי". תעודות מודפסות נאות, בפורמט גדול, עם מילוי פרטים בכתב-יד (רוסית).
· כחמישים תגי בד רקומים של "מכבי".
3. מסמכים ותצלומים נוספים מסין:
· תצלומים משנגחאי (תצלומים קבוצתיים של ועד בית החולים היהודי בעיר, רופאים ואחיות בבית החולים, ארגון "בני ברית", ועוד). · אישור שהיה מטעם עיריית טיינג'ין. · שני תצלומים קבוצתיים גדולים - תלמידים וחברי ועד "תלמוד תורה" על-שם ל. ש. סקידלסקי. · שני פספורטים רוסים, עם ויזות לסין. · פנקס לרישום נישואין של זוגות יהודיים בעיר טיינג'ין, עם רישומים בכתב-יד (ברוסית) מהשנים 1922-1938, ופנקס לרישום אנשים אשר התגיירו, עם רישומים מהשנים 1935-1951. · ועוד.
סה"כ כ-200 פריטים, מהם כ-85 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב בינוני עד טוב. בחלק מהפריטים קרעים (לעתים קרעים גסים), פגעי רטיבות ופגמים אחרים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב ממוען אל נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון), עם חתימת ידו. [יפו או מצרים, סוף המאה ה-18 (כנראה, אוגוסט 1799)]. ערבית וצרפתית.
ממוען אל "Au Général en Chef Bonaparte", מאת Jacob Petro. חתום בידי נפוליאון: "Bonaparte".
מימין מופיע נוסח המכתב בערבית, ומשמאל - בצרפתית. במכתב שוטח ג'אקוב פטרו את סיפורו האישי: הוא יליד ירושלים, אשר נשדד ביפו ונותר חסר כל. לטענתו, זכה ליחס פוגעני מהרשויות הצרפתיות ביפו, שסרבו לשלם לו בעד כמות גדולה של אורז שנשדדה ממנו, ומפציר בנפוליאון בתחנונים, שיסייע לו, על מנת שיוכל לשלם לספקיו.
כפי הנראה, המכתב נשלח אל נפוליאון בתקופת שהותו בארץ ישראל או במצרים.
[1] דף, 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר קרעים בשוליים. כתמים.
ממוען אל "Au Général en Chef Bonaparte", מאת Jacob Petro. חתום בידי נפוליאון: "Bonaparte".
מימין מופיע נוסח המכתב בערבית, ומשמאל - בצרפתית. במכתב שוטח ג'אקוב פטרו את סיפורו האישי: הוא יליד ירושלים, אשר נשדד ביפו ונותר חסר כל. לטענתו, זכה ליחס פוגעני מהרשויות הצרפתיות ביפו, שסרבו לשלם לו בעד כמות גדולה של אורז שנשדדה ממנו, ומפציר בנפוליאון בתחנונים, שיסייע לו, על מנת שיוכל לשלם לספקיו.
כפי הנראה, המכתב נשלח אל נפוליאון בתקופת שהותו בארץ ישראל או במצרים.
[1] דף, 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מספר קרעים בשוליים. כתמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
אחד עשר "כתבי קיום" (כתבי זכויות) שהוענקו ליהודי מנטובה לאורך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18. מנטובה, 1603-1713. איטלקית ומעט עברית.
אחד עשר קונטרסים כתובים בכתב יד; כתבי קיום שהוענקו ליהודי מנטובה מידי שליטיה ודוכסיה. הקונטרסים חתומים וחלקם אף מלווים בהערות וביאורים בכתב יד, בעברית, שנרשמו סמוך לזמן פרסומם, כנראה בידי אחד מיהודי מנטובה.
הקונטרסים שלפנינו כוללים כתבי זכויות שהוענקו במשך למעלה ממאה שנים ליהודי קהילת מנטובה, מן העתיקות והמשגשגות שבקהילות היהודיות באירופה. בין היתר, נידונים בהם מקצועות היהודים, מגוריהם, הסדרת מחלוקות בין יהודים ללא יהודים, סמכויות משפט, בתי כנסת, נשיאת כלי נשק, ונושאים נוספים, השופכים אור על חיי היהודים ויחסם עם המושלים.
כפי הנראה, הוענקו כתבי הקיום מידי כל שליטי מנטובה שבתקופה הנידונה: שבעה דוכסים לבית גונזגה (Gonzaga), הדוכסית מאריה גונזגה (Maria Gonzaga, 1609-1660) ושליטה הראשון של מנטובה מטעם האימפריה ההאבסבורגית - ויטוריו אמדאו השני (Victor Amadeus II, 1666-1732).
"כתבי-קיום" [Privilegia] נפוצו בשלהי ימי הביניים בערי אירופה, ושימשו מודל לביסוס מעמדם של מיעוטים. יהודי מנטובה הורשו בתחילה לעסוק בבנקאות והלוואות בלבד, וקיומם עוגן בחוזה כלכלי עם השלטונות. עם צמיחתה של הקהילה, הצטרפו אליה גם בעלי מקצועות יהודיים שונים, והחוזה שבין היהודים והדוכסות שונה בהדרגה עד שלבסוף הפך לכתב קיום מלא. חרף התמורות הרבות שפקדו את העיר, הרעת היחס הכללי כלפי היהודים והצרכים הפוליטיים המשתנים, כיבדו השליטים את כתבי הקיום וחידשו אותם עם כניסתו לתפקיד של כל מושל.
[185] עמ' בסה"כ. דפים בגודל משתנה, מרביתם בגודל 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים וקרעים בשולי הדפים. נקבים בחלק קטן מהדפים, עם נזקים קלים או ללא נזק לטקסט. בסופם של חלק מהקונטרסים מודבקות תוויות נייר (חלקן חסרות או קרועות).
למידע נוסף, ראה: תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, שלמה סימונסון. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ומכון בן-צבי, ירושלים, תשכ"ג, כרך ראשון, עמ' 72-110.
אחד עשר קונטרסים כתובים בכתב יד; כתבי קיום שהוענקו ליהודי מנטובה מידי שליטיה ודוכסיה. הקונטרסים חתומים וחלקם אף מלווים בהערות וביאורים בכתב יד, בעברית, שנרשמו סמוך לזמן פרסומם, כנראה בידי אחד מיהודי מנטובה.
הקונטרסים שלפנינו כוללים כתבי זכויות שהוענקו במשך למעלה ממאה שנים ליהודי קהילת מנטובה, מן העתיקות והמשגשגות שבקהילות היהודיות באירופה. בין היתר, נידונים בהם מקצועות היהודים, מגוריהם, הסדרת מחלוקות בין יהודים ללא יהודים, סמכויות משפט, בתי כנסת, נשיאת כלי נשק, ונושאים נוספים, השופכים אור על חיי היהודים ויחסם עם המושלים.
כפי הנראה, הוענקו כתבי הקיום מידי כל שליטי מנטובה שבתקופה הנידונה: שבעה דוכסים לבית גונזגה (Gonzaga), הדוכסית מאריה גונזגה (Maria Gonzaga, 1609-1660) ושליטה הראשון של מנטובה מטעם האימפריה ההאבסבורגית - ויטוריו אמדאו השני (Victor Amadeus II, 1666-1732).
"כתבי-קיום" [Privilegia] נפוצו בשלהי ימי הביניים בערי אירופה, ושימשו מודל לביסוס מעמדם של מיעוטים. יהודי מנטובה הורשו בתחילה לעסוק בבנקאות והלוואות בלבד, וקיומם עוגן בחוזה כלכלי עם השלטונות. עם צמיחתה של הקהילה, הצטרפו אליה גם בעלי מקצועות יהודיים שונים, והחוזה שבין היהודים והדוכסות שונה בהדרגה עד שלבסוף הפך לכתב קיום מלא. חרף התמורות הרבות שפקדו את העיר, הרעת היחס הכללי כלפי היהודים והצרכים הפוליטיים המשתנים, כיבדו השליטים את כתבי הקיום וחידשו אותם עם כניסתו לתפקיד של כל מושל.
[185] עמ' בסה"כ. דפים בגודל משתנה, מרביתם בגודל 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים וקרעים בשולי הדפים. נקבים בחלק קטן מהדפים, עם נזקים קלים או ללא נזק לטקסט. בסופם של חלק מהקונטרסים מודבקות תוויות נייר (חלקן חסרות או קרועות).
למידע נוסף, ראה: תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, שלמה סימונסון. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ומכון בן-צבי, ירושלים, תשכ"ג, כרך ראשון, עמ' 72-110.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $20,000
לא נמכר
ארבעה אלבומי תצלומים מונומנטאליים ממסע שנערך במצרים, ארץ ישראל, סוריה, לבנון, יוון, טורקיה, שוויץ וגרמניה, בשנת 1894.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" - "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
אף על פי ששמות בעלי האלבומים אינם נזכרים במפורש, נראה כי האלבומים היו שייכים לרֶנִי וז'נט מֶקאינס (Rennie & Janet Macinnes) [זאת על-פי ראשי התיבות RMI המוטבעים על הכריכות, ראשי התיבות RMI ו-JMI הנזכרים ליד תצלום של הזוג בסוף האלבום הראשון ועל-פי כרטיס הביקור המצורף, עליו נדפס הכיתוב "Mrs. R. Mac Innes M.B. / St. George's Close, Jerusalem"].
רני מקאינס נולד בהמפסטד, אנגליה, בשנת 1870. אביו, Miles, היה בעל-קרקעות, מנהל מסילות רכבת ופוליטיקאי במפלגה הליברלית. בשנת 1896 הוסמך מקאינס לכהונה כבישוף מטעם הכנסיה האנגליקנית ולאחר תקופה של כארבע שנים ככומר בכנסיית St. Matthew's בְּבּייזווטר, לונדון, עברו עליו מרבית שנותיו כבישוף במזרח התיכון: בקהיר, במצרים ובצפון סודן. במשך 18 שנים - החל משנת 1914 ועד מותו בשנת 1931 - כיהן מקאינס כבישוף של העיר ירושלים, בכמה כנסיות שונות, ביניהן גם בקתדרלת סנט ג'ורג' (הנזכרת לעיל בכרטיס הביקור של גברת מקאינס). ב-26 במארס 1921 תיעדו צלמי ה"אמריקן קולוני" את מקאינס יחד עם ווינסטון צ'רצ'יל, בטקס אזכרה בבית הקברות הצבאי אשר על הר הצופים. על אודות רעייתו, ז'נט, לא ידועים לנו כל פרטים, מלבד זאת שנולדה בדַרבִּי בשם Janet Waldergrave Carr ושהשניים נישאו בשנת 1896. אחד מבניהם, קמפבל (Campbell) מקאינס, הלך בדרכו של אביו ושימש עשרות שנים במזרח התיכון, כסגן-בישוף של פלשתינה, סוריה ועבר הירדן המזרחי ואחר-כך כארכיבישוף של ירושלים.
סה"כ 479 תצלומים. גודל התצלומים המוגדרים כ"גדולים" 21X28 ס"מ בממוצע (משתנה); גודל התצלומים המוגדרים כ"קטנים" 7.5X10 ס"מ. ארבעה אלבומים 45X31 ס"מ. מצב כללי טוב. מפאת משקלם הרב, בדרך כלל ניתקו דפי האלבום מן הכריכה והם נפרדים. בדפים ספורים קיימים קרעים קלים או שברים בפינות ובשוליים, בדרך כלל ללא פגיעה בתצלומים.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" - "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
אף על פי ששמות בעלי האלבומים אינם נזכרים במפורש, נראה כי האלבומים היו שייכים לרֶנִי וז'נט מֶקאינס (Rennie & Janet Macinnes) [זאת על-פי ראשי התיבות RMI המוטבעים על הכריכות, ראשי התיבות RMI ו-JMI הנזכרים ליד תצלום של הזוג בסוף האלבום הראשון ועל-פי כרטיס הביקור המצורף, עליו נדפס הכיתוב "Mrs. R. Mac Innes M.B. / St. George's Close, Jerusalem"].
רני מקאינס נולד בהמפסטד, אנגליה, בשנת 1870. אביו, Miles, היה בעל-קרקעות, מנהל מסילות רכבת ופוליטיקאי במפלגה הליברלית. בשנת 1896 הוסמך מקאינס לכהונה כבישוף מטעם הכנסיה האנגליקנית ולאחר תקופה של כארבע שנים ככומר בכנסיית St. Matthew's בְּבּייזווטר, לונדון, עברו עליו מרבית שנותיו כבישוף במזרח התיכון: בקהיר, במצרים ובצפון סודן. במשך 18 שנים - החל משנת 1914 ועד מותו בשנת 1931 - כיהן מקאינס כבישוף של העיר ירושלים, בכמה כנסיות שונות, ביניהן גם בקתדרלת סנט ג'ורג' (הנזכרת לעיל בכרטיס הביקור של גברת מקאינס). ב-26 במארס 1921 תיעדו צלמי ה"אמריקן קולוני" את מקאינס יחד עם ווינסטון צ'רצ'יל, בטקס אזכרה בבית הקברות הצבאי אשר על הר הצופים. על אודות רעייתו, ז'נט, לא ידועים לנו כל פרטים, מלבד זאת שנולדה בדַרבִּי בשם Janet Waldergrave Carr ושהשניים נישאו בשנת 1896. אחד מבניהם, קמפבל (Campbell) מקאינס, הלך בדרכו של אביו ושימש עשרות שנים במזרח התיכון, כסגן-בישוף של פלשתינה, סוריה ועבר הירדן המזרחי ואחר-כך כארכיבישוף של ירושלים.
סה"כ 479 תצלומים. גודל התצלומים המוגדרים כ"גדולים" 21X28 ס"מ בממוצע (משתנה); גודל התצלומים המוגדרים כ"קטנים" 7.5X10 ס"מ. ארבעה אלבומים 45X31 ס"מ. מצב כללי טוב. מפאת משקלם הרב, בדרך כלל ניתקו דפי האלבום מן הכריכה והם נפרדים. בדפים ספורים קיימים קרעים קלים או שברים בפינות ובשוליים, בדרך כלל ללא פגיעה בתצלומים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
אוסף נרחב ומרשים של כ-100 אלבומי פרחים מיובשים. מו"לים שונים, ירושלים, בית לחם, ירדן, לונדון, וושינגטון, ניו יורק, ומקומות נוספים, 1896-1950 בקירוב (רובם משני העשורים הראשונים של המאה ה-20). עברית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, רוסית, ערבית ויוונית.
אלבומי הפרחים המיובשים הופיעו בארץ ישראל לקראת סוף המאה ה-19 ונחלו הצלחה מהירה ויוצאת דופן. התיירות המתרחבת למזרח הקרוב הגבירה מאוד את הביקוש למזכרות וחפצי נוי, ועד ראשית המאה העשרים נעשו האלבומים לפריטים מבוקשים, שנחשבו יוקרתיים ואותנטיים. על פי רוב הציגו האלבומים מגוון מלאכות יד ואומנויות מסורתיות של ארץ ישראל, בהן גילוף ושיבוצי עץ זית, ייבוש וסידור דקורטיבי של פרחים, ומאוחר יותר גם אמנויות הדפסה שונות. האוסף שלפנינו מציג מבחר רחב, מגוון וייחודי של אומנות נשכחת זו.
מרבית האלבומים באוסף שלפנינו מחופים בכריכות עץ זית מגולפות ומשובצות, וברבים מהם משולבים גלויות צבעוניות, הדפסות ליטוגרפיות, עיטורים ופסוקי שיר בכתב מסוגנן. מקצת האלבומים בעלי זיקה נוצרית ומציגים עיטורים ברוח הברית החדשה.
בין הפריטים:
· "פרחי ארץ הקדושה", אלבומו המוקדם של המשכיל, הגיאוגרף וחוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ. · "אספת פרחים מהמקומות הקדושים בארץ הקודש", אלבום בתוספת מפה ליטוגרפית צבעונית של ארץ ישראל. · Souvenir to Our Benefactors, אלבום מזכרת, מוגש לידי אנשי הקומיסריון הפרנציסקני של ארץ הקודש, בהוצאת 'כנסיית הר הקבר הקדוש בוושינגטון' - Mount st. Sepulchre. · י14 אלבומים עם ליטוגרפיות צבעוניות שנדפסו בדפוס "מונזון", ירושלים. · שלושה אלבומים שנדפסו בירושלים תחת השלטון הירדני, חתומים H. K. Jorden (הממלכה ההאשמית, ירדן). · שלושה אלבומים בהוצאת המושבה האמריקאית בירושלים.
· שישה אלבומים שנדפסו לרגל כניסת אלנבי לירושלים - Remembrance of the British Army Conqueror of the Holy Land 9th December 1917, שניים מהם מלווים תמונות מיום כניסת הצבא הבריטי לירושלים.
· אלבומים רבים בהוצאות שונות: ליב כהנא; H. N. Shechter; Ferdinand Vester; Daud A. Hallac Bros.; Ephtimios frères; Gabriel et Abrahim Dabdoub Elias A. Coubrousli; M. Weisman; T. Habesch, The commercial Press; N. De Simini; F. F. Marroum; Ibrahim Atallah / King David Store T. J. Atallah; ;Atallah Bros.; Australian Soldiers Club ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. בחלק מהאלבומים פגמים בסידורי הפרחים. מספר כריכות מנותקות או מנותקות חלקית. מקצת הדפים המפרידים חסרים.
ספרות:
1. אליהו הכהן, "אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה". טבע וארץ, כרך כ', גיליון 2, 1978.
2. עמי זהבי, "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה". עת-מול, גיליון 227, 2013.
אלבומי הפרחים המיובשים הופיעו בארץ ישראל לקראת סוף המאה ה-19 ונחלו הצלחה מהירה ויוצאת דופן. התיירות המתרחבת למזרח הקרוב הגבירה מאוד את הביקוש למזכרות וחפצי נוי, ועד ראשית המאה העשרים נעשו האלבומים לפריטים מבוקשים, שנחשבו יוקרתיים ואותנטיים. על פי רוב הציגו האלבומים מגוון מלאכות יד ואומנויות מסורתיות של ארץ ישראל, בהן גילוף ושיבוצי עץ זית, ייבוש וסידור דקורטיבי של פרחים, ומאוחר יותר גם אמנויות הדפסה שונות. האוסף שלפנינו מציג מבחר רחב, מגוון וייחודי של אומנות נשכחת זו.
מרבית האלבומים באוסף שלפנינו מחופים בכריכות עץ זית מגולפות ומשובצות, וברבים מהם משולבים גלויות צבעוניות, הדפסות ליטוגרפיות, עיטורים ופסוקי שיר בכתב מסוגנן. מקצת האלבומים בעלי זיקה נוצרית ומציגים עיטורים ברוח הברית החדשה.
בין הפריטים:
· "פרחי ארץ הקדושה", אלבומו המוקדם של המשכיל, הגיאוגרף וחוקר ארץ ישראל אברהם משה לונץ. · "אספת פרחים מהמקומות הקדושים בארץ הקודש", אלבום בתוספת מפה ליטוגרפית צבעונית של ארץ ישראל. · Souvenir to Our Benefactors, אלבום מזכרת, מוגש לידי אנשי הקומיסריון הפרנציסקני של ארץ הקודש, בהוצאת 'כנסיית הר הקבר הקדוש בוושינגטון' - Mount st. Sepulchre. · י14 אלבומים עם ליטוגרפיות צבעוניות שנדפסו בדפוס "מונזון", ירושלים. · שלושה אלבומים שנדפסו בירושלים תחת השלטון הירדני, חתומים H. K. Jorden (הממלכה ההאשמית, ירדן). · שלושה אלבומים בהוצאת המושבה האמריקאית בירושלים.
· שישה אלבומים שנדפסו לרגל כניסת אלנבי לירושלים - Remembrance of the British Army Conqueror of the Holy Land 9th December 1917, שניים מהם מלווים תמונות מיום כניסת הצבא הבריטי לירושלים.
· אלבומים רבים בהוצאות שונות: ליב כהנא; H. N. Shechter; Ferdinand Vester; Daud A. Hallac Bros.; Ephtimios frères; Gabriel et Abrahim Dabdoub Elias A. Coubrousli; M. Weisman; T. Habesch, The commercial Press; N. De Simini; F. F. Marroum; Ibrahim Atallah / King David Store T. J. Atallah; ;Atallah Bros.; Australian Soldiers Club ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. בחלק מהאלבומים פגמים בסידורי הפרחים. מספר כריכות מנותקות או מנותקות חלקית. מקצת הדפים המפרידים חסרים.
ספרות:
1. אליהו הכהן, "אהבת פרחי הארץ בנוסח המאה שעברה". טבע וארץ, כרך כ', גיליון 2, 1978.
2. עמי זהבי, "העושר היחידי של הארץ הקדושה הענייה". עת-מול, גיליון 227, 2013.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג