הגדה של פסח, "עם פירוש החכם השלם דון יצחק אברבנאל" - זבח פסח. ריווא דטרינטו, שכ"א [1561].
המו"ל, רבי יעקב מרקריאה הוסיף פירוש משלו בראש ההגדה, וכפי שכתב בשער: "ונוסף עליו כי תקראנה / טעם וסוד ארבע כוסות / וטעם פסח מצה ומרור".
[34] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי אוכל ויין. שוליים משוקמים בדף השער ללא פגיעה בטקסט. קרעים משוקמים בשולי דפים נוספים. סימני עש קלים משוקמים בדף השער. כריכת עור ישנה, עם פגמים.
יערי 19; אוצר ההגדות 22.

סדר הגדה, עם תרגום לשפת המראטהי ואיורים. "בומבאי" (בומביי, הודו), [תר"ו 1846]. דפוס ליטוגרפי של כתב-יד. מקור ותרגום, עמוד מול עמוד.
איורים מקוריים להגדה זו. שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן [בהשראת שער הגדה של פסח, מהדורת אמשטרדם תע"ב]. איורים לסימני הסדר וקערת ליל הסדר [בהשראת איורי הגדות ליוורנו].
ההגדה הראשונה שנדפסה בנוסח עדת "בני ישראל" בהודו. בשער מופיעים פרטי העורכים והמולי"ם: "סדר הגדה בלשון הקדש ועם פירוש של מראט"י... אשר איזן וחיקר... הרב המובהק כה"ר חיים יוסף חליגואה יצ"ו מעיר קוגי"ן [קוצ'ין], ומשנהו לו מחבר ביאורי של מראט"י שחיבר כה"ר חיים יצחק גלצורכר יצ"ו... וגם הוא הוציא הכלי למעשהו ה"ה כה"ר מחבר המראט"י חיים הי"ו, ושותפו... כה"ר יחזקאל יוסף טלכר... נדפס בפעם הראשון על ידי הכותב כה"ר אברהם בן יהודה גמל...".
[5], לה [צ"ל לו] דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. כריכה חדשה.
יערי הגדות 656; אוצר ההגדות 895. יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח, בומבי, מס' 92.
מקור: אוסף משפחת ששון.

סדור שפתי צדיקים לימות השנה ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים – The Form of Prayers according to the custom of the Spanish and Portuguese Jews, בעריכת והוצאת יצחק בן אורי ליסר. סט שלם בששה כרכים. פילדלפיה, [תקצ"ז-תקצ"ח 1837-1838]. דפוס Haswell, Barrington, and Haswell. מחזור התפילות השלם הראשון שנדפס באמריקה.
עברית ואנגלית עמ' מול עמ', בספירת עמודים מקבילה.‬‬‬‬‬
יצחק ליסר (Isaac Leeser, י1806-1868), ממנהיגי יהדות ארצות הברית ומראשוני המייסדים של יהדות אמריקה. מראשי הקהילה היהודית בפילדלפיה, חזן, הוגה דעות ומחבר מסות ודרשות רבות. פעל רבות להקמת מוסדות יהודיים, להנחלת הדת וההיסטוריה היהודית. בין היתר עסק גם בתרגום ספרי קודש לאנגלית. אחד מתרגומיו המפורסמים הוא המחזור שלפנינו, שהוא מחזור התפילות השלם הראשון שנדפס באמריקה, הכולל את תפילות כל מועדי השנה. תהליך הוצאת המחזור היה פרוייקט מורכב ולא קל. ליסר התבסס על תרגום מחזור שנדפס בלונדון, אך הוסיף ושיפר את התרגום, ואף תיקן את הנוסח העברי. בהמשך, הזמין ליסר את אותיות ההדפסה מאירופה, אך לא מצא עובדי דפוס (סַדָּרִים) שמכירים את השפה העברית, ונאלץ ללמד שני עובדי דפוס נוצריים את לשון הקודש לצורך ההדפסה. למרות כל הקשיים ארכה הוצאת המחזורים בסך הכל כ-13 חודשים בלבד.
ליסר ייעד את המחזורים לאזרחי ארצות הברית ולאזרחי הממלכה הבריטית במקביל, ועל כן מופיעה ה"תפילה לשלום המלכות" בשני נוסחים זה לצד זה, האחד "למלך ירום הודו" (For a Royal Government), והשני "לשרי המדינות" (For a Republican Government).
ששה כרכים. כרך א: "חלק ראשון - סדר התפלות מכל השנה" [סידור]. VIII, רטז, 216 עמ'. בסוף הכרך נכרכו שני דפי השערים של חלק שישי [לתעניות] (מופיעים שנית בראש חלק זה). כרך ב: "חלק שני - סדר התפלות לראש השנה". קכ, 121 עמ'. כרך ג: "חלק שלישי - סדר התפלות ליום הכפרים". [4], רמה, 246, [1], 3 עמ'. כרך ד: "חלק רביעי - סדר התפלות לחג הסכות". קעה, 176, [1] עמ'. כרך ה: "חלק חמישי - סדר התפלות לפסח ולשבעות". 182, קפב עמ'. כרך ו: "חלק ששי - סדר התפלות לתעניות". [4], קפה, 186, [4], 12 עמ'.
21.5 ס"מ. מצב טוב-טוב מאד. כתמים, בלאי קל במספר דפים. כריכות עור מקוריות [בצבע בהיר], עם שפשופים ופגמים קלים.
גולדמן 36; סינגרמן 630.

כרך המכיל שלשה ספרים שנדפסו בבזל ע"י המקובל הנודע רבי אליהו "בעל שם" לואנץ: ספר שערי דורא, ספר עמודי שלמה וספר רינת דודים. בשער ספר רינת דודים, רישום ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של המחבר הקדוש, רבי אליהו "בעל-שם" מוורמייזא.
· ספר השערים, שערי דורא עם ביאורי המהרש"ל רבי שלמה לוריא. בזל, [שנ"ט-ש"ס 1599]. דפוס "קונראד וולדקילך". בראש הספר הקדמת המו"ל והמגיה רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקבורט דמיין", הכותב כי לפנינו מהדורא-בתרא מחיבורו של המהרש"ל, עם הוספות חידושים בהלכות נדה מאת המו"ל רבי אליהו בעל-שם, שכותב בהקדמתו: "ולא רציתי להוסיף על דבריו ... זולת הלכות נדה נתתי להדפיס בקצת חדושי אשר הוספתי משמני ומדבשי...".‬
· עמודי שלמה. ביאורי מהרש"ל לספר מצוות גדול [סמ"ג]. בזל [ש"ס 1599-1600]. דפוס "קונראד וואלדקילך". שערים נפרדים לחלק א' (מצות לא תעשה) וחלק ב' (מצוות עשה). הקדמת המו"ל רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקפורט דמיין".
· ספר רנת דודים. שיר השירים עם ביאור רבי אליה לואנץ. בזל, [ש"ס 1600]. דפוס "קונראד וואלדקירך". בדף השער הקדשה (מעט קצוצה) בכתב ידו וחתימתו של המחבר, "הק' אליא בן.... משה", שהקדיש את הספרים לקרובו רבי יחיאל לוריא: "נא אהובי אדוני שאירי ומוהר"ר יחיאל לוריא ש"ן [=שיחיה נצח]. תבא נא שאלתי ותיקר נפשי בעיני אדוני אל יחוש על הזמן ויקרא בפיו הקדוש הספר הזה דרך העברה ויעלה נא לרצון נדבות פי להני מילי, ואדע כי בזה מצאתי חן בעיני אדוני, ואל יקצוף מכ"ת על השגיאות, כי לא בשלי הרעה, כי יודע אדוני כי מלאכת הדפוס המכשלה הזאת תחת ידיה, וש"ר [ושלום רב] לאדוני ויזכה לחזור לביתו לשלום ולהתפלל כמ[---] עיני ה' תמ[יד -----] בני עמינו. כרצונו וכח[פצו-----] המעתי"ר ש[---] הק' אליא בן [----] משה שליט["א] וימלא נא [מ-----] מתחילה ועד [סוף]".
המקובל הקדוש הגאון רבי אליהו לואנץ אב"ד וורמייזא (שכ"ד-שצ"א), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. תלמידו המובהק של המהר"ל מפראג ורעו של בעל התוספות יום טוב. נולד בפרנקפורט לאביו רבי משה (בנו של רבי יוסלמן, המנהיג והשתדלן הנודע של יהדות גרמניה - מבני משפחת לוריא, ועל שם כך נקרא שם המשפחה לוא"ש או לואנש/לואנץ = לוריא אשכנזי. רבי אליהו לואנץ מזכיר בכתביו כקרובי משפחתו ושארי-בשרו את המהרש"ל ואת האריז"ל). בשנים שנ"ט-ש"ס שהה בגלות בעיר בזל בה הוציא לאור מספר ספרים. לאחר מכן עבר לכהן כארבע שנים בתפקיד ראש ישיבה ודרשן בעיר וורמייזא (וורמס). בשנים שלאחר מכן כיהן ברבנות בערים הנאו, פולדא, פרידברג ומגנצא, עד שחזר לכהן כרב ואב"ד בעיר וורמייזא (וורמס), בה כיהן גם כראש ישיבה. התפרסם ברחבי העולם כ"רבי אליהו בעל שם" על שם עיסוקו בתורת הקבלה ובכתיבת "קמיעות" עפ"י קבלה-מעשית [יש שכתבו שהוא "רבי אליהו בעל שם", שעליו העיד נכדו ה"חכם צבי" בתשובותיו (סימן צ"ג) שברא "גולם" מעפר עפ"י ספר יצירה, אך כנראה שנתחלף להם שמו של רבי אליהו לואנץ עם שמו של רבי אליהו בעל שם מחלם יוצר ה"גולם"]. בין תלמידיו הנודעים היה הקדוש רבי יואל בעל-שם מזאמוטשט, מראשי הצדיקים המקובלים והנסתרים, שאחד מתלמידי-תלמידיו הוא רבינו ישראל בעל שם טוב ממזיבוז' אבי תנועת ה"חסידות".
יתכן ורבי יחיאל לוריא, שלו הקדיש רבי אליהו את הספרים שלפנינו, הוא הגאון רבי יחיאל לוריא בן המהרש"ל [אב"ד בריסק וראש ישיבה בעיר לובלין], ומסיבה זו מתנצל רבי אליהו בפניו ומבקש ממנו שלא יקצוף על הטעויות שנפלו בהדפסת כתבי המהרש"ל [השגיאות נפלו באשמת המדפיסים הנכריים, כפי שכותב רבי אליהו במספר מקומות בספרים שלפנינו]. יש לציין, כי בספר "לקורות היהודים בלובלין" (עמ' 47) מייחסים לו מצבה משנת שנ"ד (1594), ור"י לווינשטיין כותב בספר "דור ודור ודורשיו" (עמ' 62) כי רבי יחיאל בן המהרש"ל נפטר בשנת שנ"ו (1596), ואילו ההקדשה שלפנינו היא משנת ש"ס [לכל המוקדם] ובה מופיע שמו בין החיים. יתכן ורבי יחיאל לוריא המופיע בשני המקורות הנ"ל שנפטר בשנת שנ"ד או שנ"ו, אינו רבי יחיאל לוריא בן המהרש"ל [שכן השם "יחיאל לוריא" חזר ונשנה פעמים רבות במשפחת לוריא], או יתכן שהמקבל רבי יחיאל לוריא הוא אדם אחר ממשפחת המהרש"ל [נכד או בן-אח], שהיה קשור להדפסת ספרי המהרש"ל [בספרו "מכלל יופי" על קהלת, פרק י"ב, מביא רבי אליהו לואנץ מסורת מעניינת "ששמעתי מפי שארי האלוקי רבי יחיאל לוריא מצפת תובב"א, שבא פעם אחת הנה וורמיישא"].
כרך הכולל את שלשת הספרים: צז, [1] דף; [1], ב-קטו דף; [1 דף ריק]; [1], מט דף; [1], כט דף (חסר עמוד אחרון מספר רינת דודים, במקור: [1], ל דף). 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, דפים מנותקים. קרעים עם חוסרים בפינות מספר דפים. כריכה עתיקה, קרועה ובלויה.
חתימות עתיקות ורישומי בעלות נוספים, של: "מרדכי בן שמואל ז"ל מציילשם"; "---- מפיורדא". בדף הכריכה רישומי בעלות בעיפרון שהספר שייך להגאון רבי אברהם יצחק ווינבערגער אב"ד וו"ק [קליין-ווארדיין].

ספר תבנית היכל, על בנין בית המקדש וכליו, מאת רבי יעקב יהודה אריה ליאון-טימפלו. אמשטרדם, [ת"י 1650]. דפוס יהודה בן מרדכי ושמואל בן משה הלוי.
בראש הספר נדפסו "רשיון אצילי מדינת זילנדייאה", "רשיון אצילי הארץ נקראים נציבים כלליים", ו"רשיון אצילי מדינת הולנדייאה" - משנת 1642 (בתרגום לעברית). כמו כן, נדפסו שם שירים מאת רבי שאול מורטירה, רבי יצחק אבוהב, רבי שמואל בן אברהם הרופא, רבי אהרן צרפתי והמחבר.
בשער הספר חתימה בכתיבה ספרדית: "שלום מזרחי שרעבי", בדף ד [צ"ל: ג] ובדף ה חתימות נוספות בשמו הפרטי בלבד: "שלום". לפנינו חתימות המקובל הנודע - רבינו הרש"ש.
רבינו שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. עם גדלותו מנעוריו בתורה ובקבלה, היה צדיק נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון - ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, והבין את גודל חכמתו וגדולתו, נתן לו את בתו חנה לאשה, וכאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, מינהו על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל". כאשר נתמנה לראש הישיבה הקים חבורה קדושה של מקובלים, שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התחברו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב [גיסו של הבעש"ט], ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול - שמו רחובות הנהר - לברר ולפרש הקדמות היטב... והיה מכוון כל כוונות האריז"ל... והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" - הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
לח דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. בדף השער שני קרעים, אחד מהם משוקם [עם פגיעה קלה במסגרת השער]. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת ששון.