כתב יד, ספר ילקוט ראובני. ילקוט עניני קבלה ומוסר מספרים שונים. [העתקה שלימה ונאה בשני-טורים, ממהדורת הדפוס הראשונה, פראג, ת"כ]. כתב יד מזרחי. [טורקיה, שנות הת', ראשית המאה ה-18]. שער מעוטר.
חתימות רבי "שמעון צלמונה" בכתיבה קליגרפית. רישום בעלות בלאדינו, שהספר של "החכם השלם הדיין המצויין כמוהר"ר רפאל שמעון צלמונה נר"ו". [רבי שמעון צלמונה מחכמי טורקיה, נפטר בשנת תצ"ז (1736), ונספד בספר דברי שלמה, פרשת מקץ, לבן-אחותו רבי שלמה שלם. המביא ממנו גם חידושי תורה על הרמב"ם בספרו "לב שלם"].
[156] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. קרע חסר בדף השער. כתמים. כריכה נאה ישנה, חצי-עור.

כתב-יד, חידושים וליקוטים לפרשיות וישב-ויחי, וחידושים על חנוכה. כתיבה מזרחית נאה וברורה. [ארצות המזרח הקרוב (טורקיה? עירק? ארם-צובה?), המאה ה-19 בקירוב]. מחבר לא מזוהה.
חידושי תורה ודרשות, שבחלקם הגדול הועתקו ממקורות שונים בדפוס ובכתבי-יד. חידושים ופירושים על דרך הקבלה, המוסר והפלפול. כולל מעשיות ומשלים רבים.
כ-570 עמ' כתובים. 13X13 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים. כריכת עור עתיקה (משוקמת).

קונטרס כתב-יד, חידושים על מסכת קידושין וחידושי סוגיות. [כתיבה אשכנזית, שנות הת"ר, סוף המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא-מזוהה, עם הוספות ומחיקות. לפי התוכן הלמדני נראה כי הכותב היה תלמיד חכם חשוב, כנראה מרביץ תורה.
מחברת על מסכת קידושין, 16 עמ' כתובים, 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. + דף 2 עמ' כתובים, כ-31 ס"מ, מצב בינוני. עם קרעים ובלאי-רב בשוליים.

כתב-יד, ספר זרע אהרן, חיבור שו"ת על הלכות שחיטה, תשובות בהלכה בעניני חושן משפט ועגונות, חידושי סוגיות ודרושים. בכתב-ידו וחתימות רבות של המחבר, הגאון רבי ישעיה חנניה הכהן כ"ץ. דוקלא-קאשוי-בוקרשט, [מהשנים תרע"ד-תרפ"ז 1913-1927].
בהקדמתו המעניינת, נכתב על יחוס משפחתו של המחבר לאהרן הכהן, הן מצד אביו רבי משה שמשון הכהן, והן מצד אמו טויבא, שהיתה בת רבי נפתלי משה הכהן שפירא מהעיר טורנא. הוא מציין שהוא דור י"ב להגאון הקדוש רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות", ומביא סיפור בלתי-ידוע על בעל "מגלה עמוקות" שסיפר לו דודו רבי אברהם הכהן שפירא, בשם אביו רבי נפתלי משה הכהן שפירא.
הגאון המחבר רבי ישעיה חנניה כ"ץ, מהעיר טורנא (טרנוב, פולין-גליציה). התגורר כעשרים שנה בעיר דוקלא, וכבר בשנת תרנ"ו התכתב בהלכה עם רבנים ידועים. בשו"ת זכרון צבי סימן ט' מופיעה תשובה משנת תרנ"ו שנכתבה אל "האברך המופלג והשנון... מו"ה ישעיה כ"ץ... פה עירנו דוקלא". בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמנה לרב בעיר קאשוי (קושיצ'ה Kosice), בשנות התר"פ עבר לעיר בוקרשט, בה כיהן ברבנות קה"י [קהל יראים, כינוי לקהילה האורטדוקסית].
כתב היד נכתב לאורך כחמש-עשרה שנים, עם ציוני תאריכים ומקומות בהם עבר המחבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה. כולל הזכרת התכתבויותיו עם רבנים, ונסיעתו לחצרות צדיקים בחג השבועות, כמנהג חסידים ואנשי-מעשה. בשנים תרע"ד-תרע"ה עוד שהה המחבר בעיר דוקלא, ובה הוא כתב את הקדמת החיבור בה הוא חותם: "דברי המתאבק בעפר רגלי הצדיקים והחכמים חכמי התורה - הק' ישעי' חנניא כ"ץ, המתגורר כעת בדוקלא". בקיץ שנת תרע"ה עבר המחבר לעיר קאשוי, בה הוא כיהן ברבנות, ובמחברת מופיעה דרשה שנכתבה בקאשוי במוצאי חג השבועות תרע"ה, לפדיון הבן "שפדה אצלי נכדו הבכור, איש אחד סמוך לדוקלא".
בתמוז שנת תרע"ח (1918) ביקר המחבר בעיר קראהלי, בה נתבקש מאת רב העיר, הגאון הנודע רבי שאול בראך, להשיב במקומו תשובה בענין מסובך בהלכות ממונות: "... התנצל לפני מחמת חולשת כוחו ורוב עול התלמידים שיש לו לא יוכל כעת להשיב לכל השואלים בדבר ה' זו הלכה, וביקש ממני שאברר לו כעת אודות השאלה...". בהמשך מובאת תשובה אחרת בעניני עגונה, שנכתבה לבית הדין בקראהלי בשנת תרע"ט, עם העתקת גביית עדות משנת תרע"ה (1914) מבית הדין בסאטמר - עם העתקת חתימות הרבנים: רבי יהודה גרינוואלד רבה של סאטמר, רבי שלמה ליפשיטץ ב"ר נפתלי ליב ורבי רבי עקיבא בלאוי ב"ר ברוך.
בחודש תמוז תרפ"ד המחבר כבר התגורר בבוקרשט, ובכתה"י מופיעה דרשה שנשא "להנחת היסוד הבנין של בית התפילה שלנו". בהמשך כתב-היד מובאות דרשות אחרות שאמר בבית הכנסת בבוקרשט בשנים תרפ"ו-תרפ"ז, בשעת "סעודה שלישית" ובהזדמנויות שונות. רוב הדרשות נכתבו בעברית. מצורפת מחברת נוספת בה נכתבו דרשות ביידיש שנאמרו בבוקרשט.
למעלה מ-310 עמ' כתובים, (מספור דפים חלקי ומשובש). כ-20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ודפים מנותקים. כריכה בלויה וקרועה.