תכריך גדול של כתבי יד, הכולל חיבורים ורשימות בעניני מסורה (מסורת התנ"ך - כתיב ניקוד וטעמים), עניני דקדוק ושרשי המילים, עניני סגולות ורפואות, טיוטות מכתבים ורישומים שונים, בכתב ידו של הגאון רבי שלום שכנא ילין - גדול חכמי המסורה בדורות האחרונים. [ליטא וירושלים, שנות הת"ק/ת"ר, המאה ה-19].
רשימות "מסורה קטנה" ו"מסורה גדולה" על סדר חמשה חומשי תורה ונביאים וכתובים, עם הערות הוספות ותיקונים רבים. [לדוגמה בשולי הגליון של מסורה לפרק קי"ט בתהילים, פסוק מ"ז - באה הערה ארוכה "המס' [המסורה] הזו אין לה שחר... ונ"ל שהמס' הזו קאי על מילת אָהָבתי דלהלן פסוק מ"ח..."]. רשימות "הגהת התיבות", "עין הקורא", תיקוני פרשיות פתוחות וסתומות, רשימות מסורה של חסרות ויתירות, מספר דפים גדולים של חיבור בעניני דקדוק, פְּעָלים ושרשי מילים, ועוד.
דפים עם רשימות חידושי תורה ורשימות דרוש. רישומי סגולות, לחשים עפ"י קבלה עם שמות קודש, תרופות, טיוטות מכתבים, רשימת חשבונות של הכנסות מהגהת ספרי תורה ומגילות, סיכומי הגהה [דו"ח רשימת טעויות] של הגהת ספרי תורה ומגילות.
הגאון רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד) בעל מגיה מסקידל שבמחוז גרודנא [אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס]. תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. ידיו רב לו בחכמת המסורה וההגהה ויודע החילופים וספקות בתנ"ך כמבואר מכתביו וכתבי השליחות שניתנו לו ע"י המהרי"ל דיסקין ועוד. מומחה יחידי בעולם להגהת ספרי תורה וספרי תנ"ך. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תרי"ח עם חלק ממשפחתו. זמן קצר אחר כך נשלח ע"י רבני ירושלים [רבי יוסף זונדל מסאלאנט, וחתנו רבי שמואל סאלאנט, רבי חיים ניסים אבועלפיא ועוד] לארם צובה [חַאלֶבּ] להעתיק את המסורה מה"כתר" המוגה של בן אשר. בתחילה נסע לחלב הוא ובנו הצעיר ר' יהושע בסביבות תרי"ט והעתיקו מסורת ספרי נביאים וס"ת. מאוחר יותר כשנתבקש להעתיק כתובים אך מפאת זקנתו לא יכל הרש"ש לנסוע, שלח את חתנו רבי משה יהושע קמחי עם הנ"ך מוגה ממנו ועם הוראות על עבודתו. [ראה צפונות ח' וי' עליו ועל שליחותו זאת. עמודי שש ירושלים תרנ"א ח"ב בהקדמתו. אבותינו - ילין ירושלים תשכ"ו, עמ' שנט-שסב.]
הכרך מכיל גליונות נייר שונים, שנאספו לתכריך לא-תפור, הנמצא בכריכה עתיקה של עץ המחוּפֶּה עור, שעליה רישום בעלות חתום מימי נעוריו: "אע"פ שאמרו חכמים אסור לכתוב על ספר, אבל... אני שכנא".
כ-140 דף כתובים, גודל משתנה. רוב הדפים 22-22.5 ס"מ. כ-25 דפים בגדלים 36-18 ס"מ. נייר עבה [אופייני למחצית הראשונה של המאה ה-19]. מצב משתנה, טוב עד גרוע. בלאי וכתמים, מעט נזקי עש. מספר דפים עם פגעי פטריה קשים. כריכת עור ועץ, פגומה.
כתבי היד שלפנינו לא נודעו עדיין לחכמי וחוקרי המסורה בימינו, ולא נדפסו.