שרידי דפים שהוצאו מ"גניזת כריכות": שני דפים עם חתימות בכתב-יד קדשו של הגאון והצדיק רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" ממרוקו; ושני דפים הקשורים אליו ואל משפחתו.
ארבעה קטעי דפים:
1. קטע מדף כריכה של גמרא, עם חתימה: "מקנת כספי אני ע"ה יעקב אביחצירא", ותחתיה רישומים נוספים: "הן אמת באיין האד לכלמא די קאל כמוהר"ר יעקב אביחצירא למעלה שהגמרא הזאת מקנת כספו מלתא וודאית...", עם חתימות מסולסלות, ביניהן חתימת "ע"ה שלמה חיון" [רבי שלמה חיון, רב בתאפיללת, תלמיד-חבר של רבי יעקב אבוחצירא].
2. קטע דף, מחצית תחתונה של שטר בענייני ממון, מיום א' י"ח אייר תקצ"ה [1835], בחתימתו של רבי יעקב אבוחצירא.
3. קטע מכתב אל "הדיין המצויין סב"א דמשפטי"ם... כמוה"ר יעקב אבוחצירא...".
4. קטע דף שבו מוזכר "אברהם בכה"ר מסעוד ה"ן אביחצירא".
רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו-תר"מ) - "אביר יעקב", נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב (ראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, היתה תלויה בבתים רבים במרוקו ובארץ ישראל עד היום הזה.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
4 קטעי דפים. גודל משתנה. מצב בינוני, פגיעות וקרעים כתוצאה מהכריכה.

פנקס שטרות, עם הסכמי שכירות בתים. פאס (מרוקו), תרנ"ז-תרנ"ח [1897-1898].
למעלה מ-150 שטרות, מתוארכים, עם חתימות קליגרפיות-מסולסלות של דייני וחכמי פאס: רבי יוסף הלוי אבן יולי, רבי שלמה ששון, רבי שם טוב אבן עטר, רבי רפאל יעקב בן עטר, רבי דוד אליהו הרוש.
בראש הפנקס מפתח שמות השוכרים (כמאה וחמישים שמות של תושבי פאס בשלהי המאה ה-19).
בחלק מהדפים קרעים במיקום החתימות - לביטול השטר. במספר שטרות בודדות הוסרו החתימות בקריעה.
[156] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. כריכה מקורית, מנותקת ופגומה.

צרור ניירות בכתב יד - מרוקו, המאה ה-19:
· העתק רשימת נכסי נדוניה משנת תרכ"ה, בחתימות רבני צפרו: רבי רפאל משה אלבאז ורבי ישועה אגייני. על אותו הדף מסמך נוסף בעניני חלוקת קרקעות ירושה, משנת זכרת"י [תרל"ז 1877], בחתימות הדיינים: רבי חיים אליהו, ורבי רפאל משה אלבאז. בשולי הדף קיום הפסק בחתימות רבני פאס: רבי מתתיהו סירירו וחותם נוסף. · דף עם רשימת אנשים. · דף עם רשימת ספרים.
3 דף, גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, חידושים בהלכה. [מרוקו, המאה ה-19].
חידושי דינים בהלכות טריפות. בדף [35ב] כותרת: "אתחיל לכתוב קצת דינים מהרה"ג כמוה"ר יעקב בירדוגו ז"ל נכדו של הרב המחבר המלאך רפבי"ר זלה"ה".
בראשי העמודים נרשמו [ע"י כותב אחר] שמות שונים (תלמידי המחבר?): מכלוף בוזביב, מכלוף ן' אסולין, משה מלול, עמרם ן' נאיים, עמרם מלול, יעקב וואחניש, יודה[!] בוזביב, יעקב בוזביב, שלמה ן' שימול, יוסף ביבאס, "הר' יצחק ן' חיים", שלמה ן' אסולין, אברהם סודרי, יעקב סודרי, מרדכי סודרי, יעקב עובדייה, יוסף עובדייה, יוסף זאגורי, חנניה מלקה, מימון מלקה, יודה[!] ן' הרוש, יצחק ן' שושן, יוסף ארוואח, יוסף ן' תגידא, "הבחור יצחק ן' הרוש", יודה[!] טאפיירו, יודה[!] מלול, שלום מלול, מימון הכהן, יוסף הכהן, חיים הכהן, משה זריהין, יוסף ן' ראש, משה סאלאמה.
[48] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. כרוך מחדש.