מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
שיר בכתב-יד, כללי דיני גזילה על דרך השיר - אוטוגרף חתום של רבי יהודה כלץ מתלמסאן - שנת ש"מ בערך
פתיחה: $500
לא נמכר
כת"י כללי דיני גזילה על דרך השיר, כתב יד רבי יהודה בן רבי אברהם כלץ מתלמסאן. נכתב בצדו השני של הדף האחרון מספר הערוך מהדורת ויניציאה שי"ג. [תלמסאן, ש"מ בערך 1580].
"כללי דיני הגזלה לדעת הרמב"ם ז"ל, חברם בשירה ערוכה, הצעיר אשר במכתב מליץ, וממקרי הזמן יתפלץ, הצעיר יהודה ס"ט בכמהר"ר אברהם כלץ".
ארבעה בתים. בראש כל בית כותרת עם תוכן הדין: דין גזל המושב, דין גזל שנשתנה, וכדומה.
אוטוגרף הכותב - רבי יהודה כלץ השלישי (נפטר בתלמסאן בשנת ש"פ). מגדולי חכמי תלמסאן. צאצא בן אחר בן לרבי יהודה כלץ הנודע בעל ספר המוסר ומגיד משנה על הלכות שחיטה, שבא מגירוש קשטיליה לצפון-אפריקה והתיישב בתלמסאן. הוא גם נכדו של רבי אברהם גבישון בעל עומר השכחה. תלמידו של רבי שלמה דוראן בעל חשק שלמה ותפארת ישראל.
רבי יהודה היה משורר ומליץ, כל חיבוריו הם בהלכה וכתובים ברוח המשקל והחריזה. חיבוריו בנויים על פי שיטת הרמב"ם, מאחר ובתלמסאן נהגו עדיין בתקופה זו לפסוק כדעת הרמב"ם. חיבורו הגדול הכולל פסקי הרמב"ם על דרך השיר נקרא "אלף המגן" ממנו זכינו לאורם של הלכות גיטין (בתוך ספר זכות אבות לרבי אברהם קורייאט. ליוורנו, תקע"ז) ו"שמע שלמה" על הלכות טריפות, בתוך ספר זבחי אלקים (תוניס, תרס"ד). קטע זה על הלכות גזילה לא ראה כנראה עדיין אור עולם בדפוס.
[ראה: ש"ז הבלין לתולדות משפחת כלץ קרית ספר מ"ט (תשל"ד) עמ' 643-656 ובמבוא שבראש ספר משיח אלמים (ירושלים תשמ"ו) עמ' 15-16].
[1] דף, 28.5 ס"מ. מצב בינוני. פגיעות משוקמות בשוליים. בפינה הימנית התחתונה פגיעה משמעותית בטקסט של השורות הימניות בבית האחרון של השיר.
"כללי דיני הגזלה לדעת הרמב"ם ז"ל, חברם בשירה ערוכה, הצעיר אשר במכתב מליץ, וממקרי הזמן יתפלץ, הצעיר יהודה ס"ט בכמהר"ר אברהם כלץ".
ארבעה בתים. בראש כל בית כותרת עם תוכן הדין: דין גזל המושב, דין גזל שנשתנה, וכדומה.
אוטוגרף הכותב - רבי יהודה כלץ השלישי (נפטר בתלמסאן בשנת ש"פ). מגדולי חכמי תלמסאן. צאצא בן אחר בן לרבי יהודה כלץ הנודע בעל ספר המוסר ומגיד משנה על הלכות שחיטה, שבא מגירוש קשטיליה לצפון-אפריקה והתיישב בתלמסאן. הוא גם נכדו של רבי אברהם גבישון בעל עומר השכחה. תלמידו של רבי שלמה דוראן בעל חשק שלמה ותפארת ישראל.
רבי יהודה היה משורר ומליץ, כל חיבוריו הם בהלכה וכתובים ברוח המשקל והחריזה. חיבוריו בנויים על פי שיטת הרמב"ם, מאחר ובתלמסאן נהגו עדיין בתקופה זו לפסוק כדעת הרמב"ם. חיבורו הגדול הכולל פסקי הרמב"ם על דרך השיר נקרא "אלף המגן" ממנו זכינו לאורם של הלכות גיטין (בתוך ספר זכות אבות לרבי אברהם קורייאט. ליוורנו, תקע"ז) ו"שמע שלמה" על הלכות טריפות, בתוך ספר זבחי אלקים (תוניס, תרס"ד). קטע זה על הלכות גזילה לא ראה כנראה עדיין אור עולם בדפוס.
[ראה: ש"ז הבלין לתולדות משפחת כלץ קרית ספר מ"ט (תשל"ד) עמ' 643-656 ובמבוא שבראש ספר משיח אלמים (ירושלים תשמ"ו) עמ' 15-16].
[1] דף, 28.5 ס"מ. מצב בינוני. פגיעות משוקמות בשוליים. בפינה הימנית התחתונה פגיעה משמעותית בטקסט של השורות הימניות בבית האחרון של השיר.
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומסמכים
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומסמכים