פסק דין, בכתב-יד, הכולל סיכום טענות התובע והנתבע וחתימות ידיהם על ההסכמה לבוררות, בחתימת הגאון רבי "משה מינץ מבראד". [אובן-ישן; כיום: בודפשט], חשון תקנ"ה [1794]. הגאון רבי משה מיינץ (נפטר תקצ"א, אוצר הרבנים 14912). מגדולי חכמי דורו ומהמפורסמים שבחכמי הונגריה. כיהן שנים רבות כרב באובן-ישן (כיום חלק מהעיר בודפשט, הונגריה) והטביע את חותמו על המקום. בין היתר הקים ישיבה גדולה בה הרביץ תורה לרבים (מתלמידיו הנודעים: רבי בענדט גוטיין בעל "כסף נבחר", אב"ד העדיאס). רבים מתלמידיו למדו גם אצל ה"חתם סופר". מחבר השו"ת "מהר"ם מינץ" (פראג תקפ"ז). דף 36.5 ס"מ. מצב טוב, בלאי וסימני קיפול. נתון בכריכת עור מפוארת.

מכתב מאת בית הדין בעיר גריידיץ, בחתימת רב העיר רבי יצחק מרדכי, והדיינים רבי שמעון ב"ר משה ורבי יקותיאל ב"ר משה מלובלין. גריידיץ, טבת תקע"ב [1812]. נשלח אל בית הדין בהמבורג ובראשם הראב"ד רבי לעזיל, בענין גביית חוב של אשה אלמנה מגריידיץ, שהלווה עקר דירתו ומתגורר בהמבורג. הגאון רבי יצחק מרדכי אב"ד גריידיץ (ת"צ בערך-תקע"ג), מתלמידי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ותלמידו וחתנו של הגאון רבי גדליה טיקטין אב"ד שווערזענץ. כשנפטר חותנו בשנת תקל"ט לקח לביתו את בנו הקטן אברהם [שהיה אז כבן שבע] וגידלו כאב את בנו וכרב את תלמידו, [הגאון הנודע רבי אברהם טיקטין, שלימים כיהן כאב"ד ברסלוי, מזכיר את גיסו ורבו בהקדמת ספרו פתח הבית, ומכנהו "גאון וצדיק אמיתי"]. בשנת תקנ"ה נתמנה לאב"ד גריידיץ ונודע שמו כאחד מגדולי דורו. חידושיו נדפסו לאחרונה מכת"י, בספר "חידושי רבי מרדכי מגרידץ" (ירושלים, תשמ"א). דף 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני, סימני קיפול, כתמים וקרעים קלים. מעבר לדף רישום כתובת ושרידי חותם שעוה של קהילת גריידיץ.

אוסף גדול ומגוון של מכתבים מארצות שונות: גרמניה, הולנד, צרפת, ליטא ורומניה. רוב המכתבים נשלחו אל בני משפחת בינג באמשטרדם, בשנים תר"י-תר"ל בקירוב 1850-1870: · מכתב מרבי יוסף אייזיקזאהן. רוטרדם, תרכ"ג 1863. [רבי יוסף אייזיקסון (תקע"ג-תרמ"ה) חתנו השני של בעל ה"ערוך לנר", כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה, ובשנים תר"ט-תרכ"ט כיהן ברבנות רוטרדם שבהולנד]. · מכתב מרבי אשר ב"ר מאיר שטערן, אל הרב בינג. המבורג, תר"כ בקירוב 1860. [רבי אשר אנשיל שטרן (תק"פ-תרמ"ח), אב"ד המבורג, חתנו של רבי נתן אדלר אב"ד לונדון בעל "נתינה לגר". כיהן כ-37 שנה ברבנות המבורג]. · מכתב אל קארל בינג, מאת רבי מרדכי סאהלבערג. אמשטרדם, תרכ"ג 1863. [רבי מרדכי סולברג מרבני אמשטרדם ומגיד שיעור בעיר. בתוך הדברים הוא מזכיר את רבה של המבורג ואת רבי עקיבא לעהרין]. · מכתבים מרבי שמעון שמחה במברגר, לגיסתו אשת קארל בינג. אוגסבורג, תר"ל 1870. [רבי שמעון שמחה הלוי במברגר (תקצ"ב-תרנ"ח) בנו של הרב מווירצבורג וחתן רבי יעקב טעדאסקא-אשכנזי מפריז. אב"ד פישאך ואשפנבורג. מחבר הספרים: שערי שמחה, עבודת הלויים, קול שמחה ועוד]. · מכתבים בחתימת "הגר אברהם בן אברהם אבינו", אמשטרדם, תרל"ב [1872]. · מכתבים שונים מהולנד, פריז וגרמניה, אל משפחת בינג. [שנות התר"י-תר"ל בערך 1850-1870]. · גלויית דואר, מכתב רבי ישראל חיים קליין, שנשלח לוינה אל ד"ר יעלינק. בריסק, תרמ"ג 1882. [רבי ישראל חיים קליין אב"ד מיישגולה וחרקוב. מחבר פירוש על ספר הנפש לרבי שם טוב פאלקירה. בנו של הגאון רבי מנחם מאנדיל ראש ישיבת מינסק]. · שטר ירושה, עם חתימות רבות. פאליטשאן, תרי"א [1851]. מצורפת העתקה ברומנית של השטר, משנת 1886, בחתימת רב העיר רבי יהושע פאליק זאב וולפסון [תקצ"ה-תרע"ה, בעל "נהר דאורייתא", "פליאות חכמה","מעייני הישועה", "תורת האדם" ד' חלקים]. 30 פריטים, גודל ומצב משתנים. מכתבים בעברית, יידיש, גרמנית ושפות נוספות.

מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת הגאון הקדוש רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז. יארמוט (באלאשא-ג'ארמאט Balassagyarmat), כסלו תרמ"א [1880]. נכתב בתשובה לחידושי תורה בעניני חושן משפט, ששיגר לו הגאון רבי יצחק ווייס מהעיר איקריטא [בעל "תולדות יצחק", תלמיד בעל "כתב סופר", נולד בשנת ת"ר לאביו רבי שמעון עוזר ווייס, ונפטר באמצע שנות התר"נ]. בתחילת הדברים מתנצל הרב יונגרייז כי "אני טרוד מאד בטרדות התלמידים, עם כל זה אענה לפי מידת הפנאי, כי 'אין מעבירין על המצוות' והתלמידים עומדים לפני". בחתימת המכתב הוא חותם: "ואסיים בברכה מרובה, ידידו אוהבו, כו"ח [כותב וחותם] עש"ק באשמורת הבוקר ב' כסלו תרמ"א. שמואל דוד הלוי". הגאון הקדוש רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז (תקצ"ח-תרנ"ב), בנו של הגאון רבי שרגא פייש יונגרייז (אב"ד סטשעטשע תלמיד ה"חתם סופר"), וחתן דודו הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל יונגרייז (אב"ד טשענגער בעל "מנוחת אשר", שהיה נודע לאיש קדוש ו"פועל ישועות"). למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר" שעיטרו ב"סמיכת חכמים" לרבנות. משנת תרכ"ח כיהן ברבנות יארמוט (ד'יארמאט), בה הקים ישיבה גדולה. היה יושב מעוטר בטלית ותפילין עד הצהרים ומוסר שיעוריו לתלמידים. התמדתו היתה לשם דבר, ואפילו בהילוכו בדרך היו שפתיו מרחשין בדברי תורה. נודע בגאונותו ובקדושתו. התנהג בחסידות ובדקדוקי הלכה. פעמיים בשנה היה נוסע לסיגט להסתופף בצילו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", ולאחר פטירתו נסע כמה פעמים למונקאטש אל האדמו"ר בעל "שם שלמה" [פעם אחת, כשעלה לתורה בבית המדרש של האדמו"ר במונקאטש, לחש בעל ה"דרכי תשובה" לאביו האדמו"ר, כי מתנועותיו של הרב מד'יארמאט בעת ברכת התורה, ניכר שעוסק בחכמת הנסתר. ענה לו אביו ואמר "כבר דיברתי עם הרב מד'יארמאט בנגלה ובנסתר, ויודע אני שידיו רב לו גם בסתרי תוה"ק"]. מקצת מחידושי תורתו נדפסו בירושלים בשנת תשי"ח, בספר "שו"ת מהרשד"ה" חלק ראשון. המכתב שלפנינו לא נדפס עדיין. דף, 21 ס"מ, 2 עמ' כתובים בצפיפות, כ-55 שורות. נייר יבש, מצב בינוני, בלאי וקרעים קלים בשוליים + דף נוסף עם רישום כתובת המקבל בכתב-יד השולח.