ארבעה ספרים עם חתימות, חותמות עתיקות, הגהות ורישומי בעלים של רבנים מצאצאי משפחת הרב "אור שרגא" מיזד (פרס): · קול שמואל, פירוש על התורה, מאת רבי שמואל קונפורטי. שאלוניקי, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה. · ברית יעקב, דרושים; יגל יעקב, על שיטה מקובצת, מאת רבי יעקב פייתוסי. ליוורנו, [תק"ס 1800]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר 4 דפים נוספים, מספר דרוש עתיק. · זכות אבות, פירוש על פרקי אבות, מאת רבי יעקב פינצי. בלגרד, [תרל"ח 1878]. מהדורה יחידה. (כולל שער מעטפת). · ספר תקוני הזהר. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בגליונות הספרים ובדפי הכריכות: הגהות רבות (בעניני קבלה), חתימות, חותמות ורישומי בעלות של רבנים משושלת משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. בין החותמים: "משה בן אדמו"ר רפאל שרגא זצוק"ל", "הצעיר יצחק בכה"ר משה... בכה"ר אור שרגא זצוק"ל...", "הרב המובהק רב פעלים כמוהר"ר משה בן יצחק נין ונכד למוהר"ר אור שרגא, ועוד. חותמות רבי משה בנו של רבי אור שרגא, ובנו רבי יצחק בן רבי משה בן רבי אור שרגא. החכם המפורסם מולא [רבי] אור שרגא (נפטר תקנ"ד), רבה ומאורה של יהדות יזד שבפרס, כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. מולא אור שרגא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד, מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת. נכדו רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, חתום על שטרות מהשנים תקצ"ט-תרכ"ה, ובנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס. בשער הספר "ברית יעקב", חתימות נוספות: "הצעיר עזרא עטייא הי"ו ס"ט"; "קניתיו לעבודת קוני ששון בראזאני ס"ט". 4 ספרים. גודל ומצב משתנים, מצב טוב.

כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום לערבית [שרח] ופיוטים. [בגדאד? ראשית המאה ה-20]. מסגרת בכל עמוד. כתב מרובע ובינוני, ללא ניקוד. בראש כתב-היד סדר בדיקת חמץ והלכות ערב פסח, וסדר "ערבית של פסח". נוסח ההגדה ותרגום לערבית [שרח] פסקה אחרי פסקה. לאחר "הא לחמא עניא" מתחיל "עבדים היינו" [ללא "מה נשתנה"]. [50] דף, 15 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, קרעים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.

"תקנות ישיבת מגן אברהם תכב"ץ [תכון בצדק] בעיה"ק ירושלם תובב"א בשכונת רחבות תכב"ץ לק"ק בוכאראלים וסמרקנדים ואגפיהם הע"י [ה' עליהם יחיו]". תמוז תרע"ג [1913]. דיו על נייר; מדבקות צבעוניות. דף תקנות ישיבת "מגן אברהם" בירושלים, לעדות הבוכרים והאוזבקים, שנוסדה בידי הגבירים יונה, פנחס, מאיר, חזקיה ושמעון אברהמוף, בניו של יצחק אברהמוף. בראש הדף פסוקים כתובים בצורת קשת, עם שתי מדבקות צבעוניות של פרחים. 43.5X38 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. סימני קיפול. קרעים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים. כתמים וקמטים.

צרור מכתבים שנשלחו מעדת הבוכרים שבירושלים, אל הרבנות הראשית בעניינים שונים. (צוואות, קבלת עדות, חובות כספיים, מינוי אפוטרופסים ועוד). · מכתב מרבי שלמה מוסאיוב לחברי משרד הרבנות הראשית כי מפאת חולשתו איננו יכול להגיע לבית הדין ומיפה את כוחם של עורכי דינו. אדר תר"פ [1920]. · העתק כתוב במכונת כתיבה, של צוואת רבי שלמה מוסאיוב שנעשתה בי"ג בניסן תרפ"ב [1922]. בהיותו מאושפז בבית החולים שערי צדק, בנוכחות הראשון לציון הרב יעקב מאיר והרב יוסף חי פאניז'ל, שני עדים וד"ר וואלאך. · אישור טבילה לגיורת, מאת רבי אברהם אמינוף נשיא בחברת "רחובות", המעיד כי יחד עם שני רבנים הלך לבית הטבילה ובמעמד נשים טבלה וקיבלה בפני שלשה את המצוות מחדש. אלול תר"ף [1920]. · מכתבים לבית הדין, בעניני דין ודברים על חובות כספיים, מאת נסים חי אשרוף, אברהם בורוכוף ומרדכי יששכרוף. תרפ"א [1920-1921]. באחד המכתבים מבקש מרדכי יששכרוף כי בית הדין יעמיד בוררים שיקראו את החשבונות בבוכרית ויתרגמו את הדברים לדיינים. · חמשה מסמכים מבית הדין הרבני בירושלים, בחתימות הדיינים רבי "אליעזר יהודה וולדינברג", רבי "עובדיה יוסף" ורבי "יוסף קאפח", והמזכיר רבי "שמואל תנחום פראנק" - על מינוי אפוטרופוסים להקדשות עדת הבוכרים. ירושלים, תש"כ [1959], סיון תשכ"ג [1963]. [13] דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

כתב-יד, תשובה הלכתית בעניני כתיבת אות וי"ו קטיעא בפרשת פנחס, בחתימת ידם של ארבעת רבני מודינא (איטליה): רבי מנשה יהושע בן רבי יהודה מצליח פאדווה, רבי משה ליפשיץ, רבי אברהם חי בן רבי נתנאל גראציאנו ורבי יצחק בן רבי משה פורמיג'יני. [מודינא, תק"ד בערך]. פולמוס בדיני כתיבת האות וי"ו במילים "בריתי שלום" שבפרשת פנחס, הרעיש את חוגי הרבנים באיטליה בשנת תק"ד. הפרשה החלה לאחר שאחד מרבני רוביגו פסל לקריאה ספר תורה, בו נכתבה האות וי"ו בפסוק "בריתי שלום" כשאר ה-ווי"ם שבספר ולא קטועה כפי המסורת. השאלה הועברה לרבני ונציה, והדעות נחלקו. בפולמוס זה היו מעורבים גם רבני פירארא ואמשטרדם. ראה אודות פרשה זו בחומר מצורף - מאמר הרב ש' חסידה, "קונטרס בדין וי"ו קטיעא דשלום", מוריה, (גליון שלט-שמ, תשס"ח, עמ' כט-נו) - התשובה שלפנינו אינה-ידועה ולא נדפסה בקונטרס הנ"ל. הרבנים החותמים היו מגדולי רבני איטליה במפנה שנות הת'-ת"ק [במחצית הראשונה של המאה ה-18]. החותם הראשון: רבי מנשה יהושע פאדווה רבה של מודינא (ת"נ-תק"י בערך), חתנו של הרב"ך וגיסו של רבי ישעיה באסאן. [שמו מוזכר במכתבים של פולמוס הרמח"ל, כמה שנים קודם לכן]. ממלא מקום אביו - רבי יהודה מצליח - ברבנות מודינא. רבי מנשה יהושע פדוואה חתום יחד עם רבי אברהם חי גראצייאנו בהסכמה משנת תק"א לספר הקדוש "אור החיים" על התורה, שנדפס בוונציה בשנת תק"ב. החותם השני: רבי משה הירש ליפשיץ (נפטר תקט"ו), הגיע מחאנטשין שבפולין לאיטליה, וכיהן כמרביץ תורה במודינא. החיד"א מביא בספריו דברים בשמו. בספר "מעגל טוב" כותב החיד"א שרבי ישמעאל הכהן ממודינא הראה לו כתבי-יד שונים ואת כתבי ידו של "הרב המפולפל מוהר"ר משה ליפשיץ מאינטשטין", ובהם "ספר מופלא בקבלה מעשית". החותמים הנוספים: רבי אברהם חי גראצייאנו ורבי יצחק פורמיג'יני, חתומים בפסקי דין רבים שנדפסו מרבני מודינא. רבי יצחק פורמיג'יני כיהן אח"כ ברבנות טריאסט, האריך ימים ונפטר בשנת תקנ"ח. דף 23 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, פגעי אש בפינות הדף. מקור: אוסף דוד פרנקל, ניו-יורק. ראה הקדמה בעמ' 137.