ספר מדרש רבה, ספר שמות, עם פירוש יפה תואר, מאת רבי שמואל יפה אשכנזי. [ונציה, תי"ז 1657, מהדורה ראשונה]. עשרות הגהות למדניות וארוכות בגליונות הספר, בכת"י מזרחי מוקדם, שחלקם חתום ע"י כותבם: "דוד חזן", "ד"ח" "דח"ן" - (דף יו/1; סח/2; צב/1;צח/2; קלב/1; קמח/2; קצו/2; קצה/2; ועוד). מספר הגהות בכת"י שונה, כנראה מכותבים אחרים. הגאון המקובל רבי דוד חזן (ת"מ-תק"ח בערך), בעל "חוזה דוד", מגדולי חכמי ירושלים ואיזמיר, בן רבי חיים חזן בעל "שנות חיים" ובן-בנו של רבי יוסף חזן בעל "עדות ביהוסף". בשנות הת"ס כבר היה ידוע בין חכמי ירושלים. בשנים תפ"ד-תפ"ה יצא לשליחות באירופה והדפיס את ספרו הנודע על תהילים "חוזה דוד" (אמשטרדם, תפ"ד). בבואו להמבורג בשנת תפ"ה נהגו בו הקהל כבוד רב. בשנת תפ"ט עבר לאזמיר והקים בה בית דפוס. בשנת תצ"ט חזר לירושלים ורבים מגאוני העיר למדו בישיבתו, ביניהם הראשל"צ רבי אברהם מיוחס בעל "שדה הארץ" והגאון החיד"א - המביאים בספריהם דברים בשמו. תלמידו החיד"א מביא ב"שם הגדולים" (מערכת ספרים, חוזה דוד), כי מלבד ספריו הנדפסים - "חוזה דוד" על תהילים, "אגן הסהר" על משלי, "קהלת בן דוד" על קהלת ו"דוד במצדה" על פרקי אבות - היה לו חיבור נוסף גדול בכת"י על חומש בראשית. לפנינו שרידים שלא נדפסו מפירושיו לספר שמות. מצאצאיו: רבי יהודה חזן ורבי חיים חזן מאיזמיר - אביו של הגאון רבי יוסף רפאל חזן בעל ה"חקרי לב". חסר שער ו-2 דף אחרונים של המפתחות: [3], קב, קב-קל, [1], קל-רכה, רכד-רמו, רנד-רנה דף. (במקור: [4], קב, קב-קל, [1], קל-רכה, רכד-רמו, רנד-רנו, [1] דף). 29 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. הגהות רבות מעט-קצוצות. פגעי בלאי וכתמים קשים. בדפים רבים פגיעה קשה במרכז הדפים, עקב חפץ מתכתי (רסיס פצצה?) שחדר מכיוון שדרת הספר. כריכה ישנה עם שדרת-עור פגומה. בסוף ההקדמה רישום בעלות "קודש למדרש כנסת יחזקאל" [מבתי המדרשות הידועים בירושלים במאה ה-19, נוסד בשנת תר"א ע"י רבי עבדאללה חיים דודו של ה"בן איש חי", שעלה מבגדאד לירושלים].

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, לתפלת שחרית לימות החול. נוסח כוונות מורחב ומפורט, כולל כל צירופי השמות. [ארם צובה? שנות הת"ר, המאה ה-19]. כתב רש"י וכתב מרובע. כתב היד כולל כוונות שלפני התפילה, הקפות התיבה, הנחת טלית ותפילין, קורבנות, קדיש, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע [ללא תפילת העמידה], נפילת אפים, אשרי ובא לציון, אין כאלוהינו, עלינו לשבח. במספר מקומות בהם אין כוונות הרש"ש, לא ראה הסופר צורך להעתיק את נוסח התפלה, והוא דלג לקטע הבא בהשאירו מקום ריק (כנראה על מנת להשלימו לאחר מכן). הגהות וציונים ממספר כותבים. בסוף כתה"י נכרך דף מכותב אחר עם קטע מכוונת תפילת ערבית. רישום בדף הראשון: "כתבתיו לעבודת בוראי הצעיר חי[?] משה ששון ס"ט". חתימות של "גואל אחרון הצעיר יום טוב יצחק ידיד הלוי" [מחכמי ארם-צובה בירושלים, נפטר תר"ץ]. סידור הרש"ש היה במשך שנים רבות בכתב-יד, ועבר בין חכמים יודעי דבר בחכמת הסוד. רק בשנת תרע"ו הוחלט אצל גדולי המקובלים בירושלים ובחו"ל להדפיסו בקדושה ובטהרה (הדפסה שנעשתה ע"י יראי אלוקים שקידשו את עצמם בטבילות ובתעניות בעת ההדפסה). לפנינו העתקה מן התקופה שקדמה לדפוס. [119] דפים כתובים. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קרעים משוקמים במספר דפים. כריכה מקורית עם שדרת עור.

· מכתב מאת רבי דוד נתנאל רופא - שד"ר טבריה, הנמצא בבומבי, לגבירים חיים ניסים דוד חזן ולמולא דוד בן יעקב. מזכיר גם את השד"ר רבי שלמה אלעזר שלמה רפאל. [בומביי], אדר א' תרמ"ט [1889]. · שטר בית דין בעניין נישואי רבי שמואל אלפנדרי בזיווג שני עם מרת אסתר מזוז. [תורכיה?]. בין החותמים: "חיים[?] יאודה אברהם הי"ו" [בעל "אחי וראש" מאזמיר?]. · מכתב בלאדינו (קרוע וחסר), מאת "יוסף אמאריליו", נשלח אל "מורי ורבי חכם עדיף מנביא ה"ה החכם השלם כמה"ר שמואל אמאריליו" משאלוניקי. · שטר שליחות לגט. אדריאנופול (אדירנה, טורקיה), אייר תר"ן [1890]. 1653. 4 פריטים, גודל ומצב משתנים (קרעים וקטעים חסרים). חתימות חברי בית הדין לא זוהו. מקור: אוסף דוד פרנקל, ניו-יורק. ראה הקדמה בעמ' 137.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שאול קצין, ירושלים, חשון תר"ע [1909]. מחאה נגד אדם שקיבל פסק פשרה מבית הדין של רבני התימנים, ולא קיבל עליו את הדין, ופונה לבתי דין אחרים, בטענה כי בית הדין לא דייק בדבריו. הגאון המקובל רבי שאול קצין (תרכ"ד-תרע"ז), בעל "כלילת שאול", מגדולי חכמי ארם-צובה. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"א וקיבל תורה במשך שלש שנים מפי הגאון המקובל רבי אליהו מני רבה של חברון. בשנת תרנ"ד עבר לירושלים ונכנס לישיבת המקובלים "בית אל" יחד עם רעו הרב השד"ה רבי חיים שאול הכהן דוויךּ, שהגיע באותה תקופה מארם-צובה לירושלים. בשנת תרנ"ו היה מראשוני ישיבת המכוונים והמקובלים "רחובות הנהר" שהקים הרב השד"ה, ושימש בה כשליח ציבור קבוע בכל יום שישי ובמוסף של יום הכיפורים. היה דורש ברבים תוכחות מוסר. גאון מופלג שהיה מגדולי הרבנים ומנהיגי הציבור בירושלים. יחד עם רעו הרב השד"ה עמד בפרץ נגד פרצות בעניני הדת. נפטר כבן נ"ג שנה. בניו רבנים ידועים שכיהנו ברבנות קהילות חשובות בארץ ובחו"ל של יוצאי ארם-צובה (חאלבּ). דף, כ-21 ס"מ. מצב בינוני. קרעים ובלאי. מעבר לדף, חצי-מכתב משנת 1906, מכותב בלתי-ידוע בכתיבה מזרחית-פרסית.

דפי כתב-יד, שנכתבו בשלבי הכנת הספר "איפת צדק" בעניני שיעורים, בכתב-יד קדשו של המחבר הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלער") בעל "קהלות יעקב". [בני ברק, לפני תש"ט]. ספר "איפת צדק", נכתב בשיא הפולמוס ההלכתי בין ה"חזון איש" וגיסו ה"סטייפלער", לבין הגאון רבי חיים נאה מירושלים, בענין השיעורים. בעקבות דעת החזו"א ששיעור האמה והרביעית גדולים יותר מהשיעורים שפרסם רבי חיים נאה בספרו "שיעורי תורה", כתב הסטייפלר ספר "שיעורין דאורייתא" בשליחות גיסו להוכיח את הדין כדעת החזו"א. רבי חיים נאה בתגובה הוציא ספר "שיעורי ציון" בו תקף את טענותיו וראיותיו של הסטייפלר. ובתגובה השיב הסטייפלר בספר איפת צדק (תש"ט), שבהקדמתו הוא כותב: "כעת הובא לפני ספר שיעורי ציון שחיבר הרב הגאון בעהמח"ס שיעורי תורה שליט"א, והוא ערוך כולו להשיג על דברי ועל חיבורי שיעורין דאורייתא...". - ואכן בספר זה הוא משיב על השגותיו של הגר"ח נאה. רק לאחר פטירת החזו"א ורבי חיים נאה בשנת תשי"ד, הוציא הסטייפלר מחדש את דעתו האחרונה בספר "שיעורין של תורה", ירושלים תשט"ז, בו כלל את כל דבריו בסוגיית שיעורי המצוות, ובלא דברי הפולמוס שבשני ספריו הקודמים. לפנינו דפי טיוטות של שלשה קטעים מהספר "איפת צדק" עם שינויים רבים מהנוסח שנדפס בספר בענפים כב-כג (עמ' ל-לד) - מצורפים צילומים להשוואה. [3] דף, כתובים מצדם האחד. 22 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים ופגעי בלאי. באחד הדפים קרעים עם פגיעה קלה בטקסט.