מכתב ארוך (2 דפים) מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, כ"ג אדר ב' תרצ"ב [1932].

מודפס במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו – "יוסף יצחק"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שיצא חודשים ספורים קודם לכן מרוסיה הסובייטית והתיישב בלונדון [אשתו ושני בניו הקטנים קיבלו היתר יציאה מספר חודשים לאחר מכן, בסמוך לזמן קבלת המכתב שלפנינו; שני בניו הגדולים הצליחו לצאת רק כעבור חמש שנים נוספות]. בראש המכתב מברכו הריי"ץ: "...שמחתי מאד לשמע מבריאותו הט'[ובה], ואשר ת"ל [תודה לקל] ב"ב [בני ביתו] שי' השיגו רשיון לצאת מן הארץ [=רוסיה], השי"ת יצליח דרכם שיהי' הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניו הנכבדים שי' מר משה ומר יעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, יעזר להם השי"ת להשיג בקרוב רשיון לבוא אליו צלחה".

המשכו ועיקרו של המכתב עוסק בדבר ההשתדלויות והמאמצים הרבים לשליחת חבילות של קמח ומצות לפסח אל יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל הסובייטי [בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, יזם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מבצע בינלאומי מסועף לגיוס אמצעים כספיים והשגת היתרים ורישיונות לשליחת חבילות של קמח שמורה ומצות ליהודי רוסיה הסובייטית. לצדו פעלו כמה מגדולי הדור, בהם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי בפולין, רבי מאיר הילסדהיימר בברלין, הרב קוק והרב זוננפלד בארץ ישראל, רבי יחזקאל אברמסקי באנגליה, ואחרים. אגרות ומכתבים שוגרו לרבנים בכל אתר ואתר, פורסמו קולות קורא ונערכו מגביות כספים שונות. המאמצים רוכזו בריגה הלטבית, מקום מושבו של אדמו"ר הריי"ץ, שבה היו תנאים נוחים יותר להשגת היתרים מהשלטונות הרוסיים ודרך בטוחה יותר למשלוח החבילות. בין הדרכים למשלוח החבילות לרוסיה היתה הקריאה לאנשים פרטיים ברחבי תבל לשלוח חבילות קמח ומצה לכתובות קרוביהם ולכתובות פרטיות שיימסרו להם ע"י הוועד בריגא].

במכתבו שלפנינו האדמו"ר הריי"ץ מדריך את הרב אברמסקי בענין השגת קמח שמורה למצות, מילוי הטפסים של כתובות המגורים ברוסיה, ודרכי השילוח וגיוס הכספים: "בדבר החבילות, הנה אחר כל ההיתרים קשה לי מאד הענין של קמח מן השוק [שאינו קמח שמורה], ות"ל אשר עלה בידי לשלוח איזה מאות חבילות קמח של פסח, ובזה הנני שולח לכבודו שי' 270 אדרעסים [כתובות מגורים], ובקשתי מאד מכבודו שי' להכניס עצמו בזה אשר ימלאו א[ו]תם לשלוח להם החבילות... אופני השלוח היותר טובים הם דרך לטביא, כפי שראיתי אשר ידידנו הרה"ג הרח"ע [רבי חיים עוזר] שליט"א שלח הרבה חבילות דרך לטביא, וגם מעוד מקומות מפולין נתקבלו לשלוח חבילות דרך לטביא.... אם יוכל לפעול אצל הרעליעף [ועדת הסיוע] אשר ישלחו קמחא דפסחא, הנה בכדי למהר הדבר אבקשו להואיל להודיעני בתלגרמה אשר מקבל הסכום שיעלה על חשבונו...". בסוף המכתב הוסיף אדמו"ר הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "מכבדו ומברכו".

טיוטה חלקית של המכתב נדפסה באגרות הקודש של האדמו"ר הריי"ץ (כרך יא, אגרת ד'רטו); לפנינו המכתב המקורי בשלמותו, עם הוספות ושינויים רבים מן הנוסח הנדפס.

המקבל, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל "חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), גאב"ד לונדון וממנהיגי היהדות התורנית בארץ ישראל, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, חבר "מועצת גדולי התורה" ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תרע"א כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובהמשך מונה בסיוע האדמו"ר הרש"ב לאב"ד סמאליאן. לאחר המהפכה הקומוניסטית כיהן ברבנות העיר סלוצק (משנת תרפ"ג), עסק יחד עם האדמו"ר הריי"ץ בענייני הכלל, והיה חבר ועדת הרבנים להחזקת תלמודי תורה, מקוואות ורבנים ברוסיה. בתקופה זו כונה בשמות המחתרתיים "ימין ה' רוממה" [תחילת הפסוק הנאמר בסוף תפילת שמונה עשרה לשם יחזקאל], ו"תוספתא" על שם ספרו "חזון יחזקאל" על "התוספתא". בשלהי שנת תר"צ נכלא בבית-הסוהר הסובייטי על פעילותו במסירות נפש להחזקת היהדות, שם אף פגש את ר' רפאל כהן. לאחר צאתו מרוסיה, הגיע לאנגליה בשנת תרצ"ב ומשנת תרצ"ה התמנה לראש אבות בתי הדין בלונדון (עד פרישתו לגמלאות בשנת תשי"א ועלייתו לארץ ישראל). באותה תקופה המשיך לעמוד בקשרים הדוקים עם האדמו"ר הריי"ץ (ופעל יחד עם הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, במפעל העולמי של משלוחי חבילות מזון לחגים, ליהודים ברוסיה הסובייטית). בהמשך עמד בקשר גם עם חתנו הרבי מליובאוויטש בענייני הכלל. לאחר עלייתו לארץ ישראל הגיע יחד עם רעו הגרש"י זווין למסור שיעור בישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בעיר לוד (ראו: מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 670; עפ"י עתון המודיע, ירושלים, ט"ז אלול תשי"א).

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשוליים.