שתי תעודות בכתב-יד מאת בני משפחת ספורנו, בולוניה (איטליה).

1. מסמך בכתב-יד, עתירה לרשויות בולוניה, מאת אברהם ספורנו. 14 בפברואר 1477 [רל"ז]. איטלקית.

עתירה התובעת את התערבותם של ראש העיר ובית המשפט של בולוניה בפרשיית תקיפה אלימה.

העותר, אברהם בן ראובן בן שמואל ספורנו (דודו של פרשן המקרא הנודע רבי עובדיה ספורנו), תושב כיכר סנטו סטפנו בעיר (מקום מגוריו של משפחת ספורנו, בה התגורר גם רבי עובדיה), טוען כי אדם בשם בשם דוד מוסטי (David Musetti), יהודי ממודנה המתגורר בבולוניה, היה אחד משני חמושים שתקפו אותו לילה אחד מחוץ לביתו, היכו ופצעו קשות אותו ואת משרתו. חרף העובדה כי התוקפים עטו תחפושות, אחד ממשרתיו של ספורנו זיהה את מוסטי, ותעודה זו היא עדות לכך שקורבן התקיפה ניסה להביא את התוקף לדין.

התקרית אירעה באוקטובר 1476, ליד ביתו של ספורנו בגווארדיה די בולוניה, הממוקמת על גבעה ביער מחוץ לעיר (כיום בפרבר סן רופילו), לשם נמלט עם בני משפחתו מהמגפה שפרצה בעיר.

כאמור, אברהם ספורנו הנזכר כאן הוא דודו (אחי-אביו) של הגאון הנודע רבי עובדיה ספורנו, פרשן המקרא. 

ראו: R. Rinaldi, un inventario dei beni dell'anno 1503: Abramo Sforno e la sua attività di prestatore, Il Carrobbio IX, 1983.

סימן מים תואם לנייר שיוצר באיטליה במחצית המאה ה-15.

[1] דף. 30.5X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. נקב במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים זעירים בשולי הדף.

2. מסמך בכתב-יד, פסק דין בעניין אברהם ספורנו מבולוניה הנ"ל. 22 בדצמבר 1479 [רל"ט]. לטינית.

אשרור פסק דין שניתן בידי בית המשפט של בולוניה, אשר גזר עונש מוות בתלייה על אזרח העיר מתיאו סלרולי (Matteo Salaroli), בעוון שוד הבנק של אברהם בן ראובן ספורנו (Abramo figlio di Rubino) מכיכר סנטו סטפנו בעיר. בנוסף, נגזר על די סלרולי להשיב את מלוא הסכום ששדד. המסמך מציין, כי הנאשם חזר ושדד את אותו בנק מספר פעמים, וגזר דינו סופי וביצועו אף אושר על ידי ראש העיר.

ראו: M. G. Muzzarelli, Gli Sforno di Bologna, Zakhor 3, 1999.

[1] דף (כתבו משני צדדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב בתחתית הדף, ללא פגיעה בטקסט. קרעים זעירים בשוליים.

משפחת ספורנו, משפחה של בנקאים מספרד, מן המשפחות היהודיות החשובות באיטליה. מבני המשפחה התפרסם במיוחד רבי עובדיה ספורנו (רכ"ח/רל"ג-ש"ט; 1468/1473-1549) – פרשן המקרא. לאחר נדודים בערי איטליה התיישב בבולוניה, יחד עם אחיו חננאל. שם שימש כפוסק הלכה, כרופא והיה שותף בהקמת בית דפוס עברי (הספר העברי הראשון שנדפס בבית דפוס זה, היה ספרו הפילוסופי "אור עמים", בשנת רצ"ז).