מכתב ארוך (שני דפים עם 35 שורות) בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת קאמעניץ דליטא. [קמניץ], ט"ו אלול תרצ"ג [1933].

נשלח ללונדון אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי רב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון [נשותיהם היו בנות-דודות – הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצ'וג, חמותו של רבי ברוך בער, היתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי].

המכתב פותח בברכות חמות ולבביות ל"שנה טובה": "כתיבה וחתימה טובה ונעימה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ומתוקים יתיהב אל כבוד ש"ב הגאון הגדול פאר הדור סוע"ה אוצר היראה כשת"ה ר' יחזקאל נרו יאיר שליט"א, רב בלונדון לעדת מחזיקי הדת... ומלפנים האב"ד דסלוצק בעהמ"ס הנחמד חזון יחזקאל. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יכתבהו ויחתמהו לכ"ג הרמה בסשצ"ג לאלתר לחיים טובים ומבורכים ומתוקים, עם בית כ"ג הרבנית הצדקנית שתחי' ועם כל צאצאיו שי'[חיו] כולם יכתבו ויחתמו בספרן של צ"ג לאלתר לחיים טובים ומבורכים בכל הברכות וההצלחות, שנת שלו'[ם] שובע נחת ושמחה השקט ושלוה, שנת גאולה וישועה ובוא משיחנו אמן".

בהמשך המכתב כותב רבי ברוך בער על הקשיים הגדולים בהחזקת הישיבה ועזרה לשד"ר להצלת הישיבה, חתנו הרב הגאון רבי יצחק טורעץ, שנסע ללונדון לשם כך:

"...ע"ד הצלת ישיבתנו הק'[דושה] שהיא ב"ה יסוד ועמוד להתורה הק' בחסדי' ית' [בחסדיו יתברך] המרובים, ונא להיות לעזר לחתני הרב הגאון ר' יצחק טורעץ שעומל בכל כחו במדינתכם למען התורה הק' שמטה ידה, להקימה ולעודדה... צריך לזה עבודה של חכם לב כמו בעבודת המשכן שכל עבודתו ע"י חכם לב היתה, לכן אחלה פניו בכל מיני תחנונים שיזכור אהבתנו הקדומה וגם כי אחים אנחנו, להציל תורת ישיבתנו הק', וזכות רבנו הגאון האמיתי החסיד רשכבה"ג רבנו יצחק אלחנן שנקרא הבית על שמו, יעמוד לכ"ג סלה...".

בדף השני מבקש רבי ברוך בער עזרה עבור רבי גרשון העניך (גיסו של קרובם הגאון רבי משה שניידר ראש ישיבת פרנקפורט דמיין) שנמלט מגרמניה לאנגליה, ורוצה להקים ישיבה קטנה בלונדון: "ואבקש עבורו מכ"ג כי יקרבו מאד ויסייע ע"י שיספר את מעלתו בתורה לרבים, ועי"ז יסתייע בידו לעשות הדבר הקדוש הלזה, וזכות גדולה יעלה ביד כ"ג עי"ז לרומם את הצדיקים וליסד ישיבה במקום מחודש שזה בכלל אם תוציא יקר מזולל, ומבטחוני בצדקתו ובחשק נפשו הדבוקה להתורה הק' לא אאריך בזה".

בסיום המכתב הוא מסיים שוב בברכות רבות וברכת שנה טובה: "והנני בברכה שיכתבהו בסשצ"ג עם בית כ"ג ועם כל צאצאיו שי', ויוכל להרביץ תורה הקדושה ע"י ברכת הש"י... מתוך הרחבה, ונזכה כולנו לראות בישועות ישראל ובהרמת קרנם וקרן תורתנו הק' וקרן משיחנו אמן. הדוש"ה והמוקירו והמברכו ש"ב ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בהישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל ה"ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול וקרעים, עם מעט פגיעות בטקסט.

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. דרוזגניק [Druskininkai, עיירת-קיט סמוכה לווילנא], כ' אלול תרצ"ב [1932].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב עוסק אודות מפעל משלוח חבילות מזון אל יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל הסובייטי.

הגרח"ע כותב על בקשת העסקן האנגלי רא"מ קייזער ממנו, "שיבקשני לשלוח קול קורא לאחינו באנגליא לעוררם למשלוח עזרה לאחינו ברוסי'[ה] על ידם". רבי חיים עוזר מתייעץ עם הרב אברמסקי על התלבטויותיו בעניין: "ובאשר רבו דברי הבקורת הנני נבוך בזה, אמנם הבטחתי להנ"ל עוד לפני חג הפסח להמציא לידו קול קורא... כן יבקשני לבקש את החפץ חיים שליט"א לחתום על זה. הנני חושש שלא ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות. ייטיב נא כת"ר להודיעני דעתו בזה בהקדם האפשרי...".

בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, יזם האדמו"ר הריי"ץ מבצע בינלאומי מסועף לגיוס אמצעים כספיים והשגת היתרים ורישיונות לשליחת חבילות מזון וחבילות של "קמח שמורה" ומצות ליהודי רוסיה הסובייטית. לצידו פעלו כמה מגדולי הדור, בהם רבי חיים עוזר גרודז'נסקי וה"חפץ חיים" בפולין, רבי יחזקאל אברמסקי באנגליה, רבי מאיר הילסדהיימר בברלין, הרב קוק והרב זוננפלד בארץ ישראל, ואחרים. אגרות ומכתבים שוגרו לרבנים בכל אתר ואתר, פורסמו קולות קורא ונערכו מגביות כספים שונות. אחת הדרכים למשלוח החבילות לרוסיה היתה הקריאה לאנשים פרטיים ברחבי תבל לשלוח חבילות קמח ומצה לכתובות קרוביהם ולכתובות פרטיות שיימסרו להם ע"י הוועד.

במכתב שלפנינו מדובר על רתימת יהודי אנגליה למפעל זה, והחתמת "קול קורא" מיוחד ליהודי אנגליה בעניין. לא ברור על איזו פעילות יצאה הביקורת שאליה מתייחס הגרח"ע, וממה נבע חששו של הגרח"ע ש"ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות". יש לציין כי כבר בחורף של אותה שנה, נדפס "קול קורא" מהתאריך כב שבט תרצ"ב, הקורא ליחידים לשלוח קמח למצות ליהודי רוסיה, עליו חתומים: החפץ חיים, רבי חיים עוזר והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (ראו: יהדות הדממה, א, עמ' 317-319). יתירה מכך, יומיים לפני תאריך המכתב שלפנינו, כבר נדפס בווילנא כרוז "קול קורא לעזרה" מהתאריך ח"י אלול תרצ"ב [הופיע במכירת "קדם" 054, פריט 602 ], ובו מכתבם של בעל ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא, הקוראים לכל אחב"י באנגליה, וינה ובכל המדינות החופשיות לעזור במשלוח חבילות מזון ליהודי רוסיה: "...לשלוח מזון ליחידים... ועל כל יחיד ויחיד לשלוח לשארו הקרוב אליו או למכירו", ובפרט בערבי החגים אשר רב הצורך ורבה המצוה לשלוח להם חבילות מזון, בשל "מצבם הנורא של אחינו האומללים ברוסיא, אשר היסוד הכלכלי נשמט מאתם לגמרי, ומאות אלפים נפש מישראל, כל אשר בשם דעקלאסירטער [=משוללי זכויות; Лишанц ] יקרא, הנם מחוסרי לחם ומזון ובפרט הרבנים תופשי התורה שאין להם שום מעמד ומצב, וסובלים חרפת רעב ממש...".

כפי הנראה, במכתב שלפנינו ובמכתב מתאריך ג' תשרי תרצ"ג (המופיע בפריט הבא), מדובר על יוזמה נוספת בנושא זה להחתמת הרבנים על "קול קורא" נוסף, המטיל על כל אחד ואחד חובה מסויימת להצטרף לתכנית העזרה [יתכן והמדובר היה על תוכנית כוללת, הדומה לתוכניתו של הריי"ץ מליובאוויטש להקים "מרכז עולמי" לוועד העזרה, ולהטיל חובה על הרבנים וראשי הקהלות בכל המדינות להתחייב לפעול בעניין. ראה בפריט הבא אגרתו של הגרח"ע להרב אברמסקי מתאריך ג' תשרי תרצ"ג (ובאגרתו לר' יעקב רוזנהיים מתאריך כ"ט אלול תרצ"ב – המובאת בספר "אגרות ר' חיים עוזר", חלק ב, אגרת תשט), על יוזמת האדמו"ר מליובאוויטש לביסוס המגביות והרחבתן].

בתחילת המכתב כותב הגרח"ע שהוא מסכים להצעת הרב אברמסקי לשלוח את "כבוד הרה"ג מוהר"י סאלאוויצ'יק נ"י" לדרום אפריקה [רבי ישראל סולובייצ'יק מרבני דרום אפריקה (נפטר סיון תשי"א), בנו של רבי אברהם ברוך אב"ד סמולנסק, ובן-דודו של הגרי"ז אב"ד בריסק].

בחתימת המכתב מסיים רבי חיים עוזר בברכת שנה טובה: "ואו"ש [ואומר שלום] וברכה, יתברך רומעכ"ת וכל הנלוים אליו לאהבה אותו בברכת השנה בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לחיים טובים ארוכים ומתוקנים, כנפשו היקרה וכנפש ידידו עֹז הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

בשולי המכתב מוסיף הגרח"ע ידיעה (כעדכון המען הנוכחי שלו) על תכנית שובו לווילנא מעייירת הנופש דרוזגניק: "מחר אשוב אי"ה לביתי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה (ראה פריט 224). כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ט' טבת ת"ש [21 בדצמבר 1939].

תחילת המכתב כנראה בכתיבת ידי סופר, אבל חמש השורות האחרונות בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע עצמו.

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתב עוסק בהצלת הישיבות שגלו לווילנא ולליטא עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבי חיים עוזר מספר לו על הפעולות בעניין זה של מר א"מ קייזער מאנגליה, שליחו של הרב אברמסקי להצלת הרבנים והישיבות:

"ה' קייזער הי' אצלי שלשום פעמים, והתועד בביתי עם גדולי הרמי"ם שליט"א להתישב בדבר המצב. נמצאים פה כמעט כל הישיבות עם ראשיהן ומנהליהן. מספר התלמידים בערך אלף וחמש מאות. גם יש פה קבוץ אברכים גדולי תורה אשר הסתדרו בכולל מיוחד, וגם נמצאים בפה כמה רבנים גדולים וחשובים ובראשם הגאון מוהרי"ז סאלאוויציק שליט"א הגאב"ד דבריסק, וביחד עם המשפחות יגיע מספר כולם בערך אלפים נפש. מהישיבות – השיגה ישיבת מיר רשיון הממשלה לקבוע מקומה בקידאן. גם הגר"א קאטלער שליט"א מקלעצק השיג רשיון לנסוע ליאנאווא, ועדיין הנם פה. כבוד גיסי הגר"א וואסערמאן שי' הקים אהלו אהל תורה בעיר טראק, כי רצון הועד לתמיכת הפליטים להוציא מעירנו חלק גדול מהפליטים כפי האפשרות, ובטח ישמע כתר"ה הפרטים מפי ה' קייזער".

הגרח"ע מאריך לספר לו בפרט על הקורה עם הגרי"ז מבריסק – ידידו הגדול של הרב אברמסקי: "להגאון אב"ד דבריסק שליט"א שלו', ונסדר עבורו קבוץ מיוחד אשר יגיד שיעורים לפניהם". גם בשולי המכתב לאחר החתימה, הוסיף הגרח"ע בכתב ידו לברר אודות כספים שהרב אברמסקי שלח עבור הרב מבריסק: "הסך 1250 מהרשימה של ה' קייזער ע"י הגאון אבד"ק בריסק, הנני מסופק אם הוא עבורו או עבור הישיבה, כי בני הישיבה מועטים מאד מאיזה יחידים. בטובו להודיעני".

בחתימת המכתב מספר הגרח"ע על מצב בריאותו האישי וטרדותיו הרבות: "מצב בריאותי ב"ה בלי שינוי. בודאי הטרדות אשר רבו אינן לפי כוחי, גם נחליתי איזה ימים מגריפע [=שפעת] קלה, ואקוה להנותן ליעף כח. מאד אחפץ לדעת משלו' הדר"ג וכל הנלוים אליו לאהבה אותו והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

בתחילת תקופת השואה גלו לליטא העצמאית עפ"י הוראת רבי חיים עוזר, רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות אשר ניווט אותם בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתם ומפעיל עולם ומלואו להצלתם. בין הגולים לווילנא היה גם הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (המוזכר במכתב שלפנינו), שהגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה (ראה פריט 224). כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות להצלתם וכלכלתם של הרבנים הגולים ובני הישיבות הקדושות, שעסקו ועמלו בלימוד התורה גם באותם ימי גלות קשים.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

תצלום המכתב שלפנינו נדפס בספר "מלך ביפיו", עמ' 427; ומשם נדפס ב"אגרות ר' חיים עוזר", ג, עמ' קסח-קסט, אגרת קח.

מכתב ארוך (3 עמ', הכוללים כ-68 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק "על נהר בוג", י"ט סיון תרצ"ג [1933].

נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי מרבני לונדון. רוב המכתב עוסק בדברי תורה בסוגיות מסדר קדשים, בתגובה למכתבו של הרב אברמסקי שדן בסוגיות אלו.

בתחילת המכתב מתנצל הרב מבריסק על עיכוב תשובתו עקב היותו "טרוד בשבועות האחרונות בטרדות עצומות מענייני העיר, אשר כמותו לא הרפוני עד בלות רֻקי, ומפני זה לא מהרתי להשיב להדר"ג, ואת הדר"ג הסליחה". הרב מבריסק מתייחס לטרדותיו הרבות של הרב אברמסקי בענייני הכלל, וכשהוא מבקש ממנו טובה עבור עזרה לאדם פרטי "בדבר עניין מאד נחוץ", הוא מקדים וכותב: "...אשר לא אפונה כי הדר"ג בטובו, עם כל טרדותיו בענייני הכלל, וביחוד אודות אחינו המעונים שבאשכנז, ישים לבו גם לזה".

הרב מבריסק עונה על השאלות העיוניות של הרב אברמסקי: "רב תודה ותשו"ח להדר"ג [ותשואות חן להדרת גאונו] על דבריו בד"ת היקרים וחביבים לי עד מאד... בכ"ז מפני רצונו של הדר"ג שזהו כבודו לא אמנע בזה להודיע להדר"ג את אשר עוררו רעיוני בדבריו, לפום ריהטא. הנה ראיתי להדר"ג שתפס זה ליסוד למה מנחות שלא קדשו בכלי אינן קדושין רק קדושת דמים ובבהמה קדושה מיד בקדוה"ג [בקדושת הגוף], משום דבהמה ראויה מיד לקרבן...".

חלקו הראשון של המכתב בדברי תורה נדפס בהוספות ובשינויים בודדים, בסוף ספרו של הגרי"ז על הרמב"ם – שנערך לדפוס ע"י הרב מבריסק בעצמו בשנותיו האחרונות ("חידושי מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשכ"ג, עמ' 162-163). אולם לקראת סוף הקטע ד"ה "אולם סתירה מפורשת...", נשמט בנדפס משפט שלם מכתה"י שלפנינו, כנראה עקב "טעות הדומות". בספר שם גם לא נדפס המשך המכתב, החל מהקטע בעמ' 3, המתחיל במילים: "מה שהביא הדר"ג מדברי הגמ' בתמורה דף כ' לעניין ולד תמורת אשם...". בקטע הנ"ל הגרי"ז כותב לו במכתב שלפנינו: "...גם אנכי כוונתי להוכחות אלו משכבר הימים...". הרב מבריסק ממשיך וכותב לו בענווה רבה: "גליתי להדר"ג את הרהורי לבבי אשר עוררו רעיוני לפום ריהטא, ומה מאד אשמח אם הדר"ג ימצא בם איזה דברי חפץ הנאותים לענייניו שהוא עסוק בהם...".

בהמשך המכתב כותב הגרי"ז אודות הדפסת ספרו של אביו "חדושי רבנו חיים הלוי" [כידוע הרב אברמסקי היה מן הדוחפים ומעודדים את בני המשפחה, למהר את הדפסת ספרו של מורו ורבו הגר"ח]: "אדות ההדפסה נתמשך הדבר עד כה מפני מעצורים שונים... אך עתה הנייר כבר נקנה, ולפי המכתב שקבלתי בימים אלו אקבל את הנייר מהפאבריק [=בית החרושת] בשבוע הבא, ואז תתחיל ההדפסה ברצות ד'..." [לבסוף נגמרה הדפסת הספר רק בשנת תרצ"ו בעיר בריסק].

המכתב כולל עניינים של אנשים פרטיים שביקשו טובות ע"י ידידותם של הרבנים מבריסק ומלונדון. בתחילת המכתב ובסופו חוזר הגרי"ז ומבקש עזרה כספית לנישואי בנותיו של אחד מרבני בריסק "הרב הגאון המצויין לשבח בעדינות נפשו וביקרת מדותיו... ר' ליב אייזען שי'[חיה] מו"צ דפה". הרב מבריסק פונה בבקשה להרב אברמסקי שיעזור בעניין: "...כי אי אפשר לי לראות בצערו הגדול הנוגע לנפשו ולנפשות ב"ב, אולי יאציל נא הדר"ג מעתו ודעתו גם לצורך עניין זה.... אבטח בטוב לבו של הדר"ג כי לא יתרעם עלי ויתאמץ למלא מבוקשי עד כמה שאפשר...". המכתב כולל גם בירור [כנראה בעניין שידוך עבור משפחה מלונדון, ממכיריו של הרב אברמסקי] אודות בחור מבני העיר בריסק בשם משה הלפרין: "...דרשתי וחקרתי מיודעים אותו, וכולם בפה אחד אמרו כי הוא בחור ישר הולך, וגם המשפחה נכבדה, וכל זמן שהי'[ה] אביו חי הי'[ה] עוסק עמו במסחרו, אך זה איזה שנים שנתיתם ונסע לחו"ל למצוא איזה מצב בחיים ולפרנס עצמו ואת אמו האלמנה...".

בסיום המכתב הוא חותם: "...הנני ידידו מוקירו ומכבדו הדושו"ט מלב ונפש רצוף אהבה, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[2] דף (הכוללים 3 עמ' כתובים). נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקרעים.

מכתב ארוך (2 עמודים, 33 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. ירושלים, ג' טבת תש"ח [16 בדצמבר 1947].

נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתב עוסק במצבה הקשה של היהדות החרדית בארץ ישראל בסוף ימי המנדט הבריטי, והצורך בשמירת עצמאותה מפני הארגונים הציוניים, בעת כינון "חוקת ירושלים", בעקבות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 [כשבועיים לפני כתיבת מכתב זה], על הסמכתה של "מועצת הנאמנות", לכינון מעמדה של ירושלים כעיר בינלאומית:

"ברכה מרובה לכבוד ידי"נ, הגאון הגדול פאר הדור... ר' יחזקאל אברמסקי שליט"א רב בלונדן... אחרי הברכה מלו"נ [מלב ונפש]. הסכנה האיומה המרחפת עתה בעתיד קרוב על ירושלים החרדית על קניני'[ה] ועל ענייני'[ה] הרוחניים, מביאנו לפנות בדברי אלה להדר"ג הרמה שליט"א. כי אם לפני שלשים שנה בערך הרבו החרדים דפה ובראשם הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל מעשה והשתדלות, ועלתה בידם להציל הצלה פורתא שלא יפול הכל לידי הועד הלאומי, שהרוב המכריע שבו הוא חילוני לגמרי ואינו מכיר כלל בשלטון התורה והדת, עי"ז שפעלו אצל הממשלה האנגלית שהרשות ביד היראים וביד מי שהוא לצאת מ'כנסת ישראל' וליסד להם עדה נפרדת בפני עצמה, ועד היום החֹק הזה הוא המפלט היחידי לכל ענייני הדת והמוסדות שיוכלו להתקיים ברוח התורה ולא ינוח עליהם שבט הרֶשַע של הועד החפשי הזה לעשות בהם כרצונם, הנה עתה בהתחלף הרשויות הלא הכל תֶּמֶס יהלוך, ומי יודע אם 'מועצת הנאמנות' והועידה שנתמנתה על ידה לענייני ירושלם יכירו כלל בחוק הזה של רשות יציאה מ'כנסת ישראל' והועד העומד על גבה, ומה גם שהציונים יושבים שם והם היועצים בכל העניינים הנוגעים לחוקת ירושלם, ובודאי ישתמשו עכשיו בההזדמנות הזאת שהכל יהי נתון תחת ידיהם, וסכנה גדולה נשקפת להיהדות החרדית שתאבד ברגע אחד את כל קניני'[ה] ואת כל מוסדותי'[ה] אשר טפחה ורבתה במשך דורות רבים, שהכל יפול ביד החפשים להפכם לרצונם ודעתם בלי רחם... והחרדים יאבדו לגמרי את עמידתם בעיר קדשנו ירושלם תובב"א".

הרב מבריסק כותב על הסכנות למערכת החינוך והישיבות: "ועוד סכנה גדולה מזו בעניין החינוך, שהחפשים מרבים מעשיהם זה כמה לשעבד את כל הישוב לתכנית חינוך כפי דעתם, וגם עכשיו היה החינוך פה הפקר, אלא שמי שרצה בחינוך חרדי ונתן את בנו לביה"ס המתאים לפי דעתו ורוחו, הי'[ה] מוכרח להתפטר מכל הנוחיות ולמסור נפשו לתורה, בהיות בתי הספר של החרדים משוללי כל זכות ולא ניתנה להם תמיכה, לא מכספי הממשלה ולא מכספי העירי'[ה]... ועכשיו מי יודע מה יתחדש בזה... ומי יודע אם לא יטילו גם על ירושלם חינוך חובה כנהוג בכל הארצות, ועל כל זה צריך לעמוד על המשמר... בדברים אשר הם בנפשנו ונפש ילדינו ממש, כמובן לכל...".

הרב מבריסק מבקש מהרב אברמסקי, שיפעל בעניין בחוגי השלטונות בלונדון – "...יען כי קראנו בעתונים שסגן יו"ר הועדה הזאת שנתמנתה מטעם 'מועצת הנאמנות' לחוק חוקת ירושלים ולסדר כל ענייני'[ה] הוא אנגלי, ונקרא בשם סיר אלאן בארנס [= Alan Burns; 1887-1980; מבכירי הדיפלומטים הבריטיים, משנת 1924 היה מושל בכמה מושבות בריטיות ברחבי העולם, ומשנת 1947 נציג הממלכה הבריטית ב"מועצת הנאמנות" של האו"ם], ואולי יש מה לעשות אצלו כי לא תשולל עכשיו זכות היראים בעניין היציאה מ'כנסת ישראל', וגם שלא יתהוה שום שינוי בענין החינוך, רק הכל ישאר כמקדם, ואם כי מושבו עתה באמעריקא במקום הועידה, בכ"ז אולי אפשר למצוא דרך להשתדלות אצלו ע"י מכיריו או באיזה אופן שהוא, כי אחשב שאצל אנגלי נקל יותר לפעול שהענינים הפנימיים ישארו בקיומם בלי שום השתנות מכפי שהי'[ה] עד כה מטעם הממשלה האנגלית...".

בסיום המכתב הוא חותם בדברי ברכה: "ואסיים בברכת כל טוב, הנני ידידו מוקירו ומכבדו ודושו"ט מלו"נ [ודורש שלומו וטובתו מלב ונפש], יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים.

מכתב זה מתאריך ג' טבת, מוזכר ע"י הרב מבריסק באיגרתו אל הרב אברמסקי מתאריך כ"ג טבת (שנדפסה בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 132 – בה הוא כותב: "...בטח קיבל הדר"ג את מכתבי מיום ג' טבת בנוגע לחוקת ירושלים, ואחכה לתשובת הדר"ג, אם כי עתה הסכנה הגופנית ממלאת את כל חלל הלב ואינה נותנת מקום למחשבות ענינים אחרים...").