שני מכתבים – התכתבות בדברי תורה בין הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בעת כהונתו כאב"ד וראש הישיבה בהלוסק, עם דודו (אחי-חמותו) הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא. [הלוסק ואורלא, ניסן-אייר תרנ"ז 1897].

• מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ, "אל כבוד דודי מחמדי הרב הגאון המפורסם החריף ובקי... מהור"ר ישראל יהונתן... הגאב"ד דק"ק ארלא". [הלוסק, תרנ"ז 1897].

• טיוטת מכתב התשובה בדברי תורה (3 עמודים; לא חתום), בכתב-יד דודו הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא. [אורלא], "ד' אמור נ"ז" [ג' אייר תרנ"ז 1897].

רבי ברוך בער כותב לדודו ומבקש ממנו להודיעו "אודות בנו הנעלה נ"י", האם החליט שיבוא ללמוד אצלו בישיבת הלוסק: "ידידי דודי יקירי, הנה אחר מכתבי העבר הגלוי אשר כתבתי לכמעכ"ת נ"י, אודות בנו הנעלה נ"י, ולא אדע אחר אשר הייתי כמסופק איך יוסכם בדעת מעכ"ת הרמה לשלוח או לחדול. בין כה וכה אקוה כי עוד במשך זמן אחד אדרבה אפתח אני לשאול מאת מעכ"ת לשלחו, אם יתן החונן דעה יתברך ויעזור ויחזיק ידי להגיד השיעור באופן קל ונכון, אזי אהא יותר חזק ואחיש לטובת צעירי צאן קדשים יחיו, ולע"ע איך שיעשה, אם ישלחהו בל"נ אשגיח לפקח עליו בלימודו הטוב, דברי מסרפו [=קרובו ואוהבו. ראו: עמוס, ו, י] המברכו בברכה והצלחה מחבבו ומכבדו, ברוך דוב באאמו"ר ר' שמואל דוד נ"י".

מעבר לדף, הוסיף רבי ברוך שאלה בדברי תורה בהלכות וסתות, ומבקש מדודו לעיין בזה: "יודיעני נא, כי אין בידי לעיין בזה, כי ספרי רבותינו הראשונים אין בידי כלל" והוא מוסיף: "אבקש לעיין בחדושי שכתבתי לגיסי נ"י ולקראו ולהשיב לי דעתו. ידידו מסרפו. אבקש להשיבני בפאסט מוקדם".

במכתב התשובה כותב הרב ירושלימסקי: "לח"ג [לחתן-גיסי] הגאון ר' ברוך דוב שליט"א. אחדשה"ט באהבה, הנה קיבלתי מכתבו, ולענין דשאילנא קדמיכון, לולא ראיתי בסוף מכתבו שיבקשני להשיב בפאסט המוקדם, לא הייתי נזקק לעיין בזה, כי בעוה"ר איני מוצא עצמי כעת מוכשר לעיון כלל, אך חוששני פן אירע לו איזה שאלה בזה...". בסוף טיוטת התשובה שנשארה בידי הרב ירושלימסקי, הוא הוסיף אח"כ תוספת לדברים: "אחרי שלחי הדברים הנ"ל ראיתי בפרדס רמונים...".

הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ולימים נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל ה"ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

מכתב רבי ברוך בער: [1] דף, 21 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף.

מכתב הרב ירושלימסקי: [1] דף כפול, 21 ס"מ. 3 עמ' כתובים. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים קלים בשולי הדף, עם פגיעה קלה בטקסט.

צילום מכתבו של רבי ברוך בער שלפנינו, מופיע בספרים: מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 47; הרב הדומה למלאך, ירושלים תשס"ה, עמ' 24.