מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
- book (41) Apply book filter
- letter (34) Apply letter filter
- מכתבי (24) Apply מכתבי filter
- רבנים (24) Apply רבנים filter
- rabbin (24) Apply rabbin filter
- ישראל (17) Apply ישראל filter
- ארץ (14) Apply ארץ filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- israel (14) Apply israel filter
- earli (13) Apply earli filter
- print (13) Apply print filter
- יד (12) Apply יד filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- ומדינת (11) Apply ומדינת filter
- הציוניים (11) Apply הציוניים filter
- הרצל, (11) Apply הרצל, filter
- הרצל (11) Apply הרצל filter
- הקונגרסים (11) Apply הקונגרסים filter
- הציוניים, (11) Apply הציוניים, filter
- congress (11) Apply congress filter
- congresses, (11) Apply congresses, filter
- herzl (11) Apply herzl filter
- herzl, (11) Apply herzl, filter
- state (11) Apply state filter
- zionist (11) Apply zionist filter
- דפוסים (10) Apply דפוסים filter
- art (10) Apply art filter
- ותפילות (9) Apply ותפילות filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- מאוירים (9) Apply מאוירים filter
- סידורים (9) Apply סידורים filter
- illustr (9) Apply illustr filter
- prayer (9) Apply prayer filter
- siddurim (9) Apply siddurim filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- books, (8) Apply books, filter
- jewish (8) Apply jewish filter
- עותקים (7) Apply עותקים filter
- עתיקים (7) Apply עתיקים filter
- וספרי (7) Apply וספרי filter
- יסוד (7) Apply יסוד filter
- מיוחסים (7) Apply מיוחסים filter
- ספרי (7) Apply ספרי filter
- classic (7) Apply classic filter
- import (7) Apply import filter
- ownership (7) Apply ownership filter
- מכתבים (6) Apply מכתבים filter
- אמנות (5) Apply אמנות filter
- חפצים (5) Apply חפצים filter
- ceremoni (5) Apply ceremoni filter
מציג 61 - 72 of 104
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $1,800
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (20 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אייר תרפ"ז [1927].
כתב "סמיכת חכמים" להגאון רבי צבי יהודה מלצר, בנו של "רב רחימאי הגאון הגדול פאר הדור מו"ה איסר זלמן מלצר שליט"א הגאבד"ק סלוצק... והר"מ הראשי לישיבת עץ חיים הגדולה פעה"ק ת"ו". הרב קוק כותב עליו: "ובן חכם ישמח אב. ידענא בי' מאז הכרתיו, כי הרבה מקנתו בש"ס ופוסקים רו"א [ראשונים ואחרונים], ונתבשם מתורתם של גאוני זמנינו בישיבות גדולות בשימוש ת"ח... בעומקא של הלכה כאחד הגדולים הראויים להיות יושבים על מדין ומעוטרים בכתר הרבנות, לדון ולהורות בישראל.... יורה יורה וידין ידין כדת תוה"ק, ומובטחני בו שתמיד יתעלה במעלות הקודש... בין גדולי הרבנים גאוני ישראל בדורנו...". הרב קוק ממשיך וכותב על הקהילה אשר תבחר ברצ"י לרב ואב"ד: "וברוכה תהי' עדת ד' אשר תבחר בו לשימו אלוף ומנהיג ורב אב"ד מורה ודאין בכל דבר חוק ומשפט, ויהי ד' עמם... יתברכו לרגלו בכל מילי דמיטב ויהי שלו'[ם] בחילם ושלוה בארמונותיהם...".
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה), עמד בקשרי ידידות עם הגרא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), עוד מזמן לימודיהם בישיבת וולוז'ין. גם בתקופת ירושלים בה עמד הגרא"ז מלצר בראשות ישיבת "עץ חיים" (אשר מרבית תלמידיה נמנו על הצד שהתנגד לרבנותו של הרב קוק בירושלים), כיבד הגרא"ז מאד את הרב קוק, ואף יצא במחאה על "כבוד התורה" נגד פעולות שונות שעשו מתנגדיו של הרב קוק.
מקבל הסמיכה:
הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, וחתן הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשון של רחובות. למד בישיבות מיר, סלוצק ונובהרדוק, ושימש כמשגיח בישיבת קלצק (של גיסו הגאון רבי אהרן קוטלר). עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה יחד עם אביו, והחל לעסוק בהרבצת תורה. בשנת תרצ"ו כיהן כרבה של פרדס חנה, בה הקים את "ישיבת קלצק" ואת "מדרשיית נעם". בשנת תש"ז הוכתר לרבה של רחובות על מקום חמיו הגר"צ שטיינמן, והקים בה את "ישיבת קלצק" (שלימים נקראה בשם "ישיבת הדרום"). בשנת תשי"א פרש מהרבנות הראשית של העיר, ומינה במקומו את רבי אלימלך בר שאול לרב ראשי לעיר רחובות, בעוד הוא המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת "הדרום" בעיר.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר מאחורי הדף.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $6,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
שני מכתבי ברכה לרפואה בכתב ידו וחתימתו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין, שנשלחו אל ידידו הגאון רבי רפאל צבי יהודה מלצר אב"ד רחובות (בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר). ירושלים, [תשרי וחשוון תשכ"ב 1961].
אל שני המכתבים מצורפים: דף בכתב-ידו של רבי אריה, עם "לחש לעין הרע" שהיה נוהג לאומרו (על פי מסורת מקובלת אצלו מרבי חיים ברלין ואביו הנצי"ב מוולוז'ין – ראו להלן), ודף נוסף עם העתק נוסח ה"לחש" בכתב-ידו של רבי רפאל צבי יהודה מלצר מרבני רחובות.
במכתב הראשון (על גבי גלויית-דואר) מתאריך עש"ק חומ"ס (ט"ז תשרי; עם חותמת דואר מתאריך י"ח תשרי תשכ"ב), כותב לו ר' אריה: "תעלה ארוכה ומרפא לכבוד מחמדינו ר' צבי יודה בן הינדא ביילא ה' ישמרהו, ברפואה שלמה ירפאהו ובבריות גופא טבא יבריאהו, וכצינה רצון יעטרהו ובישועתו יראהו, ובעצה טובה יתקנהו. פתקא טבא נפקא מבי מלכא לטב לחיים ולשלם".
במכתב השני (על גבי נייר מכתבים רשמי של "ישיבת בית אריה"), מתאריך יום א' לסדר "רחבות, כי הרחיב ד' לנו, פרי צדיק עץ חיים לפ"ק" [יום א' לסדר תולדות, כ"ג חשוון תשכ"ב], כותב ר' אריה כי בערב שבת "נתבשרתי ע"י אחותו הרבנית הצדקת... שרה תחי' [הרבנית שרה בן מנחם], ממצב בריאותו כי הולך ומשתפר באופן רצוי מאד. קראתי לשבת עונג, ואין אנו מסיחים דעתינו להתפלל להשי"ת לרפואתו השלמה והמלאה". בהמשך המכתב מתנצל רבי אריה על "שלא בקרתי אותו כל הזמן בימי חליו מפני סיבות שונות... אמנם לא הסחתי דעתי מלהתפלל לשלומו ברבים".
כפי הנראה, באותה התכתבות שלח לו ר' אריה את הנוסח המקובל בידו של ה"לחש לעין הרע" – אשר כידוע קבלו רבי אריה ממורו ורבו הגאון רבי חיים ברלין ביומו האחרון (בנוסח "שאביו הגאון הנצי"ב נתן לו לפני פטירתו"; ראו: שמחה רז, צדיק יסוד עולם, עמ' 266). בנוסח לחש זה היה ר' אריה משתמש רבות ל"הוצאת עין הרע" ("אפשפרעכען"), ומעשים רבים נודעו אודות כך. לפי המסופר מפי בנו רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל, שקיבל מפי אביו את נוסח זה, היה משתמש בו ל"הוצאת עין הרע" על אף שמרחפת סכנה מסויימת על אומר הלחש – כפי ששמע מאביו [הוא גם היה מספר שאחיו הגה"צ רבי רפאל בנימין לוין זצ"ל היה חושש מאמירת נוסח זה, והיה אומר נוסח "לחש" אחר שקיבל אביו רא"ל בירושלים, המקובל מפי הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט].
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה ליב לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת "תורת חיים" בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נהג לבקר בקביעות את האסירים בבתי הכלא הבריטיים, על מנת לעודד את רוחם, ונודע כ"רב האסירים". דמות נערצת על כל שכבות הציבור בארץ ישראל: חרדים, דתיים ומסורתיים, בהם רבים מאנשי חרות (אנשי הלח"י והאצ"ל) שעמדו עמו בקשר עוד מימי המחתרות שלפני קום המדינה. כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת ואהבת ישראל אמיתית.
מקבל המכתבים,
הגאון רבי (רפאל) צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, וחתן הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשון של רחובות. למד בישיבות מיר, סלוצק ונובהרדוק, ושימש כמשגיח בישיבת קלצק (של גיסו הגאון רבי אהרן קוטלר). עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה יחד עם אביו, וכיהן בהרבצת תורה. בשנת תרצ"ו רבה של פרדס חנה, בה הקים את "ישיבת קלצק" ואת "מדרשיית נעם". בשנת תש"ז הוכתר לרבה של רחובות על מקום חמיו הגר"צ שטיינמן, והקים בה את "ישיבת קלצק" (שלימים נקראה בשם "ישיבת הדרום"). בשנת תשי"א פרש מהרבנות הראשית של העיר, ומינה במקומו את רבי אלימלך בר שאול לרב ראשי לעיר רחובות, בעוד הוא המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת "הדרום" בעיר.
4 דפים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. מצורפת מעטפת דואר מבויילת, עם רישום כתובת המקבל והשולח בכתב-ידו של רבי אריה לוין.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $500
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
פסק דין מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב – הדפסה ליטוגרפית של הפסק בכתב-ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, עם חתימותיהם (בדפוס) של רבי אברהם יפה'ן, רבי דוד ליפשיץ, רבי יעקב קמנצקי ורבי משה פיינשטיין. ארה"ב, י"ד כסלו תשכ"ב [22 בנובמבר 1961].
פסק-דין זמני מהדיון של גדולי הרבנים בארה"ב: "בדבר הסכסוכים שבין הועד הפועל של הפעילים באמריקה עם בא כוחם ועד הפעילים באה"ק".
בפסק הדין נכתב: "אחרי ששמענו טענות הצדדים, יצא מאתנו הח"מ על פי דין התורה כדלהלן: א) אין רשאים בשום אופן לערוך שתי מגביות מיוחדות באמריקה באיזו צורה שהיא, שכרוך בזה מחלוקת רבה וחילול השם ח"ו וחלול כבוד בני תורה... ב) יען כי הועד דפה עובד מכמה שנים, הם נחשבים מוחזקים, ואין בא כח הועד דא"י רשאי לאסוף בעצמו עבור הפעילים ולא לנהל תעמולה מיוחדה ואין רשאי לגרום שום הפרעה לעבודת הועד דפה. ג) הועד דאמריקה מחוייב לענות לד"ת [לדין תורה] להועד דא"י בבי"ד חשוב בזבל"א או בבי"ד המרוצה לשני הצדדים... ד) עד שתערך הד"ת יש רשות לבא כח הועד דא"י ליכנס בתור חבר הועד דפה ולהיות נוכח בישיבת הועד... כפי הפשרה מחודש תמוז העבר... ה) הרשות לבא כח הפעילים דא"י להשתתף בהגזברות כפי הפשרה מחודש תמוז העבר. ו) הצדדים מחויבים לנהל הכל בשלו'[ם] ובמישור ולא לגרום שום הפסד בהלשכה ובהעניין בכללו. ז) הרשות לכל אחד מהצדדים לתבוע לדין תורה לסדור החלטי להתאם העבודה עם הועד דא"י. אך עד שתתקיים הד"ת יתנהגו לפי הסעיפים הנ"ל...".
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
הדף שלפנינו הגיע למכירה ב"קדם" יחד עם המכתבים הבאים אשר נשלחו לירושלים בנושא זה – ראו הפריטים הבאים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $3,000
לא נמכר
אוסף מכתבים וצילומי מכתבים, בעניין הפיצול בין ארגון ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי" בארץ ישראל, שהסתכסכו עם ראשי הועד של ארגון ה"פעילים" בארה"ב [ובהמשך הקימו את ארגון "פעילים דארה"ב"]. ארה"ב וארץ ישראל, שנות התשכ"ב-תשכ"ד בקירוב.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ח' אלול [תשכ"ג-תשכ"ד בקירוב].
נשלח לאחד מגדולי התורה בארץ ישראל, עם דברי חיזוק ועידוד שימשיך במעשיו הטובים להצלחת עבודת ארגון ה"פעילים", לאחר ששמע מהגאון רבי יחזקאל סרנא, אשר "כבוד הדר"ג שליט"א פעל הרבה לעזור להם ולחזקם ולהנהיגם, והודיע לי צערו שהדר"ג חפץ להפסיק פעולותיו החשובים". הרב גורדון מתחנן אליו: "...שיחוס על מעשיו הכבירים ולא יפסיק השתתפותו כמו מקודם, שבודאי ע"י זה יתרבה כבוד שמים, והאברכים היקרים בידעם שהוד גאונו אתם ימשיכו לעשות במרץ ובהתלהבות...".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן, ראש ישיבת "נר ישראל" בבולטימור. ראש חודש אדר [תשכ"ג-תשכ"ד בקירוב].
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל. הרב רודרמן כותב לו: "...מכתבו קבלתי בדבר הפעילים, וכבר באתי במו"מ עם איזה עסקנים, והעניין מסובך הרבה מאד כאשר כ"ג יודע, ואקוה לעשות בזה כל מה שאפשר ויהא בידי...". בסיום המכתב הוא מבקש מהרב אברמסקי "כי כ"ג יכבדני בספרו על סנהדרין כאשר יוצא לאור" [ה"חזון יחזקאל" על תוספתא סנהדרין נדפס בשנת תשכ"ד].
• דף בהדפסה ליטוגרפית של מכתב בכתב-ידו וחתימתו (בדפוס) של הגאון רבי אברהם קלמנוביץ ראש ישיבת מיר בארה"ב, המאשר את הצטרפותו לפסק הדין שנתקבל באסיפת ראשי הישיבות בארה"ב ביום ד' י"ד כסלו תשכ"ב [ראה פריט קודם]. ניו יורק, ט"ו כסלו תשכ"ב [23 בנובמבר 1961].
• שני דפים בהדפסה ליטוגרפית, מכתב רבי אברהם יצחק הירש, על נייר מכתבים של "חבר פעילי המחנה התורתי – פעילים", הפותח בדברים: "הננו מצרפים צילום מפסק דין של מורינו ורבותינו הרמי"ם שליט"א דפה בדבר הסכסוכים בין חברי הועד הפועל של הפעילים כאן ובין מנהלי חבר הפעילים בא"י...", ומאריך בהסבר עמדתם של "הועד הפועל של הפעילים בארה"ב" נגד חבר הפעילים דארץ ישראל. ניו יורק, כ' כסלו תשכ"ב [30 בנובמבר 1961]. כנראה שלמכתב זה צורפו צילום פסק-הדין בחתימות רבי אהרן קוטלר וראשי הישיבות מתאריך י"ד בכסלו [ראו פריט קודם], והצילום של מכתב רבי אברהם קלמנוביץ המופיע באוסף זה.
• מכתב מאת "ישיבת העמק" בעפולה, שע"י "חבר פעילי המחנה התורתי", בחתימת ידו של מנהל הישיבה רבי ישראל יוסף פינס ראש "קרן החנוך התורני בישראל" [מתלמידי "הסבא מסלבודקה", מעסקני הציבור הישיבתי והתורני בתל אביב], י"ז סיון תשכ"ב [1962].
נשלח אל הגאונים מרן רבי יחזקאל אברמסקי ומרן רבי יחזקאל סרנא [המנהיגים הרוחניים של "חבר הפעילים" בארץ ישראל], שביקשו מהם לקלוט ילדים עולים חדשים מצפון אפריקה, במבני הישיבה בעפולה. הרב פינס כותב כי הוא מסכים לקבל את ההצעה, בבקשה אחת: "כי הילדים שיובאו ע"י כת"ר ישארו בקביעות במקום וייקלטו במסגרת ישיבתית, ונזכה על ידי כך לראות את הישיבה על תילה כפי יעודה... שתוקם במבנים הללו ישיבה קבועה לנערים, ולא יהיה המקום רק כתחנת מעבר עבורם...".
• מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד ליפשיץ אב"ד סובלק ור"מ בישיבת ר' יצחק אלחנן בניו יורק. אלול תשכ"ד [1964].
נשלח אל
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל. בתחילת המכתב הוא דורש בשלומו ובריאותו של הרב ומשפחתו, ובסיום הוא מאחל ברכות רבות לשנה טובה. עיקרו של המכתב עוסק בעניין כספים שנאספו ע"י תלמידי ישיבתו בארה"ב "לטובת הפעילות נגד מעשי המסיון בארצנו הק'[דושה]", והעברת הכספים הסתבכה עקב פיצול הארגונים בין משרד "פעילי אמריקה" למשרד "חבר הפעילים התורתי בארץ ישראל". הרב ליפשיץ כותב לו: "והנני שולח המחאה זו להוכ"ג שיואיל נא בטובו למסור תמורתה לחבר הפעילים התורתי בארץ ישראל, אבל רק לטובת הפעולות הנחוצות נגד מעשי המסיון, כפי דעת והוראת הדר"ג וידידינו הגר"י סארנע שליט"א והגר"א שך שליט"א...", והוא כותב עוד: "מאד אני מצטער נידון כל התסבכת ופילוג הדעות השוררות עדיין בין שני חוגי הפעילים, והעושה שלו'[ם] במרומי'[ו] הוא ישכין במהרה אחוה ושלו'[ם] ורעות בין כל הפעילים בקדש, להצלחת כל הענינים העומדים על הפרק".
6 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ארוכים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב קמנצקי מראשי ישיבת "תורה ודעת" ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נתניה, תמוז תשכ"ג [1963] / ברוקלין, "ער"ה תשכ"ד" [אלול תשכ"ג 1963].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל, ועוסקים בעניין הפיצול בין ארגון ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי" בארץ ישראל, שהסתכסכו עם ראשי הועד של ארגון ה"פעילים" בארה"ב [שהקימו בהמשך את ארגון "פעילים דארה"ב"].
במכתב הראשון, שנכתב בעת ביקורו של רבי יעקב קמנצקי בארץ ישראל, מדובר על תיאום פגישה עם מיופי כח של "חבר הפעילים" אצל הרב אברמסקי והרב סרנא, יחד עם הרב קמנצקי, הרב אלפערט והרב פלאטא. בתוך המכתב כותב הרב קמנצקי על תוכניותיו לנסוע בשבוע הבא לצפת ולטבריה, להתרפאות ב"חמי טבריה".
במכתב השני, שנכתב לאחר חזרתו של רבי יעקב קמנצקי לארה"ב, הוא פותח ומסיים בברכת שנה טובה וברכת "אריכת ימים ושנים". לקראת סיום המכתב הוא פונה בבקשה מהרב אברמסקי לקראת הימים הנוראים: "שיזכירני לטובה שחפץ ד' בידי יצליח שיסייעני השי"ת לזכות ולזַכּוֹת את הרבים, כי עבודת הישיבה המוטלת עלי כבד ממני, ויעזרני ד' שאוכל למצוא אדם הגון שאוכל למסר לידו הנהלת המוסד הנשגב והקדוש הזה".
לגבי עניין ארגוני ה"פעילים", כותב הרב קמנצקי בתוך דבריו: "...ועתה באתי במה שנוגע לעסק הביש עסקן של הפעילים, שכפי הנראה אין ההסדר פועל מאומה, כי עיקר הסכום שנמצא תחת ידי הפעילים שבכאן הוא שניתנו להם ע"מ לבנות, והם מצדם כל זמן שלא נמסרו הישיבות באופן חוקי אל הרמי"ם, יראים הם למסור את הכסף בידי פעילי הארץ, שמא יוציאום לענינים אחרים, וכפי שנראה מתוך המכתב שהגיע לכאן באו איזה שינויים בהסדר עצמו, גם המחאת ועד הרמי"ם נשתנה..." בהמשך הוא כותב על מברק שנתקבל מהגרי"ח סרנא בעניין, והוא כותב כי "הגריח"ס שלח נוסחא חדשה והוא דורש שיחתמו עליו הגר"מ פיינשטיין ואני וב"כ הפעילים שבאמריקה, ואיני יודע אם זה נוסחתו, או שנעשה בהסכמת הדר"ג ג"כ... לפי דברי הפעילים שבכאן הם נכונים למלא כל מה שנכתב ונחתם בההסדר שנכתב ע"י כת"ר ונחתם ע"י הפעילים דהכא ודהתם, אבל איני יודע מה מעכב על ידיהם של ב' הצדדים...".
הגאון רבי יעקב קמנצקי (תרנ"א-תשמ"ו), מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית וממקימי עולם התורה בדורו. מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה". כיהן ברבנות בליטא, בקנדה ובארה"ב. משנת תש"ה כיהן כראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק ולאחר שנים עבר לעיירה מונסי, בה הקימה הנהלת "תורה ודעת" ישיבה גבוהה לבחורים מבוגרים יותר, בשם "בית מדרש גבוה". מספריו: "אמת ליעקב" על הש"ס, על התורה ועוד.
2 מכתבים. אחד מהם על אגרת דואר אויר. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, א' דחנוכה תשכ"ד [כ"ה כסלו 1963].
נשלח לירושלים, אל "ידידי הגאון האדיר" רבי יחזקאל אברמסקי, מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל, כתשובה למכתבו בעניין הפיצול שנעשה בין שני ארגוני ה"פעילים" – ארגון ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי" בארץ ישראל, שהסתכסכו עם ראשי הועד של ארגון ה"פעילים" בארה"ב [שהקימו בהמשך את ארגון "פעילים דארה"ב"].
רבי משה כותב לו כי קיבל את מכתבו יחד עם מכתב הגראמ"מ שך, והוא כותב כמענה למכתב שניהם: "...צריכים לידע כי באופן שני אירגונים בשם אחד ומטרה אחת, הרי הוא דבר שאי אפשר להיות באופן השלו'[ם], ובפרט אחרי שכבר התחילו באופן מחלוקת בכתיבת מכתבים בזלזולים, וגם לא יהיה מזה כלום, לא לארגון של א"י ולא לאירגון האמעריקני, ולכן מוטל על הו"ג להודיע למנהלי הארגון של א"י שבבואם לפה יפנו מתחלה להראשי ישיבות שבכאן שיסדרו שני האירגונים באופן שיהיו מחולקים גם בהשמות וגם בהעבודות, שאז יש לקוות שישרה השלום בעה"י... ידידו מאז ומקדם, משה פיינשטיין". בשולי המכתב הוא מוסיף: "כל מה שכתבתי הוא גם חות דעתו של ידידי הגאון ר' יעקב קאמענעצקי שליט"א והוא דורש בשלו'[ם] הו"ג הטוב...".
הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
לפני בואו לארה"ב כיהן רבי משה פיינשטיין בשנים תרפ"א-תרצ"ו ברבנות ליובאן (שברוסיה הלבנה), תחת רדיפות השלטון הבולשביקי, ובאותה תקופה התיידד ועמד בקשרי שו"ת עם הרב אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), שכיהן ברבנות סלוצק משנת תרפ"ג והיה ממנהיגי הרבנות ברוסיה, עד מאסרו והגלייתו לסיביר בשנת תר"צ ע"י השלטונות הבולשביקים.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין, ובחתימות ידם של חמשת גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארה"ב: רבי משה פיינשטיין, רבי יעקב קמנצקי, רבי מנחם מענדיל זאקס (חתן ה"חפץ חיים"), רבי יצחק הוטנר ורבי דוד ליפשיץ. ניו יורק, י"ב אדר תשכ"ד [1964].
נשלח אל גדולי התורה בארץ ישראל – רבי יחזקאל אברמסקי, רבי יחזקאל סרנא ורבי אלעזר מנחם שך – לאחר אסיפה של גדולי ראשי הישיבות בארה"ב, בה הוחלט לנסות להביא את השלום ולאחד מחדש את שני ארגוני ה"פעילים" שהתפצלו זה מזה (הארגון הישראלי של ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי", והארגון "פעילים דארה"ב"), תוך תיאום נכון בסדרי המגביות והפעילות.
"...הנה בדבר עניני הפעילים, אף שכבר נעשה הסדר לפי מה שקבלנו מהו"ג אשר לעת עתה א"א לעשות אלא באופן שיהיו שני אירגונים שכל אחד יעשה לעצמו, וסדרנו באופן שיוכלו שניהם לעבוד בשעת הדחק. אבל אח"ז נאספנו אנחנו החתומים מטה, אולי נוכל לתקן שיהיה באופן השלום, והיותר טוב והנכון שיהיו עוד הפעם אירגון אחד..".
הרבנים כותבים כי באסיפתם הם החליטו שהרבנים גדולי-התורה בעצמם יהיו הגזברים של המגביות בארה"ב לטובת פעילות ה"פעילים" בארץ ישראל: "אשר אף שכל אחד מאתנו הוא טרוד ביותר, מוכרחים אנחנו להעמיס עלינו גם עול הגדול הזה שנהיה הגזברים בכאן על כל הממון שיתקבץ, ומבקשים אנו אשר גם הדרת גאונכם תקבלו עליכם להיות הגזברים בא"י, ואנחנו מכאן נשלח להדרת גאונכם, ואתם תחלקו המעות כפי ראות עיניכם...".
הרבנים מבקשים מגדולי התורה בארץ ישראל, להזדרז "לענות תיכף לאשר את קבלת הגזברות, ונקוה שהשי"ת עושה השלו'[ם] ישרה השלו'[ם] בין בני התורה ויראי ה'... בברכה ושלו'[ם] והצלחה בהעבודה לשם שמים".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $2,000
הערכה: $2,500 - $4,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (שני דפים) בכתב-ידו וחתימותיו של הרב דוד פרץ, מורה ואברך בישיבת לונג איילנד, עם שתי שאלות הלכתיות ששלח אל רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, [סתיו תשל"ג 1972].
בסיומו של כל אחד מהדפים, מופיעים מכתבי התשובה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. ניו יורק, י' חשוון תשל"ג [1972].
במכתב הראשון, שואל הרב פרץ אודות שמועה ששמע בשם רבי משה פיינשטיין, שבשמיעת מקהלה של כמה נשים ביחד אין איסור של שמיעת "קול אשה". הגר"מ פיינשטיין עונה לו (8 שורות בכתב-ידו וחתימתו): "...אין חלוק בין כשאשה אחת מזמרת או במקהלה, הכל אסור, ומי שאמר זה בשמי שאיכא קולא במקהלות נשים הרבה, הוא משקר או ששמע ממשקרים, וכל איש ירא שמים לא יסמוך על מה שאומרים פסק דין והוראה ממני, כי ידוע שבעוה"ר רבו הקלים באיסורים ואין לסמוך על השמועה, וצריך לשאול בעצמו אם רוצה לידע האמת..." [ראה עוד מדברי הגר"מ פיינשטיין בענין שאלה הלכתית זו: מסורת משה, חלק ב, עמ' שכז; חלק ד, עמ' שסט].
בדף השני, שואל הרב פרץ, הנוהג להתפלל "בישיבתו של הגאון ר' אבא מרדכי ברמן", ובנו עומד לעלות לתורה בשבת הבר-מצוה שלו, והשאלה היא, האם מותר לחתן בר-מצוה ספרדי לקרוא את קריאת התורה בהברה אשכנזית, ושאלות נוספות בדיני קריאת התורה ותפילה בציבור. על דף השאלה השניה משיב לו הגר"מ פיינשטיין באריכות (16 שורות בכתב ידו וחתימתו), וכותב: הנה בנכם הבר מצוה, אם רוצה לקרא הפרשה לפני הקהל צריך לקרא בהברה אשכנזית כהברה של הקהל המתפללים, וגם הוא עצמו יוצא בזה...", והוא כותב כי יוצאים ידי חובה ב"כל ההברות שבעולם" – "...אבל אסור לשנות מהברת הקהל שנמצא וקורא לפניהם, דלא גרע משינוי כל מנהג שאסור, אבל במה שמתפלל לעצמו יאמר בהברת אבותיו, ולכן כיון שכל בר מצוה קורא התורה, יכול גם בנו לקרא בתורה". לקראת סיום התשובה כותב הגר"מ עצה לחתן הבר מצוה: "וללמוד מסכת לגמור ביום הבר מצוה, הוא דבר טוב, וזה טוב להוסיף".
תשובה זו בעניין חתן הבר מצוה ושינויי הברות, נדפסה ב"אגרות משה", אורח חיים ד, סימן כג – באמצע תשובה אחרת משנת תשכ"ט, לשואל אחר בשם רבי יעקב דרדק [כנראה, שבעריכת ה"אגרות משה" הוטעו המסדרים לחשוב שהתשובה בענין חתן הבר-מצוה הספרדי, היא המשך התשובה אל רבי יעקב דרדק. מעניין לציין כי בספר "יגל יעקב", ירושלים תשס"ו, שהוצא לאור ע"י בני משפחתו של רבי יעקב דרדק, כתב העורך בהערה לתשובה זו (עמ' רסו, הערה 357): "התשובה הזאת ועד סוף המכתב לא מצאתי בכתי"ק של הגרמ"פ זצ"ל, וכנראה זו היתה שאלה ששאל א"מ זצ"ל בע"פ וכמו שא"מ זצ"ל עשה הרבה פעמים בטלפון, וכשהעתיק הגרמ"פ זצ"ל התשובה לעצמו בנוגע קרה"ת וכו', הוסיף דברים כדלהלן שענה לו"].
הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
2 דף, נייר מכתבים רשמי (של ישיבת לונג איילנד), כתובים משני צידיהם. 28 ס"מ. מצב טוב סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $250,000
הערכה: $400,000 - $600,000
לא נמכר
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב, בסביבות שנת תק"ע].
27 דף (54 עמודים) בכתיבת יד קדשו של הרה"ק רבי נפתלי מנעמירוב, הכוללים דברים שנכתבו מפי רבי נחמן מברסלב, מרביתם הועלו כנראה על הכתב כבר בחיי רבי נחמן – כפי שעולה מהזכרתו בברכת החיים ומהתאריכים המצוינים בדפים שלפנינו. מספר דפים נכתבו בתוך תקופת השנה לפטירתו (ראו להלן).
תיעוד השיחות והמאמרים והסיפורים נעשה בסמוך לאמירתם מפי רבי נחמן, והם מכילים חומר יקר ערך שחלקו לא נדפס מעולם, וחלקו נדפס מאוחר יותר בעריכה לשונית או בקטעים שהופרדו זה מזה לפי נושאים, בספרים כדוגמת "שבחי הר"ן", "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן" [לדוגמה: התורה המפורסמת על עיר וקדיש מן שמיא נחית – התחלקה לשניים, החלק התורני מופיע בתחלת לקוטי מוהר"ן והחלק הסיפורי ב"חיי מוהר"ן", קפט, אבל לפנינו מופיעים שני הקטעים כשהם בלולים זה בזה, ובסגנון הזה לא התפרסם מעולם]. לפנינו אם כן חומר מקורי שהועלה על הכתב בחיי רבי נחמן, כשהוא מופיע בלשונו ובהקשרו המקורי, ובתוכו גם קטעים שלא נדפסו.
הדפים שלפנינו כוללים את הכותרות הבאות: "מה שסיפר תחלת קיץ תקס"ד בק' ברסלב, ענה ואמר אספר לכם מה שראיתי ותספרו לבניכם...", "שיחתו הק' של רבינו נ"י מוצאי שבת תולדות תק"ע ברסלב"; "בע"ה יום ד' תרומה תק"ע נכנסתי אצלו ואמר לי זה הסיפר", "שיחתו הק' של רבינו ז"ל בליל א' של שבועות שחל במ"ש תקס"ט ברסלב", "קיץ תקס"ט"; "ד' אלול תקס"ט ל'[פ"ק] בראסלב"; "התורה המתחלת בראשית לעיני כל ישראל... נא[מרה] בשבת בראשית"; "יום ב' כ"ד אייר תק"ע ל[פ"ק]"; "מה ששמעתי על הדרך כשנ'[סע] לא'[ומן] בעת שיצא מלא'[דיז'ין] יום ג' ד' אייר תק"ע ל'[פ"ק]"; "יום א' כ"ה ניסן תק"ע ל[פ"ק]"; "סיפר שחלם לו דברי צחות והם אלו"; "תקס"ט אחר שבועות בסמוך סיפר זאת"; "שבת נחמו תקס"ט"; "חלו'[ם] כסליו תק"ע ל'[פ"ק].
בשלושת הדפים האחרונים קטעים על תולדות רבי נחמן, שנכתבו בשנת הפטירה של רבי נחמן (חלקם באו בעריכה שונה ב"שבחי הר"ן"). בראש העמוד הראשון, הכותרת: "מוהר"ן", ולאחר מכן: "ראיתי לבאר ולספר קצת מרבינו הקדוש מוהר"ן זצ"ל הכ"ם [=הריני כפרת משכבו] מה שאני יודע מה שעבר עליו מיום לידתו עד יום הסתלקותו בשלום, ואם אמנם אינו כטפה מן הים, כי לא זכיתי להתקרב אליו כ"א [=כי אם] בימי גדלותו, בעת שכבר הי' בן שלשים..." (הנוסח "הריני כפרת משכבו" נאמר רק בתוך שנת הפטירה).
הרה"ק רבי נפתלי הרץ ויינברג מנעמירוב (תק"מ-תר"כ), היה חברו של הרה"ק רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת) עוד מילדותם, ושניהם יחד היו "מבקשי השם", עד שנודע להם על רבי נחמן מברסלב ודרכו המיוחדת בעבודת השם, ויחדיו נסעו אליו להסתופף בצילו. השניים הפכו לתלמידים הקרובים ביותר לרבי נחמן, ולהם גילה מסתריו וסודותיו. רבי נחמן התבטא על כך והעיד עליהם: "ווייסען פון מיר וייסט, נתן נפתלי אביסל" (לדעת ממני יודעים, נתן – נפתלי – מעט). אף את "מגילת סתרים" שלו הפקיד רבי נחמן בסוד בידיהם של מוהרנ"ת ורבי נפתלי. את הסוד של "תיקון הכללי" גילה רבי נחמן לראשונה לרבי נפתלי ולרבי אהרן – הרב מברסלב, כפי שכותב מוהרנ"ת: "אחר כך סמוך לאותה העת בעת שהייתי אני בביתי בנעמרוב, אז גילה העשרה קפיטל תהלים לפני הרב דפה ברסלב ולפני חברי רבי נפתלי מנעמרוב, וייחד אותם לעדות על זה...". רבי נפתלי כמעט ולא העלה מדברי רבי נחמן על הכתב, מה שהיה בדרך כלל תפקידו ופועלו של מוהרנ"ת, והדפים שלפנינו נדירים גם מבחינה זו.
מצורפת חוות דעת על הדפים שלפנינו מאת המומחה לחסידות ברסלב הרב אליעזר חשין, הכותב בין היתר: "אין מילים לתאר את יקר הערך של דפים אלה, המכילים משפטים וקטעים שעדיין לא ראו אור הדפוס מעולם, עצמו מִסַפֵּר!!!".
27 דף (54 עמודים). 21 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודהיית דיו. קרעים ובלאי, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט (בעיקר בשוליים). רוב הדפים מנותקים זה מזה. ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב ראשי העדה החסידית בירושלים, נגד הקמת בתי ספר מודרניים בעיר הקודש חברון, עם חתימות-ידם של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה בידרמן (וחותמתו), אחיו האדמו"ר רבי אלטר בידרמן, גיסו רבי מאיר אדלר, רבי אלעזר נתן שפירא ורבי מנחם מענדל רובין (וחותמותיהם). ירושלים, "מ"ז למב"י" [ג' סיון] תרס"ה [1905].
טיוטת כרוז עם הוספות ומחיקות [כנראה נשלח להדפסה]: "עין מי לא תדמע, ומי האיש הנלבב אשר לא יחר לבבו, בראותו שפל מצב עיה"ק חברון... כי כמעט נתמוטטו רגלי הישוב... ופלצות אחזתנו פן אויבינו בנפש יקיפו עלינו... להעמיד שמה בתי תופת (שקאלעס)... לטמא אויר הקדוש בסם רעל הממית ר"ל, אשר ת"ל העיר הזאת עודנה בטהרתה וקדושתה...". בהמשך הכרוז הם קוראים לתמוך בשד"ר "הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק הרש"ל הי"ו [כנראה רבי שלמה ליב אליעזרוב – "שיל"א"], אשר השליך נפשו מנגד... לחגור עוז ותעצומות לטובת הישוב הק' בכלל והחזקת בית הת"ת וישיבה בפרט...".
הרבנים החותמים מברכים את התורמים: "ובזכות (התורה) המצוה הגדולה, תושעו בתשועת עולמים בכל משאלות לבבכם לטובה, להתברך בכל הברכות הנאמרים ונשנים בשכר בוני ישוב אה"ק ועמלי תוה"ק ומחזיקיהם, לטוב לכל כל הימים, וכולנו יחד נזכה לראות ערי יהודא ובנחמות ציון וירושלים בב"א...".
עם חתימות יד-קדשם של הרבנים והאדמו"רים: "דוד צבי שלמה בהרצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקללה"ה"; "הק' אלעזר נתן כהנא שפירא"; "מנחם מענדיל ראבין"; "מאיר אדלער"; ו"אלטר בהרצה"ק הרא"מ זצוקללה"ה".
האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
הרה"צ רבי אלעזר נתן כהנא שפירא (תק"פ בערך-כסלו תרע"ח), אבי משפחת כהנא-שפירא בירושלים. עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם אביו הגאון החסיד רבי יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד זאלין (נפטר תרי"ב), והיה מראשי הציבור החסידי בירושלים.
הרה"צ רבי מנחם מענדל רובין (תר"י בערך—כסלו תרע"ו), מראשי הישוב החסידי בירושלים. מחבר הספר "מסע מירון" (ירושלים, תרמ"ט). בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קורטשין (תקפ"ג בערך-תרל"ז).
הרה"צ רבי מאיר שלמה יהודה אדלר (נפטר תרפ"ב), חתן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב. הקים את ישיבת "חיי עולם" בירושלים, יחד עם גיסו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.
האדמו"ר מלעלוב וסוסנוביץ – רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), בן הרה"ק רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב וירושלים. נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע" אך כינויו הוא "אלטר" (לעתים היה חותם רק בשם זה). בשנת תרנ"ד יצא לחוץ לארץ ושהה בה ארבע שנים עד שובו לארץ ישראל. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ, ועד מהרה התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל", ויצאו לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג של בני ירושלים. שנה וחצי אחר פטירתו ביום כ' בכסלו תרצ"ה, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. העידו אנשי חברה קדישא שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם. את מקומו בסוסונוביץ מילא אחיינו בן אחיו, רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף.
נשוא המכתב:
הגה"ח רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $18,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מהם עם הוספת מילים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו, וארבעת האחרים בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של המשב"ק רבי חיים בלעך. סעליש (Sevľuš), אלול תרצ"ו עד חשוון תרצ"ט [1936-1938].
שבעת המכתבים בכתב יד סופר (ה"משמש בקודש"), על גלויות מכתבים רשמיות של האדמו"ר. בשלושה מהמכתבים הוסיף האדמו"ר כשורה וחצי בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הדוש"ת/הדושת"ה [הדורש שלום תורתו / הטוב] המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק". שאר ארבעת המכתבים בחתימת ידו של המשב"ק רבי חיים בלעך וחותמתו הרשמית: "חיים בלעך העומד לשרת בקודש – Blech Chaim - Szaploncza".
נשלחו אל אחד מחסידי האדמו"ר בשם רבי "יצחק מנחם מענדל בן רבקה/ברכה רבקה" [רבי יצחק מנחם בלוך מהעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. המכתבים כוללים ברכות ועצות בעניינים שונים.
במכתב הראשון משנת תרצ"ו, המשב"ק כותב לו בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א... בזכות שמירת שבת יעזור לו השי"ת ויתברך בשפע ברכה והצלחה", ובהמשך המכתב מייעץ לו אודות חינוך בנו ללימוד תורה: "ואודות בנו שיחי' יראה לגדל בללמוד תוה"ק [תורה הקדושה] לבד ולא ילמוד חכמות חיצוניות, ואם באפשרי בביתו טוב, ואם א"א [אי אפשר] ישלחנו לפראנקפורט להישיבה שהיא תחת השגחת הרב הורוויץ, כי שמעתי אשר לומדים שם התוה"ק ויראת השי"ת, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השני מכסלו תרצ"ז, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו אשר השי"ת ברו"ח [ברחמיו וחסדיו] ירום קרנו וישפיע לו שפע ברכה והצלחה שיוכל לעשות לו מקוה כשרה ולגדל בניו לתוה"ק מתוך עושר וכבוד, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השלישי מי' בניסן תרצ"ז, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו שהשי"ת ירום קרנו וישפיע לו ולכב"ב שפע ברכה והצלחה שיוכל לגדל את יו"ח על דרכי התורה והיראה...", ומסיים בברכות לחג הפסח: "...ויחוג ח' המצות הבע"ל [חג המצות הבא עלינו לטובה] בשמחה וכשרות... כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב הרביעי מחשוון חצר"ת, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו לישועה, ועצתו שישאר שם ויתאמץ לעשות מקוה כשירה ויוכל לקבל מעות על המצוה הגדולה הזאת גם ממקומות אחרים, והשי"ת יצליח בידו והגזירה הרעה תתבטל, ולכב"ב יעזור השי"ת בריאות והצלחה ויגדלם לתוה"ק, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
מהמכתב החמישי ואילך החל האדמו"ר להוסיף את חתימת יד-קדשו בסוף מכתביו (והמכתבים מנוסחים על פי זה בגוף ראשון: "מכתבו הגיעני..."). במכתב מחודש אייר שנת חצר"ת, האדמו"ר כותב: "מכתבו וכן הפ"נ הגיעני לנכון, והנני מעתיר בעד הח' ברוך בן חנה נ"י שיעזור לו השי"ת לצאת לחירות, אך שיקבל עול מ"ש [מלכות שמים] ועול התוה"ק [התורה הקדושה]". בהמשך הוא כותב לו אודות חינוך בנו לתלמוד תורה: "ואודות בנו שלמה שרגא יקיים מאחז"ל סוף קדושין 'מניח אני כל אומנות ואיני מלמד בני אלא תורה' וכו', כן יעשה כבת"ה ילמדהו בעצמו התוה"ק או ישלחהו למדינתנו ישיבת ניטרא או פרעסבורג ללמדו תוה"ק, והשי"ת יעזרהו ויצליחהו בכא"י [בכלל אחינו ישראל], בברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השישי מכ"ח סיון חצר"ת, כותב האדמו"ר: "מכתבו בא לידי לנכון, והנני מסכים לו להניח את הסכין ולא יהי'[ה] שו"ב, והשי"ת יזמין לו פרנסה כשרה שם או במק"א [במקום אחר] כי הוא ית"ש [יתברך שמו] זן ומפרנס לכל ונותן לחם לכל בשר, כברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השביעי מחודש חשוון "ב' וירא" תרצ"ט, מאריך האדמו"ר לייעץ לו על ההתנהלות הנכונה מול אחד מהרבנים המקומיים בעירו: "מכתבו הגיעני, ועצתי תכון עמו לחתום להרב מה שרוצה, ואם ירצה אח"כ להעביר אותו על התוה"ק אינו מחויב לציית אותו, כי 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין', ואינו צריך לציית אותו לעבור על דברי התוה"ק, אבל אם יצוה לו דבר שאינו אסור עפ"י התוה"ק יציית אותו, כי באמת גם הנביא אחי' השילוני זצ"ל לא ציית לירבעם ב"נ [בן נבט] לעבור, רק עבור העם הי' זה למכשול כי היו סבורים דגם הנביא ציית לו לעבור". האדמו"ר מסיים בברכות: "והנני מעתיר בעדו אשר השי"ת ירומם קרנו ויזמין לו פרנסתו בריוח ויוכל לעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבה, כברכת ועתירת – הדושת"ה המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
האדמו"ר הקדוש מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, ומנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור הקרפטים (קרפטו-רוס). נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.
7 גלויות דואר. 10.5-11X 14.5-15 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול, קרעים ובלאי. שש מהגלויות עם קרעים בקיפול הגלויה, המודבקים בנייר-דבק (סלוטייפ) ישן, עם כתמים.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-11 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ משאץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].
נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "כ' הה"ג המפורסם לב ארי לבו, הר"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א".
האדמו"ר כותב לו כי שמע שזוגתו הרבנית אברמסקי נחלשה במחלת לב, והוא משתתף בכאבם, עם נתינת עצות ותפריט-מזון לרפואה וברכות רבות: "שמעתי היום שז'[וגתו] הרבנית ת'[חיה] נחלשה על כאב לב, וכואב לי מאד, ד' יסעדנה ותרפא בקרב, אשת חיל עטרת בעלה. ונדרשתי לאשר לא שאלוני לכתוב לה סגולה, היינו חודש שלם לא תשתה שום משקה עם צוקער רק עם דבש. חודש השני עם צוקער לא דבש. השלישי רק דבש, כן בסרוגין. כי הדבש רפואה טבעיות להלב, מהפרחים הטובים כמובן – כן תעשה בסרוגין – עכ"פ שלשים שנה, ואח"כ אי"ה נדבר הלאה, ויה"ר שתתרפא במהרה אכי"ר...".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג