מכתב ארוך (20 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אייר תרפ"ז [1927].

כתב "סמיכת חכמים" להגאון רבי צבי יהודה מלצר, בנו של "רב רחימאי הגאון הגדול פאר הדור מו"ה איסר זלמן מלצר שליט"א הגאבד"ק סלוצק... והר"מ הראשי לישיבת עץ חיים הגדולה פעה"ק ת"ו". הרב קוק כותב עליו: "ובן חכם ישמח אב. ידענא בי' מאז הכרתיו, כי הרבה מקנתו בש"ס ופוסקים רו"א [ראשונים ואחרונים], ונתבשם מתורתם של גאוני זמנינו בישיבות גדולות בשימוש ת"ח... בעומקא של הלכה כאחד הגדולים הראויים להיות יושבים על מדין ומעוטרים בכתר הרבנות, לדון ולהורות בישראל.... יורה יורה וידין ידין כדת תוה"ק, ומובטחני בו שתמיד יתעלה במעלות הקודש... בין גדולי הרבנים גאוני ישראל בדורנו...". הרב קוק ממשיך וכותב על הקהילה אשר תבחר ברצ"י לרב ואב"ד: "וברוכה תהי' עדת ד' אשר תבחר בו לשימו אלוף ומנהיג ורב אב"ד מורה ודאין בכל דבר חוק ומשפט, ויהי ד' עמם... יתברכו לרגלו בכל מילי דמיטב ויהי שלו'[ם] בחילם ושלוה בארמונותיהם...".

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה), עמד בקשרי ידידות עם הגרא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), עוד מזמן לימודיהם בישיבת וולוז'ין. גם בתקופת ירושלים בה עמד הגרא"ז מלצר בראשות ישיבת "עץ חיים" (אשר מרבית תלמידיה נמנו על הצד שהתנגד לרבנותו של הרב קוק בירושלים), כיבד הגרא"ז מאד את הרב קוק, ואף יצא במחאה על "כבוד התורה" נגד פעולות שונות שעשו מתנגדיו של הרב קוק.

מקבל הסמיכה: הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, וחתן הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשון של רחובות. למד בישיבות מיר, סלוצק ונובהרדוק, ושימש כמשגיח בישיבת קלצק (של גיסו הגאון רבי אהרן קוטלר). עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה יחד עם אביו, והחל לעסוק בהרבצת תורה. בשנת תרצ"ו כיהן כרבה של פרדס חנה, בה הקים את "ישיבת קלצק" ואת "מדרשיית נעם". בשנת תש"ז הוכתר לרבה של רחובות על מקום חמיו הגר"צ שטיינמן, והקים בה את "ישיבת קלצק" (שלימים נקראה בשם "ישיבת הדרום"). בשנת תשי"א פרש מהרבנות הראשית של העיר, ומינה במקומו את רבי אלימלך בר שאול לרב ראשי לעיר רחובות, בעוד הוא המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת "הדרום" בעיר.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר מאחורי הדף.