שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מהם עם הוספת מילים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו, וארבעת האחרים בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של המשב"ק רבי חיים בלעך. סעליש (Sevľuš), אלול תרצ"ו עד חשוון תרצ"ט [1936-1938].

שבעת המכתבים בכתב יד סופר (ה"משמש בקודש"), על גלויות מכתבים רשמיות של האדמו"ר. בשלושה מהמכתבים הוסיף האדמו"ר כשורה וחצי בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הדוש"ת/הדושת"ה [הדורש שלום תורתו / הטוב] המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק". שאר ארבעת המכתבים בחתימת ידו של המשב"ק רבי חיים בלעך וחותמתו הרשמית: "חיים בלעך העומד לשרת בקודש – Blech Chaim - Szaploncza".

נשלחו אל אחד מחסידי האדמו"ר בשם רבי "יצחק מנחם מענדל בן רבקה/ברכה רבקה" [רבי יצחק מנחם בלוך מהעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. המכתבים כוללים ברכות ועצות בעניינים שונים.

במכתב הראשון משנת תרצ"ו, המשב"ק כותב לו בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א... בזכות שמירת שבת יעזור לו השי"ת ויתברך בשפע ברכה והצלחה", ובהמשך המכתב מייעץ לו אודות חינוך בנו ללימוד תורה: "ואודות בנו שיחי' יראה לגדל בללמוד תוה"ק [תורה הקדושה] לבד ולא ילמוד חכמות חיצוניות, ואם באפשרי בביתו טוב, ואם א"א [אי אפשר] ישלחנו לפראנקפורט להישיבה שהיא תחת השגחת הרב הורוויץ, כי שמעתי אשר לומדים שם התוה"ק ויראת השי"ת, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".

במכתב השני מכסלו תרצ"ז, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו אשר השי"ת ברו"ח [ברחמיו וחסדיו] ירום קרנו וישפיע לו שפע ברכה והצלחה שיוכל לעשות לו מקוה כשרה ולגדל בניו לתוה"ק מתוך עושר וכבוד, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".

במכתב השלישי מי' בניסן תרצ"ז, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו שהשי"ת ירום קרנו וישפיע לו ולכב"ב שפע ברכה והצלחה שיוכל לגדל את יו"ח על דרכי התורה והיראה...", ומסיים בברכות לחג הפסח: "...ויחוג ח' המצות הבע"ל [חג המצות הבא עלינו לטובה] בשמחה וכשרות... כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".

במכתב הרביעי מחשוון חצר"ת, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו לישועה, ועצתו שישאר שם ויתאמץ לעשות מקוה כשירה ויוכל לקבל מעות על המצוה הגדולה הזאת גם ממקומות אחרים, והשי"ת יצליח בידו והגזירה הרעה תתבטל, ולכב"ב יעזור השי"ת בריאות והצלחה ויגדלם לתוה"ק, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".

מהמכתב החמישי ואילך החל האדמו"ר להוסיף את חתימת יד-קדשו בסוף מכתביו (והמכתבים מנוסחים על פי זה בגוף ראשון: "מכתבו הגיעני..."). במכתב מחודש אייר שנת חצר"ת, האדמו"ר כותב: "מכתבו וכן הפ"נ הגיעני לנכון, והנני מעתיר בעד הח' ברוך בן חנה נ"י שיעזור לו השי"ת לצאת לחירות, אך שיקבל עול מ"ש [מלכות שמים] ועול התוה"ק [התורה הקדושה]". בהמשך הוא כותב לו אודות חינוך בנו לתלמוד תורה: "ואודות בנו שלמה שרגא יקיים מאחז"ל סוף קדושין 'מניח אני כל אומנות ואיני מלמד בני אלא תורה' וכו', כן יעשה כבת"ה ילמדהו בעצמו התוה"ק או ישלחהו למדינתנו ישיבת ניטרא או פרעסבורג ללמדו תוה"ק, והשי"ת יעזרהו ויצליחהו בכא"י [בכלל אחינו ישראל], בברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".

במכתב השישי מכ"ח סיון חצר"ת, כותב האדמו"ר: "מכתבו בא לידי לנכון, והנני מסכים לו להניח את הסכין ולא יהי'[ה] שו"ב, והשי"ת יזמין לו פרנסה כשרה שם או במק"א [במקום אחר] כי הוא ית"ש [יתברך שמו] זן ומפרנס לכל ונותן לחם לכל בשר, כברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".

במכתב השביעי מחודש חשוון "ב' וירא" תרצ"ט, מאריך האדמו"ר לייעץ לו על ההתנהלות הנכונה מול אחד מהרבנים המקומיים בעירו: "מכתבו הגיעני, ועצתי תכון עמו לחתום להרב מה שרוצה, ואם ירצה אח"כ להעביר אותו על התוה"ק אינו מחויב לציית אותו, כי 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין', ואינו צריך לציית אותו לעבור על דברי התוה"ק, אבל אם יצוה לו דבר שאינו אסור עפ"י התוה"ק יציית אותו, כי באמת גם הנביא אחי' השילוני זצ"ל לא ציית לירבעם ב"נ [בן נבט] לעבור, רק עבור העם הי' זה למכשול כי היו סבורים דגם הנביא ציית לו לעבור". האדמו"ר מסיים בברכות: "והנני מעתיר בעדו אשר השי"ת ירומם קרנו ויזמין לו פרנסתו בריוח ויוכל לעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבה, כברכת ועתירת – הדושת"ה המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".

האדמו"ר הקדוש מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, ומנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור הקרפטים (קרפטו-רוס). נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.

7 גלויות דואר. 10.5-11X 14.5-15 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול, קרעים ובלאי. שש מהגלויות עם קרעים בקיפול הגלויה, המודבקים בנייר-דבק (סלוטייפ) ישן, עם כתמים.