מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove עתיקים filter עתיקים
- דפוסים (24) Apply דפוסים filter
- שנות (24) Apply שנות filter
- 17 (24) Apply 17 filter
- 17th (24) Apply 17th filter
- and (24) Apply and filter
- book (24) Apply book filter
- centuri (24) Apply centuri filter
- earli (24) Apply earli filter
- print (24) Apply print filter
- th (24) Apply th filter
- ושנות (15) Apply ושנות filter
- הש (15) Apply הש filter
- הר (15) Apply הר filter
- 16 (15) Apply 16 filter
- 16th (15) Apply 16th filter
- (המאה (9) Apply (המאה filter
- המאה (9) Apply המאה filter
- הת (9) Apply הת filter
- וה (9) Apply וה filter
- והת (9) Apply והת filter
- והתק (9) Apply והתק filter
- ה-17 (9) Apply ה-17 filter
- וה-18) (9) Apply וה-18) filter
- והת"ק (9) Apply והת"ק filter
- 18 (9) Apply 18 filter
- 18th (9) Apply 18th filter
ספר "מצות נשים מְלֻמָדָה", Precetti da esser imparati dalle donne Hebree, "הלכות נדה, חלה, הדלקת הנר ודרך ארץ". ונציה, דפוס Appresso Giacomo Sarzina, שע"ו, 1616. מהדורה ראשונה.
כריכת עור מקורית מפוארת, מעוטרת בעיטורים מוזהבים רבים ועשירים.
משני צדי הכריכה מופיעים עיטורים של אריה האוחז בשלוש שיבולים. איור זה דומה לסמלה של משפחת Altaras, המופיע בספר Araldica Ebraica in Italia, בו נראה אריה האוחז בשיבולת אחת. ראו: Elvio Giuditta, Araldica Ebraica in Italia, [Società Italiana di Studi Araldici], [Torino], 2007, part I, p.19.
הטבעה מוזהבת במרכז הכריכה האחורית: "G. A".
מעבר לעמ' האחרון חתימת הצנזור Renato da Modena , משנת 1626.
101, [10] עמ'. חסרים [5] עמ' ראשונים. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים גדולים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכת עור מקורית מעוטרת, עם סימני עש, בלאי ופגמים. צדה הקדמי עם השדרה, מנותקים.
שולחן ערוך, חושן משפט, עם ביאור מאירת עינים (סמ"ע). פראג, דפוס משה בן יוסף בצלאל כ"ץ, שפ"ח [1628]. מהדורה שנייה של הסמ"ע.
בשולי העמודים הגהות רבות בכתיבה אשכנזית, קרוב לתקופת ההדפסה (המאה ה-17 בקירוב). הכותב מביא לרוב את דברי "מהרי"ס" [=מורנו הרב יואל סירקיס, בעל הב"ח], ולעתים מוסיף על דבריו. לדוגמה בדף צד2: "כ' בספר בית חדש שחיבר מהרי"ס ז"ל... ע"כ, נ"ל פי'[רוש] לפי'[רושו]...".
במפתח הדפים סח-סט, רישומים בכתיבה מאוחרת יותר (המאה ה-18/19 בקירוב), תחת שלוש מן ההגהות: "מהרב המגיד הקדוש ר' דוד מסטעפין", "מהרב המגיד דק"ק סטעפי[ן]", "מהרב המגיד דק"ק סט". לא ברור לנו מה משמעותם של רישומים אלה. המגיד הקדוש רבי דוד מסטעפין ("דער סטעפינער מגיד"; נפטר תקע"א) היה תלמידם של הבעש"ט ושל המגיד ממעזריטש.
רישומי בעלות: בדף ד2: ""יהודא ליב פרנקיל"[?], בראש דף קצד1: "יהודה ליב בן יקותיאל". בעמוד האחרון: "נאום אברהם בן מהור"ר מאדיל סג"ל" [יתכן והוא רבי אברהם ב"ר מאדיל סג"ל מאיטינגן, מחבר "מערכת אברהם" (פיורדא, תקכ"ט), ראו אודותיו: אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, מהדורה חדשה בעריכת שמואל גליק, כרך א', ירושלים וניו יורק, תשס"ב, עמ' 404).
ג-שך; כ דף. חסרים דף השער והדף שאחריו. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רבות מן ההגהות נקצצו מעט. חותמות. כריכה חדשה.
חלקים מגיליון דפוס של לוח שנה לעשר שנים בפורמט קטן, "סדר חדשי השנה – מסודרים בעד משך זמן עשרה שנים". ונציה, דפוס ייואני קאליוני, שצ"ח [1638].
לפנינו ארבעה חלקים מתוך גיליון דפוס שנחתך שלא כשורה גם באמצעו, כולל עמוד שער ועמוד קולופון, וסך הכל 24 עמודים משני צדדיו (העמודים באמצע הגיליון נחתכו באמצעם).
בדפים שלפנינו מופיעים לוחות לשנים שצ"ט-ת"ג, והמשך הלוח חסר.
כפי הנראה, הלוח שלפנינו נספח לסידור תפילה שנדפס אז בוונציה, והקולופון שלפנינו הוא למעשה סופו של סידור זה, בטרם מתחיל הלוח (בקולופון נדפס: "בעזרת האל שידו רמה, התפלה הזאת כלה נשלמה..."; כמו כן מוזכרים בו המו"ל רבי ישראל קוניאן והמגיה רבי יעקב סארוואל.
[4] דף. 9.5X14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים בשוליים. פגיעות בטקסט כתוצאה מהחיתוך ומהקרעים.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ולא מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
נרשם על ידי בניהו, אסופות, יג, דפוסי קאליון, ספר שמונה ומאה, עמ' רי.
ספר "שלחן טהור", קיצור הלכות לכל ימות השנה, על פי שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד פארדו ואביו רבי יוסף פארדו. אמשטרדם, דפוס אורי לוי, תמ"ו [1686]. מהדורה ראשונה.
פורמט כיס. בדף השער: "ראה זה חדש הוא בכרך קטן למען ישאוהו בחיקם".
בהקדמתו לספר, מספר רבי דוד פארדו כי מצא את כתב-היד של החיבור אצל אביו, וראה לנכון להדפיסו (כפי הנראה לאחר שערך והגיה אותו, ולכן גם הוא מוזכר ברוב המהדורות כמחבר הספר, וכך גם נרשם על ידי מרבית הביבליוגרפים). בראש הספר נדפסו הסכמותיהם של רבי יצחק אבואב, רבי יעקב ששפורטש, רבי שלמה די אוליוירה והסכמתו של רבי משה יהודא ב"ר קלונימוס הכהן.
הקדמה מהמחבר וקיצור ההסכמות נדפסו גם בפורטוגזית (באותיות לטיניות). הקדמה נוספת מאת מגיה הספר, רבי שלמה די אוליוירה.
ספר זה זכה למהדורות חוזרות רבות, ונדפס שוב בפרנקפורט דמיין, באמשטרדם, בדיהרנפורט, בפיורדא, בווינה, בשאלוניקי ובירושלים, בוורשא ובווילנא, בערי הונגריה ובארה"ב.
[10], צו דף. 10 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים (הקרעים שבשולי השער שוקמו במילוי נייר). סימן עש בדפים הראשונים. כריכת עור חדשה.
עוד על הספר, ראו: תולדות הפוסקים, מאת חיים טשרנוביץ, חלק ג, ניו-יורק תש"ח, עמ' 297-299.
ספר שפת אמת, על מעלת וקדושת ארץ ישראל, מאת רבי משה חאגיז. אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, [תס"ז 1707]. מהדורה ראשונה.
הקדמת המחבר המופיעה בראש הספר, נדפסה גם בפורטוגזית.
החיבור מתאר את מעלותיה של ארץ ישראל ביחס לשאר הארצות, וכולל התייחסות למצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל וירושלים, לשלוחי ארץ ישראל, ולתרומות המגיעות ליהודים בארץ.
כחלק מההתייחסות למצב הכלכלי הקשה ששרר בירושלים באותה העת, מותח המחבר ביקורת חריפה על פרנסי ליוורנו ואמשטרדם, התורמים לדעתו סכומים נמוכים מדי ליהודי ארץ-ישראל, ומפזרים ממונם "לעזא ועזזאל לזנות את בנות הארץ, ובמרכבות ואכילת בהמות ובנין בתים וחצרות..." (דף כד/2). דברים אלו עוררו זעם רב בקרב יהודי אמשטרדם ופרנסיה, ובעקבות פנייתם החליטו רבי שלמה די אוליויירה ורבי שלמה אאיליון לאסור את הפצת הספר באמשטרדם. ראו: יצחק שמואל עמנואל, פולמוס נחמיה חייא חיון באמשטרדם, ספונות, ט, תשכ"ה, עמ’ ריא.
כח דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת קרטון ישנה.
ספר שו"ת התשב"ץ, שלושה חלקים, מאת רבינו שמעון בן צמח דוראן. עם ספר שו"ת חוט המשולש, מאת נכדי המחבר. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ח-תצ"ט 1738-1739]. מהדורה ראשונה. עם שבעה שערים.
מסופר על המחבר, רבי שמעון בן צמח דוראן, כי זכה שספרו יודפס בדפוס נאה וייכרך בכריכות יפות ומהודרות – "לפי שהיה נזהר לפרוש מפה מטפחת יפה, נאה וחשובה, על הספרים שהיו פתוחים לפניו ללמוד בהם" (רבי יצחק פאלאג'י, יפה ללב, ג, יו"ד סימן רעז, ס"ק ג). אגדות נוספות מספרות שהיה הרשב"ץ מכבד מאוד את ספריו ומנקה אותם בכל יום במטלית של משי (ראו: ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 152, עפ"י סיפור הרב אליעזרוב, בשם אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש; נ' בן מנחם, גוילי ספרים, עמ' יא-יב, עפ"י סיפור הרב זוין, בשם האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש).
לעותק שלפנינו כריכת קלף מקורית ומיוחדת, עם הטבעות מוזהבות אמנותיות של דמות משה רבינו יורד מן ההר עם לוחות הברית בידו האחת ומטה משה בידו הימנית (בכריכה הקדמית) ודמות אברהם אבינו מניף את המאכלת לשחוט את יצחק בנו ומלאך מונע בעדו (בכריכה האחורית). מעניין לציין שכל העותקים עם הכריכות המקוריות, נעשו בשעתו בעבודת יד אמנותית, עם עיטורים והטבעות נאות, ואין עותק הזהה לחברו. רוב הכריכות המקוריות עשויות מקלף נאה, או בשילוב של עור וקלף (שהיה נדמה לכמה אוצרי-ספרים ככריכה מ"עור דג").
עותק מיוחס שהיה שייך לכמה מרבני גרמניה בשנות הת"ק. בדף המגן הקדמי רישומי בעלות מחוקים, בהם הרישום: "מאת ה' היתה לי גם את זאת ה' נפתלי הירש לבית קצנאילבוגען".
הגאון רבי נפתלי הירש קצנלבוגן אב"ד מדינת פאפלאץ וראש ה"קלויז" במנהיים (נפטר תק"ס), מגדולי דורו באשכנז. בנו של הגאון רבי משה קצנלבוגן אב"ד מדינת שוואבך, וחתנו של הגאון רבי יעקב הכהן פופרש בעל ה"שב יעקב". כיהן כאב"ד מארגינטהיים וגלילותיה ובשנת תקכ"ג נתמנה לרב מדינת פפלץ (פאלטינאט). היה מראשי הרבנים שתמכו ברבי ישראל ליפשיץ בפרשת "הגט מקליווא". עבר למנהיים והרביץ תורה בקלויז שם למעלה משלושים שנה, עד פטירתו בשנת תק"ס. בן-אחיו הוא הגאון רבי נפתלי הירש קצנלבוגן בעל "שער נפתלי" (אב"ד פרנקפורט דאודר ורב ראשי לגליל העליון של הריין; נפטר תקפ"ג).
בשני דפי השער הראשונים, רישומי בעלות של הדיין רבי יעקב פוזנא מפרנקפורט דמיין: "לה' הארץ ומלואה וחנני בזה הק' יעקב בלאאמ"ו מהור"ר זלמן פוזנא ז"ל". במרכז השער הראשון חתימה נוספת: "הק' נתנאל בון[?]".
הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". אביו רבי יקותיאל זלמן פוזנא אב"ד אופנבך, פולדא ופרידברג (ת"פ בערך-תקנ"ג; נדד בבחרותו מפוזנא לגרמניה, ללמוד אצל ה"שב יעקב" וה"פני יהושע"). בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב ועד הקהילה בעיר פרנקפורט וסירב לתת לרבנים שלחמו ברפורמה להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, הוקמה הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר. בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט.
[12], צא; [1], סט; [1], סח, [1]; [1], לו; [2], לט-פג; [1], פה-קא, [1] דף. חסר [1] דף אחרון מהחלק השני, ללא רשימת ספרי בעל התשב"ץ. 31.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש במספר מקומות. כריכת קלף מקורית מפוארת, מעוטרת בעיטורים נאים, צבעוניים ומוזהבים, בעבודת אמן. סימני עש ופגמים בכריכה.
למהדורה זו ידועים מספר וריאנטים, הנבדלים זה מזה במספר דפי השער. ידועים עותקים עם ארבעה דפי שער בלבד, או עם שבעה ואף שמונה דפי שער (ראו מפעל הביבליוגרפיה, וראו דן וגיטה ירדני, "סדר הדפסתו לראשונה של 'ספר התשבץ' לרבי שמעון בר צמח דוראן בדפוס נפתלי הרץ לוי באמשטרדם", עלי ספר, י, תשמ"ב, עמ' 119-132).
העותק שלפנינו כולל שבעה דפי שער, שני שערים לחלק הראשון (בשניהם פרט השנה הוא תצ"ח), שער אחד לחלק השני, שער אחד לחלק השלישי, ושלושה שערים לשלושת "טורי" החלק הרביעי.
"פתשגן הכתב להנתן דעת..." – כרוז מודפס (עם חתימות-יד), מטעם האחים לבית פרופס, המדפיסים מאמשטרדם, המודיעים על סיום המחלוקת עם ר' זלמן מדפיס מזולצבאך. אמשטרדם, תמוז תקכ"ה [1765].
דף מודפס מצדו האחד. בחלקו העליון של הדף מכתב האחים המדפיסים מאמשטרדם, עם חתימה בכתב יד (כנראה של אחד האחים, שחתם גם בשביל אחיו): "הק' יוסף יעקב ואברהם בני המנוח כהר"ר שלמה פרופס כ"ץ זצ"ל". לאחר מכתב האחים נדפס (באותיות "רש"י") אישור "נאמני הקהילה" באמשטרדם, ואחריו אישור בית הדין באמשטרדם.
האחים לבית פרופס מודיעים כי לאחר הפשרה ביניהם, ולאחר שר' ליפמאן, בנו של המדפיס ר' זלמן מזולצבאך, החליט לפצות אותם כספית, ניתנת הרשות למדפיס מזולצבאך להשלים את מהדורת התלמוד שלו, מבלי לפגוע בזכות ההדפסה של מהדורתם.
מהדורת התלמוד שנדפסה בזולצבאך בשנים תקט"ו-תקכ"ג עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך, והתירו לו את החרם. בשנת תקכ"ד הודיע ר' זלמן כי הוא מתחיל להדפיס את התלמוד בשנית, אז התפתח הפולמוס בשנית. הדבר גרר את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים. בסופו של דבר הוסכם על פשרה, לפיה האחים פרופס יקבלו סכום כסף כפיצוי על הנזק שנגרם להם מהשגת הגבול של המדפיס מזולצבאך, ובמקביל תימשך הדפסת המהדורה בזולצבאך (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכד). מהדורת זולצבאך זו, המכונה אצל רבינוביץ (שם) "דפוס זולצבאך ג", נדפסה בין השנים תקכ"ו-תק"ל, לאחר ובעקבות הפשרה הנ"ל (בשל השערים שנדפסו כולם בשחור, כונתה המהדורה אצל מוכרי הספרים והקונים בשם "זולצבאך שחור").
[1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. סימני חריכה של הדיו את הנייר, עם קרעים זעירים.
ספר יערות דבש, חלק ראשון וחלק שני, דרושים מאת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ. קארלסרוא, ללא שם מדפיס, [תקל"ט-תקמ"ב 1779-1782]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
שני חלקים בשני כרכים, עם דף שער נפרד לכל חלק. שני החלקים הובאו לדפוס על-ידי יהודא ליב ב"ר משה ווירמייז (ווירמייש) מקארלסרוא, שהדפיס קודם לכן מספר ספרים של רבי יהונתן אייבשיץ.
בדפי השער של שני הכרכים רישומי בעלות וחתימות של רבי "יונה לבית באנדי", עם רישום נוסף בכתב ידו של הפסוק: "דרך אולם השער יבא". חתימה נוספת בדף השער של הכרך השני: "הצעיר מאיר[?] [---] במ"ה אברהם ליפחוויץ".
החותם הראשון הוא כנראה, הגאון רבי משה יונה בונדי מפראג (תקכ"ח-תקס"ו), גאון וצדיק מגדולי תלמידי ה"נודע ביהודה". חתן הגאון רבי הרץ אברהם נפתלי שייאר רבה של מיינץ. בנו הוא רבי שמואל באנדי, מגדולי חכמי פראג (שפיוטים ממנו נדפסו בסידורי רדלהיים).
מספר הערות בכתב יד בדף המגן הקדמי, על עניינים בספר.
שני כרכים. חלק ראשון: [4], קטז דף. חלק שני: [4], קטז דף. 21.5-22 ס"מ. נייר מעט כהה בחלקו. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. חלק מהדפים בכרך הראשון מנותקים בחלקם. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון של הכרך השני, עם פגיעה בטקסט, משוקם בנייר-דבק. כריכות עור חדשות (אחידות).
ספר חופת חתנים, הלכות והדרכה לחתן, על ענייני שידוכין ונישואין, וקדושת הזיווג, תפילות ועוד, מאת רבי רפאל מילדולה. ליוורנו, דפוס השותפים (מרבני העיר) רבי יעקב נוניס ואיס ורבי רפאל מילדולה (המחבר), [תקנ"ז 1797]. מהדורה ראשונה של ספר זה, שזכה למהדורות רבות. מהדורה זו נדפסה בהידור, כאשר כל עמוד מדפי הספר מעוטר במסגרת.
עותק נאה, מודפס על נייר כחלחל וכרוך בכריכת עור מקורית מפוארת, עם עיטורים מוזהבים.
בדף המגן, הקדשה עצמית (בכתב אשכנזי רהוט) המעידה על קבלת הספר מאת הרב המחבר, בזמן מגוריו באנגליה: "הספר הנחמד הלז נתונה לי במתנה גמורה מאת המחבר הגאון המפורסם החכם הכולל חסיד ועניו מה"ו רפאל מילדולה אב"ד דק"ק שער השמים קהל ספרדים...".
המחבר, הגה"ק רבי רפאל מילדולה (תקי"ד-תקפ"ח), מדייני ליוורנו ורבה של לונדון. תלמיד החיד"א שהסמיכו לכהן כדיין בעירם ליוורנו. בשנת תקס"ה עבר ללונדון וכיהן כחכם וראש הקהילה הספרדית-פורטגזית בבריטניה. עד היום רבים נוסעים לבית הקברות בלונדון, להשתטח על קברו ולהתפלל את התפילה המיוחדת שחיבר לבקשה על זיווג הגון (שידוך טוב), המופיעה בסוף ההקדמה של הספר שלפנינו.
[19], פח, פח-קיא דף. באמצע התפילה לזיווג הגון נכרך בטעות אחד מדפי ההקדמה (ודף נוסף ריק נכרך אחריו). 14 ס"מ. נייר כחלחל. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכת עור מקורית. בלאי ופגמים בכריכה.
ספר חק לישראל – תרי"ג המצוות להרמב"ם, עם הגהות הרמב"ן, ועם תרגום ליידיש, מאת הגאון רבי ישראל הלוי לאנדא מפראג, בן ה"נודע ביהודה". פראג, דפוס Elsenwanger, [תקנ"ח 1798]. עברית ויידיש.
שני דפי שער. שער ראשון מאוייר בתחריט נאה, עם דמויות דוד ושלמה וכלי המקדש.
המחבר, הגאון רבי ישראל הלוי לאנדא, בנו של בעל ה"נודע ביהודה", רמז את שמו בשער הספר, בראשי וסופי אותיות שמו, אך את שמו המלא העלים.
בסוף שני החלקים, על מצוות לא תעשה ומצוות עשה, מובא שיר מאת רבי שלמה אבן גבירול. כנספח למצוות "מקרב אחיך תשים עליך מלך", מובאת בדף מב/2 מספירת הדפים השנייה, אגרת רבי חסדאי בן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים, ותשובת מלך כוזר אליו. לחליפת המכתבים הזו הוסיף המחבר, רבי ישראל לאנדא, הקדמה קצרה, העוסקת ביהודים הקרובים למלכות בתקופתו, עם רשימת שמותיהם.
המחבר, הגאון רבי ישראל הלוי לנדא (תקי"ח-תק"צ), בנו הצעיר של רבינו יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" ואביו של רבי אליעזר לנדא מברודי (בעל "יד המלך" על הרמב"ם). יד ימינו של אביו. בשנת תקנ"א, בחיי אביו, הוציא לאור את ספר "ציון לנפש חיה" – צל"ח על מסכת ברכות. בהקדמה לספר משבח האב את בנו על שלקח על עצמו את עול ההדפסה ושם כותב אודותיו: "בן חכם יסמך אב ובני הצעיר הרבני המופלא מוהר"ר ישראל הנ"ל נתעורר מעצמו... ואמר בני אלי לאמר הנני ואני אביא דבריך לאור הדפוס ואני אפיצם בישראל ועלי כולנה...".
כמו כן, לאחר פטירת אביו הוציא לאור את ספר צל"ח על מסכת ביצה וכן ערך והוציא לאור את ספרו של אביו "דגול מרבבה" על שלחן ערוך, והוסיף בהם את הקדמותיו בשפה נאה ומליצית. אביו מביא מחידושיו בכמה מקומות בספריו (לדוגמה, בסוף צל"ח על פסחים: "ואלה דברי בני הצעיר האלוף הרבני המופלג מוהר"ר ישראל סג"ל"). חיבר בעילום שם ספר בשם "חק לישראל" (פראג, תקנ"ח), קיצור ספר המצוות להרמב"ם וסמ"ג עם תרגום יהודי-גרמני, כמו כן חיבר את הספרים "הר הזיתים" ו"מונה מספר" על אגדות הש"ס, אשר נשארו בכתב יד.
[6], מח; עב דף. 23 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דף השער המאוייר במצב בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיור בדף השער הראשון (הדף הודבק על גבי נייר לחיזוק). קרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. חותמות ספריה. כריכה ישנה.
פרקי אבות, The Sentences and Proverbs of the Ancient Fathers, עם תרגום וביאור באנגלית. לונדון, ללא שם מדפיס, תקל"ב 1772.
נדפס משמאל לימין.
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת המתרגם, אברהם בן נפתלי טנג. חתימת ידו (באנגלית) מופיעה בדף השער (על פי הנדפס מעבר לשער, העותקים נחתמו בידי המתרגם, ככל הנראה כראיה שאינם גנובים).
הביאור כולל פירושים של הרמב"ם והערות מאת המתרגם עצמו.
XLII, [2], 48, 73-108 עמ'. עמ' XXV-XXXVI מופיעים פעמיים (6 דפים כפולים, מתוך ההקדמה). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, וקרע חסר בשולי הדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר. כריכת עור חדשה, מנותקת בחלקה.
ספר זבחי כהן, קיצור דיני שחיטה, בדיקת הריאה וניקור, מאת רבי יצחק כהן (שוחט דק"ק ליוורנו). ליוורנו, דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, [תקצ"ב 1832]. מהדורה יחידה. עברית ואיטלקית.
עם שבעה לוחות מתקפלים ובהם איורים אנטומיים של איברי הבהמה, סימני כשרות בעופות, ועוד.
הקדשה על חזית הכריכה הקדמית (על גבי פיסת נייר מודבקת, מעוטרת באיור נאה עם דמויות מלאכים): "הרי זה בכי יותן להגביר המע' אוהב התורה ולומדיה הנבון כה"ר נחמן סוסקינו הי"ו" (אולי קרוב-משפחה של רבי משה חיים סוסקינו מרבני פירנצה, שנפטר בשנת תקפ"ג).
64 עמ', [7] לוחות מקופלים (איורים). אחד מהאיורים קרוע וחסר ברובו הגדול, ומצורף במנותק עותק נוסף שלם (מקופל), של אותו איור. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו צבעוני במספר מקומות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים בחלק מהדפים המקופלים, עם פגיעות באיורים. חותמות. כריכה עתיקה, עם שדרה ופינות מקלף. פגמים בכריכה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו גם טפסים ובהם [8] דפי איורים.