אוסף של למעלה משישים וחמשה מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים, מאת רבנים ותלמידי חכמים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל. רוסיה, אנגליה, ארה"ב, ומדינות שונות, [שנות התר"מ-התר"נ, עד שנות התר"ס-התר"ע].

האוסף כולל מספר מכתבים בדברי תורה ושו"ת בשאלות הלכתיות וציבוריות, מאת: רבי צבי הירש קאפשטיק אב"ד שדה לבן (פלך קיוב); רבי חיים יעקב שעפטל, המדפיס מקיוב; רבי משה חיים טריוואקס מהעיר מזריטש; רבי מנחם מנדל בהרב שניאור זלמן גולדשטיין מהעיר דיננבורג (דווינסק, לטביה); רבי משה ווייסקופף רב דחברת ש"ס בפאריס (צרפת); ועוד.

מרבית המכתבים הינם מתקופת כהונתו כנשיא ה"ועד הכללי" בירושלים, [בשנות התר"ס-התר"ע בקירוב], ועוסקים בענייני ציבור ומגביות כספים לקופות ארץ ישראל, בהם מכתבים מאת: רבי משה זבולון מרגליות רב בניו יורק (ארה"ב); רבי גדליה סילברסטון אב"ד "אגודת הקהלות" בוושינגטון (ארה"ב); רבי יהודה ליב זלצר אב"ד פטרסון (ארה"ב); רבי יואל הלוי הרצוג רב בלידז' (אנגליה); רבי יעקב דוד לוריא רב בהאל (אנגליה); רבי יצחק מאיר יאסעלזון אב"ד דבלין (אנגליה); רבי יהודה ליב לווין, רב בדטרויט (ארה"ב); רבי דוב בער אברמוביץ אב"ד ס' לואיס (ארה"ב); רבי אברהם חיים איפ, הרב בסן פרנציסקו (ארה"ב); רבי אפרים עפשטיין, אב"ד ביהמ"ד אנשי זאמוט ניו יורק (ארה"ב); רבי דובער היילפרין אב"ד נוארק (ניו גרז'י, ארה"ב); רבי שמואל ראפופורט אב"ד ספרינגפילד מסצ'וסטס (ארה"ב); רבי אברהם יוסף וויינער, "שו"ב וש"ץ, מוהל ומסדר קידושין", ברנסבורו, פנסילבניה (ארה"ב); רבי משה הלוי ליפשיץ (בן רבי יעקב ליפשיץ מקובנא) שו"ב בפילדלפיה (ארה"ב); רבי אליהו זלמן ווידרין ממוסקבה (רוסיה); רבי אליהו ירוחם וויסברום ממוסקבה; ועוד מכתבים רבים.

הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תשרי תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. כבר בהיותו בחו"ל עסק רבי חיים ברלין במגביות ועזרה לקופות ארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים הוא עמד בנשיאות ה"ועד הכללי", לצידם של רבני העיר רבי שמואל סלנט ועוד.

כ-70 פריטי נייר, רובם מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול ומגוון של למעלה ממאה מכתבים שנשלחו אל הנגיד רבי בנימין (וילהלם) פוזן מפרנקפורט דמיין ובני משפחתו, מאת רבנים, דיינים ותלמידי חכמים, מחברי ספרים ומדפיסים, ידידים ובני משפחה. ירושלים, פראג, וינה, פרנקפורט, גרמניה, ליטא, איטליה, אנגליה, ניו יורק ומקומות נוספים [שנות התר"מ-תר"פ בקירוב]. עברית וגרמנית.

בין הכותבים: רבי חנוך העניך ערזאהן מזגערש בעל "גן רוה" ומו"ל ספר "חנוכת התורה"; רבי מאיר וואלף ראטה [מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, ה"כתב סופר" ורבי הלל ל"ש]; רבי חיים הירשנזון (הירשענזאהן) – שהו"ל את הספר "אור זרוע" יחד עם רבי בנימין פוזן; רבי אברהם ביק מירושלים ופרשבורג; רבי זאב וואלף פריעדמאנן "אבד"ק איזביץ וכעת חפ"ק טארנא"; רבי צבי אלימלך טייכער מקראקא בעל "שערי עזרה"; רבי דוד זאלער מירושלים בעל "מגן דוד" [נכד אדמו"רי לעלוב]; רבי משה מוראנסקי מסלוצק בעל ספר "על שמשא"; רבי אברהם זינגער אב"ד ווארפאלאטא; רבי ישראל נתן טאיץ אב"ד ליגום; רבי מרדכי יוסף וילדמאן אב"ד מיזאטש בעל "מי מעין"; רבי שמחה שמעון אונא [בן-בתו של רבי יצחק דב במברגר אב"ד וירצבורג]; רבי אברהם אליהו בורנשטיין מירושלים [בעל "אשל אברהם", בן רבי יחיאל מיכל בורנשטיין אב"ד טרעסטינא בעל "לחם שערים"]; רבי יעקב יוסף פרידמאן מדרהוביטש (סופר כולל גליציה); רבי חיים מאיר הלוי הורוויץ מפפד"מ [מתלמידי וולוז'ין ותלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר, אספן ומומחה לכתבי יד עתיקים ולספרים נדירים]; רבי מנחם אהרן דונאט [סביו של הרב בנימין זאב בנדיקט]; רבי אברהם ארלנגר מלוצרן; רבי יהודה אידל מאניש יודלביץ מירושלים (אביו של רבי שמעון אלעזר יודלביץ); המשכיל חיים דוד ליפא, בעל "אסף המזכיר" ומוכר ספרים בווינה; ומכתבים נוספים מאת ידידים ומכרים שונים, ומאת בני משפחה ואליהם (רובם בגרמנית, בהם אחיו הדיין רבי יעקב פוזן מפרנקפורט, ובני משפחת ארנפלד הרב הראשי בפראג).

הנגיד הנדיב רבי בנימין וילהלם ב"ר שמעון יקותיאל פוזן (פוזנא; תרי"ט-תרפ"ג), נכד הדיין רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט; דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי"). מתלמידי הרש"ר הירש ומעמודי התווך וממנהיגיה של הקהילה היהודית בפרנקפורט דמיין. עסק בהוצאת והדפסת חלקים ג-ד של ספר "אור זרוע" (ירושלים, תרמ"ז-תר"נ). בהסכמותיהם לספר "אור זרוע" מפליגים גדולי הדור בשבחיו של רבי בנימין. היה חובב ספרים וביבליופיל נודע, חלק מן המכתבים באוסף שלפנינו עוסקים בענייני רכישת ספרים ובענייני סיוע להוצאת ספרים מכתבי-יד והדפסתם. הדפיס כמה קונטרסים עם מנהגי קהילת פרנקפורט, והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי הדור. עסק בצרכי ציבור ונודע כבעל צדקה וכמכניס אורחים גדול.

למעלה מ-100 מכתבים, רובם על גלויות דואר (לא מחולקות). גודל ומצב משתנים; מרביתם במצב כללי טוב.

"קונטרס הלכה למעשה – בדין פירות שביעית שנתגדלו בעבירה... קבוצת מכתבים מכבוד... מרן יעקב דוד רידב"ז שליט"א ששלח לחכמי ורבני ירושלם..", מאת הגאון הרידב"ז – רבי יעקב דוד (וילובסקי) אב"ד סלוצק וצפת. ירושלים, שנת השמיטה [תר"ע 1910].

בדף המגן מכתב הקדשה ארוך מהגאון המחבר, אל הרב שלמה מַאננֶעס אב"ד שוואבאך, בו הוא מבקש ממנו להיות לעזר ללומדי התורה בישיבת צפת. הרידב"ז מספר לו על מלחמתו לקיום מצוות השמיטה בשנה העברה (שנת השמיטה תר"ע) נגד החלוצים מחללי קדושת הארץ: "יקבל הקונטרוס הזה, ויבין היגיעה שלנו להחזיר השמיטה לארצינו הק', ללחום מלחמה כבידה עם עמלק, כי בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] נתלקטו פה בא"י רשעים ופושעים מפליטי רוסיא וראמאניע – שאין כמותם בכל התבל, ות"ל שעמדנו בפרץ, והשי"ת הצליח בידינו, ותקוותינו שהשמיטה תוחזר לארצינו בעזה"י, ומן השמים ראינו כי אצבע אלוקים היא שבשנה הזאת נשלח מארה בהתבואות, ומי שחילל את השמיטה נתדלדל עד הדיוטא התחתונה, ועל כת"ר לדעת כמה הערך של המצוה להחזיק התורה בארצינו הק', כי ח"ו אם לא הי'[תה] כאן ישיבה ותלמוד תורה לתשב"ר, אז כבר הי' מארץ ישראל ארץ כנען וכמו ערי צרפת ממש...".
כפי הנראה המכתב עצמו הוא בכתב ידו של הרידב"ז, אך החתימה היא בחותמותיו (חותמת אחת בדמות חתימת ידו, והחותמת השניה חותמת רשמית בעברית ובאותיות לטיניות).

הגאון הרידב"ז – רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק וצפת (תר"ה-תשרי תרע"ד), גאון מפורסם שכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי דורו. כיהן ברבנות בכמה מקומות, בהם בעיר סלוצק, בשיקגו ובצפת. היה רגיל לחתום בכינוי רידב"ז [שבתחילה היה פתרונו: "רינת יעקב דוד בן זאב", אך לאחר שחלה ונוסף לו השם רפאל, הרי פתרונו בראשי תיבות כפשוטו: "רפאל יעקב דוד בן זאב". ראה בהקדמתו לספרו שו"ת בית רידב"ז]. חיבר ספרים רבים אך פירושו המקיף על תלמוד ירושלמי הוא החשוב שבכולם, והוא מצורף מאז לרוב מהדורות הירושלמי. בעל נכדתו הוא גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל ה"חזון יחזקאל".
לקראת שנת השמיטה תר"ע יצא הרידב"ז במלחמת מצוה לחיזוק שמירת השמיטה בארץ ישראל, אך דבריו לא התקבלו אצל אנשי העליה השניה, שרבים מהם היו מנותקים משמירת הדת, מלבד ההשפעה הרעה של הפקידים הצרפתים נציגי הברון רוטשילד והברון הירש, שעשו הכל על מנת להפר ולחלל את שנת השמיטה במושבות החדשות.

[2], ז דף. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר מאד. מצב בינוני-גרוע, קרעים חסרים בשולי הדפים. כל הדפים והכריכה מנותקים זה מזה, ונתונים בתיקיית ניילוניות.

תצלום מכתב ההקדשה שלפנינו מופיע בספר "מלך ביפיו", עמ' 66.

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, "ז' תשובה" [ז' תשרי] תרצ"ד [ספטמבר 1933].
נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים (עוד מתקופת לימודיו של רבי יחזקאל בישיבת ראמיילעס בווילנא, ומתקופת כהונתו כרבה של סלוצק). המכתב עוסק בעניינים שונים. בראש המכתב כותב רבי חיים עוזר על חזרתו מהנופש בדרוגז'ניק (עיירת-קיט סמוכה לווילנא) ועל ה"עגמת נפש" הגדולה אשר סבל בחודש האחרון "וביחוד מהסתלקות מרן הגאון הצדיק אשר לא הניח אחריו במותו כמותו, החפץ חיים זצלה"ה, ובדור יתום זה, אין לנו מי שינחמנו ויחזקנו".
בהמשך המכתב הוא כותב על עזרה ל"וועד הישיבות" ועל ביקורו באנגליה של גיסו רבי יצחק קוסובסקי אב"ד וואלקוביסק, אשר נסע לדרום-אפריקה דרך לונדון, בדרכו לכהן ברבנות ביוהנסבורג. בהמשך הוא כותב על הט"ג [טלגרמה, מברק] ששלח אליו עם "התעוררות לחזק ישיבת חפץ חיים המסובכה בחובות", ולאחר מכן הוא כותב על השתדלויות אצל אנשים וארגונים שונים, לצורך עזרה לרבנים ולישיבות.
בחתימת המכתב מסיים הגרח"ע בברכת שנה טובה: "יודיעני משלומו ושלום ביתו ובניו... יתברך כת"ר בגמר חתימה טובה לשנה טובה ומבורכה כנפשו היקרה ונפש ידידו רצוף אהבה, חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא (שהייתה אז תחת שלטון פולין), מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי (בן-דודה של אשת הרב אברמסקי). כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בנושאים אלו. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, עזר הרב אברמסקי בכלכלת והצלת הרבנים ובני הישיבות פליטי המלחמה שגלו לווילנא. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, והמאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" (בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. 17 שורות בכתב ידו. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ, ראש ישיבת "שער התורה" בגרודנה. ט"ו תמוז תרצ"ד [1934].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן באותה העת כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בתודה על קבלת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא. רבי שמעון כותב לו כי "למרות רובי טרדותי וקוצר רוחי יגעתי קצת לעבור במועף על ספרו, ורשמתי עלי גליון איזה הערות, אשר הנני מצרף בזה, וזה יערב לפני'[ו] למען רווחא שמעתתי'[ה]". הוא מוסיף וכותב: "ואם עוד יעלה בכחי לכתת רגלי לבוא למדינתו לרפא בדקי הישיבה, אשלם תודתי במו פי, אבל עדיין עניין זה בספק, כי מעת לעת המצב גם שם משתנה, ולא אדע אם אמצא אוֹן בנפשי לעת זקנתי לעשות צעד כזה" [לנסוע לאנגליה]. רבי שמעון מבקש מהרב אברמסקי "לשום לבו להטיב לישיבתנו בכל עת מצוא, כי מצוקת נפשנו בכלכלתה אין להעלות עלי גליון...".
בחתימת המכתב מברך רבי שמעון שקופ את בעל ה"חזון יחזקאל" שיזכה להתקדם במפעל הפרשנות של התוספתא: "והנני חותם בברכה שיזכה כתר"ה לגמור מחשבתו הרצויה בהוצאת שאר חלקים על התוספתא כנפשו הטהורה וכברכת הדו"ש המברכו בברכה משולשת [=ברכת כהנים], שמעון יהדא הכהן שקאפ".

הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), מגדולי גאוני דורו, וגדול מוסרי התורה מדור לדור בישיבות ליטא. תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש – השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. כיהן ברבנות בריינסק ומאלטש. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה, ובאותה תקופה נתמנה לרבנות בפרבר העיר גרודנה (בשכונת אחה"נ = אחורי הנהר). חיבוריו: "שערי יושר", "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן", מהווים עד היום מורי הדרך וספרי היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

1 דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

המכתב שלפנינו ותצלומו נדפסו בספר "מלך ביפיו", עמ' 253.