שני מכתבים, מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, בעניין הגזירות באשכנז [גרמניה] נגד השחיטה היהודית. ווילנא, ט"ז חשוון / ו' טבת תרצ"ז [1936].

המכתב הראשון כולו בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים עוזר, והשני בכתיבת-יד סופרו ובחתימת ידו של הגאון רבי חיים עוזר.
נשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים [עוד מתקופת לימודיו של רבי יחזקאל בישיבת ראמיילעס בווילנא, ומתקופת כהונתו כרבה של סלוצק]. המכתבים עוסקים בשאלת ה"הימום" חשמלי של בהמות קודם השחיטה [המטריף את הבהמה עפ"י ההלכה היהודית], בעקבות חוקים אנטישמיים שנגזרו במדינות אירופה – גרמניה, שבדיה ופולין, במסגרת המלחמה של ארגוני "צער בעלי חיים" נגד השחיטה היהודית.
במכתב הראשון מספר רבי חיים עוזר על מכתביו לרבי עזרא מונק, "לאסור את השחיטה ע"י ההימום מתחילה", בהם כתב לו כמה פעמים "דברים ברורים ומפורשים" לאסור את הדבר. בהמשך מספר רבי חיים עוזר כי בשנה שעברה הגיעו אליו מברלין "הרבנים הרה"ג מוהר"י וויינבערג נ"י והרה"ג קליין נ"י אודות זה, וטיילנו ארוכות וקצרות ונמלכתי אחרי כן כי ראוי לבוא בדברים עם כמה גדולים. בינתיים עלתה ההצעה מגזירת השחיטה בפולין, וקרוב לתשע מאות רבנים הודיעו דעתם להממשלה מאיסור ההימום, ודבר זה מפורסם". רבי חיים עוזר כותב להרב אברמסקי כי הוא "תמים דעים עם רומעכ"ת שראוי להכריז האיסור עוד הפעם איסור ההימום לפני השחיטה באשכנז". בהמשך המכתב הוא כותב כי הוא מצרף "העתק מה שקבלתי משם" [=מגרמניה], ומוסיף: "והעיקר ראוי לשלוח להם עזרה ולהמציא להם בשר כשר מן החוץ...".

במכתב השני, כותב לו רבי חיים עוזר, בבקשה לפעול נגד הרב ערנפרייז משטאקהאלם (שוודיה), המנסה להתיר את ההימום החשמלי קודם שחיטה, במכתבו אל הרב הראשי לאנגליה הרב ד"ר יוסף הערץ. רבי חיים עוזר כותב לו: "בכל זאת מצאתי לנכון לבקש את רומעכ"ת נ"י לבוא אתו בדברים שיראה להשפיע על הרב ד"ר עהרענפרייז וחבריו שימשכו ידם מזה, ואקוה שדברי הרב ד"ר הערץ נ"י יהיו נשמעים אצלם".
בהמשך הוא מספר להרב אברמסקי על הצעה חדשה לעשות את ההימום החשמלי מיד לאחר השחיטה: "...מהר"ר ישראל זובער נ"י מו"צ ושו"ב ראשי בשטאקהאלם הגיעני מכתב שבו מודיע שיש תקוה לפעול בהמיניסטריון שיסכימו לעשות ההימום ע"י אלקטרי תיכף אחרי השחיטה, ושאלני אם אסכים להתיר בעניין מחשש 'מבליע דם באברים', אשר בנוגע לחשש זה התרתי בשנת תרפ"ז, והשבתי שאם יעשו ההימום אחר השחיטה והבדיקה בסימנים, בודאי יש להתיר, וישתדלו להשיג הסכמת הממשלה על זה...".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (עפ"י מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, עזר הרב אברמסקי בכלכלת והצלת הרבנים ובני הישיבות פליטי המלחמה שגלו לווילנא. כמו כן הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, והמאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" (בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר). במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בנושאים אלו.

2 מכתבים. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים קלים. קרעים קלים בשוליים.

המכתב הראשון שלפנינו, נדפס ב"קובץ אגרות – אחיעזר", חלק ב, אגרת רכו, עמ' שסז-שסח.

מכתב ארוך (17 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבאוויץ, ראש ישיבת קאמעניץ. [קמניץ?], ד' אדר תרצ"ט [1939].

בקשת עזרה וארגון סיוע לכולל-האברכים בישיבת קמניץ, שהוקם באותה תקופה. נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון [נשותיהם היו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג' חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי].
המכתב פותח בדברי ברכה וכבוד התורה: "החיים והשלו'[ם] מן השמים אל כבוד בעשב"ז [בעל שארת בשר זוגתי] הגאון הגדול פאר הדור אוצר היראה כפשת"ה ר' יחזקאל נרו יאיר אברמסקי שליט"א, ראב"ד בלונדון. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יברך את כ"ג עם ביתו הרבנית הצדקנית שתחי' ואת כל צאצאיו שי'[חיו] הנחמדים, ונזכה כולנו לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו בב"א".
בהמשך המכתב מספר רבי ברוך בער על הקמת כולל האברכים בישיבה הקדושה לפני שנה אחת, ועל הצורך הגדול בהרחבת מספר הלומדים בכולל:
"...הנה מוסד הכולל אשר נעשה בישיבתנו הק' אשר זה שנה בינינו, נראה כי רב ברכה בו, וע"כ אף כי הדוחק והחוסר לזה רב, בכ"ז הרי נראה כי מחויבים אנו לסבול הלחץ והדוחק בשביל ההקמה הגדולה להתורה הקדושה שבו, והנסיון הורה כי ההכרח גדול להרחיבו, דאי לא לא יקויים ח"ו הדבר, ואמנם עומדים על הפרק אברכים גדולי התורה להתקבל אשר יהיו לברכה בישראל, וע"כ אבקש מכ"ג להשתדל ולמצוא עזרה ותמיכה עבור המוסד, אשר על ידי אמצעים לא גדולים יוכל להבנות הקמה גדולה להתורה הק', ואף שידוע טרדת כ"ג שי'[חיה] מכל הפרעות והצרות של עמנו... עכ"ז לא אחדול מלבקש עבור התורה הק' שהיא כל חיינו ואורך ימינו, ובקום עלינו המן הרשע אז הושיבו אבותינו ישיבה ללמוד הלכות עומר וקמיצה, ובזה רמה קרננו כאמור... אבטח בצדקת כ"ג שי כי ישים לבו לזה, והנני הדו"ש תורתו הקדושה והמברכו, בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתו] ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.

המכתב שלפנינו נתפרסם במאסף ישורון, כרך כא, תשס"ט, מדור הזכרון "יחי ראובן", עמ' שצו-שצז.

מכתב ארוך (כעמוד וחצי) בדברי תורה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, מראשי ישיבת קמניץ בפולין ומגדולי ראשי הישיבות בארה"ב. ברוקלין, ניסן תש"ח [1948].

נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בתודה על ספרו "חזון יחזקאל" על מסכת בבא קמא. רוב המכתב עוסק בדברי תורה באחת הסוגיות, אשר נדונה בספר "חזון יחזקאל".

הגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח), בנו של רבי שמשון גרוזובסקי מרבני מינסק, וחתנו הגדול של רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ (חמותו הרבנית ליבוביץ הייתה בת-דודה של הרבנית אברמסקי). בבחרותו היה מגדולי תלמידיו של ה"סבא מסלבודקה". גאון מופלג מגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארה"ב. יד ימינו של חותנו הגדול בהנהגת ישיבת קמניץ. בשנות השואה נמלט לווילנא ולליטא העצמאית יחד עם ישיבת קמניץ וחותנו הגרב"ב, ולאחר תלאות רבות הגיע לארה"ב, שם עמד בראשות "בית מדרש עליון" של ישיבת "תורה ודעת" ומראשי "מועצת גדולי התורה בארה"ב". נודע במאמריו החריפים נגד הלאומנות והציונות, שנדפסו בספר "בעיות הזמן". שיעוריו העמוקים נדפסו בארבעת חלקי "חידושי רבי ראובן" ובספרים נוספים שנדפסו מתורתו. לא ידוע לנו אם הדברים שבמכתב שלפנינו כבר נדפסו, אבל בספרו חידושי רבי ראובן (בבא קמא, סימן ב), הוא עוסק בסוגיא זו.

2 דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

אוסף גדול של למעלה משישים מכתבים – מכתבים שנשלחו אל רבי צבי הירש פרבר מרבני אנגליה ובני משפחה, ומכתבים ששלח רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים. שנות התר"ס-התש"י בקירוב.

האוסף כולל מכתבים מרבני אנגליה, בעניינים ציבוריים ופרטיים, והתכתבויות בדברי תורה ועבודת הרבנות. בין כותבי המכתבים מרבני אנגליה, ניתן למנות את הרבנים:
רבי מאיר צבי יונג, לונדון (7 מכתבים); רבי אביגדור שאנפלד, אב"ד "עדת ישראל" לונדון; רבי שמואל יצחק הילמן, גלאזגו ולונדון (10 מכתבים; שנות התר"ע בקירוב. באחד המכתבים הוא דן על דרכי הפעולה בענין "משפט בייליס"); רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דבלין (3 מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס, גלאזגו (2 מכתבים); רבי איסר יהודה אונטרמן, ליברפול; רבי יהודה ליב אסטרינסקי, לידז (4 מכתבים); רבי מנחם דוב דאגוצקי, מנצ'סטר; רבי פנחס הלוי וייצמאן, מנצ'סטר; רבי שמריהו יצחק בלאך, לונדון (2 מכתבים); רבי זאב וויינבערג, אוקספורד; רבי יעקב שכטר, בלפסט; רבי יעקב טסלר, לידז; רבי בצלאל במהרי"ח דייכעס, אדינבורג; רבי פנחס יעקב גערבער, לונדון; ועוד.
כמו כן כולל האוסף: מכתב מאת רבי אברהם מ"ש פראנקל, ראש הלשכה האורתודוקסית בבודפסט, שבט תרפ"ד; מכתב מאת רבי יצחק יהודה ב"ר שרגא עזריה ספיר (מרבני ליטא ופתח תקווה), תל אביב, שנות התר"צ בקירוב; שני מכתבים מאת גיסו רבי יוסף שרשבסקי מירושלים; 17 מכתבים שכתב רבי צבי הירש פרבר אל מוסדות התורה בירושלים, לונדון, שנות התר"צ-התש"י בקירוב.

הגאון המפורסם רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.

62 מכתבים. גודל ומצב משתנים. חלקם על גלויות דואר ועל ניירות מכתבים רשמיים.

אוסף של למעלה מארבעים תעודות, אישורים ומכתבי רבנים מרחבי-תבל העוסקים בעניני קידושין וגיטין ובנושאים שונים. אירופה, אמריקה וארץ ישראל, שנות התר"ע-תש"י בקירוב.

מרבית המכתבים נשלחו אל הרבנות הראשית ליפו ותל-אביב. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. על גבי רבים מן המכתבים מופיעות חותמות משרדיות של הרבנות בארץ ישראל, ורישומים שונים של הרבנים בארץ ישראל מקבלי המכתבים, בעיקר בכתב ידו של הרב בן ציון חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי ביפו ותל אביב.

בין המכתבים מרבני חו"ל:
• מכתב רבי משה שמעון זיוויץ רב קהילת "בני ישראל" בפיטסבורג, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל אביב. [פיטסבורג, ארה"ב], תרצ"א [1930].
• מכתב רבי דוד פאיאנס ראב"ד ביאליסטוק, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ביאליסטוק, טבת תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי יחיאל הלוי קסטנברג אב"ד ראדום, אל רבי שלמה הכהן אהרונסון. ראדום, טבת תרצ"ו [1935]. בצדו השני של הדף טיוטת מכתב-תשובה בכתב ידו של הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.
• מכתב רבי משה קאהלענבערג אב"ד מץ. מץ, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי משה חיים מירוויש אב"ד קייפטאון. קייפטאון, דרום אפריקה, חשון תרצ"ו [1935].
• מכתב רבי פנחס אסעלקא אב"ד לובמלא. לובמלא (לובמול), תרצ"א [1931].
• מכתב רבי יעקב זילבערשטיין אב"ד רובע פראגא שבווארשא וחבר ועד הרבנים לעדת ווארשא. פראגא, תרצ"ג [1933].
• תעודת נישואין (בכתב יד) מאת רבי צבי הירש מנדלסון אב"ד ווישניץ ובהמשך מו"ץ ברובע פראגא שבוורשא. פראגא, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי שמואל יצחק הלוי סג"ל, על נייר מכתבים רשמי של אביו רבי משה מנחם יוסף הלוי סג"ל ראב"ד לודז (נכד הגאון רבי אליהו חיים מייזל). לודז, כסלו תרצ"ב [1931].
• מכתב רבי ישראל שלמה רוזנסון מו"ץ בקובנה. קובנה, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף יהודה נעבענצאהל אב"ד בראדשין. בראדשין, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי יהודה הכהן רובין מו"ץ בפריז (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בן רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא). פריז, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יעקב פריימאן אב"ד ברלין, אל רבי יוסף צבי הלוי "רב הכולל למחוז יפו ותל אביב". ברלין, תרצ"ב [1932].
• מכתב רבי אברהם יצחק פייבלזון אב"ד מציענסק וממייסדי וממנהלי ועד הרבנים בניו יורק. ניו יורק, כסלו ת"ש [1939].
• מכתב רבי אלימלך קאוואליענקא (קובלנקו), רב ביה"כ ספרד אנשי אוסטרפולי בברוקלין. ברוקלין, תרצ"ב [1932].
• תעודת רווקות (בכתב יד) מאת רבי שמשון סג"ל ביליצר שו"ב ומו"ץ בעיר ריטשע. ריטשע, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי שמעון יעקב הלוי גליקסברג אב"ד אודסה. אודסה, תשרי תרצ"ה [1934].
• מכתב רבי שמואל יום טוב הלוי ברוט אב"ד אנטוורפן. [אנטוורפן, תרצ"ח 1937].
• מכתב רבי יעקב מאיר סגלוביץ אב"ד בריסל, אל רבי משה אביגדור עמיאל אב"ד תל אביב. בריסל, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי צבי (הרמן) פרידנטל אב"ד מילאנו. מילאנו, תשי"א [1951].
• ועוד.
בין המכתבים מרבני ארץ ישראל:
• מכתב ארוך (על נייר מכתבים רשמי של "מושב זקנים וזקנות המאוחד" בירושלים); אל משרד הרבנות בעיר יפו, בענין גט שהיו מעורבים בו בד"צ הפרושים בירושלים, בד"צ דקהל החסידים, רבי אברהם צבי שור, רבי דוד ליפמן שאווקס, ורבנים נוספים. המכתב אינו חתום (וכנראה שסופו חסר). ירושלים, אב תרע"ד [1914].
• מכתב "רשות נשואין" מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, חתום בחתימת-ידם ובחותמתם של הראשון לציון רבי יעקב מאיר ושל מזכיר הרבנות רבי יוסף חי פאניז'יל. ירושלים, תרפ"ג [1923].
• תעודת רווקות (בכתב יד, בעברית ובצרפתית) בחתימתם של רבי ברוך מרקוס רבה הראשי הראשון של חיפה, רבי אליהו ריינה רבה הראשי הספרדי של חיפה ורבי יהושע קניאל דיין בחיפה (ולימים רבה הראשי). חיפה, תרפ"ו [1926].
• פסק דין, בחתימת הרבנים הראשיים לתל אביב ויפו, רבי משה אביגדור עמיאל ורבי בן ציון חי עוזיאל. תל אביב, סיון חצר"ת [1938].
• מכתב רבי אברהם ורנר אב"ד נתניה (תר"נ-תשל"ח), אל רבי שלמה זלקינד לנדרס אב"ד רמת גן. [נתניה], תש"ב [1942].
• מכתב רבי אהרן וינשטיין ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק (תרנ"ג-תשכ"א). תל אביב, חשון תש"ג [1942].
• ועוד.

41 מכתבים ואישורים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.