ספר שערי צדק – כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת הגאון המקובל רבי יוסף בן קרניטול [ג'יקאטיליה]. ריווא דטרינטו, [דפוס יעקב מרקריאה], שכ"א [1561]. מהדורה ראשונה.

ספר זה זכה למהדורות רבות במשך הדורות, ונחשב מבוא לחכמת הקבלה של רבותינו הראשונים: "כל מעשיהו לבא אל היכל פנימה הקבלה האלקית" (מתוך נוסח השער). מעבר לשער נדפסו דברי פתיחה מאת הרופא יעקב מרקריאה, המזכיר בדבריו את "ספר שערי אורה הנדפס כבר פה". בדף האחרון קולופון: "ותשלם כל המלאכה פה ריווא דטרינט שנת שכ"א לפ"ק טו אלול".
רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער.

נב דף. 18 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. חריכת דיו את הנייר במספר דפים, עם קרעים חסרים קטנים ופגיעה קלה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר חמדת ימים, מוסר והנהגות על פי הקבלה ותורת האר"י, חלק ראשון לשבת קדש, חלק שני לראש חודש, חלק שלישי למועדי ה', וחלק רביעי לחודש אלול ולימים נוראים. [ונציה], ללא שם מדפיס, [תקכ"ג 1763]. מהדורה שלישית. ארבעה חלקים בכרך אחד.
חלק מהמילים בדפי השערים נדפסו בדיו אדומה.

הספר "חמדת ימים" ושאלת זהות מחברו עומדים במרכזו של פולמוס סוער, כתב היד של הספר הגיע לידי הגאון המקובל רבי יעקב ישראל אלגאזי, שקיבלו מידיים אלמוניות. הספר נדפס לראשונה באזמיר בשנים תצ"א-תצ"ב. הגאון רבי יעקב עמדין היה הראשון שיצא נגד הספר בחריפות רבה, וטען כי מחברו הוא נתן העזתי – "נביאו" של שבתי צבי, וכי הספר מלא ברעיונות שבתאיים. בעקבות רבי יעקב עמדין החרימו קהילות רבות חיבור זה. מנגד, יצאו אחרים להגן על כבוד הספר. המקובל הירושלמי רבי מנחם מענכין היילפרין כתב על כך ספר "כבוד חכמים", בו הצביע בין היתר על העובדה כי הוא זכה להסכמתם ולהמלצתם של רבנים גדולים. עד היום לא הוכרע מיהו מחברו והאם היה מקובל-אלוקי או שבתאי-משיחי. (ראה: א' יערי, "תעלומת ספר"; ד"ש קוסובסקי, "אוצר חמדת ימים").
בדפי השערים של החלק השני והשלישי, רישומים מחוקים בדיו.

ארבעה חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: קט דף. חלק שני: קכח, [1] דף. חלק שלישי: צו, [1] דף. חלק רביעי: קג דף. 24 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.

ספר שמות, עם פירוש רש"י, פירוש בעל הטורים ושפתי חכמים. סלאוויטא, דפוס "בן הרב" רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ג] 1833.
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
חתימה בדף השער: "פסח בן נתן נטע יודעללעוויץ". בדף השער ובדף אחרון, חותמות: "R.N.I".

רכב דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים, כתוצאה מנייר-דבק חומצי. בלאי רב. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה, בלויה.

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000305148) נרשם חלק ויקרא בלבד (גם בקטלוג הספריה הלאומית מופיע חלק זה בלבד).

שני חלקי שולחן ערוך, עם המפרשים ועם פירוש אשל אברהם, שנדפסו בסלאוויטא, בדפוס רבי משה שפירא, בשנים תק"פ-תקפ"ז:

* שלחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פירוש אשל אברהם, מאת רבי אברהם אופנהיים. [סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא הרב מסלאוויטא, תק"פ 1820 – חסר שער ודפים נוספים].
העותק של האדמו"ר רבי אברהם פנחס ספרד, עם חותמתו בדף א: "אברהם פנחס ספרד – אוסטרה".

האדמו"ר מקיניוב – רבי אברהם פנחס ספרד (נפטר תש"י), מגדולי האדמו"רים בארה"ב. בנו שלהאדמו"ר רבי יעקב יוסף מקיניעוו (מצאצאי הרה"ק רבי ייב"י סבא – בן הרה"ק רבי אברהם, בן הרה"ק רבי יעקב יוסף השני מאוסטרהא, בן הרה"ק רבי פנחס, בן הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטרהא בעל מחבר הספר "רב ייבי"), וחתן האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מלויעב. יצא לארה"ב לבקשת חסידי טשרנוביל בארה"ב והתיישב בניו יורק, בה נודע כאחד מגדולי האדמו"רים ורבים העריצוהו (אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' קלד).

בדף צ, חותמת עתיקה: "שייך לבהכנ"ס של ר' יוסף יוזפא ז"ל".

[1], קעב; ר, רה-רכג דף. חסרים 8 דפים: [3] דפים ראשונים, דפים רא-רד, ודף אחרון. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
חלק אחד מתוך מהדורת שו"ע שלמה, שנדפסה בדפוס רבי משה שפירא בשנים תק"פ-תקפ"ב.

* שלחן ערוך אורח חיים, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פירוש אשל אברהם, מאת רבי אברהם אופנהיים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא "הרב מסלאוויטא", [תקפ"ז 1827].

חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.

[4], קנו, קעז-רצד דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות, וכתמי דיו כהים בדף השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט בדף סח, עם קטע הדף הקרוע, מנותק). פגם בדף השער, עם פגיעה בשם המדפיס המופיע בשער. רישומים וקשקושים. כריכה ישנה, צדה האחורי והשדרה מנותקים.
במסגרת מהדורה זו נדפס ככל הנראה חלק זה בלבד.