מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove עתיקים filter עתיקים
- earli (13) Apply earli filter
- דפוסי (9) Apply דפוסי filter
- ודפוסים (9) Apply ודפוסים filter
- ערש (9) Apply ערש filter
- book (9) Apply book filter
- incun (9) Apply incun filter
- print (9) Apply print filter
- ומחזורים (4) Apply ומחזורים filter
- סידורים (4) Apply סידורים filter
- machzorim (4) Apply machzorim filter
- siddurim (4) Apply siddurim filter
ספר אבודרהם, פירוש הברכות והתפילות, ביאורים על התפלה והלכותיה, מאת רבי דוד אבודרהם. [אשבונה (ליסבון), דפוס אליעזר טולידאנו, ר"נ 1489]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה.
הדפסה בשתי עמודות, בגופן "כתב רש"י" (ספרדי). מילות הפתיחה והכותרות נדפסו באותיות מרובעות גדולות. בדף [23] ו-[24] נדפסו תרשימים של המזבח בבית המקדש.
על שולי דף [44/א], מופיעה הוספה בכתב-יד, בכתיבה ספרדית בינונית (הרישום דהוי ואף נפגע בחיתוך השוליים וחסר), עם פירוש על "ברכת המינים" ("ולמשומדים"), שאינו מופיע בפנים הספר. גם בכתבי-היד של ספר אבודרהם הושמט הפירוש על ברכת המינים, והוא שרד רק בכתב-יד יחיד (כתב-יד טורינו A II 29) וממנו פורסם בקובץ "צפונות" ע"י הרב דוד יצחקי (ראו: צפונות, רבעון תורני שנה א' [תשמט], גיליון ד, עמ' יז-כ). נוסח ההוספה שלפנינו זהה למה שפורסם שם.
הגהות ותיקונים בכתיבה ספרדית בדף [96]. מחיקות צנזורה (חלקן על ידי גירוד מילים) ותיקונים בכתב-יד במספר דפים.
מהדורה ראשונה של ספר "אבודרהם", מספרי היסוד של פירושי התפילות וטעמיהן. שמו המקורי של הספר הוא "פירוש הברכות והתפלות", אך הספר נודע לרבים בשם ספר "האבודרהם", על שם מחברו, רבי דוד אבודרהם, מחכמי ספרד הנודעים במאה ה-14, ומגדולי הראשונים. בספרו, ליקט המחבר פירושים לתפילות והלכות הקשורות להן, מן התלמוד הבבלי והירושלמי, מכתבי הגאונים, ומכתביהם של חכמים קדמונים רבים, בהם רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", הרא"ש מלוניל, הר"י מיגאש, ועוד. בין היתר קובצו בספר נוסחי תפילות ומנהגים שונים ונדירים מיהדות ספרד, שכמעט ולא נשתמרו במקורות אחרים. החיבור מחולק לשלושה שערים כלליים. השער הראשון עוסק בביאור מצות קריאת שמע, השער השני עוסק בביאור התפילות, והשער השלישי עוסק בביאור ברכות המצוות. הספר כולל גם הסבר מפורט של "סדר העבור" ומבנה הלוח העברי (חלק זה חסר בעותק שלפנינו).
לפשר שמו של המחבר, "אבו-דרהם", נתנו מספר הסברים. יש שטענו כי השם "אבי-דירהם" ("דירהם" – שמו של מטבע בארצות האסלם בימי הביניים), מעיד כי המחבר היה בן למשפחת סוחרים או גובי מס. הסבר נוסף גורס כי המחבר נקרא "אבי-דירהם" – "אבי המטבע" – מפני שבזכות חיבורו נעשה לראש פרשני "מטבע" (נוסח) התפילות וסדרן.
ספר אבודרהם הפך לאחד מספרי היסוד החשובים ביותר בתחום נוסח התפילה ומנהגיה, והוא מובא ללא הרף בספרי הפוסקים. הגאון בעל "נודע ביהודה" כותב על כך בהסכמתו לספר אבודרהם, מהדורת פראג תקמ"ד: "כבר נודע בשער בת רבים גודל מעלת החיבור ספר אבודרהם, ורוב מנהגי התפילות והברכות קדושות והבדלות על ספרו בנוים, ובטור אורח החיים מביאו הבית יוסף והאחרונים לרוב מאוד, והוא ספר יקר הערך ויש בו צורך, כי האחרונים העתיקו ממנו דברים בקיצור...".
עותק חסר: [148] דף. במקור: [170] דף. חסרים 22 דפים. הרכב הקונטרסים שלפנינו (אינם מסומנים): א5 (חסרים חמשת הדפים הראשונים, כולל המסגרת המאוירת בדף הראשון), ב-י8, יא6, יב7 (חסר הדף השלישי), יג8, יד7 (חסר הדף השביעי), טו6 (חסרים הדף השלישי והרביעי), טז8, יז3 (חסרים דפים רביעי, חמישי, שישי, שביעי ושמיני), יח7 (חסר הדף הראשון), יט-כ8, כא3 (חסרים שבעת הדפים האחרונים). כל הדפים החסרים הושלמו בצילום. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים (בדפים הראשונים ובדפים נוספים קרעים גדולים לאורך השוליים), עם פגיעות בטקסט ובכותרות הדפים, משוקמים במילוי נייר (הספר כולו עבר שיקום באופן מקצועי, שוליהם של הדפים שוקמו במילוי נייר). סימני עש מעטים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
הספר השני שנדפס בליסבון, מספר חודשים לאחר הדפסת פירוש רמב"ן על התורה, בבית דפוסו של אליעזר טולידאנו.
ראו: A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 1.
ספר רבינו בחיי – ביאור על התורה מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. [נאפולי, דפוס עזריאל בן יוסף (גונצנהוזר) אשכנזי, רנ"ב 1492]. אינקונבולה.
מהדורה ראשונה שנדפסה בתקופת ערש הדפוס העברי. מהדורת-אם לכל עשרות מהדורות הדפוס של חיבור זה, שבאו אחריה.
בעמוד הראשון של ספר שמות ובעמוד הראשון של ספר ויקרא, מסגרות מאוירות בתחריט עץ, עם איורים של צמחיה עבותה, טווסים, מלאכים, סוסים וצבאים, ועוד. תיבות פתיחה מעוטרות במקומות נוספים.
המחבר, רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו-ה'ק' 1255-1340), מחכמי גירונה ומפרשני המקרא החשובים. תלמידו של הרשב"א. בפירושו קיבץ רבינו בחיי מקורות, פירושים ומדרשים, בארבעה רבדי פרשנות: רובד הפשט – המבוסס על פרשני המקרא בדרך הפשט; רובד המדרש – המבוסס על מדרשי האגדה; רובד הפרשנות השכלית – המבוסס על הפילוסופיה; ורובד רביעי המכונה "דרך הקבלה", או "דרך האור", המבוסס על ספרי הקבלה והמקובלים, ובין היתר נמצאות בו מקבילות לספר הזוהר, שטרם פורסם בתקופתו והיה כנראה למראה עיניו של רבינו בחיי. חידושו של רבינו בחיי היה באיגוד רבדי הפרשנות השונים וסידורם תחת כל פסוק, ובהרחבה של הרובד הקבלי, תוך העמקה וביאור דברי הסוד המופיעים בצמצום בפירוש הרמב"ן. על פי עדויות שונות, כבר בתקופה מוקדמת היה פירושו של רבינו בחיי חיבור נפוץ ומקובל בקרב העם. בעל התוספות יום טוב כתב כי "רבים וכן שלמים היו רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר ר' בחיי", וכן כתב רבי אברהם זכות בספר יוחסין: "זה הספר יצא שמו בכל העולם". מובאות רבות מספר רבינו בחיי מצויות בספר "צאינה וראינה", דבר המעיד על השימוש העממי שנעשה בספר. עוד לפני סופה של המאה השש עשרה נדפס החיבור בכעשר מהדורות, ועם השנים נדפסו עשרות רבות של מהדורות נוספות.
הגהות רבות (חלקן ארוכות, רובן קצוצות) ממספר כותבים (בכתיבה ספרדית, מרובעת, בינונית ורהוטה).
[270] דף. במקור: [288] דף. חסרים 18 דפים (כולל הדף האחרון – דף חלק במקור). הרכב הקונטרסים: ב6 (חסר קונטרס א ושני הדפים הראשונים של קונטרס ב), ג-ט8, י10, יא-כח8, כט6 (חסרים הדף השני והדף השביעי), ל-לה8 (חסר קונטרס לו בן 6 דף, בו הדף האחרון חלק). כל הדפים החסרים הושלמו בצילום. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום ובכתב-יד במספר מקומות). רוב דפי הספר עברו שיקום מקצועי. שוליים קצוצים בדפים עם מסגרות התחריט, עם חסרון ופגיעה בתחריטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים. כריכת עור חדשה.
במקביל למהדורה זו הובאה לדפוס באותה שנה (רנ"ב) מהדורה נוספת של החיבור, בספרד או פורטוגל. חלקים ממנה שרדו, אך לא ברור אם נשלמה בימי הגזירות של הגירוש מספרד.
ספר השגות הרמב"ן על ספר המצות לרמב"ם. קושטא, דפוס דוד ושמואל ן’ נחמיאש, ר"ע [1510]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. בראש הדף הראשון: "השגות של הרמב"ן ז"ל, שהשיג על רבינו משה בר מימון ז"ל במנין המצות".
מהדורה ראשונה של השגות הרמב"ן הנודעות על מנין המצוות של הרמב"ם, וחיבורו ההלכתי הראשון של הרמב"ן שראה אור בדפוס.
חיבור השגות זה של הרמב"ן מבוסס במבנהו על ספר המצוות לרמב"ם, שנדפס אף הוא לראשונה בקושטא, בערך באותן השנים.
בחלקו הראשון של החיבור, משיג הרמב"ן על ארבעה-עשר השורשים שקבע הרמב"ם כבסיס למניין המצוות המופיע בספרו, ובחלקו השני של החיבור מעיר הרמב"ן על מצוות שונות שנמנו על ידי הרמב"ם, או על כאלה שהשמיטן. לאורך החיבור מגן הרמב"ן על מניין המצוות של בעל "הלכות גדולות", עליו חלק הרמב"ם פעמים רבות.
חיבור זה של הרמב"ן נזכר בחיבוריהם של מספר ראשונים בשם "ספר המצות של הרמב"ן ז"ל", אך לאחר שהופיע בדפוס נשתכח שם זה כמעט לגמרי.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם המלאכה... על יד המחוקקים... ר' דוד ור' שמואל בנו ן’ נחמיאש... ועל ידם החזיקו אנשים... לזכות את הרבים ובממונם נכנסו בעובי קורת המצוה הגדולה הזאת... והיתה השלמתה בראש חדש תמוז שנת כי ברוך הוא [ר"ע] בקושטנטינה רבתי...".
חותמות (מטושטשות) בדף האחרון: "ה"ק יעקב צבי כ"ץ"; "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה. סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבעה דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי ווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").
בדפי הספר תיקון והגהה קצרה, משני כותבים.
עותק שלם. [70] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים האחרונים). בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה. נתון בקופסת עור תואמת.
ספר פרקי רבי אליעזר. קושטא, דפוס יהודה ששון, רע"ד [1514]. מהדורה ראשונה. עותק מפואר מאוסף הברון דה-רוטשילד.
מהדורה ראשונה ונדירה של ספר פרקי רבי אליעזר, חיבור מדרשי בן נד פרקים, המתאר בהרחבה את סיפורי המקרא, ומיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס. הגאון רבי דוד לוריא מחבר "ביאור הרד"ל" על חיבור זה כותב עליו: "מפיו אנו חיין בזכרון מעשים רבים שלא נתבארו בתורה שבכתב, והיו מקובלים בתורה שבעל פה...".
דף שער עם מסגרת מעוטרת בחיתוך עץ נאה.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה... על יד יהודה בן כבוד ר' יוסף ששון נ"ע, והיה השלמתו יום שלישי י"ג ימים לחדש אייר... שנת ה' בר"ן יח"ד [=רע"ד] ליצירה במדינת קושטנטינה רבתי...".
בדף השער ומתחת לקולופון, דגל המדפיס של יהודה ששון – אריה לבן זקוף על גבי רקע שחור, בתוך מסגרת מרובעת (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 7 ועמ' 126, מס' 8).
כריכת עור מפוארת, חתומה: René Aussourd (רנה אוסור, 1884-1966), כורך צרפתי נודע.
מקורו של העותק שלפנינו באוסף משפחת רוטשילד. מצורף אישור בכתב-יד מאת האנטיקוואר הפריזאי Christian Galantaris, המעיד על מקור העותק באוסף הנ"ל.
מעניין לציין כי בראש "קונטרס ההקדמות והמבוא לספר פרקי רבי אליעזר... עם... ביאור הרד"ל...", שנדפס בוורשא תרמ"ד, צירף המו"ל, רבי שמואל לוריא, "באור מאמר בפרקי רבי אליעזר" מאת "השר החסיד, מאורם וכבודםשל ישראל... מוהר"ר אשר אנשיל האדון באראן פאן ראטהשילד".
מחיקות צנזורה מעטות.
בדף האחרון חתימת הצנזור Giovanni Domenico Carretto, משנת 1617.
[44] דף. 19.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים. כריכת עור מפוארת. נתון בנרתיק תואם.
ידועים שינויים טיפוגרפיים בעמוד שמעבר לשער. ראו: יצחק ריבקינד, "דקדוקי-ספרים", קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 276, מס' 24 (העותק שלפנינו שונה מהעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית).
מהדורה נדירה במיוחד.
פירוש רש"י על התורה ועל חמש מגילות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב [1522].
מהדורה נדירה של פירוש רש"י על התורה וחמש מגילות.
קולופון בדף האחרון: "נדפס על ידי האחים בני ברוך אדיל קינד מפדואה בשם דניאל בומבירגי ובביתו".
חתימה בשער: "מאיר בר אברהם ז"ל בהגנויא" [Haguenau, אלזס], מחוקה בהעברת קו, ותחתיה חתימה נוספת: "הק' שלום זעליגמן שמש" [מנכבדי קהילת פרנקפורט]. רישומים נוספים בשער.
רישום בעלות דף ב: "קניתי לכבוד קוני הק' נתנאל פ"וו [=פוסוויילר Bouxwiller, אלזס] יום ד' ח"י אלול קהל"ת [=תקל"ה]".
בעמוד הריק שמעבר לדף האחרון רישומים מעניינים בענייני הימנעות ממשחקים ומהימורים, בכתיבה אשכנזית עתיקה.
ברישום הראשון, הכותב, "יקותיאל ב"ר מנחם ז"ל", מקבל על עצמו בשבועה להימנע ממשחק לוח (אולי משחק שחמט) במשך כשש שנים: "...ואני הקטון הלכתי בגולה, וגם אין בידי המכשילה, כי לא אהיה חובש, בבית המדרש, רק היה לי לחוק, אים ברעט שפיל [=במשחק לוח] לשחוק, וזאת אשיב אל לבי, לשבע בחיי' דמרי, שלא לשחוק עוד אים ברעט עד שנת של"א...". לאחר חתימת שמו ("כה מעתיר ושואל יקותיאל ב"ר מנחם ז"ל") הוא מוסיף ומקבל על עצמו להימנע מכל סוג של משחק: "והוספתי עליה מלבי כל מיני שחוק עד יום ושנה הנ"ל", ולבסוף מסיים: "נעשה יום ו' פרשת לך לך שכ"ה לפ"ק".
מתחת לרישום זה העתקת קטע המתחיל "בג' מקומות הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם...", ומתחתיו רישום נוסף, אף הוא בעניין ההימורים:
"על דשנינו משחק בקוביה מכתו טריה... ועל זה אני נתן בליבי דלא לשחוק בשנה[?] ועל זה נתן לי אחי ג' פשיטי' שטרוסבורגיר ואם אשחוק אני קודם זמני שהוא שנה אתן לו טליר וזה קבלתי עלי... יום ג' י' כסליו של"א לפ"ק".
במשך דורות היו משחקי קלפים ומשחקי הימורים נפוצים באשכנז, וכך גם האנשים שהיו נודרים בכדי להימנע מכך. גם תקנות הקהילות עסקו בכך לעתים. "כי יצר קוביא גדול מאוד לרגילים בו, וכן היה אומר רבינו טוביה, דכל נדר של קוביא עתה יש להתיר, כי השוגים בו אינם יכולים להתאפק ולמשול ברוחם" (הגהת סמ"ג, ל"ת, סוף סימן רמב). וראו עוד: מנהגים דק"ק וורמיישא, לרבי יוזפא שמש, מהדורת מכון ירושלים, ח"א, עמ' רלח-רלט, הערות 10 ו-13.
קמ דף. 25 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים חסרים בדף השני ובמספר מקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט וסימני גירוד של הטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.
מהדורה נדירה במיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשם טופס חסר דף שער.
מקור: מכירת סות'ביס (Delmonico Collection), ניו יורק, דצמבר 2008, מס' 174.
ספר מסעות של רבי בנימן ז"ל. קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, ש"ג [1543]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה ונדירה של אחד מספרי המסעות היהודיים הידועים ביותר, הכולל תיאור עשיר וחשוב של חיי היהודים במקומות שונים במאה ה-12 – "תקופת הראשונים".
מעבר לשער פותח הספר בהקדמה קצרה, שנכתבה על רבי בנימין וספרו: "זה הספר מחובר מדברים שספר איש אחד מארץ נאברה ששמו רבי בנימן ב"ר יונה מטודילה, וילך הלוך ויבא בארצות רבות ורחוקו[ת]... ובכל מקום שבא בו כתב כל הדברים שראה או ששמע מפי אנשי אמת... וכשבא הביא דבריו אלה עמו לארץ קאשתליא בשנת תתקל"ג...".
רבי בנימין מטודלה, נוסע ומגלה ארצות יהודי, בן המאה ה-12. רבי בנימין יצא בשנת 1165 בערך, למסע ארוך בארצות אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. את מסעו החל מסרגוסה, ובהמשך עבר לדרום צרפת, משם הפליג ממרסיי לגנואה, הגיע לרומא ולדרום איטליה, הפליג בים דרך קורפו והגיע ליוון, לטורקיה ולקושטא, נסע דרך סוריה לארץ ישראל, הגיע גם לבבל ולתימן, וחזר לבסוף לספרד בשנת 1173. ברשמי מסעו מתאר רבי בנימין את הארצות בהן ביקר, תוך התייחסות מיוחדת לקהילות היהודיות, למניין היהודים בכל מקום, לאורחות חייהם ולמנהגיהם. פעמים רבות מוזכרים בתיאוריו חכמים יהודים חשובים בהם פגש בארצות שונות.
ספר מסעותיו של רבי בנימין נדפס לאורך השנים בעשרות מהדורות, ואף תורגם ונדפס בשפות שונות. לראשונה תורגם הספר ללטינית (אנטוורפן 1575) בידי המלומד הספרדי בניטו אריאס מונטאנו, ומהדורתו היוותה בסיס לתרגום לשפות נוספות, שנדפסו בשנים שלאחר מכן.
[32] דף. 13.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. מחיקות צנזורה בדיו, שגרמו לכתמים רבים. מספר רישומים בכתב יד. כריכה עתיקה, עשויה משרידי כתב יד.
עותקים שלמים הינם נדירים מאד. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מהספרייה הבריטית.
ספר הנהגת החיים – ליברו אינטיטולאדו ריגימיינטו דילה וידה, חיבור מוסרי בשפת הלאדינו, "אשר חבר החכם השלם הכולל כמהר"ר משה אלמושנינו נר"ו", עם חבור על פשר החלומות "אשר חבר המחבר עצמו לדרישת השר המאושר האדון דון יוסף נשיא...". [שאלוניקי], דפוס יוסף בן יצחק יעב"ץ, אלול שכ"ד [1564]. מהדורה יחידה. לאדינו.
ככל הנראה, לפנינו החיבור המקורי הראשון שנדפס בשפת הלאדינו – שפתם של יהודי ספרד, שנפוצה לאחר הגירוש בקהילות יוצאי ספרד בארצות המזרח. ספר מוסר ואגדה, עצות וחכמת חיים. הספר נכתב כולו בשפת הלאדינו, עם הקדמה ומפתחות מפורטים בעברית. החיבור מחולק לשלושה חלקים, כפי שכותב המחבר בהקדמתו. החלק הראשון: "ההנהגה הנאותה... באכילה ובשתיה, בשינה... בשכיבה ובקימה, בהליכה ובישיבה, בדבור ובשתיקה...". החלק השני על עשר המדות המוסריות (של אריסטו): "הגבורה וההסתפקות והנדיבות ומעלת השוע... גדולת הלב ומעלת אהבת הכבוד והסבלנות, ומעלת המשמח בדבורו, ומעלת השמח בהתחברות ומעלת האמת". החלק השלישי דן על "הצדק ומעלת האהבה... החכמה והשכל, והתבונה והמלאכה".
חלק מנוסח השער, ההקדמה והמפתחות נדפסו בעברית. ראשי הפרקים והעניינים נדפסו בצדי העמודים בעברית. בסוף הספר נדפס "ביאור המלות הזרות" – מילון לאדינו-עברית.
מהדורה נוספת של הספר, בספרדית, נדפסה באמשטרדם שנים רבות מאוחר יותר, בשנת תפ"ט (1729).
רבי משה אלמושנינו (רע"ו בקירוב-ש"מ). רב גאון ומופלא, מחכמי שאלוניקי במאה ה-16. פוסק, דרשן ופילוסוף, למד גם מדע ורפואה ושלט במספר שפות. בעל "תורת משה", "תפילה למשה" ו"ידי משה". כן חבר פירוש על פירושו של אבן עזרא ועל רש"י, כתב חידושים, שיטות בש"ס, ועוד. כפי שכתב בהקדמתו, את הספר שלפנינו כתב לבקשת בן אחותו, שהפציר בו לכתוב את דבריו "בלשון לועזי", על אף שהדבר היה קשה בעיניו מחמת אהבתו את לשון הקודש. כפי הנראה, זוהי גם הפעם הראשונה שנתחבר מילון עברי לשפת הלאדינו, כפי שעשה המחבר בסוף ספרו "למען ירוץ הקורא בו".
רישומים בכתב-יד בדף השער ובדפים נוספים (בדף האחרון: "שלמה בכמוהר"ר ישעיה...").
עותק שלם, כולל הדפים האחרונים עם "ביאור המלות", שלעתים חסרים. קסד, [4] דף. דפים קמא-קמד נכרכו שלא במקומם, לאחר דף קנו. 20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער, בשוליים הפנימיים של הדף השני, ובשולי ארבעת הדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט משני צדי דף השער ובחלק מהדפים האחרונים, משוקמים במילוי נייר (יתכן ודפים אלו הושלמו מעותק אחר). כריכה חדשה, עם סימני עש ופגמים קלים.
דרוש נאה ומשובח של ר' יהודה בן בצלאל זלה"ה [המהר"ל מפראג], בפרשת צו בשבת הגדול שנת שמ"ט לפ"ק. פראג, דפוס מרדכי בר גרשם הכהן על ידי בצלאל בר מרדכי כץ, [שמ"ט 1589]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המהר"ל.
מסגרת שער נאה, מעוטרת בחיתוך עץ. קולופון בעמוד האחרון: "תם ונשלם בעזרת אל עולם שנת אגל ואשמ"ח [=שמ"ט] לפ"ק".
מספר תיקוני טעויות דפוס בכתב-יד.
הגותו המקורית של המהר"ל נודעה לדורות בחיבוריו המפורסמים. את רוב חיבוריו ההגותיים הדפיס כבר בימי חייו ובכך נשתמרו לדורות (חיבורים אחרים שלו בענייני הלכה, חידושים על הש"ס, ועוד אבדו ברובם). במשך תקופה ארוכה של כמאתיים שנה לא נדפסו הספרים שוב, ורק לאחר שהגותו זכתה לעדנה אצל צדיקי החסידות, ובמיוחד בעקבות המגיד מקוז'ניץ ובעידודו, נדפסו חיבורי המהר"ל בשנית בסוף המאה ה-18.
[30] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים בשולי הדפים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
מהדורה נדירה. דרוש זה נדפס פעם נוספת באזור רוסיה-פולין, סביב שנת תק"פ.
על תוכן הדרוש והרקע לו, ראה: אברהם גוטסדינר [עובדיה], הארי שבחכמי פראג, ירושלים תשס"ב (מהדורה חדשה), עמ’ נט-סב.
ספר מנהגים, מאת רבי שמעון הלוי גינצבורג. ונציה, דפוס זואן דגארה, שנ"ג [1593]. יידיש בשילוב עברית. מהדורה שנייה של הספר, והמהדורה המאוירת הראשונה – בה נדפסו עשרות איורים בחיתוכי עץ נאים, המלווים את הטקסט. עותק נאה.
במרכז דף השער מופיע איור של דמות בעלת כנפיים האוחזת מגן ובתוכו כד. בצדדים מופיע הכיתוב: "שמעון לוי גונצבורג", שמו של מחבר הספר.
ספר מנהגים ביידיש נדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"נ (1589). המהדורה הראשונה נדפסה ללא איורים, ובשנת שנ"ג, נדפסה המהדורה שלפנינו, בה נוספו 32 איורים בחיתוכי עץ נאים לאורך הספר. איורים אלו מקוריים למהדורה זו, והוכנו במיוחד עבורה (26 איורים שונים – ששה מהם מופיעים פעמיים).
האיורים שלפנינו התקבלו והפכו לחלק אינטגרלי מצורתו של ספר המנהגים במהדורות הבאות. הם הפכו למפורסמים ומוכרים, ונעשה בהם שימוש רב לאורך המאות ה-17 וה-18 גם בספרים אחרים, כמו הגדות של פסח, סדר ברכת המזון, וספרים שונים נוספים שנדפסו ביידיש.
האיורים הייחודיים שופכים אור על אורחות חייהם ומנהגיהם של יהודי התקופה, ומשמשים מקור חשוב לחוקרי התקופה; בין המנהגים המתוארים באיורים: אישה מדליקה נרות ב"שבת לאמפ", קידוש הלבנה, בדיקת חמץ, אפיית המצות לפסח, תספורת בל"ג בעומר, מעמד הר סיני וקבלת התורה, אמירת הקינות בתשעה באב, תקיעת השופר בחודש אלול ובראש השנה, דרשת הרב בשבת הגדול ובשבת תשובה, מנהג הכפרות בערב יום כיפור, חלוקת דברי מתיקה לילדים בשמחת תורה, הדלקת נרות חנוכה, חופה, ברית מילה, לוייה, ועוד.
חוקרים התלבטו אם האיורים הוכנו על ידי אמן יהודי או גוי. יש לציין כי באיור של הדלקת נרות חנוכה מופיעה חנוכייה בת שבעה קנים (כמו זו ששימשה בבית המקדש), ולא שמונה או תשעה קנים, הנצרכים להדלקת הנרות בחנוכה. טעות שלכאורה לא הייתה נעשית בידי אמן יהודי (ראו: Wolfthal, עמ' 95-96; הפנייה מלאה להלן).
בנוסף לאיורים המקוריים הנ"ל, מופיעים בספר גם 12 איורים קטנים של עבודות השדה והמזלות לפי חודשי השנה. איורים אלו הופיעו כבר בהגדה של פסח שראתה אור במנטובה בשנת שכ"ח.
רובו של הספר נדפס ביידיש, בגופן אשכנזי, שלימים נקרא "אותיות צו"ר" [צאינה וראינה] על שם השימוש הרב שנעשה בו בהדפסות חוזרות ונשנות של ספר זה.
הספר נדפס עבור יהודים דוברי יידיש באירופה (בדף השער: "אין אשכנז... אך וועלש לנד, פולן, פיהם, מערהרן" [=באשכנז... גם איטליה, פולין, בוהמיה, מורביה]), בעיקר להמון העם שלא הבין היטב את לשון הקודש, ושימש כמדריך עממי למנהגי מעגל השנה ומעגל החיים, בבית הכנסת ובבית. הספר נחל הצלחה מרובה והיה מאוד פופולרי: הוא נדפס בכ-50 מהדורות במשך כ-200 שנה (אף המהדורה שלפנינו יצאה לאור שלוש שנים בלבד לאחר המהדורה הראשונה).
בנוסף לאיורים שהתחדשו במהדורה שלפנינו, הוסיף בה המחבר גם תוכן חדש שלא הופיע במהדורה הראשונה. בדף השער נדפס: "מנהגים – ויל הויפשר דען דיא ערשטן זיין גיוועזן" [=מנהגים – יפים בהרבה מהראשונים].
בסוף דף פ נדפסו דברי סיום מאת המחבר: "...דז ביט דער שרייבר שמעון לוי גונצבורג" [=כך מבקש הכותב שמעון לוי גינצבורג].
ה, ח-פ, [10] דף. חסרים דפים ו-ז (בדפים אלו לא נדפסו איורים). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט ובאחד האיורים, משוקמים במילוי נייר ובהדבקה. נקבי עש בדפים האחרונים. חיתוך דפים עם פגיעות בחלקם התחתון של חלק מדפי הלוח. סימונים ורישומים בגוף הטקסט במספר מקומות (בשולי מספר דפים רישומים עם מראי מקומות בלטינית לפסוקים המופיעים בספר). חתימה קצוצה בשולי דף ח/2: "בריינה בת שמו---". כריכת עור חדשה.
[8] דף בסוף הספר, עם "לוח אויף זיבנציג יארן" (לוח לשבעים שנה) – לוח ראשי חודשים ומועדים, מולדות ותקופות, לשנים שנ"ד-תכ"ד (1593-1664).
בעותק שלפנינו מופיעים בסוף הספר [2] דפים נוספים, ובהם שיר לכלה ("איין כלה ליד"), מאת רבי יעקב אולמא. מספור הקונטרסים בדפים אלו (כג) מתאים למספור של ספר המנהגים (המסתיים בקונטרס כב). כפי הנראה הופץ השיר גם בנפרד (בספריית הבודליאנה מופיע השיר כיחידה נפרדת, ובספריית הסמינר בניו יורק השיר כרוך בסוף ספר המנהגים).
לפנינו מהדורה נדירה במיוחד, ממנה ידועים עותקים בודדים בעולם. העותקים הידועים לנו: שני עותקים באוסף רבי דוד אופנהיים בספריית הבודליאנה באוקספורד, אחד מהם שלם; עותק אחד בספריית הסמינר בניו יורק (JTS) – בו חסרים 8 דפים הראשונים (הוצג בתערוכה, ראו: Precious Possessions: Treasures from the Library of the Jewish Theological Seminary, New York, 2001, p. 63, no. 44); עותק אחד בספרייה המלכותית של דנמרק בקופנהגן – בו חסרים 20 דפים לאורך הספר; עותק אחד באוסף משפחת גרוס בתל אביב – בו חסרים 22 דפים לאורך הספר (כולל 9 דפים הראשונים).
לא קיים באוסף הספרייה הלאומית.
ספרות:
1. ח' שמרוק, דפוסי יידיש באיטליה, איטליה, ג, א-ב, תשמ"ב, עמ' קנג-קנו, מס' 19, 20.
2. ח' שמרוק, האיורים מן המנהגים ביידיש, ויניציאה שנ"ג, בהדפסות חוזרות בדפוסי פראג במאה ה-17; בתוך: Studies in Bibliography and Booklore , טו, 1984, עמ' 31-52.
3. di aUniversit'Chava Turniansky, Erika Timm, Claudia Rosenzweig (eds.), Yiddish in Italia, Milan: Associazione italiana Amici dell Gerusalemme, 2003, p. 83 no. 41.
4. Diane Wolfthal, Picturing Yiddish: Gender, Identity, and Memory in the Illustrated Yiddish Books of Renaissance Italy. Leiden-Boston: Brill, 2004, pp. 85-154.
5. יצחק יודלוב, דגלי מדפיסים, ירושלים, תשס"ב, 2001. עמ' 36-40.
סדור תפלה מכל השנה, כמנהג האשכנזים, "עם כמה תוספות ויפויים אשר לא היו בראשונים". ונציה, דפוס זואן דיגארה, שמ"ז [1587].
סידור לימות השנה כמנהג אשכנז המערבי. עם הוראות ביידיש.
כולל בין היתר: סדר פרשיות לשני וחמישי, יוצרות, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, תפילות עמידה למועדים, הגדה של פסח (עם הוראות ביידיש, בחרוזים, בראש ההגדה) ומסכת אבות, תפילות עמידה לימים נוראים, הושענות ופיוטים לשמחת תורה, "מעריבים", וידוי לשכיב מרע, צדוק הדין, תפילת הדרך, "מעמדות" (שיר היחוד) ושיר הכבוד, סדר קריאת הפרשיות ולוח הסדור.
קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה... היום יום ו י"ג סיון... שנת שמ"ז לפ"ק". אחר הקולופון מופיע שיר (הפותח: יופי סידור בַּכל סדוּר"), עם האקרוסטיכון "יצחק סלם" (כנראה מגיה הסידור).
רישום מעבר לדף השער: "זאת התפלה (בלי כסף היתה) של אשתי מרת ברונלה אשר נשאתי אותה עשרה אלול שמ"ד לפ"ק 1584".
מחיקת צנזורה באחד מהדפים.
שנט דף. 16.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר (אחד מהדפים הושלם מעותק אחר). סימני עש עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר באופן מקצועי (עם השלמות של אותיות בכתב-יד). כריכת עור חדשה, נאה.
מהדורה נדירה במיוחד. ידוע לנו על עותק שלם נוסף מאוסף ולמדונה לשעבר (כיום בספריה הלאומית).
מחזור כמנהג ק"ק אשכנזים [באיטליה], עם פירוש הדרת קודש, חלק שני, סליחות ותפילות לימים נוראים ומועדי חודש תשרי. ונציה, דפוס זאן בראגדין על ידי זאן דגארה, [ש"ס 1600].
בכרך מאות רבות של הגהות בכתיבה איטלקית, עם פירושים מקוריים, השגות על פירוש הדרת קודש ומשא ומתן בדבריו, הגהות ותיקוני נוסח, הוראות והנהגות תפילה, בהיקף של חיבור שלם, על המחזור לימים נוראים ולמועדי חודש תשרי.
הכותב זוהה על ידינו כרבי אברהם סגרי אב"ד קאסאלי, מגדולי חכמי איטליה במאה ה-18. במספר מקומות נזכרים רבותיו, רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל (לדוגמה, דף יג/2: "מוהרר גפ"ן אמ' לי..."; דף פט/1: "נאמ' לי משם מ"ר הר"ר גפ"ן..."; דף רכ/2: "ומ"ר גפ"ן תרץ דמה שאמרו..."; דף קנג/1: "א"ר גפ"ן כי מה ששינה כאן..."; דף עט/1: "ומהררי"ב נר"ו פי'..." [=רבי יהודה בריאל]; דף קל/2: "מוהררי"ב אמר שצ"ל...").
בחלק מהמקומות מתקן רבי אברהם בגוף התפילות או הפיוטים, לעתים על פי נוסח מוגה שהיה בידו ולעתים על פי סברתו. כך לדוגמה מחק והוסיף מילים בתפילה לשליח ציבור "הנני העני ממעש" (בדף נה/1; בראשה כתב: "ואני הצעיר תקנתי עמ[ו]דיה כאשר תראה ולע"ד נכון הוא כזה"). במספר מקומות משתמש בביטוי "אי איישר חילי", בכותבו שלדעתו יש לשנות או לתקן במקום זה.
במקומות רבים משיג או חולק על דברי המפרש. כמו כן, כותב פירושים רבים משלו על התפילות והפיוטים. במספר מקומות מביא מדברי האר"י וענייני קבלה אחרים.
במקומות רבים מפנה לחידושים שכתב במקום אחר (לדוגמה, דף עב/2: "ועיין בחידושי על המשניות..."; שם: "ומה שכתבתי במאמרי עין ישראל בפירושי"; דף קצא/1: "וכמו שכתבתי בחידושי יעו"ש"). במספר מקומות מפנה דברים שכתב "בשו"ת אשר לי", בנושאים שונים (בדף נב/1 דן באריכות בעניין אמירת "זכרנו לחיים", ומפנה מספר פעמים ל"שו"ת שלי". מספר טיוטות בכתב-ידו של התשובה המדוברת, עם תוכן מקביל לזה שנמצא לפנינו, נמצאות בכת"י ספריית המדינה במוסקבה, Ms. Guenzburg 528).
רבי אברהם סגרי, מגדולי חכמי איטליה בראשית המאה ה-18, פוסק ומקובל. אב"ד ומ"ץ בקאסאלי [חתום לעתים גם בראשי התיבות: אס"י = אברהם סגרי]. תלמידם של רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל. נשא ונתן בקבלה עם גדולי המקובלים באיטליה בדורו; רמ"ש גירונדי כותב עליו: "כמוהר"ר אברהם סגרי היה מקובל וחסיד נושא ונותן בחכמת האמת עם תלמיד הגאון הרמ"ז... כמוהר"ר גור אריה פינצי ממנטובה וכמוהר"ר בנימין הכהן מריגייו והמקובל מוהר"ר יוסף אירגאס מליוורנו..." (תולדות גדולי ישראל, עמ' 4).
רבי אברהם היה מעורב בפולמוס על רמח"ל, כאשר נתבקש בשנת ת"צ לתהות על קנקנו; והיה מן המחרימים והלוחמים בשבתאי נחמיה חיון. מהר"ם חאגיז, שפנה אל רבי שמשון מורפורגו בעניין רמח"ל, מכנה את רבי אברהם סגרי: "הרב הגדול המושלם במעלות האב"ד נ"י עמוד הימיני דמטמרן ליה גלין [=שהנסתרות גלויות לו]...".
רבי אברהם היה ידידו, ויש אומרים אף רבו, של רבי יצחק למפרונטי. השניים למדו יחד אצל רבי יהודה בריאל במנטובה. נמנה על המסכימים בשנת תק"י על ספרו "פחד יצחק". בספר זה הובאו גם מתשובותיו בהלכה. תשובות נוספות משלו נדפסו בספרי חכמי דורו. חיבורים רבים ממנו נותרו בכתב-יד. במחזור האשכנזי "שער בת רבים" (חלק ב, ונציה, תע"ב-תע"ה) נדפסה בקשה "לזמן המגפה" מאת רבי אברהם סגרי.
רישום משפחתי מעבר לדף השער על פטירת "אבא מורי יוסף ברוך פואה", ועל פטירת "אמי מורתי בילא מהכהנים", ועל פטירת "הקצין גיסי יאושע פואה" בשנת תקצ"ז, בחתימת "אברהם פואה". בראש השער חתימות (באותיות לטיניות): "S.D.F. ".
שטו דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי במספר דפים, חלקם עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. חלק מההגהות קצוצות מעט. כריכה ישנה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום
סדר תפלות למועדים טובים, ערבית ושחרית מוסף ומנחה. ונציה, דפוס פיירו בראגדין בבית זואן דגארה, שס"ג [1603].
סידור למועדים כמנהג הספרדים. עם הגדה של פסח, בה נדפסו חלקים מהטקסט בלאדינו.
ההושענות והאזהרות לשבועות נדפסו עם הפירוש שליקט רבי שניאור פאלקון מפירושו של רבי שמעון דוראן.
בהקפות להושענא רבה (דף קכד/1) נדפסה הערתו של המקובל רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, בדבר חילוף הקפת יוסף בהקפת פינחס.
רסד דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער, עם פגיעות במסגרת המאוירת ובטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בחלקה העליון של מסגרת השער. כריכה חדשה.
מהדורה זו נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי העותק שלפנינו, ואינה מופיעה בספרם של הברמן ויודלוב אודות המדפיס זואן די גארה. כפי הנראה לפנינו עותק שלם יחיד בעולם.
מאוסף ד"ר ישראל מהלמן לשעבר.