מחזור כמנהג ק"ק אשכנזים [באיטליה], עם פירוש הדרת קודש, חלק שני, סליחות ותפילות לימים נוראים ומועדי חודש תשרי. ונציה, דפוס זאן בראגדין על ידי זאן דגארה, [ש"ס 1600].
בכרך מאות רבות של הגהות בכתיבה איטלקית, עם פירושים מקוריים, השגות על פירוש הדרת קודש ומשא ומתן בדבריו, הגהות ותיקוני נוסח, הוראות והנהגות תפילה, בהיקף של חיבור שלם, על המחזור לימים נוראים ולמועדי חודש תשרי.
הכותב זוהה על ידינו כרבי אברהם סגרי אב"ד קאסאלי, מגדולי חכמי איטליה במאה ה-18. במספר מקומות נזכרים רבותיו, רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל (לדוגמה, דף יג/2: "מוהרר גפ"ן אמ' לי..."; דף פט/1: "נאמ' לי משם מ"ר הר"ר גפ"ן..."; דף רכ/2: "ומ"ר גפ"ן תרץ דמה שאמרו..."; דף קנג/1: "א"ר גפ"ן כי מה ששינה כאן..."; דף עט/1: "ומהררי"ב נר"ו פי'..." [=רבי יהודה בריאל]; דף קל/2: "מוהררי"ב אמר שצ"ל...").
בחלק מהמקומות מתקן רבי אברהם בגוף התפילות או הפיוטים, לעתים על פי נוסח מוגה שהיה בידו ולעתים על פי סברתו. כך לדוגמה מחק והוסיף מילים בתפילה לשליח ציבור "הנני העני ממעש" (בדף נה/1; בראשה כתב: "ואני הצעיר תקנתי עמ[ו]דיה כאשר תראה ולע"ד נכון הוא כזה"). במספר מקומות משתמש בביטוי "אי איישר חילי", בכותבו שלדעתו יש לשנות או לתקן במקום זה.
במקומות רבים משיג או חולק על דברי המפרש. כמו כן, כותב פירושים רבים משלו על התפילות והפיוטים. במספר מקומות מביא מדברי האר"י וענייני קבלה אחרים.
במקומות רבים מפנה לחידושים שכתב במקום אחר (לדוגמה, דף עב/2: "ועיין בחידושי על המשניות..."; שם: "ומה שכתבתי במאמרי עין ישראל בפירושי"; דף קצא/1: "וכמו שכתבתי בחידושי יעו"ש"). במספר מקומות מפנה דברים שכתב "בשו"ת אשר לי", בנושאים שונים (בדף נב/1 דן באריכות בעניין אמירת "זכרנו לחיים", ומפנה מספר פעמים ל"שו"ת שלי". מספר טיוטות בכתב-ידו של התשובה המדוברת, עם תוכן מקביל לזה שנמצא לפנינו, נמצאות בכת"י ספריית המדינה במוסקבה, Ms. Guenzburg 528).

רבי אברהם סגרי, מגדולי חכמי איטליה בראשית המאה ה-18, פוסק ומקובל. אב"ד ומ"ץ בקאסאלי [חתום לעתים גם בראשי התיבות: אס"י = אברהם סגרי]. תלמידם של רבי גבריאל פונטרימולי ורבי יהודה בריאל. נשא ונתן בקבלה עם גדולי המקובלים באיטליה בדורו; רמ"ש גירונדי כותב עליו: "כמוהר"ר אברהם סגרי היה מקובל וחסיד נושא ונותן בחכמת האמת עם תלמיד הגאון הרמ"ז... כמוהר"ר גור אריה פינצי ממנטובה וכמוהר"ר בנימין הכהן מריגייו והמקובל מוהר"ר יוסף אירגאס מליוורנו..." (תולדות גדולי ישראל, עמ' 4).
רבי אברהם היה מעורב בפולמוס על רמח"ל, כאשר נתבקש בשנת ת"צ לתהות על קנקנו; והיה מן המחרימים והלוחמים בשבתאי נחמיה חיון. מהר"ם חאגיז, שפנה אל רבי שמשון מורפורגו בעניין רמח"ל, מכנה את רבי אברהם סגרי: "הרב הגדול המושלם במעלות האב"ד נ"י עמוד הימיני דמטמרן ליה גלין [=שהנסתרות גלויות לו]...".
רבי אברהם היה ידידו, ויש אומרים אף רבו, של רבי יצחק למפרונטי. השניים למדו יחד אצל רבי יהודה בריאל במנטובה. נמנה על המסכימים בשנת תק"י על ספרו "פחד יצחק". בספר זה הובאו גם מתשובותיו בהלכה. תשובות נוספות משלו נדפסו בספרי חכמי דורו. חיבורים רבים ממנו נותרו בכתב-יד. במחזור האשכנזי "שער בת רבים" (חלק ב, ונציה, תע"ב-תע"ה) נדפסה בקשה "לזמן המגפה" מאת רבי אברהם סגרי.
רישום משפחתי מעבר לדף השער על פטירת "אבא מורי יוסף ברוך פואה", ועל פטירת "אמי מורתי בילא מהכהנים", ועל פטירת "הקצין גיסי יאושע פואה" בשנת תקצ"ז, בחתימת "אברהם פואה". בראש השער חתימות (באותיות לטיניות): "S.D.F. ".

שטו דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי במספר דפים, חלקם עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. חלק מההגהות קצוצות מעט. כריכה ישנה, עם שדרת עור.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום