מכירה פומבית 97 חלק א' אוסף סולומון דוד שלוס (1815–1911)
- החול (14) Apply החול filter
- והשבת (14) Apply והשבת filter
- ימי (14) Apply ימי filter
- sabbath (14) Apply sabbath filter
- weekday (14) Apply weekday filter
- דוד (8) Apply דוד filter
- שנרכשו (8) Apply שנרכשו filter
- שלוס (8) Apply שלוס filter
- פריטים (8) Apply פריטים filter
- סולומון (8) Apply סולומון filter
- יורשי (8) Apply יורשי filter
- בידי (8) Apply בידי filter
- david (8) Apply david filter
- heir (8) Apply heir filter
- item (8) Apply item filter
- purchas (8) Apply purchas filter
- schloss (8) Apply schloss filter
- solomon (8) Apply solomon filter
- חנוכה (5) Apply חנוכה filter
- hanukkah (5) Apply hanukkah filter
- בית (4) Apply בית filter
- הכנסת (4) Apply הכנסת filter
- פורים (4) Apply פורים filter
- purim (4) Apply purim filter
- synagogu (4) Apply synagogu filter
- פסח (1) Apply פסח filter
- passov (1) Apply passov filter
כסף יצוק, מקודח, רקוע, חקוק ומולחם; מסמרות כסף; הזהבה חלקית; אבני זכוכית.
חתום: · חותמת עיר מטושטשת מגרמניה (נשר), כנראה מהמאה ה-17 (שוויינפורט?); · האותיות VR במסגרת אובאלית, כנראה חותמת יצרן, אולי Veit Reutter, פעל בשוויינפורט בעשורים האחרונים של המאה ה-17.
טס קטן-ממדים ומוקדם, המצטרף לקבוצה המונה כ-20 טסים אשר נוצרו בגרמניה בין השנים 1720-1680 בקירוב.
הטס עשוי לוח כסף מלבני (אופקי) שבמרכזו עיטור גדול ומוזהב בצורת כתר הבולט כלפי החזית ונתמך בידי שני אריות. מעל עיטור הכתר חקוקה הכתובת "כתר תורה" ותחתיו שקועה קופסה מלבנית ללוחיות המתחלפות. שטח הפנים של הטס מקודח ורקוע בדגמים צמחיים ובעיטורי פרחים ופירות; עם שלושה עיטורי כתרים נוספים המקודחים בשוליים העליונים. הכתר המוזהב הבולט כלפי החזית ועיטור הכתר המרכזי שבשוליים העליונים משובצים אבני-זכוכית אדומות. מימין לקופסת הלוחיות חקוקה דמותו של אהרן הכהן חבוש מצנפת ואוחז כלי לקטורת, ומשמאלה חקוקה דמותו של משה המניף מטה ואוחז בשני לוחות הברית. שלושה פעמונים תלויים על טבעות בשוליים התחתונים. אל צדו האחורי של הטס מולחמים שלושה קולבים, אליהם מחוברות בטבעות שלוש שרשראות כסף ארוכות, המתחברות לקולב גדול ומסוגנן (השרשראות והקולב כנראה אף הן מהתקופה). שבע לוחיות כסף עליהן חקוקים משני הצדדים שמות המועדים והפרשיות המיוחדות מאוחסנות בקופסה, הנסגרת באמצעות בריח הנע על גבי ציר: "ראש השנה / יום כפורים", "סוכות / שות [=שמיני עצרת ושמחת תורה]", "חנוכה / פורים", "שבועות / פסח", "שבת / ראש חדש", "פ' שקלים / פ' פרה", "פ' זכור / פ' החדש".
בצדו האחורי של הטס, על גב קופסת הלוחיות, חקוקה כתובת הקדשה מהתקופה: "זה הטס שייך למאיר בן הקדש ר' יעקב הי"ד ולזוגתו פייאלה בת יוסף ז"ל מק"ק שוונפעלד". לא עלה בידינו למצוא אזכורים היסטוריים לשמות הנזכרים בכתובת – מאיר בן יעקב וזוגתו פייאלה בת יוסף – או לסיפור מותו של יעקב (אביו של מאיר), אשר כפי שמשתקף מנוסח הכתובת ומן השימוש בביטוי "הי"ד" – "ה' יקום דמו" – נרצח או נהרג על קידוש השם.
העיירה שוונפעלד (שוואנפלד) הנזכרת בכתובת ההקדשה ממוקמת במחוז שוויינפורט (Schweinfurt), בין פרנקפורט ונירנברג, וסמוכה לווירצבורג. הנוכחות היהודית בשוונפלד מוזכרת לראשונה בשנת 1298, במסמכים המתעדים את חורבן הקהילות בעת "פרעות רינדפלייש". אחר כך, ועד לשנות ה-40 של המאה ה-16, אין ידיעות נוספות על יישוב יהודי במקום. קהילה יהודית של ממש נוסדה ככל הנראה בשליש האחרון של המאה ה-16, כאשר בשנת 1579 ניתנה ליהודי המקום רשות לפתוח אולם תפילה, להקים בית דין ולמנות להם רב. באותה שנה אף הוקצה לקהילה שטח להקמת בית עלמין יהודי אשר נעשה בהמשך לבית עלמין אזורי המשרת גם כעשר קהילות יהודיות סמוכות.
בתעודה משנת 1622 נזכר כי בבעלותו של היהודי הירש שני בתים וכי הוא מתפרנס ממסחר בסוסים ומחקלאות. במאות הבאות חוותה הקהילה גידול ניכר. יהודיה התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומחקלאות וחויבו בתשלום מס גולגולת שנתי, והקימו מספר מוסדות ציבור וארגונים חברתיים, בהם "חברה קדישא" (כפי שמעידה כתובת משנת 1712 על הכיור בחדר הטהרה), ארגון "גמילות חסדים" ואגודה לעידוד המלאכה והאמנויות. בשנת 1786 בנתה הקהילה בית כנסת קבוע ובהמשך נוסד גם בית ספר יהודי. היישוב היהודי בשוואנפלד הלך וגדל והגיע לשיא התפתחותו במאה ה-19.
משפחות יהודיות רבות בשם "שלוס" מוצאן בעיירה שוונפלד ובסביבתה, אך כיוון שאין בידינו תיעוד לאופן בו הגיע הטס לידיו של סולומון שלוס, לא ניתן לקבוע האם היה שייך בעבר לאחד מאבותיו בפרנקפורט על המיין, או האם השמות הנזכרים בכתובת קשורים למשפחת שלוס.
גובה: 16.5 ס"מ, רוחב: 18 ס"מ. גובה כולל שרשרת ופעמונים: 44 ס"מ. לוחיות: 9X2.5 ס"מ בקירוב. שברים ופגמים קלים. שאריות הזהבה. שבר חסר בכתר בפינה הימנית העליונה. אבני זכוכית חסרות.
ספרות:
1. Rafi Grafman, Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York, New York, 1996, pp. 17-18, 24-34.
2. "Pinkas Ha-Kehilot" (Encyclopedia of Jewish Communities), Jerusalem, 1972, "Germany (vol. 1)", "Bavaria", pp. 569-570.
3. Michele Klein, "Preserving Jewish heritage: Solomon Schloss's collection of Jewish ritual art", Journal of the History of Collections, vol. 34, no. 3, 2022, pp. 441-454.
טס דומה במידת-מה מתועד במאמרו של רודולף האלו, "Jüdische Kultaltertümer aus Edelmetall in der Ausstellung Religiöse Kunst aus Hessen und Nassau", Marburg a/Lahn Sommer 1928. Notizblatt der Gesellschaft zur Erforschung jüdischer Kunstdenkmäler e.V., 1929, no. 23, Abb. 9.
לטסים מוקדמים אחרים, ראו: המוזיאון היהודי, ניו יורק, JM 29-52; מוזיאון ישראל, פריט B86.0133; המוזיאון הלאומי הגרמני, נירנברג, פריט JA24; המוזיאון הבריטי, פריט 0518.2 1893.
תערוכות:
1. לונדון, Art and Antiquities Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish, 1906, פריט 1105 (מתואר שם: " longing to the son of a martyr to his faithBreastplate, very antique, be "). נזכר במאמר הסוקר את התערוכה הנ"ל: - 2 The Jewish Chronicle, "The Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Part November 16, 1906, p. 19.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1003.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, מקודח, רקוע וחקוק; הזהבה.
חתום: חותמת איכות: "84".
טס קטן וחינני, עשוי דופן גב כסופה וחלקה, אליה קבועים במסמרות לוחות כסף מוזהבים המעוטרים בדגמים ארכיטקטוניים מפוארים ובדגמי רוקיות ועלי אקנתוס. בין העיטורים האדריכליים והצמחיים משולבים בעלי חיים שונים, בהם זוגות של אריות, זוגות נשרים, זוג ברבורים וזוג ארנבים. במרכז הטס שתי דלתות מקודחות הנפתחות על גבי צירים, ומאחוריהן עיטור בצורת לוחות הברית – שקוע בלוח הכסף התחתון – בו חקוקים עשרת הדיברות. כתובת (מוקדמת) חקוקה מאחור: "824 JH" (ייתכן כי היא מתייחסת לשנת יצירתו של הטס). שרשרת ארוכה לתלייה.
הטס מעוצב בהשראת ארונות קודש מזרח-אירופאיים המגולפים בעץ וגם עיטורי בעלי החיים המופיעים בו אופייניים למלאכת העיטור של גליציה (אוקראינה-פולין).
להשוואה, ראו: Crowning Glory, פריטים 186, 190; Synagoga, Recklinghausen: Städtische Kunsthalle, 1960, item no. C55;; וראו גם חיה בנז'מין, אוסף שטיגליץ, מוזיאון ישראל, 1987, פריטים 22-23, 28.
גובה: 16.5 ס"מ, רוחב: 13 ס"מ. מצב טוב.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1103.
2. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 242.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1002.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, רקוע, מוחתם וחקוק.
חתומים: · חותמות העיר טורינו; · בוחן הכסף Bernardi Bartolomeo (פעל בטורינו בשנים 1778-1816).
"רימונים" גבוהים, מעוצבים כמגדלים משושים בעלי שלוש קומות ההולכות וצרות כלפי הקומה העליונה, בראשם גג רעפים משושה ובקצהו אגרטל נושא פרחים. צלעות ה"רימונים", הרגליים והבסיסים מעוטרים ברוקיות ובדגמים צמחיים אחרים האופייניים למאה ה-18; בקומה התחתונה חקוקים שלושה עיטורים הקשורים לבית המקדש: שולחן הפנים ועליו לחם הפנים, צנצנת המן ומנורה בעלת שבעה קנים. עמודים בולטים סביב כל קומה (פילסטרים) ותריסר שרשראות ארוכות – עם פעמונים בקצותיהן – תלויות מן הקומה התחתונה. רגליים גליליות גבוהות, ההולכות ומתרחבות כלפי התחתית, ניצבות על בסיסים כיפתיים רחבים.
כתובות חקוקות על שולי הבסיסים (כתובת זהה בשני ה"רימונים"): "יהושע בעז בר אברהם חי לבית ברוך". שמו של יהושע בעז בן אברהם לבית ברוך, או בשמו האיטלקי Salvador Boniforte De Benedetti, נזכר בכמה תעודות ממחוז פיימונטה, לפיהן נולד בניצה מונפרטו (Monferrato Nizza) בשנת 1739.
גובה: 50.5-51 ס"מ, קוטר הבסיס: 9 ס"מ. תיקונים ישנים.
ספרות: Vittore Colorni, Judaica Minora, Milan, 1991, pp. 1-5; Renata Segre, The Jews of Piedmont, vol. 3, Jerusalem and Tel Aviv, 1990, item nos. 3146 and 3277. ראו גם: הספרייה הלאומית, פריט 990026129770205171 (מאוסף JTS).
תערוכות:
1. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 239.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1001.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, חרוט וחקוק (אינו חתום).
המפרק המרכזי מצולע ונושא כתובת הקדשה החקוקה על ארבע צלעותיו: "ספר התורה הזה הקדש / לבה"ך [לבית הכנסת] לזכות המנוח ה"ר / רפאל יעקב ן' זמרה נ"ע בח' / אלול ש' התקצו י"ר לה"א". כף יד קפוצה עם אצבע מורה ארוכה; בקצה נקב עם טבעת לתלייה. עיטור קטן בצורת פרח סמוך לתחילת כתובת ההקדשה.
משפחת בן זמרה (גם: אבן זמרה ובן זמרא) היא משפחה ממוצא ספרדי אשר כמה מבניה היו לרבנים חשובים, בהם ר' אברהם בן זמרה, ר' דוד אבן זמרא (הרדב"ז) ור' יעקב בן זמרה. השם בן זמרה נפוץ בערי מרוקו, אך צאצאיה חיו גם בליוורנו שבאיטליה ובגיברלטר, שם קיימת גם סמטה הנושאת את השם Benzimra's alley, בסמוך לבתי הכנסת של העיר.
ייתכן כי ה"יד" שלפנינו, אשר מזכירה בעיצובה "ידיים" שמקורן באירופה, שימשה באחד מבתי הכנסת בגיברלטר, אך ייתכן גם שמוצאה באחת מערי צפון מרוקו.
להשוואה, ראו: ניצה בהרוזי, בפאתי מערב, תשמישי קדושה מבתי כנסת ממרוקו הספרדית, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 1989, פריט 4ג.
אורך: 27 ס"מ בקירוב, רוחב: 1 ס"מ. מצב טוב.
תערוכות:
1. קרוב לוודאי לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 932.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1006.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כרך בפורמט מיניאטורי הכולל סידור תפילה ולוח שנה בספרדית, בכריכה מפוארת עם אבזמי-כסף. אמשטרדם, המאה ה-17.
Orden de oraciones de mes con los ayunos del solo y congregacion y Pascuas nuevamente, emendaco y anedido [סדר התפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס Iehudah Machabeu, עבור Eliau y David Uziel Cardoso , שנת 5416 (תט"ז) [1656]. ספרדית.
הסידור נדפס כולו בספרדית, ונועד לאנוסים ולבני הקהילה הספרדית שבאמשטרדם. מהדורה נדירה; אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
נדפס עם: Calendario de las Fiestas que Celebran los Hebreos, En cada un ano… Del a criacion del mundo 5417 hasta 5436 [לוח חגים ומועדים לשנים תי"ז-תל"ו]. אמשטרדם, דפוס Gillis Joosten (בעריכת Iehudah Machabeu), תט"ז [1656]. ספרדית.
הכריכה מעוטרת משני צדדיה בעיטורי-פינה עשויים כסף ובצמד אבזמי כסף מסוגננים. עיטורי כסף נוספים משמשים כצירים המחברים את הכריכות הקדמית והאחורית לשדרת הספר (כל עיטורי הכסף מוזהבים).
הסידור: [2], 697, [3], 9 עמ'; הלוח: [25] עמ'. גובה הכריכה: 9 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורי פרחים וציפורים מוטבעים בעובי הדפים. מצב כללי טוב. כתמים, בחלקם מעט כהים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. דף השער ודף נוסף מנותקים. פגמים קלים בכריכה (שבר עם חסרון קל בראש השדרה).
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1096.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1015.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כרך בפורמט מיניאטורי הכולל סידור תפילה עברי ולוח שנה בספרדית, בכריכה מפוארת עם אבזמי-כסף. אמשטרדם, המאה ה-17.
סדר תפלות מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו כמנהג ק"ק ספרד. אמשטרדם, בבית ובמצות דוד די קראשתו [צ"ל: קאשתרו] תארטס, שנת ה' ישמ'ע' ב'ק'ר'א'י' אליו [תכ"ג 1663]. כרוך עם: Calendario de ros-hodes, fiestas y ajunos que los hebreos celebran cada año, לוח בספרדית לשנים תל"ו-ת"ס (1675-1700). אמשטרדם, Jahacob de Jehuda Senior, דפוס Zaagman Gillis Ioosten, [תל"ו, 1675]. ספרדית.
הכריכה מעוטרת בארבעה עיטורי כסף, בצמד אבזמי כסף ובעיטורי כסף נוספים החובקים את השדרה (לא חתומים); כל העיטורים מוזהבים ויצוקים ביציקה עדינה ואיכותית, חלקם בדגמים צמחיים וחלקם מעוטרים בדגמי מלאכים (פוטי).
מהדורה נדירה. ידוע רק עותק סידור התפילה מספריית הבודליאנה, כרוך עם לוח אחר. ראו: שטיינשניידר, קטלוג הבודליאנה, מס' 2162; and Lajb Fuks and R. G. Fuks-Mansfel, Hebrew typography in the Northern Netherlands, 1585-1815, Part 2. Leiden: Brill, 1987, p. 349, no. 435.
הסידור: קצב דף; הלוח: 32, [3] עמ', 10.5 ס"מ. גובה הכריכה: 11 ס"מ. נקבים בכריכה (שרשרת או עיטורים חסרים) וכמה שברים חסרים. חיתוך-דפים מוזהב, עם עיטורי פרחים מוטבעים בעובי הדפים.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1096.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1016.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148).
סדר תפלות מכל השנה עם לשון אשכנז, כמנהג אשכנזים. כולל: תהלים וסדר תחינות, עם דפי-שער נפרדים. אמשטרדם, דפוס שלמה בן יוסף פרופס, תע"ד [1714]. כרוך בכריכת כסף מעוטרת, עם כתובות הקדשה חקוקות ועם שרשרת לנשיאה או לקשירת הסידור לרהיט בבית הכנסת.
כסף מקודח, רקוע, חקוק ומולחם (אינו חתום); הדפסה על נייר; עץ ועור.
סידור לנשים. עמוד השער מעוטר בתחריט מאת Lamsvelt Joannes, בו מופיעות דמויות נשים – חוה, רבקה, רחל, לאה, מרים, דבורה וחנה – באפיזודות תנ"כיות שונות, ובתחתית מופיעה הכתובת "בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים".
נראה כי הסידור ניתן כמתנת "סבלונות" – שי מאת החתן לארוסתו, לאחר אירוסיהם; הוא כרוך בכריכת עץ מקורית, מחופה עור מגורען, הנתונה בכריכת כסף מפוארת, עליה מופיעים שמותיהם של בני הזוג. העיטורים השונים מקודחים בלוח הכסף וחיפוי העור הכהה נראה מבעד להם ומשמש להם כרקע.
שני צדי הכריכה מעוטרים באופן זהה בדגמים צמחיים, כשבמרכז צמד אריות חורצי לשון, אוחזים במדליון דמוי לב, שמעליו עיטור גדול בצורת כתר. על המדליון שבכריכה הקדמית חקוק שם החתן: "חיים בר / אורי כהן / ז"ל. תע"ז / לפ"ק" (מעליו חקוק עיטור קטן בצורת כתר), ועל המדליון שבכריכה האחורית חקוק שם הכלה: "גיטל בת / רבי אברהם / ש'ל'י'ט' ת'ע'ז' / ל'פ'ק'". השדרה (אינה מקודחת) מעוטרת אף היא בדגם תואם; צמד עיטורי כסף מולחמים לשדרה בראש ובתחתית (מחפים על עובי הספר); צמד אבזמי כסף מעוטרים ושרשרת לנשיאה, המחוברת לחלקה העליון של הכריכה בשתי טבעות ייעודיות.
רישום בעלות בכתב יד בדפי הבטנה הקדמיים (יידיש): "דיא תפילה הערט גיטל בת כהרר אברהם שליט אמן סלה שנת תע"ח לפ"ק". בדפים האחרונים נוספה תפילה אישית ביידיש, בכתב יד, כפי הנראה אף הוא כתב ידה של בעלת הסידור גיטל בת אברהם.
לפריט דומה, ראו: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 025.001.007 (המרכז לאמנות יהודית, פריט 23636).
כריכת הכסף: 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים וכיפופים קלים בצירי הסוגרים, בשולי השדרה ובחלקה הפנימי העליון והתחתון. כיפופים קלים בשולי הכריכה.
הספר: [1], רעט; קלו דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. שישה דפי פורזץ מקוריים (שלושה בתחילת הכרך ושלושה בסופו), עם הערות בעלים בכתב יד, ביידיש (ראו בגוף התיאור). דף השער הראשון מנותק. דפים קיג-קטו בספירת הדפים הראשונה מנותקים וקרועים (דף קיד חסר; דף קיג חסר ברובו). כתמים, חלקם כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי הדפים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות. חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורי פרחים וציפורים מוטבעים בעובי הדפים. כריכת עץ מקורית, מחופה עור. תווית נייר עם שמו של סולומון שלוס, מהתערוכה בגלריה ווייטצ'אפל בלונדון (1906), מודבקת בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1098.
2. גלאזגו, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 251.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1009.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
חמשה חומשי תורה וחמש מגלות עם תרגום אונקלוס (לחומש בלבד), פירוש רש"י והפטרות. אמשטרדם, דפוס שלמה בן יוסף פרופס, [תצ"ד, 1734]. כרוך בכריכת כסף מעוטרת.
כסף מקודח, רקוע, חקוק ומולחם (אינו חתום); הדפסה על נייר; עור.
החומש כרוך בכריכת עור אדמדמה מתקופת ההדפסה ונתון בכריכת כסף מפוארת, המקודחת בשני צדדיה ובשדרה בעיטורים תואמים וסימטריים, בדגמי פרחים שונים ובדגמים צמחיים עשירים. זוג אבזמי כסף מעוטרים.
החומש: ב-תצא דף (דף השער חסר); נו דף, 12.5 ס"מ. שער נפרד להפטרות. קרעים ובלאי בדפים הראשונים והאחרונים. קרעים חסרים בדף האחרון. חותמות צנזורה רוסיות. חיתוך דפים מוזהב, עם עיטורים מוטבעים בעובי הדפים.
כריכת הכסף: 13.8 ס"מ. רישום בעלות מוקדם בדף הבטנה הקדמי: "אביגדור קיפער". תווית נייר עם שמו של סולומון שלוס, מהתערוכה בגלריה ווייטצ'אפל בלונדון (1906), מודבקת בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1100.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1001.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף גזור, מולחם וחקוק.
חתומים: · חותמת איכות "12"; · חותמת יצרן, ראשי התיבות "AJ".
בתי תפילין המעוצבים כקופסאות מרובעות עם בסיס נפתח, המחובר בצירים. מעוטרים בכל פאותיהם בדגמים צמחיים חוזרים, עם עיטורי פרחים גדולים ותואמים. כתובות חקוקות על הפאות העליונות: "ש"י" [של יד], "ש"ר" [של ראש].
אורך: 7.5 ס"מ, רוחב: 5.5 ס"מ, גובה: 5 ס"מ. מצב טוב. פגמים וכתמים קלים. כיפוף קל בבסיס בית התפילין של ראש.
תערוכה: לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1169. מתועדים במאמר הסוקר את התערוכה הנ"ל: "The Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Part 2: Ecclesiastical Art", "The Jewish Chronicle", November 16, 1906, p. 18.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
כסף רקוע, חקוק ומולחם.
חתומה: · חותמת שנה – האות N = 1822; · חותמת הצורף – ראשי התיבות JS – Jacob Hendrik Stellingwerff, פעל באמשטרדם בשנים 1812-1826; · חותמות איכות.
צלחת עגולה, ניצבת על שלוש רגליים כדוריות. במרכז הצלחת, בתוך מסגרת עגולה, חקוקה סצנה המתארת אב המברך את ילדיו בשובו מבית הכנסת בערב שבת ("ברכת הבנים"); תחתיה חקוקה הכתובת "Freitag Abend" (ערב שבת). בשוליים חקוקים עיטורים שונים: סמל משפחה (מגן ובו קו זוויתי ושלושה מגני-דוד), צמד מלאכים האוחזים בספרים ותוקעים בחצוצרות, שלושה מגני-דוד ושתי קרני שפע.
העיטור שבמרכז הצלחת מבוסס על ציורו הידוע של הצייר היהודי-גרמני מוריץ דניאל אופנהיים, "ערב שבת" (1867), אשר נדפס במהדורות רבות ובפורמטים שונים החל משנת 1868, כחלק מהסדרה Bilder aus dem Altjüdischen Familienleben ("תמונות מחיי משפחה יהודית מסורתית"). לא מן הנמנע כי שלוס, שהיה יליד העיר פרנקפורט – בה פעל גם אופנהיים – הזדהה עם הסצנה המתוארת על גבי הצלחת, אותה זכר מילדותו.
העיטורים השונים נוספו על גבי הצלחת בעשורים האחרונים של המאה ה-19 (בוודאי לפני 1906), כנראה כחלק ממגמת ההתעוררות וההתעניינות המתחדשת בשוק היודאיקה (ראו על כך בהקדמה לקטלוג זה, עמ' 9).
קוטר: 26 ס"מ. מצב טוב.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1122.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1035.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, חרוט, מקודח וחקוק; הזהבה.
חתום (בבסיס בלבד): · חותמת מהעיר מולהאוס, בשימוש במאות ה-17 וה-18; · חותמת יצרן, ראשי התיבות IIK – Johann Jacob Kielmann (1728-1819, צורף מוסמך מ-1756).
"הדס" מעוצב כמגדל בעל כמה קומות, עם מרפסות, דגלים, עיטורי קשתות ומפתחים בדגמים שונים. מכל הבשמים מרובע, מקודח בשלוש דפנות בדגם שבכה עם עמוד במרכזו, ובחזיתו שלושה חלונות. דלת עם ידית נעה על גבי ציר וננעלת באמצעות בריח זעיר. על המרפסת שבראש מכל הבשמים ניצבות ארבע דמויות זעירות: שתי דמויות בכובעים עגולים אוחזות פטיש ושופר (או קרן); לשתי הדמויות הנוספות – החובשות כובעים בני זמנן – חסרים הכלים. מרפסת נוספת מעוטרת בארבעה דגלים ומעליה קומת-פעמון גבוהה (ללא פעמון) וגג-רעפים הנשען על עמודים מסוגננים. עיטור מוזהב בראש הגג ובקצהו דגל. ניצב על רגל דמוית כד בעל שלוש ידיות (הידיות מעוצבות בדגם צמחי, עם ראשי-ציפורים בקצותיהן), עם בסיס כיפתי המעוטר ברוקיות ובפרחים.
ב"הדס" שלפנינו משולבים חלקי-כסף מתקופות שונות: החלק העליון – המעוצב כמגדל – נוצר בגרמניה בשלהי המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18; הרגל מוקדמת יותר, ומתוארכת לשנים 1620-1640 בקירוב, ואילו הבסיס, הנושא את חותמות הכסף ממולהאוס, מתוארך לעשורים האחרונים של המאה ה-18. נראה כי ה"הדס" הגיע לתצורתו הנוכחית במהלך המאה ה-19, אז גם חודשה ההזהבה בחלקיו השונים.
לשאלת מהותן של הדמויות הזעירות הניצבות בפינות המרפסת – לפי השערת המוזיאון היהודי בבאזל, (שם הוצג במשך שנים רבות), ייתכן כי הדמויות הללו מייצגות את שמש בית הכנסת (או הגבאי), אשר היה עובר בין בתי היהודים ומקיש על דלתם באביזר ייעודי דמוי פטיש (ביידיש: "שול קלאפער") על מנת להעירם לתפילה.
גובה: 34.5 ס"מ. קוטר הבסיס: 9 ס"מ בקירוב. הדגל העליון אינו מקורי. כתובות לא ברורות חקוקות בתחתית הבסיס. ידיהן של שתיים מן הדמויות שבורות וחסרות.
ספרות: Katia Guth-Dreyfus (ed.), Juden im Elsass: Jüdisches Museum der Schweiz, Schweizerisches Museum für Volkskunde: Ausstellung 1992-1993, Basel, Switzerland, 1992. פריט מס' 84, מצולם בעמ' 23 ומתואר בעמ' 53.
תערוכות:
1. לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1106.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, 1038 JMS.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה חלקית; פיליגרן
חתום: · שתיים מהדמויות חתומות: "13"; · ראשי התיבות AM, אולי חותמת היצרן.
"הדס" בשמים איכותי, מעוצב כמגדל פעמון, בעל צריח גבוה ומחודד עם דגל בראשו. מכל הבשמים בעל דלת זעירה הנסגרת באמצעות בריח, מעוטר בארבע פינותיו בחוטי כסף סליליים עבים שבקצותיהם העליונים דגלים מוזהבים וארבע דמויות מיניאטוריות (מוזהבות אף הן), המתארות את מנהגי טקס ההבדלה: דמות אחת אוחזת גביע, דמות שנייה אוחזת סידור, דמות שלישית כלי לבשמים (דמוי מגדל) ודמות רביעית נר הבדלה קלוע. ניצב על רגל מוזהבת, עם בסיס דמוי כיפה עשוי פיליגרן, ומסגרת מוזהבת.
גובה: 31.5 ס"מ. שברים ותיקונים ישנים בפיליגרן, בבסיס. שבר בפיליגרן בבסיס התורן, משוקם שיקום מקצועי. גולת הכסף אינה מקורית.
להשוואה, ראו: חיה בנז'מין ומרילין גולד קוליק, מגדלי בשמים, מסורת צורת המגדל בקופסאות לבשמי הבדלה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982, פריטים 65-68, V, XIX, ובייחוד פריט 67. שני כלים להבדלה מניטרה מן המאה ה-18, מעוטרים בדמויות זעירות וחתומים בחותמת "13" דומה, נמצאים באוסף שטיגליץ, פריטים 60-61.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1127.
2. כנראה גלאזגו, Glasgow, Festival of Jewish Arts Exhibition, McLellan Galleries, 1951, פריט 247.
3. באזל, Jewish Museum of Switzerland, 1041 JMS.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).