כסף יצוק, מקודח, רקוע, חקוק ומולחם; מסמרות כסף; הזהבה חלקית; אבני זכוכית.
חתום: · חותמת עיר מטושטשת מגרמניה (נשר), כנראה מהמאה ה-17 (שוויינפורט?); · האותיות VR במסגרת אובאלית, כנראה חותמת יצרן, אולי Veit Reutter, פעל בשוויינפורט בעשורים האחרונים של המאה ה-17.
טס קטן-ממדים ומוקדם, המצטרף לקבוצה המונה כ-20 טסים אשר נוצרו בגרמניה בין השנים 1720-1680 בקירוב.

הטס עשוי לוח כסף מלבני (אופקי) שבמרכזו עיטור גדול ומוזהב בצורת כתר הבולט כלפי החזית ונתמך בידי שני אריות. מעל עיטור הכתר חקוקה הכתובת "כתר תורה" ותחתיו שקועה קופסה מלבנית ללוחיות המתחלפות. שטח הפנים של הטס מקודח ורקוע בדגמים צמחיים ובעיטורי פרחים ופירות; עם שלושה עיטורי כתרים נוספים המקודחים בשוליים העליונים. הכתר המוזהב הבולט כלפי החזית ועיטור הכתר המרכזי שבשוליים העליונים משובצים אבני-זכוכית אדומות. מימין לקופסת הלוחיות חקוקה דמותו של אהרן הכהן חבוש מצנפת ואוחז כלי לקטורת, ומשמאלה חקוקה דמותו של משה המניף מטה ואוחז בשני לוחות הברית. שלושה פעמונים תלויים על טבעות בשוליים התחתונים. אל צדו האחורי של הטס מולחמים שלושה קולבים, אליהם מחוברות בטבעות שלוש שרשראות כסף ארוכות, המתחברות לקולב גדול ומסוגנן (השרשראות והקולב כנראה אף הן מהתקופה). שבע לוחיות כסף עליהן חקוקים משני הצדדים שמות המועדים והפרשיות המיוחדות מאוחסנות בקופסה, הנסגרת באמצעות בריח הנע על גבי ציר: "ראש השנה / יום כפורים", "סוכות / שות [=שמיני עצרת ושמחת תורה]", "חנוכה / פורים", "שבועות / פסח", "שבת / ראש חדש", "פ' שקלים / פ' פרה", "פ' זכור / פ' החדש".

בצדו האחורי של הטס, על גב קופסת הלוחיות, חקוקה כתובת הקדשה מהתקופה: "זה הטס שייך למאיר בן הקדש ר' יעקב הי"ד ולזוגתו פייאלה בת יוסף ז"ל מק"ק שוונפעלד". לא עלה בידינו למצוא אזכורים היסטוריים לשמות הנזכרים בכתובת – מאיר בן יעקב וזוגתו פייאלה בת יוסף – או לסיפור מותו של יעקב (אביו של מאיר), אשר כפי שמשתקף מנוסח הכתובת ומן השימוש בביטוי "הי"ד" – "ה' יקום דמו" – נרצח או נהרג על קידוש השם.

העיירה שוונפעלד (שוואנפלד) הנזכרת בכתובת ההקדשה ממוקמת במחוז שוויינפורט (Schweinfurt), בין פרנקפורט ונירנברג, וסמוכה לווירצבורג. הנוכחות היהודית בשוונפלד מוזכרת לראשונה בשנת 1298, במסמכים המתעדים את חורבן הקהילות בעת "פרעות רינדפלייש". אחר כך, ועד לשנות ה-40 של המאה ה-16, אין ידיעות נוספות על יישוב יהודי במקום. קהילה יהודית של ממש נוסדה ככל הנראה בשליש האחרון של המאה ה-16, כאשר בשנת 1579 ניתנה ליהודי המקום רשות לפתוח אולם תפילה, להקים בית דין ולמנות להם רב. באותה שנה אף הוקצה לקהילה שטח להקמת בית עלמין יהודי אשר נעשה בהמשך לבית עלמין אזורי המשרת גם כעשר קהילות יהודיות סמוכות.

בתעודה משנת 1622 נזכר כי בבעלותו של היהודי הירש שני בתים וכי הוא מתפרנס ממסחר בסוסים ומחקלאות. במאות הבאות חוותה הקהילה גידול ניכר. יהודיה התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומחקלאות וחויבו בתשלום מס גולגולת שנתי, והקימו מספר מוסדות ציבור וארגונים חברתיים, בהם "חברה קדישא" (כפי שמעידה כתובת משנת 1712 על הכיור בחדר הטהרה), ארגון "גמילות חסדים" ואגודה לעידוד המלאכה והאמנויות. בשנת 1786 בנתה הקהילה בית כנסת קבוע ובהמשך נוסד גם בית ספר יהודי. היישוב היהודי בשוואנפלד הלך וגדל והגיע לשיא התפתחותו במאה ה-19.
משפחות יהודיות רבות בשם "שלוס" מוצאן בעיירה שוונפלד ובסביבתה, אך כיוון שאין בידינו תיעוד לאופן בו הגיע הטס לידיו של סולומון שלוס, לא ניתן לקבוע האם היה שייך בעבר לאחד מאבותיו בפרנקפורט על המיין, או האם השמות הנזכרים בכתובת קשורים למשפחת שלוס.

גובה: 16.5 ס"מ, רוחב: 18 ס"מ. גובה כולל שרשרת ופעמונים: 44 ס"מ. לוחיות: 9X2.5 ס"מ בקירוב. שברים ופגמים קלים. שאריות הזהבה. שבר חסר בכתר בפינה הימנית העליונה. אבני זכוכית חסרות.

ספרות:
1. Rafi Grafman, Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York, New York, 1996, pp. 17-18, 24-34.
2. "Pinkas Ha-Kehilot" (Encyclopedia of Jewish Communities), Jerusalem, 1972, "Germany (vol. 1)", "Bavaria", pp. 569-570.
3. Michele Klein, "Preserving Jewish heritage: Solomon Schloss's collection of Jewish ritual art", Journal of the History of Collections, vol. 34, no. 3, 2022, pp. 441-454.
טס דומה במידת-מה מתועד במאמרו של רודולף האלו, "Jüdische Kultaltertümer aus Edelmetall in der Ausstellung Religiöse Kunst aus Hessen und Nassau", Marburg a/Lahn Sommer 1928. Notizblatt der Gesellschaft zur Erforschung jüdischer Kunstdenkmäler e.V., 1929, no. 23, Abb. 9.
לטסים מוקדמים אחרים, ראו: המוזיאון היהודי, ניו יורק, JM 29-52; מוזיאון ישראל, פריט B86.0133; המוזיאון הלאומי הגרמני, נירנברג, פריט JA24; המוזיאון הבריטי, פריט 0518.2 1893.
תערוכות:
1. לונדון, Art and Antiquities Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish, 1906, פריט 1105 (מתואר שם: " longing to the son of a martyr to his faithBreastplate, very antique, be "). נזכר במאמר הסוקר את התערוכה הנ"ל: - 2 The Jewish Chronicle, "The Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Part November 16, 1906, p. 19.
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1003.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148) ומתועד בתצלום האוסף משנת 1931 (ראו עמ' 11).