מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove jewri filter jewri
- manuscript (67) Apply manuscript filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- italian (11) Apply italian filter
- matter (11) Apply matter filter
- print (11) Apply print filter
- פרס (9) Apply פרס filter
- persian (9) Apply persian filter
- eastern (6) Apply eastern filter
כתב-יד, "סדר תפלת נשים" – תפילות מיוחדות לנשים, בכתיבת רבי אלישע פונטרימולי. קיירי (איטליה), תקע"ד [1814].
עברית בכתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת; עם כותרות והוראות באיטלקית (באותיות לטיניות).
כולל תפילות ייחודיות לנשים, בהן תפילות לאשה מעוברת, תפילה לחודש התשיעי של ההיריון, תפילה לשעת הדלקת נרות, תפילה בעת הפרשת חלה, תפילה לליל הטבילה, תפילה לאחר הלידה, תפילה למיניקה, ועוד.
קולופון בעמוד האחרון של הכותב, רבי אלישע פונטרימולי, החותם בכינויו "אל"ף זעירא": "נכתב הספר הלז לתשוקת מרת הכבודה שרה אשת כ' חזקיה לוי יצ"ו מיקירי תושבי קיירי יע"א שילהי אלול התקע"ד לפ"ק ע"י אל"ף זעירא".
רבי אלישע פונטרימולי (תקל"ט-תרי"ב), מחכמי איטליה. רבי מרדכי שמואל גירונדי בספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (עמ' 41) כותב עליו: "כמוהר"ר אלישע פונטרימולי אור תורתו זורח במדינת פיאימונטי בזמנינו...". חיבורים רבים שכתב נותרו בכתבי-יד (מרביתם היו באוספו של הביבליוגרף חיים מיכל, ראה: קטלוג אוצרות חיים, המבורג תר"ח, עמ' 321).
[12] דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. דפים כהים ומוכתמים. כתמים. מעט בלאי. כריכת קלף מקורית, עם פגמים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.006.
קונטרס בכתב-יד, רישומים משפחתיים, תפילה ופזמון לברית מילה. [איטליה], תק"כ-תקנ"ו [1760-1796] בקירוב.
רשימות על לידות ובריתות במשפחת גוואסטאלה, עם פרטים על הסנדקים והמוהל: רישום מאת "הצעיר משה יודה גוואסטאלה", מחודש שבט תק"כ, על לידת בנו חיים והכנסתו בברית המילה; רישום מאת ישראל חיים גוואסטאלה, מחדש תמוז תקנ"ג, על לידת בנו יהודה משה והכנסתו בברית; רישום נוסף על לידת הבן אליהו חי והכנסתו בברית בשנת תקנ"ה, ועל לידת הבת תמר בשנת תקנ"ו.
בדף 4א-4ב: "פזמון נאה ליום המילה" פותח: "רצה אל חי כקרבן שי". בדף 5א: תפלה לאבי הנימול.
כריכת עור נאה, בצבע אדמדם, עם הטבעות עיטורים מוזהבות.
[5] דף כתובים (ועוד דפים ריקים). 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת עור נאה, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IT.011.007.
כתב-יד, ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב. [תימן], ב'נ"ה-ב'נ"ו לשטרות [=תק"ד-תק"ה 1745].
כתיבה תימנית. העתקה מלאה של ספר מנורת המאור ממהדורת ונציה ש"ד (כולל נוסח השער והקולופון). בראש כתב-היד הפיוט "ברכי נפשי את ה' ברכי איומה", ועמוד מפתחות (חלקי) לספר, ואחריהם כפולת עמודים עם איורי המשכן והמקדש וכליהם, מעוטרים בדיו אדומה. בעמוד הבא מופיע מזמור סז בתהלים ("למנצח בנגינות") בצורת מנורה, ולאחר מכן מתחילה העתקת החיבור. לאחר ההקדמה, בראש "הנר הראשון", רישום על תאריך תחילת ההעתקה: "ותהי התחלת מלאכת הקדש לחדש תמוז... שנת בנ"ה בניתי בית זבול לך..." [ב'נ"ה לשטרות, תק"ד ליצירה]. בדף קנח, בסוף "הנר השלישי" קולופון סיום: "נבצע זה הספר ביום ראשון לחדש שבט שנת ב'רוך נ'ותן התורה ו'בוחר בנביאים" [ב'נ"ו לשטרות, תק"ה ליצירה].
בסוף כתב-היד הוסיף המעתיק קטע מ"שערי אורה" ושני קטעים מספר תחכמוני לאלחריזי.
בעמוד הריק שלפני האיורים בראש כתב-היד, רישום בעלות: "...אני סעדיה בן מ"ו דאויד אבן מ"ו שלמה אל דמרמרי יצ"ו...". בראש דף א/1, רישום על קניית כתב-היד: "קנה יוסף ן' מוסי אלמהדמי... מן דאוד ן' סעיד אלצארם הזה אלמנורה בקרשין פראנצי... היום ב' ו' אדר ב'קי"א [=תק"ס 1800] אברהם בן מ"ו אהרן יצ"ו". רישום בעלות נוסף בדף יב/1.
ספר מנורת המאור התקבל באופן מיוחד אצל יהודי תימן, המכנים אותו בקיצור "מנורה". יהודי תימן נהגו לקרוא בספר בכל שבת ומועד בבית הכנסת, לפני אמירת "עלינו לשבח". על מנהג זה כותב המהרי"ץ (בתכלאל שלו): "וכבר נהגו העולם אחר פיטום הקטורת לשנות פרק אחד מפרקי מנורת המאור שחיבר מרנא הגאון מהר"י אבוהב ז"ל ללמד דעת לעם מוסריו הנעימים...". מנהג זה נשמר עד ימינו אצל בני תימן.
[5], קכג, [1], קכב-קלא, [1], קלד-שח, [1] דף (מספור דפים משובש מעט). 22 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים בחלק מהדפים. בלאי וקרעים. סימני עש וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט (בעמודי האיורים שיקומים במילוי נייר והדבקה). כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.070.
כתב-יד, הושענות לחג הסוכות ופיוטים לשמחת תורה כמנהג תימן, עם פירוש רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ, בכתב-ידו. [תימן, המאה ה-18].
כתב-יד שלם (ללא שער), בפורמט קטן. כתיבה תימנית מסודרת ונאה במיוחד, האופיינית לכתיבת רבינו המהרי"ץ. נוסח ההושענות והפיוטים בכתיבה מנוקדת, ותחתיו פירוש המהרי"ץ. עיטורי כותרות ותיבות-פתיחה בדיו אדומה, לכל אורך כתב-היד. במספר מקומות הוסיף המהרי"ץ הגהות והוספות בשוליים.
בסוף ההקדמה שבתחילת החיבור חותם המהרי"ץ: "...הצעיר יחיה בן א"א כמה"ר יוסף בן כמה"ר צאלח נע"ג אמן"; ובדומה לכך בקולופון בסיום החיבור: "מעתיר ובוכה ומקוה חסדי אהי"ה הצעיר יחי"ה בן לא"א כמה"ר יוסף בן אדוני כמהר"ר צאלח נע"ג אכי"ר".
את החיבור התקין המהרי"ץ על בסיס הפירוש של רבו הגאון רבי יצחק ונה, וכפי שכותב בהקדמתו לחיבור: "...והוי יודע כי פירושי ההושענות רובו ככולו מפירושי אדונינו מהר"ר יצחק ונה זת"ל, ואמנם במקומות מעטים לא פירש מה שצריך לפי קוצר השגתינו ודעתינו, ולפי רוב פשיטותם אצלו, ואנכי הצעיר פירשתי בהם מה שנראה... ואמנם פי' הפיוטים של שמחת תורה לא פי' בו הרב הנזכר והכל מדילי... ". חיבור זה נכנס בהמשך לסידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים", אך בשינויים והרחבות. כפי הנראה, לפנינו המהדורא-קמא של החיבור.
בתחילתו ובסופו של כתב-היד הוספות בכתיבות אחרות (מאוחרות יותר). בראש כתב-היד נוספה "[תפלה] נאה לאומרה ליל הושענה רבה קודם משנה תורה" (מתחילה: "רבון העולמים אב הרחמים והסליחות לך אנחנו מודים בקידה ובהשתחויה..."). בסוף כתב-היד נוספו פיוטים לשמחת תורה ("מברך רחמנא מהשנא עדנא"; "והללויה זמרי למלכך בת ציון"; "אצולה לפנים בכסא ערבות"; "והללויה אהלל למרי מלכיא"; "מפי אל... יתבארך[!] ישראל...").
בראש כתב-היד רישומי בעלות של שלושה דורות רצופים: "פי דול יחיא ן' יוסף פנחס יצ"ו", "בחלק הארון ן' יחיא פנחס נע"ג", "גואל אחרון יחיא ן' הארון ן' יחיא ן' יוסף ן' סאלם פנחס יש"ל". בראש "תיקון ההושענות" רישום נוסף: "הקדש, שלום חיים צארום".
רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), ראב"ד בית הדין בצנעא, גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[43] דף. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט במקום אחד. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.056.
כתב-יד, ביאורים קבליים על התפילה – קטעים מספר אור זרוע לרבי דוד בן יהודה החסיד ומפירוש המיוחס לרבי יוסף אבן ציאח – העתקה בכתב-ידו של רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ. [תימן, המאה ה-18].
העתקה בכתיבת ידו האופיינית של המהרי"ץ. בעמוד שלפני השער מופיע רישום בעלות של נין המהרי"ץ: "בחלק יוסף ן' חכם ן' מ"ו אב'[רהם] צאלח זצוק"ל".
בעמוד הראשון שער מאויר נאה, עם ייחוס ה"ביאור תפילה" שבכתב-היד למקובל רבי יוסף אבן ציאח, מחכמי ירושלים ודמשק במאה ה-16: "זה הספר... ביאור תפלה... להרב המובהק האלהי... כה"ר יוסף ן' כה"ר אברהם ציאח נע"ג... איתן מושבו בעיר צפת... והוא אשר תיכן ויסד ס' אבן השהם...". בהמשך נוסח השער מופיע ציון המקור שממנו הועתק כתב-היד שלפנינו: "וזה הספר כאן נמצא וכאן היה בגנזי וסתרי המלך של"ם ראש גלותינו הישיש הנכבד כהרשב"א כ"ץ עראקי נר"ו בכתיבת טהרת יד הקדש הרב המחבר זת"ל...". המהרי"ץ כותב כי מאחר וכתב-היד הנ"ל החל להיקרע ולהימחק התבקש להעתיקו: "ויען כי מרוב ימים התחיל הספר הקדוש הזה לימחק ולהקרע ואין בעולם בלתי גוית האר"י הזה ואין חליפי קדשו בכן אזר כגבר חלצינו אדונינו... כהרשב"א הנז"ל וצוה לי אני עבדו... לכתוב...". המהרי"ץ לא חתם את שמו. כמו כן, ההעתקה שלפנינו חלקית, היא נפסקה לאחר כמה דפים בלבד ולא הושלמה.
ההעתקה שלפנינו כוללת למעשה קטעים משני ביאורים קבליים על התפילה, האחד – הספר אור זרוע לרבי דוד בן יהודה החסיד, והשני – ביאור נוסף אנונימי. כתב-היד שעמד לפני המהרי"ץ וממנו העתיק את כתב-היד שלפנינו ידוע לנו כיום. זהו כת"י הספריה הלאומית בירושלים Ms. Yah. Heb. 94, שהועתק בירושלים שנת רע"ח עבור רבי יוסף אבן ציאח, בידי אהרן בן עזוז (סופר הקהל בירושלים), ומאוחר יותר הגיע לתימן (מעניין לציין כי בראש כתב היד מופיעה חתימה של נכד המהרי"ץ). בכתב-יד זה מופיעים שני הביאורים ללא ציון מחברם. בנוסף, העתיק שם הסופר הנ"ל בראש ביאור התפילה גם שיר מאת רבי יוסף אבן ציאח לכבוד הספר. שיר זה העתיק המהרי"ץ גם בכתב-היד שלפנינו.
כאמור, הביאור האחד הוא "אור זרוע" לרבי דוד בן יהודה חסיד, שכן הוא ידוע לנו מכתבי-יד אחרים, אך מחברו של הביאור השני לא ברור מתוך כתב-היד. לאחרונה טען י' רצהבי, על פי כמה נימוקים, כי מחבר הביאור השני הוא רבי יוסף אבן ציאח עצמו (ראו בהרחבה: רצהבי, "'ביאור תפילה' – חיבור ר' יוסף ציאח(?)", קרית ספר, מוסף לכרך סח [תשנ"ח], עמ' 282-279. וראו גם: דותן ארד, "לדמותו של בעל הלכה מוסתערבי במאה השש-עשרה: ר' יוסף ן' ציאח", שלם; מחקרים בתולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי ח [תשסט], עמ' 141). במאמרו מזכיר רצהבי את העתקת המהרי"ץ שלפנינו ומצטט מנוסח השער, בו מייחס המהרי"ץ את החיבור לרבי יוסף אבן ציאח.
"הרשב"א כ"ץ עראקי" המוזכר כאן בדברי המהרי"ץ הוא נשיא קהילת צנעא רבי שלום עראקי, המכונה אלאוסטה (נפטר תק"מ), שהקים בצנעא את בית הכנסת הנודע המכונה על שמו ("בית אלאוסטה"), ומינה בו כרב את רבי דוד משרקי, רבו של המהרי"ץ. רבי שלום עראקי ידוע כמי שפעל בתימן לקבלה של פסיקת ההלכה על פי השולחן ערוך ושל נוסח התפילה הספרדי (השאמי), כנגד מנהגי תימן. במגמה זו הלך גם רבי דוד משרקי, אך תלמידו המהרי"ץ שבתחילה תמך אף הוא בדרך זו, חזר בו מאוחר יותר ופעל להגן על הנוסח והמנהג התימנים ולשמר אותם. כחלק ממלחמתו זו ערך את סידור התפילה לפי מנהג ונוסח תימן וכתב את הפירוש "עץ חיים" על הסידור. בפירושו זה מביא המהרי"ץ את דברי רבי יוסף אבן ציאח כמה וכמה פעמים, כשהוא מכנה אותו "רי"ץ" או "מהרי"ץ", ולמעשה הוא מחכמי ישראל הבודדים שעסקו בדברי רבי יוסף אבן ציאח והביאו בשמו דברים, שכן רוב כתביו לא נדפסו.
כאמור, ההעתקה שלפנינו נפסקה בתחילתה. היא כוללת רק את הדפים הראשונים של החיבור. בראש כתב-היד מופיע קטע הפתיחה מהחיבור "אור זרוע" (עם פירוש משנת "אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם" והנהגות למתפלל). לאחר מכן העתיק המהרי"ץ את שירו של רבי יוסף אבן ציאח (המתחיל: לשכלי אשנן / וצורי אחנן"), ולאחר מכן החל להעתיק את שני הפירושים, מסודרים בעמודות זה מול זה, כשבמרכז מופיע נוסח התפילה. לפנינו מופיעות רק ברכות השחר עם הפירושים עליהן, וההעתקה נקטעת לקראת סופן.
לא ברור מדוע הפסיק המהרי"ץ את ההעתקה. רצהבי (שם) כותב: "יש להניח כי הנשיא חזר בו, ואולי העדיף להעתיק חיבור אחר, שנצרך לו יותר...". השערה אחרת שהועלתה היתה שהנשיא רבי שלום עראקי – המכונה כאן על ידי המהרי"ץ "הישיש הנכבד" – נפטר באותה העת ולכן בטל המימון להעתקה (ראו: הרב דוד צדוק, מסכתא דמהרי"ץ, עמ' קכח). בכל מקרה, נראה כי כתב-היד שלפנינו נשאר במשפחתו של המהרי"ץ, כפי שתעיד החתימה של נינו המופיעה בראש כתב-היד.
כתב-יד נוסף שהעתיק המהרי"ץ עבור הנשיא רבי שלום עראקי, הוא כת"י מכון בן צבי – ירושלים, מס' 3364 – ובו ספר ראשי בשמים לרבי דוד משרקי. המהרי"ץ העתיק אותו בשנת תקי"ח (ראו: י' טובי, כתבי היד התימניים במכון בן צבי, ירושלים תשמ"ב, מס' 100).
[16] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט בכל הדפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.063.
כתב-יד, "אגדתא דפסחא" – הגדה של פסח, עם פסקי הלכות ופירושים מאת הגאון רבי יחיא צאלח – מהרי"ץ. [תימן, המאה ה-18/19].
כתיבה תימנית נאה (אופיינית לצנעא, דומה במקצת לכתיבת מהרי"ץ). מנוקדת בחלקה. עיטורי כותרות ומילים במספר מקומות.
רישומי בעלות בדף הראשון: "יוסף ן' סאלם קרח יצ"ו", "זיכני השי"ת... זאת האגדה מן אבא מר ש[---] חיים ן' מ"ו יוסף קרח יצ"ו".
[25] דף. חסרה בסופה (מספר הדפים החסרים לא ידוע). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי במספר מקומות (בעיקר בשוליים). סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.066.
כתב-יד, מחזור כמנהג בני תימן לימים נוראים ושלושה רגלים. [תימן, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה במיוחד, מנוקדת (בחציו הראשון של כתב-היד – ניקוד עליון, ובחציו השני – ניקוד תחתון). עם עיטורים אמנותיים נאים, משולבים בדיו אדומה ובצבעים נוספים, בתיבות הפתיחה ובמקומות נוספים.
כתב-היד אינו שלם, וחסרים בו דפים במספר מקומות באמצעו. כתב-היד כולל: "סדר סליחות ללילי אשמורות", "תפלת ראש השנה"; קטעים אחדים מתפילת יום כיפור – תפילת כל נדרי, עם התחינות שלפניה, "כתר מלכות" (עם תוספת פיוט על עשרת הספירות, המיוחס כאן לרבי זכריא אלצ'הארי; סופו של הפיוט "כתר מלכות" חסר והושלם בכתיבה מאוחרת בשוליים), "סדר עבודה לרבי אברהם בן עזרא" – "אמוני לבב הבינו" עם הרשות "אזכירה סדר עבודה", ועם הפיוטים הנוספים לסדר העבודה לפי מנהג תימן; "הושענות לסוכות"; פיוטים לשמחת תורה עם ה"ברכה לרבים"; "סדר מעמדות" (הקריאות בתורה וההפטרות לראש השנה, יום כיפור, ושלושה רגלים). אחרי ההפטרה לשמיני עצרת – "תיקון הגשם" שתחילתו: "שפעת רביבים יוריד מזבוליו"; אחרי ההפטרה ליום א' של פסח "תקון הטל" שתחילתו: "שזופת שמש לחוצת פתרוסים"; אחרי הההפטרה ליום א' של שבועות – האזהרות "שמור לבי מענה" (עשין) מאת שלמה אבן גבירול, בראשן הרשות "אמון יום זה" מאת דוד בן אלעזר אבן בקודה; אחרי ההפטרה ליום ב' של שבועות – האזהרות "בצל שדי אחסה" מאת שלמה אבן גבירול.
הוראות והלכות באותיות קטנות (לעתים בכתיבה זעירה), בעברית וערבית-יהודית.
במספר מקומות שולבו דפים בכתיבה מאוחרת. מספר הגהות והשלמות בשולי עמודים בכתיבות מאוחרות.
[121] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים. סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים, משוקמים בהדבקת נייר. כריכת עור ישנה, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.053.
כתב-יד, סדר ליל שביעי של פסח, תיקון ליל שבועות והושענא רבא, עם "אדרא רבא" ו"אדרא זוטא". [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית, עם עיטורים בדיו אדומה ושחורה בכותרות ובמקומות נוספים. לפני האדרא רבא – "דף שטיח" מאויר נאה (בחלקו התחתון הכיתוב: "הוי כל צמא לכו למים")
האדרא זוטא הועתק בכתיבה שונה, כנראה מאוחר יותר, ואינו מעוטר. לאחר האדרא זוטא הועתק "מעמד ליום שני דשבועות".
[104] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.076.
כתב-יד, סדר תפלות שלשה רגלים, פרקי אבות עם פירוש ברטנורא, אזהרות והושענות. צנעא (תימן), [תרל"ג 1873].
כתיבה תימנית נאה ומנוקדת. שער מעוטר בצבע.
בדף השער כיתוב עם חתימות (בתוך עיטורי המסגרת): "סדר תפלות שלשה רגלים, עם כללות תיקוניהן, ועם סדר פרקי אבות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורה... בשנת ימהר' הק'ץ ויחיש' הג'אול'ה אכי"ר ליצירה, פה ק"ק צנעא יע"א". משני צדי המסגרת נכתבו שני שמות, באותה כתיבה: "הצע' חיים בן שלום יש"ל", "הצעיר שלמה בן לא"א יוסף כהן יש"ל". יתכן ואחד מהם הוא הכותב והשני הוא הבעלים.
[79] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור מקורית, מעוטרת, עם לולאות. פגומה עם מעט סימני עש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.104.
כתב-יד, סידור תפילות לפסח, שבועות ותשעה באב, עם פרקי אבות, תפסיר עשרת הדברות, עיבורים ומולדות, מעשיות ועוד. [תימן, תרס"ד 1904 בקירוב].
כרך בפורמט גדול. כתיבה תימנית נאה באותיות גדולות, עם עיטורים בצבע סגול לכותרות ולתיבות פתיחה.
כולל: תפילות לחג הפסח; "אגדתא דפסחא" (הגדה של פסח); פרקי אבות; תפילות חג השבועות; "אזהרות לרבי שלמה בן גבירול זצ"ל"; תפילות לתשעה באב, עם מגילת איכה וקינות; "מספדות" למת; "אלעשר אלכלמאת" – תפסיר עשרת הדברות לרס"ג (בערבית-יהודית); פטירת אהרן הכהן ומשה רבינו (בערבית-יהודית); עיבורים ומולדות; מעשיות (מעשה רבי יהושע בן לוי, מעשה דניאל, מעשה "עוקבא בר אידא שהיה במדינת ארם צובא", מעשה אברהם אבינו). חלק מההלכות והמולדות – בערבית-יהודית.
בדפי המגן רישומים בכתיבה מאוחרת.
[89] דף. דף אחד בסדר תשעה באב נכרך שלא במקומו. חסר דף בין המספדות לתפסיר עשרת הדברות. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בודדות בטקסט. קרעים חסרים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכת עור מקורית מעוטרת, פגומה, עם סימני עש.
טבלת המולדות מתחילה בשנת תרס"ד (עד שנת תשנ"ז), ומכאן תיארוך תקופת הכתיבה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.098.
אוסף שטרות וכתובות לנישואין, עם חתימות חכמי תימן:
• שטר בחתימות רבי אברהם ב"ר צאלח, רבי סלימאן ב"ר יוסף אלקארה, רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי (חתומים מספר פעמים משני צדי השטר). [צנעא], "בקוף" [ב'-קוף = ב'ר' לשטרות, תרמ"ט 1889].
• שטר בחתימות רבי יוסף ב"ר דוד מנזלי, רבי אברהם ב"ר צאלח, רבי סאלם ן' סאלם שמן, ורבי חיים ן' יחיא הכהן אלעראקי. [צנעא], ב'ר' לשטרות [תרמ"ט 1889].
• כתובה לנישואי החתן חיים ן' יחיא צ'רמאני, עם הכלה שמעה בת סאלם ן' יחיאל אלדאר. אלפתחה (סדה), תימן, ב'רכ"ח לשטרות [תרל"ז 1877]. בחתימות העדים: "ברוך ן' מ"ו יחיאל אלקארה", "יוסף... עראקי".
• כתובה לנישואי החתן סלימאן אבן סאלם אבן יחיא אלדאר, עם הכלה זהרה בת יוסף אלושצ'י. אלפתחה (סדה), תימן, ב'רכ"ח לשטרות [תרל"ז 1877]. חתימות העדים פגומות וקשות לקריאה.
• כתובה לנישואי החתן חיים ן' סלימאן אלדאר, עם הכלה רומייה בת מוסא. אלפתחה (סדה), תימן, ב'רמ"ה לשטרות [תרצ"ד 1934]. בחתימות העדים: "הצ' מוסא יעקוב", "הצעיר מו' חסן רצ'א".
5 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
כתב-יד, מדרש "חמדת ימים" על חמשה חומשי תורה, מאת רבי שלום שבזי. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה. שער מעוטר. השער, כותרות העמודים ותיבות פתיחה, מעוטרים בצבע.
בדף השער נכתב בין היתר: "זה ספר חמדת ימים, חיברו החכם השלם המקובל האלהי כמהר"ר שלום בן יוסף אלשבזי זלה"ה... ואני הכותב ראיתי בהעתק גיליון של ר' שלום הנזכר טעמים חוץ לדפים וכתבתי אותם בפנים לפי שהם דברים עריבים וטעמים נחמדים והקורא בהם ולא הבין ידיניני לכף זכות".
הקדמת המחבר לא הועתקה כאן, ובמקומה הועתקה הקדמת הסופר (תחת הכותרת המוטעית "הקדמת המחבר"), המספר כיצד הגיע לידיו הספר "חמדת ימים": "והנה איש נבון וחכם לקראתי, ריכא ובר [ר]יכא, תם וישר בא מארץ מרחק, ויריאיני ויצחק, שמו משולם בן כמהר"ר יוסף הכהן... ויפתח לי את שקו והנה הוציא חפצי ורצוני זה הספר הנ[קרא] חמדת ימים, חיברו החכם הנזכר מוהר"ר שלום שבזי זצוק"ל מן הגולים אשר בארץ התימן... והוציא משכלו קצת פירושים, נותנים אמרי שפר, כל מקום שיזכירם מחבר הספר, ויש בו נופך מס' סגולת ישראל שחיבר כמהר"ר ישראל זלה"ה... כה דברי הצעיר לבית אבי בוטח בחסד שדי סעדיא בר שלמה בר חסדאי...".
כפי הנראה, סופר כתב-היד שלפנינו אינו רבי סעדיה בר חסדאי הנזכר, אלא הוא העתיק הקדמה זו כצורתה (יש לציין כי הקדמה זו מופיעה בלא-מעט כתבי-יד, כגון בכת"י ירושלים – מכון בן צבי 1175, ובכת"י ירושלים – מיכאל קרופ 978-979, ועוד).
לפנינו נוסח קצר יותר של החיבור (כנראה ממהדורה מוקדמת יותר של המחבר, ראה להלן על המהדורות השונות שהכין המחבר), השונה מהמופיע במהדורות הנדפסות. בכתב-היד שלפנינו מופיעות מספר הגהות בתוך "חלונות" וכן נכתבו הגהות בשוליים. חלק מהגהות אלה מופיעות בנדפס וחלקן לא. על אף האמור בשער, כאן לא נוספו קטעי ה"ת"ט" [=תוספת טעמים] שהוסיף המחבר במהדורה מאוחרת יותר.
המחבר, רבי שלום (שָׁלֵם) שבזי – הרש"ש (נולד שע"ט, נפטר אחרי ת"מ), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. ידוע כי הרב שבזי כתב כמה וכמה מהדורות ל"חמדת ימים" (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). במקומות רבים מובא כי כתב את החיבור לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך מדובר כנראה בטעות (ראה: ספר נפלאות מתורתך, במדבר, חלק שני, מאת הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשס"ט, עמ' קנו); וראה כתב-יד "חמדת ימים" (מכירת קדם 85 פריט 241) שבדף השער שבו מקור קדום לזמן כתיבת החיבור: "...וחברו בשנת א'תתקע"א שנין לשטרי [=ת"ך ליצירה]".
[171] דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.105.