כתב-יד, הושענות לחג הסוכות ופיוטים לשמחת תורה כמנהג תימן, עם פירוש רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ, בכתב-ידו. [תימן, המאה ה-18].

כתב-יד שלם (ללא שער), בפורמט קטן. כתיבה תימנית מסודרת ונאה במיוחד, האופיינית לכתיבת רבינו המהרי"ץ. נוסח ההושענות והפיוטים בכתיבה מנוקדת, ותחתיו פירוש המהרי"ץ. עיטורי כותרות ותיבות-פתיחה בדיו אדומה, לכל אורך כתב-היד. במספר מקומות הוסיף המהרי"ץ הגהות והוספות בשוליים.

בסוף ההקדמה שבתחילת החיבור חותם המהרי"ץ: "...הצעיר יחיה בן א"א כמה"ר יוסף בן כמה"ר צאלח נע"ג אמן"; ובדומה לכך בקולופון בסיום החיבור: "מעתיר ובוכה ומקוה חסדי אהי"ה הצעיר יחי"ה בן לא"א כמה"ר יוסף בן אדוני כמהר"ר צאלח נע"ג אכי"ר".

את החיבור התקין המהרי"ץ על בסיס הפירוש של רבו הגאון רבי יצחק ונה, וכפי שכותב בהקדמתו לחיבור: "...והוי יודע כי פירושי ההושענות רובו ככולו מפירושי אדונינו מהר"ר יצחק ונה זת"ל, ואמנם במקומות מעטים לא פירש מה שצריך לפי קוצר השגתינו ודעתינו, ולפי רוב פשיטותם אצלו, ואנכי הצעיר פירשתי בהם מה שנראה... ואמנם פי' הפיוטים של שמחת תורה לא פי' בו הרב הנזכר והכל מדילי... ". חיבור זה נכנס בהמשך לסידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים", אך בשינויים והרחבות. כפי הנראה, לפנינו המהדורא-קמא של החיבור.

בתחילתו ובסופו של כתב-היד הוספות בכתיבות אחרות (מאוחרות יותר). בראש כתב-היד נוספה "[תפלה] נאה לאומרה ליל הושענה רבה קודם משנה תורה" (מתחילה: "רבון העולמים אב הרחמים והסליחות לך אנחנו מודים בקידה ובהשתחויה..."). בסוף כתב-היד נוספו פיוטים לשמחת תורה ("מברך רחמנא מהשנא עדנא"; "והללויה זמרי למלכך בת ציון"; "אצולה לפנים בכסא ערבות"; "והללויה אהלל למרי מלכיא"; "מפי אל... יתבארך[!] ישראל...").
בראש כתב-היד רישומי בעלות של שלושה דורות רצופים: "פי דול יחיא ן' יוסף פנחס יצ"ו", "בחלק הארון ן' יחיא פנחס נע"ג", "גואל אחרון יחיא ן' הארון ן' יחיא ן' יוסף ן' סאלם פנחס יש"ל". בראש "תיקון ההושענות" רישום נוסף: "הקדש, שלום חיים צארום".

רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), ראב"ד בית הדין בצנעא, גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.

[43] דף. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט במקום אחד. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.056.