תנ"ך – חמשה חומשי תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים. אמשטרדם, דפוס Josephi Athias (יוסף עטיאש), [תכ"ו-תכ"ז] 1666-1667.
מהדורה שנייה של התנ"ך בעריכתו של יוהאנס לסדן, שהוסיף לה הקדמה בלטינית. מהדורה זו הוגהה על פי דפוסים קודמים, ונחשבה במשך שנים רבות למהדורה המדויקת ביותר של התנ"ך. בהקדמה העברית כותבים המגיהים: "חפשנו בכמה דפוסים לברר אוכל מתוך פסולת, ולתקון כל מעוות אשר קלקלו הראשונים... אנה ה' לידנו שני ספרי ארבעה ועשרים כתיבת יד אשר היו מימי קדם וכל מום לא אית בהן... ועלינו להחזיק טובה... לראש יוסף [עטיאש]... כי אחרי צאת מן הדפוס כל דף ודף הוסיף עוד שני[ת] ידו וישלחהו למדינת אויטרי"ק [אוטרכט] אל יד איש נבון וחכם... שמו יוחנן לוזדן וישנס מתניו הוא וחבריו ותלמידיו העוזרים על ידו הסרים אל משמעתו ובדקו אות באות ונקודה בנקודה".
המהדורה שלפנינו היא המהדורה שבה השתמש אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, וממנה קרא את ההפטרה בשבת.
בספריית חב"ד ליובאוויטש ישנו עותק של תנ"ך אמשטרדם תכ"ו-תכ"ז – המהדורה שלפנינו – שהיה בבעלות האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ה"צמח צדק" השתמש בתנ"ך זה בקביעות ונהג לקרוא מתוכו את ההפטרה בשבת ולומר בו תהילים. בשולי גיליונות העותק הנ"ל הוסיף ה"צמח צדק" הגהות רבות בכתב-יד קדשו. בנוסף, בדף הראשון של העותק המדובר, רשם נכדו האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בכתב-יד קדשו: "כ'[תוב] בשפתי ישנים וז"ל תנ"ך מוגה מאד ומדויק על ידי כמה וכמה חכמי ישראל וחכמי נוצרים ולא נמצא בו טעות כלל... נדפס יפה מאד, דפוס אמשטרדם תזכ"ה". בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית בעותק הנ"ל ישנה מדבקה, שעליה רשם בנו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: "מספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה".
בספרו "מבית הגנזים", מחלק רבי שלום דובער לוין את הגהות ה"צמח צדק" בעותק זה לשלושה סוגים: 1. סדר ההפטרה במקום שיש בו חילוקי מנהגים. 2. מקום התחלת שני, שלישי וכו' שלא סומנו. 3. טעויות דפוס ודיוקי נוסח המסורה. הרב לוין מסיק מכך: "שמלבד אמירת ההפטרה בתנ"ך הזה, הוא [הצ"צ] גם שמע בו קריאת התורה והרבה לעיין בו. ויתירה מזו, על פי הדפים המשומשות שבספר התהלים נראה שגם היה רגיל לומר בו תהלים".

ארבעה חלקים בכרך אחד; בראש כל חלק שער מאויר עם תחריט נחושת נאה. חלק א (חמשה חומשי תורה): [19], קעח דף; חלק ב (נביאים ראשונים): [1], ב-קנה דף; חלק ג (נביאים אחרונים): [קנו]-שיו דף; חלק ד (כתובים): [שיז]-תקח, [2] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. הגהות, חתימות ורישומים ישנים בכתב-יד (באותיות לועזיות) מעבר לדפי השער, בשולי הדפים ובין שורות הטקסט (בעיקר בספר תהילים), בשולי דף השער הראשון ובצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת עץ עתיקה, מחופה עור ומעוטרת, עם שרידי אבזמים (בצדה האחד מופיעה דמותו של הנסיך הבוחר מסקסוניה, כנראה אוגוסט הראשון [1526-1586], ובצדה השני מופיע שלט אצולה, דהוי). פגמים ובלאי קל בכריכה ובשדרה.

ספר נביאים ראשונים – שופטים, שמואל ומלכים, עם פירוש רבי דוד קמחי – הרד"ק. [שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו, רמ"ו 1485]. מהדורה ראשונה של פירוש הרד"ק על נביאים ראשונים. ללא ספר יהושע. אינקונבולה.
תיבות הפתיחה של הספרים מעוטרות בחיתוכי עץ נאים, עם איורים פרחוניים ואיורי בעלי חיים.
רובו של הספר נדפס בשתי עמודות, המקרא בצד הימני של העמוד, באותיות מרובעות, והפירוש בצד שמאל של העמוד, ב"כתב רש"י".
קולופון בדף האחרון: "אמר המחוקק... אשר בשונצינו, בהיות ארבע נביאים ראשונים אלה, יהושע, שפטים, שמואל, מלכים, דבקים ונמשכים אחר תורת משה... נראה לנו לחקקם עם המפרש... רבינו דוד קמחי... הוגה ודויק על ידי יודעי ספר ומביני מדע, ולא נשער שימצא בו שגיאה או טעות... ואשר כוננו בשמות הקודש בשם יוד הא ויו הא, ששמנו תחת הא ראשונה דלת, וקוף תחת הא לשם אלקות... היתה השלמתו בשנת חמשת אלפים ומאתים וששה וארבעים... ביום ששה לחדש מרחשון, פה שונצינו...".
רישומים והגהות בשולי מספר דפים.

[145] דף. במקור: [168] דף. חסרים 23 דפים, בהם 22 דפים מספר יהושע בראש הכרך (בהם דף חלק שנכרך במקור לאחר ספר יהושע), ודף חלק נוסף שנכרך לאחר ספר שופטים. הרכב הקונטרסים שלפנינו (ספירה נפרדת לכל ספר) – שופטים: א-ב8, ג5 (חסר דף אחרון – דף חלק במקור); שמואל: א-ח8; מלכים: א-ו8, ז12. הדפים החסרים הושלמו בצילום. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קלים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. במספר דפים מולאו שולי הדפים בנייר (דפים אלו הושלמו כפי הנראה מעותק אחר). חותמות (מטושטשות) ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה, נאה, נתונה בנרתיק עור תואם.

לתיאור מפורט של המהדורה, ועל עותקים שנדפסו בשינויים טיפוגרפיים, ראו: פ' תשבי, קרית ספר, סג, תש"נ-תשנ"א, עמ’ 603-608, 622-625.
על הנוסח של מהדורה זו, ראו: Ch.D. Ginsburg, Introduction to the Massoretico-Critical edition of the Hebrew Bible, New York: Ktav, 1966, pp. 803-807; A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 27.

ספר אגור, הלכות ומנהגים, מאת רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא [לנדו]. [נאפולי, דפוס עזריאל גונצנהוזר, ר"נ 1490 בערך]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה.
מהדורה ראשונה של ספר "אגור", חיבור הלכתי חשוב מאת רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא, מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה. ספר "אגור" נקרא על שם תוכנו – בספר נאספו ונאגרו הלכות ומנהגים רבים מהראשונים, ובפרט מנהגי אשכנז וצרפת. בספר כלולים הלכות תפילה, ציצית, תפילין, ברכה, שבת ויום טוב, שחיטה ובדיקה, איסור והיתר, נדה ומקואות.
המחבר, שכתב את ספרו כמעין הרצאת דברים לתלמידו, ירא ש"לא תשתכח תורה מישראל, לרוב ספקות ודעות חלוקות, ושמועות קשות מתחדשות חדשים לבקרים" (מן ההקדמה), ולכן הקפיד להביא בכל עניין את ספקות הפוסקים שקדמו לו, כמו גם מנהגים והליכות שלמד מרבותיו. לספר "אגור" נודעה השפעה רבה על ספרות הפוסקים, ורבים מהפוסקים אחריו, בהם ה"בית יוסף", הרמ"א, המהרש"ל, וכן אלה שאחריהם כדוגמת הב"ח, המגן אברהם, הט"ז והש"ך, הרבו להסתייע בדבריו ולסמוך ידיהם על פסיקותיו.
יחד עם ספר אגור נדפס גם ספרו השני של רבי יעקב לנדא, ספר "חזון" (החסר בעותק שלפנינו), הכולל חידות הלכתיות ופתרונן (החידות נדפסו במלואן רק בשתי המהדורות הראשונות, ובשאר המהדורות נשמטו לגמרי, או שנדפסו באופן חלקי). על רבי יעקב לנדא וחיבוריו ראו בהרחבה: הרב משה הרשלר, "תולדות רבנו יעקב לנדו וספרו האגור", מבוא לספר האגור השלם, ירושלים, תש"כ, עמ' ו-יד.
המחבר היה ככל הנראה מעורב בהדפסת ספרו. לאחר שעזב את אשכנז ועבר לאיטליה (בשנה לא ידועה ומסיבה שאינה ברורה), הגיע רבי יעקב לנדא בשנת ר"מ בקירוב לעיר פיוואה (שם חיבר את ספר "חזון"), ומאוחר יותר הגיע לנאפולי, מרכז תורני חשוב באותה תקופה. בנאפולי עבד כמגיה בבית דפוסו של יוסף גונצנהוזר, וכפי הנראה הגיה גם את ספרו הנוכחי (בסוף ספר תהלים עם פירוש הרד"ק, שהדפיס גונצנהוזר בנאפולי בשנת רמ"ז, מופיע קולופון עליו חתום רבי יעקב לנדא, "נאום הגבר הוקם על מלאכת ההגהה קטן התלמידים יעקב ברוך בן מה"ר יהודה לנדא ז"ל אשכנזי המתגורר עתה פה נאפולי". בקולופון זה מופיע תיאור מעניין על קשייה של מלאכת ההגהה בבתי הדפוס באותה התקופה).
הדפסה באותיות מרובעות. תאריך ההדפסה לא נזכר בספר (ראו להלן).
ספר אגור הוא הספר העברי השני שנדפס בחיי מחברו (קדם לו ספר נופת צופים לרבי יהודה מסיר ליאון, שהיה בין המסכימים לספר שלפנינו).
כמו כן, הוא הספר הראשון בו נדפסו הסכמות (מופיעות במקור בסוף הספר, אך חסרות בעותק שלפנינו). ראו: אריה טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, ירושלים, תרצ"ב, עמ’ 16, הערה 1.
רישום בכתב-יד מרובע בשולי אחד מהדפים: "זה ספר האגור קניתי אותו בשנת תנק"ה [=תקנ"ה], ע"ה יוסף בן עזרא הסופר יזיי"א סליט"א אכי"ר". רישום נוסף שלו בדף אחר: "יוסף ן' עזרא הסופר ניסה את הדיו... בשנת קנת"ה ימינו לפ"ק...". בחלק מהדפים נוספו כותרות בכתב-יד, המתאימות לתוכן.

עותק חסר. [153] דף. במקור: [186] דף. חסרים: 33 דפים (כולל דף אחרון של קונטרס כג ודף אחרון של קונטרס כד – שני דפים חלקים במקור). הרכב הקונטרסים שלפנינו: א7 (חסר הדף הראשון עם המסגרת המאוירת), ב-ט8, י4 (חסרים דפים שלישי, רביעי, חמישי, ושישי), יא-יג8, יד4, טו-יח8, יט7 (חסר דף אחרון), כב8 (חסר קונטרס כ בן ארבעה דפים וקונטרס כא בן 8 דפים), כג3 (חסר דף אחרון חלק, וחסר קונטרס כד בן 8 דפים וקונטרס כה בן 6 דפים). הדפים החסרים הושלמו בצילום. 19 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. במספר דפים קרעים חסרים גדולים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה, נתונה בנרתיק עור תואם.

המדפיס יוסף גונצנהוזר ייסד בשנת רמ"ז לערך בית דפוס עברי בעיר נאפולי ובמשך חמש השנים הבאות הדפיס שם יחד עם בנו עזריאל כ-13 ספרים. ראו: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש עשרה, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' עד-פז.
על תאריך ההדפסה, ראו: א' טויבר, ספר האגור, קרית ספר, ו, תרפ"ט-תר"ץ, עמ' 525-526; שם, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 171 (לדעתו נדפס הספר בערך בשנת ר"ס); א"מ הברמן, שם, עמ’ 166; י' זנה, שם, עמ' 169.
על שינויים בין טפסים שונים, ראו: יצחק ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, י, תרצ"ג-תרצ"ד, עמ’ 491, מס’ 2; A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 82..

ספר הכוזרי, חיבור פילוסופי אודות עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יהודה הלוי, מתורגם מערבית-יהודית לעברית בידי רבי יהודה אבן תבון. [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, רס"ו 1506]. מהדורה ראשונה.
בדף השער: "ספר הכוזר". מעבר לשער נדפסו שני שירים בשבח הספר.
בדף השני: "ספר הכוזרי, חברו בלשון ערבי, החכם הגדול אבי כל המשוררים, ר' יהודה הלוי הספרדי ז"ל, והעתיקו אותו החכם ר' יהודה אבן תבון מרמון ספרד אל לשון הקדש במגדל לוניל שנת [ד']תתקכז".
לפנינו מהדורתו הראשונה של ספר הכוזרי, מספרי היסוד של מחשבת ישראל והפילוסופיה היהודית. מחבר הספר, רבי יהודה הלוי – ריה"ל (1075 בקירוב – 1141), היה מגדולי המשוררים והפילוסופים היהודיים בימי הביניים. הספר, שנכתב במקור בערבית-יהודית, תחת השם "כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִיל" (ספר המענה והראיה לדת המושפלת), נודע בשם "ספר הכוזרי", על שם תוכנו, הכתוב בצורת דו-שיח בין מלך כוזר וחכם יהודי (המכונה "חבר"). הספר כולל חמישה חלקים ("מאמרים"), הסוקרים את עיקרי האמונה היהודית. אחד מיסודותיו החשובים של הספר הוא ביסוס האמונה היהודית על התגלות נבואית היסטורית, בניגוד לחיבורים אחרים שעסקו בביסוס האמונה על טיעונים וראיות שכליות.
ספר הכוזרי התקבל כספר יסוד אמוני בכל הדורות, והוגים רבים עשו בו שימוש. בשבח הספר נודעו במיוחד דבריו של הגר"א, אשר צוטטו בידי תלמידו רבי ישראל משקלוב: "היה [הגר"א] אומר שילמדו בספר הכוזרי הראשון, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלוין בו" (תוספת מעשה רב, ירושלים, תרנ"ו, דף כא).
הספר נכתב במקורו בשפה הערבית-יהודית ותורגם לעברית מספר פעמים. התרגום במהדורה שלפנינו הוא תרגומו של רבי יהודה אבן תבון, שהיה התרגום הנפוץ של החיבור במשך מאות שנים.
קולופון בדף האחרון: "ונחקק הספר הזה במאמר אנשי המעלה... האחים יצ"ו בני השוע הנעלה... השר דון יוסף ן' יחייא איש לישבונא אשר במלכות פורטוגאל ז"ל... והיתה השלמתו בשנה השלישית לפפא ייוליו השיני ירום הודו, שנת רס"ו לפ"ק, על ידי צעיר המחוקקים קטון התלמידים אשר מבני שונצינו, והוא גר-שם בעיר פאנו" (בקולופון פירוט גניאולוגי של בני משפחת ן' יחייא לאורך מספר דורות).
בדף הבטנה האחורי, רישום ארוך בכתיבה אשכנזית עתיקה (מהמאה ה-16 בקירוב), הוראות להכנת רפואות, בעברית ויידיש. רישומים נוספים בשולי עמודים.

עותק שלם. [62] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער, ובשולי דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במקומות רבים. כריכת עץ עתיקה, עם שדרת עור (עם הטבעות עתיקות). פגמים בכריכה.

הדף השלישי של הספר, הכולל דברים כנגד הנצרות, נתלש בעותקים רבים, אך נמצא בעותק שלפנינו.

הספר נדפס על-ידי המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה. שונצינו נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה, ובכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים.