מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove רבנים filter רבנים
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- letter (31) Apply letter filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- כתבייד (18) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (18) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (18) Apply כתבי filter
- יהדות (18) Apply יהדות filter
- יד (18) Apply יד filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- item (18) Apply item filter
- jewri (18) Apply jewri filter
- letters, (18) Apply letters, filter
- manuscript (18) Apply manuscript filter
- print (18) Apply print filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- וארצות (13) Apply וארצות filter
- ליטא (13) Apply ליטא filter
- ליטא, (13) Apply ליטא, filter
- פולין (13) Apply פולין filter
- שונות (13) Apply שונות filter
- countri (13) Apply countri filter
- lithuania (13) Apply lithuania filter
- lithuania, (13) Apply lithuania, filter
- other (13) Apply other filter
- poland (13) Apply poland filter
דף מודפס, עלון פרסומת של מכתב המדפיס אנטון שמיד ("אנטאן עדלער פאן שמיד"), להדפסת מהדורה חדשה של ספרי הרי"ף והלכות הרמב"ן "בהוספות ותקונים רבים"; עם צילום ליטוגרפי של מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"חתם סופר", מהתאריך כ"ג חשון תקצ"ו. [פרשבורג, תקצ"ו 1835 בקירוב].
במכתבו מתייחס ה"חתם סופר" למכתב קודם שכבר כתב על רצונו וחפצו להדפיס מחדש את הלכות הרמב"ן על בכורות וחלה, יחד עם פירוש הגאון מהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן (המכתב הנ"ל מאלול תקצ"ה נדפס בליקוטי שו"ת חתם סופר, לונדון תשכ"ה, חלק ההסכמות, סימן לה). ה"חתם סופר ממליץ במכתב שלפנינו להרבות מנויים לחזק ידי המדפיס [הנוצרי] בהוצאת הספרים הנ"ל: "מלתי כבר אמורה... באורך בכתב... על דבר ששמתי חפצי וחשקי להוציא לאור עולם תעלומו'[ת] ספרי הלכו' הרמב"ן על בכור'[ות] חלה ונדרי'[ם] ונושאי כליו – ואין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ע"כ אוחיל לרבני הדור ואחינו בני ישראל שיהי'[ו] מסייעים לדבר מצוה להמציא קונים למלאות ידי האדון עדלער פאן שמיד במחיר כסף הראוי לספרים נחמדים כאלו, וזכותם יעמוד לנו ויהי'[ו] דברי אלה מחזיקים כמרובים... יום א' כ"ג מרחשון תקצ"ו לפ"ק – משה"ק סופר מפ"פדמיין".
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, מודבקים בנייר דבק.
דף נדיר זה, צולם ופורסם ברבעון התורני "צפונות" (גליון יח, בני ברק תשנ"ג, עמ' קג-קד) – ראה חומר מצורף.
כתב-יד, העתקה של שירי ה"חתם סופר", עם פירוש מאת המחבר רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג. "פ"ח" [פעטשי חדש, פעטשי-ניידורף, Pechy Neudorf – כיום: Pečovská Nová Ves], תרכ"ה [1865].
כתיבה נאה וקליגרפית, בכתב מרובע ובינוני ("כתב רש"י"). בדף המגן הקדמי רישום: "הק' מאיר במוהרר"ש ז"ל דיאמאנט פה פ"ח [=פעשטי חדש] תרכ"ה לפ"ק". יתכן והוא הכותב.
שירי ה"חתם סופר" נדפסו לראשונה בספר "שירת משה" (פרשבורג תרי"ז), אך לא נכללו בו כל השירים שבכתב-היד שלפנינו, ואף לא הפירוש של המחבר. בשנת תשל"ז יצאה לאור מהדורה נרחבת של "שירת משה השלם" (על-ידי הרב יצחק ישעיה ווייס), ובה נכללו כל השירים שלפנינו, בתוספת הפירוש, על פי כתבי יד אחרים. מנגד, בכתב-היד שלפנינו לא נכללו כל השירים שבספר הנדפס.
בסוף כתב היד, שני עמודים בכתיבה רהוטה, עם: תפילה "קודם הדלקת נר חנוכה"; "הלחש שאומרים על עין הרע ר"ל ובדוק ומנוסה הוא"; "תפלה כדי לקום באשמורת והמשכיל יוסיף בה דברים".
כפי הנראה, רבי מאיר דיאמנט החותם בראש כתב-היד הוא בנו של הגאון רבי שבתי דיאמנט תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן ברבנות בשנים תר"י-תרכ"ה בעיר פעטשי-חדש. רבי שבתי היה חתנו של רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך" וחידושיו נדפסו בספר "לחם ושמלה". רבי שבתי דיאמנט נפטר בכ"ח טבת תרכ"ה בגיל חמישים בערך. החתימה שלפנינו היא מאותה שנה, לאחר פטירת האב, המוזכר כאן בברכת המתים "במוהרר"ש ז"ל".
[1], טו, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. דפים רופפים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.
ארבעה ספרים עם שירים ומנהגים מה"חתם סופר", במספר מהדורות:
• ספר שירת משה, שירי ה"חתם סופר" ושירים נוספים. פרשבורג, Vorm. Franz v. Schmid, [תרי"ח] 1857. מהדורה ראשונה.
טז דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט (משוקמים בחלקם בנייר דבק). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חתימות. כריכה חדשהה.
• ספר שירת משה, עם צוואת ה"חתם סופר" ומנהגי ה"חתם סופר". סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. חותמת רבי "ישראל אברהם שטיין, רב דקהלת אנשי ספרד ד'בענסאנהוירסט, מלפנים בפאלטושען".
[10], ג-נו, [12] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ספורים בשוליים (משוקמים בחלקם בנייר דבק). חתימות וחותמות. כריכה חדשה.
• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יושע ליב שילל אב"ד פעזינג, עם צוואת ה"חתם סופר". ברטיסלבה, Adolf Alkalay, תר"ץ [1930]. עותק חלקי.
לד עמ'. חסר עמ' לה-נח, [1]. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ספורים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים, חתימות וחותמת. כריכה חדשה.
• ספר מנהגי בעל החת"ם סופר, מאת רבי יודא[?] ליב שילל, עם צוואת ה"חתם סופר". [הונגריה (בודפסט?), חסר שם מדפיס], תש"י [1950]. מהדורה שניה בהוצאת תלמידי ישיבת "חתם סופר" בעיר ערלוי, עם הקדמת ראש הישיבה רבי יוחנן סופר.
[4], נה עמ'. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
אוסף ספרי שו"ת חתם סופר, מרביתם מהמהדורה הראשונה:
• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה, מאת רבי משה סופר. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "חנני ד' בזה נתנטע פפ"דמיין".
• ספר שאלות ותשובות חתם סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה. הדפסה שונה של כרך אורח חיים מאשר ההדפסה הרגילה (פרעסבורג – וויען – מונקאטש, תר"א-תרע"ב). השוני הוא בעיקר במספור הדפים ובצורת האותיות של דף השער. על שתי ההדפסות שנת הדפסה זהה ולא ברור איזו מהן קודמת. על פי מפעל הביבליוגרפיה נראה שההדפסה שלפנינו הינה המוקדמת יותר. חתימה בדף השער: "מנחם מרדכי פרענקל". כרוך עם: ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. פרשבורג, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תר"כ 1860]. מהדורה שניה.
• ספר שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון וחלק שני. פרשבורג, [תרי"ח-תרי"ט] 1858-1859. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. כרוך עם עותק נוסף של: ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, דפוס יוסף שלזינגר, תרל"ב [1872].
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ז 1897.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ה 1895.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שביעי, תשובות בנושאים שונים. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.
11 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה דייטש אב"ד נייטרא, אל רבי אליעזר ("לאזיל") פולק מרבני בודפשט. נייטרא, תרל"ד [1874].
המכתב עוסק בגירושין חוזרים שנערכו בפני בית הדין בנייטרא, לאחר שהתברר שהגט הראשון היה פסול, באשמת הסופר והעדים. הבעל המגרש ביקש מהרב דייטש שימסור לידיו את המסמכים הקודמים ("הגט הפסול עם כל מכתבי תעודה אשר התודו הסופר והעדים שהטעוהו רק עבור בצע כסף והודו וענו שכל דבריהם הי' ברמי'[ה]..."), כדי שיוכל לתבוע מהסופר והעדים את הוצאותיו שהוציא עבור הגט.
רבי שלמה דייטש כותב שהוא חושש שמא בעזרת המסמכים יתבע המגרש את הוצאותיו על-ידי ערכאות, ועל כן הוא מוסר אותם רק לידי הרב אליעזר פולק מפעסט, שישפוט את העוול בדין-תורה. בסיום המכתב הוא חותם: "הק' שלמה דייטש מסערדאהיל".
הגאון רבי שלמה דייטש (שנות התק"ס בערך-שבט תר"מ; ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תכה-תכז), תלמיד ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג. לפני כן למד אצל רבי יהודה אסאד בסערדהעלי, עיר מולדתו. לאחר נישואיו גר בנייטרא (משנת תקצ"ב בערך). תחילה עסק במסחר, ובהמשך נתמנה לדיין בעיר (בשנת תר"ו בערך). משנת תרי"א כיהן כאב"ד איפאלשאג במשך כעשרים שנה. בשנת תרל"א בערך נתמנה לאב"ד נייטרא, בה כיהן עד סוף ימיו. בכתביו הובאו שמועות רבות בשם רבו ה"חתם סופר", והדברים מוזכרים בצוואתו של רבי שאול בראך, שחפץ להוציא את כתביו לאור עולם (ראו: שאול בחיר ה', עמ' רפו).
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי גרשון ליטש רוזנבוים בעל "משיב דברים". פרשבורג, [אלול] תרכ"ד [1864]. יידיש.
בעמוד הראשון מכתב אל ראשי קהילת מיקלוש, בו מתנצל רבי גרשון על שלא הצליח לבקר בקהילתם, עקב שיבושים במסעו ותלאות מזג-האויר. הוא מסיים בברכת שנה טובה: "כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארוכים, כאות נפשכם ונפש אוהבכם, הק' גרשון בהגאון מו"ה משה ליב ליטש נ"י סגל ראזענבוים". בעמודים הבאים דרשה ארוכה ביידיש, עם דברי דרוש, התעוררות ומוסר לקראת הימים הנוראים.
הגאון רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים (תק"ס-תרל"ז), ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
מהמכתב שלפנינו עולה, כי כבר בצעירותו בשנת תרכ"ד שימש רבי גרשון כרב ודרשן בקהילות שונות, עוד לפני התמנותו לרבנות טאליא בשנת תר"ל.
[1] דף כפול (כארבעה עמודים כתובים). 22.5 ס"מ. נייר דק ותכלכל. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (2 עמ' כתובים), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מאזעס חיים סג"ל ליטש-ראזענבוים בעל "לחם רב". [טאליא?, שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].
נכתב אל קהילת עפעריעס (Eperjes הונגריה; כיום: פרעשוב Prešov במזרח-סלובקיה), שהציעה לו את רבנות העיר, וביקשה ממנו לבוא לדרוש בעירם, כדי להתמודד על התפקיד. רבי מאזעס חיים כותב במכתבו המעניין, שבשלב זה אינו רוצה לבוא לעיר להתמודד על התפקיד, מכיון שגיסו הגאון רבי טוביה שוויגר כבר מתמודד על התפקיד. הוא משבח את גיסו רבי טוביה הנ"ל, וכותב עליו: "...ואני היודע כי גיסי הרב הנ"ל הוא גבר חכם בעוז, ת"ח מופלג, גדול בתורה וביראה, ולבו ראה הרבה חכמה ודעת, שפתיו ברור ימללו, וראוי' הוא לאותה איצטלא כמוני, אשר ידעתי בטח, אם יקבלוהו לרב אב"ד, נחת ינחתו בו, והוא יהי' לתפארת עדתו...". בסיום המכתב נראה כי הוא אינו שולל את קבלת ההצעה עבור עצמו: "...ואם מעלת כבודם יצ"ו, ישכילו בעוצם בינתם וימצאו בכל אלה לטוב קהילתם... שאנוכי אלך למסע לפני העם, ואך בי ישימו עיניהם לטובה, אינני אומר שלא אקבל משרת הרבנות על שכמי, אולם ליסע לדרוש מקודם בקהל עדתם יצ"ו, אותה לא אוכל בשום אופן, מהטעמים הנאמרים באמת ובתמים". בסיום המכתב הוא חותם: "מאזעס חיים בלאאמ"ו הגאון מו"ה גרשון ני"י סג"ל ליטש ראזענבוים, אבד"ק ה"ל יע"א".
הגאון רבי מוזס (משה) חיים הלוי ליטש-רוזנבוים (תרכ"ד-כסלו תש"ג). מחשובי רבני הונגריה. נולד בפרשבורג לאביו רבי גרשון ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא (תקצ"ז-תרס"א). נשא את בתו של רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש. משנת תרמ"ח כיהן ברבנות שאמלוי ומשנת תרנ"ז אב"ד קליינוורדיין. מחבר הספר "לחם רב", והוציא לאור את שו"ת משיב דברים מאת אביו רבי גרשון אב"ד טאליא, יחד עם הערותיו.
המכתב שלפנינו נכתב כנראה עוד לפני שנת תרנ"ה – בה התמנה גיסו רבי טוביה שווייגר הנ"ל לרבנות קהילת שעניא (הסמוכה לקאשוי, בדרום-מזרח סלובקיה – Abaújszina). יתכן שהמכתב שלפנינו נכתב עוד לפני שנת תרמ"ז, בה מונה רבי מוזס חיים לרבה של שאמלוי.
[1] דף, כתוב משני צידיו. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול. מחיקות ותיקונים.
גלויה עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שאול עהרנפלד אב"ד סיקס. סיקס, "תרומ"ה" [1891].
נשלח לירושלים אל רעו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחברי-נעוריו בעיר מולדתם פרשבורג. הוא כותב כי מילא שליחותו ושלח מישהו להתפלל על קבר חמותו [אשת רבי הלל ל"ש מקולומייא] "לבקש רחמים עבור בתך חוה ריזל שת'[חיה]... וד' ישלח לה עזרו מקודש רפואה שלימה, ותזכה לבנים זכרים כשרים...".
הגאון רבי שאול עהרנפלד (תקצ"ט-תרס"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקלח), בן-בתו של ה"חתם סופר". נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד ונימול ע"י סבו ה"חתם סופר". גאון מופלג. התכתב בהלכה עם דודו ורבו בעל ה"כתב סופר". ממנהיגי הציבור האורתודוקסי בהונגריה, נבחר כציר לקונגרס היהודי בשנת תרכ"ט, ממנו פרש לפני סיומו יחד עם כל הצירים החרדיים. משנת תרל"ח בערך כיהן כאב"ד סיקס (סיקסו Szikszó, צפון-מזרח הונגריה), על מקום אחיו הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר" שעבר לכהן כרבה של מטרסדורף.
גלויית דואר. 9X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וקמטים. קרע חסר בפינת הגלויה, עם פגיעה בטקסט. חותמות דואר (פגומות בחלקן) מסיקסו, טריאסט וירושלים.
מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו ובחתימתו של רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, כסליו תרס"ז [1906].
מכתב על גבי גלויה רשמית עם הכיתוב המודפס "אליעזר דייטש, האב"ד דקהל יראים פה באניהאד יצ"ו" (מצדו השנית נדפס בהונגרית). המכתב נשלח אל רבי חיים דוב גראס אב"ד פטרובה. בתוך הדברים הוא מציע סגולה לחולי ריאה בשם רבי שלום מבעלזא – "הסגולה היא מהקדוש מוהר"ר הצדיק ר' שלום מבעלזא זי"ע". בהמשך המכתב הוא עוסק בסגולות ורפואות ע"י שמות קדושים, ולבסוף חותם: "והנני הדו"ש באהבה – אליעזר דייטש".
הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".
מקבל המכתב, הגאון רבי חיים דוב גראס (תר"מ בערך-תרצ"ח), תלמיד בעל ה"ערוגת הבושם", אב"ד פטרובה משנת תרס"ד. לפני מלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש, בה שימש ראש ישיבה לצעירים, מורה הוראה ומגיד מישרים. נודע לעילוי מצעירותו וקיים קשרי מכתבים עם גדולי הדור, מגדולי המומחים בדורו בתחום היוחסין (אהלי שם, עמ' 433; הקדמה לספר כתיבה לחיים, עמ' ט-יד; י"א רבינוביץ, תנובות ברוך, חלק נר ברוך, עמ' קצא הערה ד).
גלויה. 9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי. קרע. בול וחותמות דואר.
תשובה הלכתית (למעלה מ-30 שורות) בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, תרס"ו [1906].
תשובה בעניין זכות אמירת הקדיש שאחר הלימוד בחברת ש"ס. כתובה על גבי דף הנושא את הכותרת "פרטי-כל") ככל הנראה דף מתוך פנקס חברת ש"ס של בני-עירו; בראש עמוד זה ובעמוד שמעבר לדף רשומים מספרי עמודים: 109-110). התשובה נדפסה בספרו דודאי השדה, סי' קא (דף נד ע"ב).
התשובה פותחת בשאלה ההלכתית: "נדרשתי מהאלופי'[ם] הגבאים דש"ס חברא דק"ק יע"א איך לנהוג באמירת קדיש דרבנן אחר הלימוד בכל יום, למי שייך אמירת הקדיש?". בתשובתו הוא מבהיר כי זכות אנשי הקהילה בקדישים היא רק בקדישים הקבועים, אך לא בקדישים שנאמרים לאחר לימוד מיוחד של חברות לימוד. עם זאת, יכולים אנשי החבורה לתת לבעל יארצייט רשות לומר את הקדיש, ובלבד שיאמרנו עבור כל הנשמות שחברת ש"ס נתחייבו ללמוד לעילוי נשמתם ולהזכירם לאחר הלימוד. בסיום התשובה מופיעה חתימתו: "אליעזר דייטש", ולצדה חותמתו: "אליעזר דייטש, אב"ד דקהל היראים באניהאד".
מעבר לדף, רשימת שמות וחשבונות של אנשי ה"חברת ש"ס" בבוניהאד. בתחתית העמוד חתימתם של ראשי החבורה של רבי יוסף הכהן שווארץ, רבי אהרן [כ"ץ] קאהן ורבי זעליג קרויס, עם החותמת של "ש"ס חברא דק"ק שומרי הדת באניהאד".
הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים.
חתנו – החתום מעבר לדף שלפנינו – רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף" (תרל"ה-תש"ד), בנו של רבי נפתלי הכהן שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא-מאד – Mád, הונגריה). לימים, כיהן רבי יוסף כרבה של קהילת "מחזיקי תורה" בעיר גרוסוורדיין, בה ערך והוציא את כתב העת התורני "וילקט יוסף".
[1] דף. 30X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, אחד מהם משוקם בנייר דבק. נקבי תיוק. סימני קיפול.
מכתב ארוך (למעלה משני עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי זאב וואלף ציטרון אב"ד דאראג. ה' דאראג, [טבת] תרמ"ט [1888].
בירורים בענינים הלכתיים שונים. נכתב כתשובה למכתב גיסו הגאון רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד ה' סאבסלו (שניהם היו חתניו של הרה"ק מדאראג רבי שמואל פרנקל בעל "אמרי שפר").
הגאון רבי זאב וואלף ציטרון (תרי"ז-תרפ"ז), חתנו וממלא מקומו של הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקל מב"ח אב"ד דאראג (תקע"ה-חשון תרמ"ב). בשנת תרמ"ח ערך והוציא לאור את הספר "אמרי שפר" מתורת חמיו הגדול. רבי זאב וואלף ישב על כסא הרבנות בהאידו-דאראג למעלה מ-45 שנה. לאחר פטירתו נדפסו דרשותיו בספר "אגדות מהרז"צ" על התורה (מישקולץ, תרח"ץ). רוב חידושי תורתו אבדו בתקופת השואה.
[1] דף כפול (כתוב משני צדי הדף הראשון, ומקצת מהעמוד השלישי). 34.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קרעים בקפלי הנייר ובשוליו, עם מעט פגיעות בטקסט. הדבקות ישנות של נייר דבק.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר לעוו. אונגוואר, [חשוון] תרנ"ג [1892].
ממוען אל רבי גרשון וואלף בנעט הדיין באונגוואר [חתן רבי שלמה גאנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך"]. המכתב עוסק בדיני נתינת גט שהגיע ממרחקים והלכות עדות.
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-כסלו תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר". בנו וממלא-מקומו של הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו". נכד רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות אוהעל משנת תרל"ד על מקום אביו. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר, והיה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 17.5X21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי (שיקומים בנייר דבק). סימני קיפול וקמטים. שולי הדף גזורים.