מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים
- book (328) Apply book filter
- print (165) Apply print filter
- דפוסי (116) Apply דפוסי filter
- חסידות (115) Apply חסידות filter
- ספרי (109) Apply ספרי filter
- דפוס (100) Apply דפוס filter
- ספרים (99) Apply ספרים filter
- ישראל (81) Apply ישראל filter
- ודברי (79) Apply ודברי filter
- וארץ (70) Apply וארץ filter
- ירושלים (70) Apply ירושלים filter
- jerusalem (70) Apply jerusalem filter
- palestin (70) Apply palestin filter
- chassid (58) Apply chassid filter
- מיוחסים (52) Apply מיוחסים filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- import (52) Apply import filter
- ownership (52) Apply ownership filter
- מכתבים (39) Apply מכתבים filter
- letter (39) Apply letter filter
- חב (36) Apply חב filter
- חבד (36) Apply חבד filter
- חב"ד (36) Apply חב"ד filter
- chabad (36) Apply chabad filter
- אדמו (32) Apply אדמו filter
- rebb (32) Apply rebb filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- המזרח (30) Apply המזרח filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- יד (26) Apply יד filter
- land (26) Apply land filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- sephard (26) Apply sephard filter
- וחותמות, (25) Apply וחותמות, filter
- חתימות (25) Apply חתימות filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- והקדשות (25) Apply והקדשות filter
- וחותמות (25) Apply וחותמות filter
- dedic (25) Apply dedic filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- signatur (25) Apply signatur filter
- stamp (25) Apply stamp filter
- stamps, (25) Apply stamps, filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
כרך הכולל מספר חיבורים קבליים שנדפסו בזולקווא ובקוריץ, בשנים תקל"ג-תקמ"ה [1773-1785]:
ספר גנת אגוז, בחכמת הקבלה, לרבינו יוסף ג'יקאטיליה. זולקווא, דפוס דוד בן מנחם מן, חיים דוד בן אהרן הלוי סג"ל וזאב וואלף בן גרשון הלוי סג"ל, [תקל"ג 1773]. בשער: "באמשטרדם" (בהבלטה).
כרוך בסופו עם: ספר הניקוד וסוד החשמל, מאת רבי יוסף ג'יקאטיליה, וספר "מעין חכמה". [קוריץ, תקמ"ה 1785]. נדפס ללא שער. דפים אלו הם יב הדפים האחרונים, המופיעים בחלק מהעותקים בסופו של ספר שערי צדק לרבי יוסף מג'יקאטיליה, שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ה (לעתים נכרכו יב דפים אלו עם הספר "אותיות דרבי עקיבא", שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ה).
חתימות "יצחק יהודא" בדף ט בשני הספרים. בדף הראשון של "ספר הניקוד" חתימות: רבי "אלימלך" – "הרב דק' סמילא נכד הרב דק סמילא".
רבי אלימלך אב"ד סמילא (נפטר בשנות התר"מ בקירוב), בן-בתו וממלא מקומו של הגה"ק רבי אריה יעקב אב"ד סמילא (שנפטר בשנת תקפ"ז; תלמיד בעל התניא ורבי לוי יצחק מברדיטשוב). חתן רבי פנחס מרגליות אב"ד יליסאוטגארד. אצל רבי אלימלך אב"ד סמילא נותרו כתבי-יד בקבלה מירושת זקנו הגדול הרה"ק רבי ישעיה מדינוביץ תלמיד הבעש"ט והמגיד ממזריטש, בהם כתבי-יד של רבו הגה"ק רבי ליבער הגדול מברדיטשוב.
גנת אגוז: צה, [1] דף. שער הניקוד, סוד החשמל ומעין החכמה: יב דף. 21.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. מספר דפים רופפים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
בקוריץ ובזולקווא נדפסו לראשונה ספרי קבלה רבים, בשנות התק"ל-תק"מ, זמן התפשטות תנועת החסידות ולימוד הקבלה במזרח אירופה.
ספר הכונות לאריז"ל, עם ספר שער הקדושה מאת רבי חיים ויטאל. קארעץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ד 1784].
בדפים עב-צו נדפס ספר שער הקדושה ("שערי קדושה"), לרבי חיים ויטאל.
חתימה בדף השער: "יצחק בער ---". רישום בעלות בדף השער, של "מוהר"ר צבי מלמד אצל בהכ"נ שול מפשיטים"; רישומי בעלות בדף המגן האחורי, של "הרב בנימין צבי מברדיטשוב".
צו דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות-נייר (הדבקת נייר בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער). חותמות. כריכה ישנה ופגומה, עם סימני עש, וקרעים חסרים בשדרה.
ספר אור החמה, פירוש על זוהר ויקרא, מאת רבי אברהם אזולאי, בעל "חסד לאברהם". שאלוניקי, דפוס סעדי הלוי אשכנזי, [תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה ונדירה.
הספר לא נשלם בדפוס. כמו כן טפסים רבים נשרפו בשריפה שהיתה בשאלוניקי. המשך החיבור נדפס מכתבי-יד בירושלים ובפרמישלא, ביזמת הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם האדמו"ר משיניווא, ששלח לירושלים את מקורבו המקובל רבי יצחק בעהם מקראלי, כדי שידפיסו בעיר הקודש.
בדף ה2 נדפס אילן ספירות מיוחד.
רבי רפאל פנחס די שיגורה, כותב בהקדמתו כי כתב-היד של החיבור היה ברשותו של רבי נסים זרחיה אזולאי, נכדו של החיד"א, והוא רצה להדפיסו, אך נפטר קודם לכן, ולכן רבי רפאל פנחס די שיגורה ורבי יעקב אמאדו הביאו את הספר לדפוס.
ספר זה הוא קיצור מפירושי רבי משה קורדובירו (מספרו "אור יקר"), ומפירושו של רבי חיים וויטאל. בהוצאה הנוכחית נדפס הפירוש לויקרא בלבד, מחמת חסרון כיס. בהוצאות הבאות נדפסו גם חלקים אחרים, ונכללו בהם פירושים ממחברים נוספים.
החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). קטעים מהחיבור נדפסו בספר "זהרי חמה" (ונציה, ת"י). חלק נוסף נדפס בספר שלפנינו בשאלוניקי שנת תר"ב. אולם רובו של החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתבי-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה". הספר "אור החמה" הודפס שנית בפרמישלה, ביזמת האדמו"ר משיניווא, ואילו הספר "אור הלבנה" עם ההגהות על הזוהר (שכתב רבי אברהם אזולאי עפ"י כתבי יד קדומים), יצא לאור רק לאחר פטירתו בטבת תרנ"ט. בהקדמת הספר "אור הלבנה" כותבים בניו האדמו"רים על טרחתו הרבה של אביהם בהדפסת הספרים, ועל השתדלותו בימיו האחרונים לזרז את הדפסת הספר "אור הלבנה".
עותק נאה, נייר איכותי, עם שוליים נאים.
[2], עו, עט-קיד דף. 29.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות כהים בשולי שני דפים. קרעים חסרים בשולי שני דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה עתיקה, עם פגמים (קרעים בצדי השדרה).
בקטלוג הספרייה הלאומית מופיעה הערתו של גרשם שלום על ספר זה, שהוא "יקר מציאות מאוד".
ספר אור החמה, "החלק השני מספר קרית ארבע", ביאור על ספר הזהר, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (זקנו של החיד"א), חלקים בראשית-שמות. פרעמישלא, דפוס זופניק, קנאללער את וואלף, [תרנ"ו-תרנ"ז] 1896-1897. שני חלקים בשני כרכים, שנדפסו ביזמת האדמו"ר הראשון משינווא בעל "דברי יחזקאל" בחייו.
החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). קטעים מהחיבור נדפסו בספר "זהרי חמה" (ונציה, ת"י). חלק קטן נוסף נדפס בשאלוניקי שנת תר"ב. אולם רוב החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה". הספר "אור החמה" הודפס שנית בפרמישלה, ביזמת האדמו"ר משיניווא, וזו המהדורה שלפנינו.
שני כרכים. חלק א (בראשית): [3], קסח, קע-קעז, קפ-רלג, רלב-רמא, [1] דף. חלק ב (שמות): [1], רעב דף. 30.5-31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר סימני עש בכרך השני. כריכות ישנות, קרועות ומנותקות בחלקן.
ארבעה כרכים ממהדורות שונות של ספר הזוהר שנדפסו בשקלוב ובליוורנו:
• ספר הזהר, חלק שלישי ורביעי, על ספרים ויקרא, במדבר ודברים. [ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, תקנ"א-תקנ"ג 1791-1793]. חסר דף השער של חלק ויקרא.
• ספר הזהר, חלק שלישי, ספרים ויקרא-דברים. שקלאוו, דפוס יצחק בן שמואל, תקע"ה [1815]. חסר בסופו.
• ספר הזהר הקדוש, חלק שני, פרשת נח עד חיי-שרה, עם פירושי "זר זהב" ו"כתם אופיר" לרבי מסעוד אלפסי ורבי משה סלום. ליוורנו, דפוס ישראל קושטא וחברו, [תרל"ב 1872]. חלק אחד מתוך מהדורת זוהר שנדפסה בכרכים רבים.
• ספר הזהר, ספר בראשית חלק שני, חיי שרה עד ויחי. ליוורנו, דפוס ישראל קושטא וחברו, [תרמ"ח 1888].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות ורישומים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר הזהר על התורה, מנוקד, עם פירושי "זר זהב" ו"כתם אופיר", לרבי מסעוד אלפסי ורבי משה סלום. ליוורנו, דפוס ישראל קושטא וחברו, [תרל"ב-תרמ"ח 1872-1888]. תשעה כרכים.
זהר על התורה, ספרים בראשית-שמות (נדפסו בשנים תרל"ב-תרמ"ח) בשבעה חלקים (ספר בראשית ב-4 חלקים, וספר שמות ב-3 חלקים [חלקים א, ב, ד; חסר חלק שלישי והחלק הרביעי כפול]). חלק נוסף, על חומש ויקרא (נדפס בתרמ"ח), מהדפסה אחרת של אותו מוציא לאור, ללא הפירושים. עם הסכמות רבני תוניס.
תשעה כרכים. בראשית (4 חלקים): קלה דף. [1], קלו-רצה דף. [1], רצו-תכח דף. [1], תכט-תקמג דף. שמות (3 חלקים מתוך 4, כרך רביעי כפול): [4], קכז דף. [1], קכח-רלו דף. [4], שסה-תצז דף. ויקרא: רב דף. 25-29 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. מספר קרעים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. חותמות. כריכות מקוריות אחידות, בלויות, עם שדרות עור ועיטורים מוזהבים.
ספר הזהר עם פירוש מקדש מלך, מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרוקו. זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ב-תרכ"ה] 1862-1864. סט בשלושה כרכים.
מעבר לשער של הכרך הראשון נדפסה הסכמת האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז.
שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [4], יד, [18], טו-נח, [17], נט-צו, [2], צז-רנא, [26] דף. כרך שני (שמות): מג, [1], מד-רך, [5], רכא-רסט, [6] דף. כרך שלישי (ויקרא-דברים): קטו, [26], רעז-רצו, קיז-קעט, רא-ריא, [3], קפ-רכז, ח, רכח-רנט, [13], רס- רצט, [18], ש-שא, שד-שה, [2] דף. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים בשולי מספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכות עור מקוריות. בלאי ופגמים רבים בכריכות (קרעים וקרעים חסרים בשדרות).
ספר הדרת מלך, פירוש על מאמרי הזוהר העמוקים, [חלק שני], מאת רבי שלום בוזאגלו, עם ספר הדרת פני מלך, פירוש על האדרות להאר"י וספר הדרת כבוד מלך, על מאמרי התיקונים. לונדון, דפוס מאזוס בן הירץ האג, [תק"ל-תקל"ג 1770-1773].
חלקו הראשון של החיבור "הדרת מלך" נדפס באמשטרדם תקכ"ו. חלק ב' נדפס ללא שער, ובראש העמוד הראשון נכתב "בדפוס לונדן" ופרט השנה. שער מיוחד לספר הדרת פני מלך (חלק זה עם דף השער שלו מופיע בעותק שלפנינו בראש הכרך), בשאר החיבורים נדפס שם הספר בכותרות העמודים.
בדף השער, חתימת בעלים: "ג"ב"ר".
בכרך זה חסרים דפים קנח-קעז, 193-178, עם הפירוש לאדרא זוטא ולספרא דצניעותא, מפתחות לפירושי האדרא ומספר תשובות בענייני הלכה, ודפים רז-ריח, עם ספר הדרת הוד מלך על ספרא דצניעותא.
[1], קעח-רו, ריט-רמד, קלח-קנז, קנח-קסא, קכט-קלב דף. חסרים דפים: קנח-קעז, 193-178, רז-ריח. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים. כריכה ישנה.
ספר מפתח שלמה – Clavicula Salomonis, A Hebrew manuscript newly discovered and now described, מאת הרמן גולנץ. פרנקפורט דמיין, J. Kauffmann / לונדון, D. Nutt, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה. אנגלית ועברית.
החיבור "מפתח שלמה" עוסק בקבלה מעשית, ומכיל לחשים, השבעות שדים, ציורי קמיעות ושמות שונים. החיבור יוחס לשלמה המלך (ראה ב"סדר הדורות", ב' אלפים תתקל"ח, המזכיר יחוס הספר לשלמה). בספרון שלפנינו נדפסה מהדורה מבוארת של החיבור "מפתח שלמה", מתוך כתב-יד עברי שנעתק באמשטרדם בסביבות המאה ה-17-18, ונמצא בספריית אביו של החוקר הרב סר הרמן (חיים) גולנץ.
46 עמ' (כולל שני צדי העטיפה). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים בשוליים. הגהות קצרות באנגלית בשולי שני עמודים. עטיפה ודפים מנותקים. הדבקת נייר לאורך השדרה.
ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. פאריצק, דפוס ביילא אלמנת חנינא במצות ובהוצאות בניה שלמה ומנחם מענדיל, [תקע"ז 1817].
בדף המגן, רישומי בעלות של רבי "אלימלך אלעזר הרענבערג"; "אלימלך אלעזר בן לאאמ"ו החו"ב והחסיד בנש"ק מו"ה יוסף ט"ב... ולאמי מורתי... מרת מינדל נחמה... לבית ערהענברג" – הגאון החסיד רבי "אלימלך אלעזר עהרנברג" מגורליץ, (תרמ"ח-תשל"ו) בעל "ארזי לבנון", מזקני חסידי שינווא-צאנז. בן רבי יוסף טננבוים (ראו: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ו, עמ' 133).
[3], קצה; [3], קצט-רפח; כה, כז-סד דף. 31 ס"מ. דפים ראשונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. שלושת הדפים הראשונים צופו (בצד אחד של הדף) באמצעות הדבקת נייר שקוף על פני כל הדף. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים. כריכה ישנה.
ספר חובת הלבבות. לבוב (למברג), דפוס רבי שלמה יאריש, תקנ"א [1791].
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש ראפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
חתימה של "אלכסנדר הכהן". רישומי בעלות וחותמות של "ה' אברהם צבי סג"ל ציממערמאן, מק"ק גראסווערדיין", משנת תרפ"ט.
[4], מו; ריה דף. 15.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. דפים ראשונים רופפים. רישומים. כריכה ישנה.
ללא [17] דף בסוף הספר, עם "לוח הטעות".
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא), [תקע"ח-תק"פ 1818-1820]. שני כרכים. חלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון נדפסו בדיו אדומה. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
כפי הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.
מעבר לשער של חלק א: "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל...".
בכרך השני, רישומי בעלות של "ר' משה בלא"א מו"ה אליהו ליפשיץ"; "הרבני... מו"ה שמואל חיים נ"י בן הרבני... מו"ה אברהם נ"ע משווינצען".
שני חלקים. חלק ראשון (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק שני (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): ריד דף. 34.5-35. חלק שני נדפס בחלקו על נייר כחול. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט בחלק הראשון. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט בדף השער השני, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חתימות וחותמות. חותמות צנזור. כריכות עור ישנות ובלויות, עם סימני עש, ועם שדרות עור חדשות.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.