מכירה פומבית 055 מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – דפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים

"רב אלפס" – קאפוסט, תקע"ח-תק"פ – הסכמת המהרי"ל מיאנאוויטש (אחיו של בעל התניא) – שני החלקים

פתיחה: $100
נמכר ב: $325
כולל עמלת קונה

הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא), [תקע"ח-תק"פ 1818-1820]. שני כרכים. חלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון נדפסו בדיו אדומה. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
כפי הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.

מעבר לשער של חלק א: "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל...".
בכרך השני, רישומי בעלות של "ר' משה בלא"א מו"ה אליהו ליפשיץ"; "הרבני... מו"ה שמואל חיים נ"י בן הרבני... מו"ה אברהם נ"ע משווינצען".

שני חלקים. חלק ראשון (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק שני (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): ריד דף. 34.5-35. חלק שני נדפס בחלקו על נייר כחול. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט בחלק הראשון. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט בדף השער השני, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חתימות וחותמות. חותמות צנזור. כריכות עור ישנות ובלויות, עם סימני עש, ועם שדרות עור חדשות.


"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.

דפוסי רוסיה-פולין
דפוסי רוסיה-פולין