כרך הכולל שלושה מספרי חסידות חב"ד (בכרך אחד):

• ספר אור הגנוז לצדיקים, הנהגות ומאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד זעליחוב ובילגוריא (בעל "כתר שם טוב"). [למברג (לבוב), דפוס פייגה גראשמאן בהנהלת דוד הירש שרענציל, תרי"א 1850]. מהדורה שניה. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ (מהמהדורה הראשונה). נדפס לראשונה כשלוש שנים לאחר הדפסת ספר התניא (בשנת תקנ"ז), והמחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים על ספר התניא. כמעט בכל פרשה מצטט המחבר מדברי התניא ובונה עליו את יסודותיו.
המחבר, רבי אהרן הכהן מאפטא, בן דורו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמיד החוזה מלובלין. מחבר ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה – כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר. על הספר ראה: חיים ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קיח-קכ.
חתימה בדף השער: "מרדכי שלמה הלוי בהרב מוה' יהודא מלוברטוב"; חותמת (באותיות לועזיות) בדף המגן הקדמי של רבי מרדכי ש. הלפרין.

– כרוך עם:

• ספר "קונטרס ההתפעלות", ביאור סוגי "התפעלות" בעבודת השם על פי דרך החסידות, מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. הקונטרס נכתב בשנת תקע"ד, כמענה לדרכו המנוגדת של הרה"ק רבי אהרן מסטרשלה.

• "קונטרס קטן מעניני הבחירה", מאת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא?, תקצ"א?]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". פרטי הדפוס של שני הקונטרסים נרשמו ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191. וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשנ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456 [שם מציין כי יתכן ש"קונטרס קטן מעניני בחירה" נדפס בזאלקווא בשנת תקפ"ו – כלומר, שהקונטרס נדפס עוד בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: [קניגסברג, תר"י בערך].

אור הגנוז לצדיקים: [60] דף. קונטרס ההתפעלות וקונטרס קטן מעניני הבחירה: ד, ט-כא, [1] דף; ח, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים קלים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, עם שדרת עור, פגומה ובלויה; קרעים חסרים בשולי השדרה.

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.

ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

בדפי השער של שלושת החלקים ה-ז, חתימות: "משה בנימין מלמד הלוי מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מליבאוויץ מייטין" / "משה בנימין מלמד הלוי" – רבי משה בנימין ב"ר ברוך שמעון הלוי מייטין (נפטר תר"צ), מלמד דרדקי בליובאוויטש, ומורו ורבו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בילדותו (ראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, א, עמ' 70-71, ושם: "משה בנימין מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר...". בסוף ימיו עבר לארצות הברית.

בשלושת הכרכים האלו (ה-ז) מופיעות גם חותמות: "הרב אליהו סימפסאן – ברוקלין" – רבי אליהו ייאכיל סימפסון (תרמ"ט – כסלו תשל"ז), מראשי ה"חוזרים" אצל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, מזכירו של האדמו"ר הריי"ץ ונאמן ביתו של הרבי מליובאוויטש; היה ממנהלי מוסדות חסידות חב"ד בארה"ב.

שבעה חלקים בשבעה כרכים.
• כרך א (בראשית): [4], מח דף.
• כרך ב (שמות): [2], נז דף.
• כרך ג (ויקרא): [2], נ, 2] דף.
• כרך ד (במדבר): [2], פ דף.
• כרך ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
• כרך ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.
• כרך ז (הוספות מהעתקות השומעים ומפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.

30-32 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בחלק מהכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב, מספר כרכים במצב בינוני. כתמים (כתמים קשים וכהים במספר מקומות). סימני עש בחלק מהדפים (סימני עש רבים בדפים האחרונים של חלק ג, עם פגיעות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בדף השער של חלק א, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום). הדבקות נייר ורצועות דבק סלוטייפ לחיזוק בשולי מספר דפים (קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער של חלק ה). רישומים וחותמות. כריכות חדשות ותואמות.

המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).

אוסף מגוון של ספרים ופריטים נוספים של חסידות חב"ד. ספרים וחוברות בהלכה ובחסידות. ווארשא, ניו יורק, וארץ ישראל, תרל"ב-תשל"ז [1872-1977]. עברית ויידיש.

• שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ב-תרל"ג 1872. פורמט כיס. שני כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ג – תרל"ב). כרך ב (חלק ה – תרל"ג). עותק חסר דף השער ודפים נוספים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כ, עמ' 118-119.

• ספר ויכוחא רבה. ספר פולמוס. "פרעסבורג" [וורשא], תרכ"ו [1866]. חסרים [2] דף באמצע הספר. ויכוח (בדיוני) באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. את שיטת ה"מתנגדים" מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג ר' יוסף מנמירוב תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז"ל, איסור "בל תתגודדו", אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב"ד.

• הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, תולדות חיי האדמו"ר הזקן בעל התניא, ספריו ושיטתו וקורות מפלגת חב"ד, מאת מרדכי טייטלבוים. ורשה, הוצאת תושיה, דפוס לוין-אפשתיין / ה. אפלברג, תר"ע-תרע"ג 1910-1913. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.

- בסוף חלק ב נדפס ספר "שימת עין – על דבר ידיעת הרב רבי שניאור זלמן מלאדי בחכמת ההנדסה, התכונה והטבע", מאת חיים יחיאל בארנשטיין. ללא שלושת הלוחות שבראש חלק א.

• ספר הניגונים, ניגוני חסידי חב"ד, חלק שני – כולל תווי נגינה ל-35 ניגונים (ניגון קע"ו – ניגון ר"י) וביאורים והערות למקורו ומהותו של כל ניגון, בעריכת החסיד ר' שמואל זלמנוב. ברוקלין, ניו יורק, ניח"ח, תשי"ח 1957. מהדורה ראשונה.

• סדור תורה אור ושער הכולל, חלק שני, בירור מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו (ללא הסידור), מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ישראל, תשכ"ח [1968]. דפוס צילום של הוצאת ווילנא תרנ"ו.

• ספר לקוטי תורה, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאה מתוקנת עם הוספות. ברוקלין, "אוצר החסידים", תשכ"ה [1965]. כל החלקים בכרך אחד.

• צילום של שלושה מכתבי "כללי-פרטי" מהרבי מליובאוויטש, ששלח לרגל חג הפסח תש"כ וחג הפסח תשכ"ה, ולרגל ראש השנה תשכ"ו.

• ועוד.

12 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.

שתי כרזות גדולות, שנדפסו מטעם הנהלת ישיבת "תורת אמת" בירושלים, לרגל ביקורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בארץ ישראל:

1. כרזה המבשרת על מועד בואו של אדמו"ר הריי"ץ לירושלים ומעמד קבלת הפנים לכבודו: "קבלו פני גדול הדור – ביום החמשי לסדר דברים ב' מנחם-אב יופיע בשערי עיר קדשנו, רבן ומאורן של ישראל, עומד בפרץ להצלת היהדות ברוסיה, הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש. מוקירי התורה ומחבבי' מתבקשים להשתתף בקבלת פנים, שהיהדות החרדית באר"י עורכת לכבוד הדרת קדושתו שליט"א, בתחנת הרכבת בשעה תשע לפנה"צ". [ירושלים], דפוס ציון, [אב תרפ"ט 1929].
60X47 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים קלים. קרעים ובלאי קל בשוליים. מדבקת נייר קטנה.

2. כרזה לרגל מעמד הפרידה מהאדמו"ר הריי"ץ: "ברכת הפרדה – היום יום י"ב מנ"א בשעה 6 בערב יצא כבוד קדושת מרן אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, כל מוקירי התורה ומחבבי' יוכלו לקבל מכ"ק את ברכת הפרדה במלון אמדורסקי". ירושלים, דפוס צוקרמן, [אב תרפ"ט].
44X62 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. חיתוך שוליים לא אחיד.

ביקור האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, ב' מנחם אב תרפ"ט, בתום עשרה ימי נסיעה, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, ועם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים. חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל, במהלכם ביקר בערים צפת, טבריה, מירון, חברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי, ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.

אוסף של כארבעים קונטרסים וחוברות, ובהם שיחות, דרושים ומאמרי חסידות מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, ווארשא, ירושלים וברוקלין, שנות התר"פ-ת"ש [שנות ה-20-40] בקירוב. מרביתם מהדורות ראשונות. עברית ויידיש.

החוברות והקונטרסים כרוכים בארבעה כרכים:

כרך א:

• מאמר קנין החיים (קויפט לעבין), "המדבר בעניני תשובה ותפלה", מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, אלול תרפ"ח [1928].

• דרושי חתונה מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו על חתונת בתו תחי' [הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש]. ריגא, תרפ"ט [1929].

• מאמר ללמוד אותו ברבים ביום ב' ניסן, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט [1929].

• דרושים לימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ריגא, תרפ"ט 1929].

• דרושי דא"ח מאת כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, שנאמרו בארץ-ישראל. ירושלים, הוצאת ישיבת תורת אמת, מנחם אב תרפ"ט [1929].

• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].

• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].

כרך ב:

• שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 184 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ. י. ניו יורק, תר"צ [1930].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ניו יורק, תר"צ [1930].

• ספר "פוקח עורים", שני חלקים, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם ביאור ותרגום ללשון הקודש מאת רבי שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), וקיצורים, מכתב ורשימה מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אגודת חסידי חב"ד העולמית, ת"ש [1940].

• מאמרים פון כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א צו דער חגיגה פון 45-יעהריגען יובילעאום פון ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש – ערב ר"ח תמוז תש"ב. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, [תש"ב 1942 בקירוב]. שני עותקים.

כרך ג:

• דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].

• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו בריגא. ריגא, תרצ"א [1931].

• שיחות כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה וי"ט כסלו תרצ"א (מרשימותיו של אחד השומעים). ריגא, תרצ"א [1931].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"א, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"א [1931].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• קונטרס שיחות ומאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ג' מאמרים שנאמרו בהיותו במדינת ליטא בעיר ראקשיק. ריגא, תרצ"א [1931].

• קונטרס מאמרים ושיחות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל ד' מאמרים שנאמרו בהיותו בעיר ווארשא ואטוואצק בדרך מסעו צלחה למארינבאד, ורשימת שיחותיו... בישיבת תומכי תמימים אשר בווארשא. ווארשא, תרצ"א [1931].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ג, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, תרצ"ג [1933].

• שיחה בסעודה דיום ב' דחג השבועות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. ריגא, תרצ"ג [1933].

כרך ד:

• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – כולל מאמרי ר"ה, מוצאי יוהכ"פ, י"ג תשרי, שמע"צ ושמחת תורה, ושיחה של שמע"צ. ריגא, תרצ"ג [1933].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ד, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, נאמרו בעת בקורו בעיר גלובאקע במשך הימים כ"ב סיון – ז' תמוז תרצ"ד. ווארשא, תרצ"ד [1934].

• קונטרס מאמרים מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, כולל עשרה דרושים, ש"ק נצבים רצ"ד – ש"ק נח רצ"ה. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ה, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמר ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ה [1935].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ו, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ו [1936].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ז, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].

• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ז [1937].

• מאמר מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ששלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי', בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליטא בוויען, בי' אלול תרצ"ז – ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת. ברוקלין, ניו יורק, הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, [תרצ"ז 1937 בקירוב].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ח, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938].

• מאמרים ללמוד בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ח [1938]. שני עותקים.

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ט, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ווארשא, תרצ"ט [1939].

• מאמר של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים בימי מתן תורתנו חג השבועות – תרצ"ט. ווארשא, תרצ"ט [1939].

• מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש, ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ש"ת, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, ת"ש [1940]. נדפס לאחר שהאדמו"ר הריי"ץ נמלט לריגא, בדרכו לארה"ב [כנראה מהקונטרסים האחרונים שנדפסו באירופה הכבושה בידי הגרמנים לאחר פרוץ השואה].

מצורף: • יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, נרשם ונערף ע"י שמעון גליצנשטיין, מזכירת הישיבה ות"ת תורת אמת הכללית. ירושלים, אב תרפ"ט [1929].

5 כרכים (כ-40 חוברות וקונטרסים; אחדים מהם מופיעים בשני עותקים). גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.