מכירה פומבית 054 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – צילום – הדפסים ומפות – נומיסמטיקה
- ישראל (144) Apply ישראל filter
- ספרי (86) Apply ספרי filter
- מלחמת (82) Apply מלחמת filter
- israel (82) Apply israel filter
- ישראל, (78) Apply ישראל, filter
- research (69) Apply research filter
- isra (57) Apply isra filter
- האימפריה (53) Apply האימפריה filter
- מאנית (53) Apply מאנית filter
- הראשונה (53) Apply הראשונה filter
- העותמאנית (53) Apply העותמאנית filter
- העות (53) Apply העות filter
- העולם (53) Apply העולם filter
- ארץ (53) Apply ארץ filter
- העות'מאנית, (53) Apply העות'מאנית, filter
- empir (53) Apply empir filter
- empire, (53) Apply empire, filter
- eretz (53) Apply eretz filter
- israel, (53) Apply israel, filter
- ottoman (53) Apply ottoman filter
- wwi (53) Apply wwi filter
- אגרות (39) Apply אגרות filter
- טובה (39) Apply טובה filter
- שנה (39) Apply שנה filter
- גלויות (39) Apply גלויות filter
- גלויות, (39) Apply גלויות, filter
- טובה" (39) Apply טובה" filter
- "שנה (39) Apply "שנה filter
- "shana (39) Apply "shana filter
- card (39) Apply card filter
- postcard (39) Apply postcard filter
- postcards, (39) Apply postcards, filter
- shana (39) Apply shana filter
- tovah (39) Apply tovah filter
- tovah" (39) Apply tovah" filter
- משלחות (37) Apply משלחות filter
- מפות, (37) Apply מפות, filter
- מפות (37) Apply מפות filter
- מסע, (37) Apply מסע, filter
- מסע (37) Apply מסע filter
- לארץ (37) Apply לארץ filter
- המחקר (37) Apply המחקר filter
- expedit (37) Apply expedit filter
- map (37) Apply map filter
- maps, (37) Apply maps, filter
- palestin (37) Apply palestin filter
- travelogu (37) Apply travelogu filter
- travelogues, (37) Apply travelogues, filter
- art (32) Apply art filter
- engrav (32) Apply engrav filter
9 גלויות מצולמות (Real Photo Postcard) מתקופת מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל וסביבותיה, [1914-1918 בקירוב].
גלויה המציגה חיילים בטקס נטיעות עם ילדים (שלט עם כתובת עברית "וכי תבאו אל הערץ ונטעתם"); שתי גלויות עם ברכות "לשנה טובה תכתבו", מתוארות בלוח "קבוצת חילים עברים אצל כותל המערבי"; אליעזר מרגולין נכנס עם חיילי גדוד 39 של קלעי המלך לבן שמן, מתוארת בלוח "קבלת פנים לקולונל מרגולין בבן שמן"; גלויה המתוארת בלוח "מחנה הגדוד העברי בארץ ישראל ל"ח; גלויות נוספות בהן נראים חיילים במדים; גלויה המציגה גרדומים ועליהם נדונים למוות בירושלים; גרדומים ועליהם נדונים למוות בחלב (סוריה), מתוארת בלוח Husband & wife hanged in Aleppo for stealing children & selling their flesh (!).
גודל ממוצע 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב.
ארבעה תצלומים של בית חולים שדה "פאשה" (212) של הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. ענבתא (השומרון), 1918.
תצלומים בשחור לבן; שער המחנה, ביקור תזמורת טורקית ותצלום קבוצתי של הצוות הרפואי (בגבו של תצלום זה מקרא מפורט, כתוב בכתב-יד קטנטן, עם שמות המצולמים). אחד התצלומים נדפס כגלויה-מצולמת (Real photo) ונשלח בדואר בחודש אוגוסט 1918, עם חותמת דואר רשמית של המחנה.
ארבעה תצלומים, 16X11 – 6.5X4 ס"מ. שלושה מהם במצב טוב, עם פגמים קלים, והרביעי במצב טוב-בינוני, עם קרעים וקרעים חסרים בשוליים (קטנים).
מכתב בכתב-ידו של מייסד מגן דוד אדום ד"ר משה יהושע ארלנגר, כתוב על נייר מכתבים רשמי. לוצרן (שוויץ), 2 באוקטובר 1916. גרמנית.
בראש המכתב מופיע סמל מגן דוד אדום, מודפס עם כיתוב עברי, ולצדו שם הארגון בארבע שפות (גרמנית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית). תחת השם והסמל נדפס שם העיר לוצרן בשוויץ (בה נוסד הארגון שנה אחת לפני כתיבת המכתב). חתום בשוליים בחותמת דיו רשמית ובחתימת ידו של רופא העיניים משה יהושע ארלנגר, מייסדו של המגן דוד האדום. נמענו של המכתב הנו, כנראה, הרב שמשון דוב ירושלמי מהעיר מיחוב שבפולין.
משה יהושע ארלנגר (1883-1963) היה רופא יהודי יליד לוצרן – רופא העיניים היהודי הראשון בארץ ישראל. בשנת 1908 הגיע ארצה מטעם הארגון "למען ציון", התמנה למנהלו של בית החולים למחלות עיניים בירושלים והעניק טיפול ל-25,000 חולים. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה החליט לייסד ארגון הצלה ועזרה יהודי – ובחר עבורו את השם מגן דוד אדום.
דף (עמ' אחד אחד כתוב). 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. מעט קמטים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
מצורף: מכתב נוסף, כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של המגן דוד האדום בארה"ב (ניו-יורק, 14 ביוני 1919).
Proclamations, Ordinances and Notices issued by O. E. T. A. [Occupied Enemy Territory Administration] (South) to August 1919. קהיר: The Oriental Advertising Co., 1920. אנגלית.
חוברת בה נדפסו צווים, תקנות, חוקים מוניציפליים והודעות מנהליות מטעם ממשלת פלשתינה. חוברת זו נדפסה סמוך לתחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, כששטחה של ארץ ישראל עוד היה תחת מנהל צבאי זמני: O.E.T.A – מנהל שטחי-אויב כבושים. מנהל זה פעל בשיתוף-פעולה בריטי-ערבי-צרפתי עד להסדרת השליטה על האזור בועידת סן-רמו בשנת 1920.
[1] שער, 51 עמ', [2] עמ' אינדקס, 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. נקבי תילוע. דף האינדקס האחרון ועמוד השער גזורים ומודבקים לדף גדול יותר. כריכה חדשה, מחופת בד, עם העטיפה הקדמית המקורית מודבקת מצדה הקדמי.
תשע עשרה קבלות המעידות שזוג נעליים נמסר לתושב יהודי בירושלים (חתומות בחתימתו של מקבל הנעליים). הונפקו מטעם "ועד הסיוע המאוחד האמריקני לנגועי המלחמה היהודים", ירושלים, תרפ"א 1921.
בכל קבלה נוסח הצהרה מודפס: "קבלתי מקרן יעקב נתן לונדון, זוג נעליים שתמורתן עולה סך מאה עשרים וחמשה גרו"מ [גרוש מצרי]", ולצדו חתימת המקבל. בשוליים העליונים מופיעה חותמת הוועד ובשוליים התחתונים חותמת נוספת לאישור ("נבחן").
19 קבלות. 21X13 ס"מ בקירוב (שוליים חתוכים בקווים לא-ישרים). מצב כללי טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים (קצתם חסרים).
תריסר עיתונים וכתבי-עת עבריים. יפו וירושלים, תרע"א-תר"ץ (1911-1930).
1-2. "החנוך, עתון פדגוגי למורים ולהורים", בעריכת ניסן טורוב. שני גיליונות. יפו, דפוס א. אתין, תרע"א-תרע"ב (1911-1912).
3-6. "מענינא דיומא, קבץ-ארעי לעניני השעה", בעריכת יצחק יעקב ילין. גיליונות א'-ד'. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקרמן, תרע"ו (1916). בשולי השערים: "רֶוַח ההדפסה לעניים".
7-9. "לפי-שעה, קבץ-ארעי לעניני השעה", בעריכת יצחק יעקב ילין. גיליונות א'-ג'. ירושלים, דפוס רפאל ודפוס פרומקין, תרע"ו (1916). בשולי השערים: "רֶוַח ההדפסה לעניים".
10-11. "ירושלים, שבועון לעם", בעריכת אליהו בלנק. גיליונות 16-17 (שנה ראשונה). ירושלים, תרפ"ט (1929). בשולי השערים: "הפקידות האחראית על טבח הדמים עודה על משמרתה!"
12. "ספר לימוד של הדקדוק העברי" (חלק ב': הפעלים), מאת יצחק יעקב ילין. ירושלים, דפוס י' אביקסיס, תר"ץ (1930).
גודל ומצב משתנים.
שני כרכי גיליונות מגלגוליו הראשונים של עיתון "הארץ":
• "The Palestine News" / "חדשות מהארץ", "התוצאה העברית של שבועון המשלח הצבאי המצרי אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה. יוצא לאור בכל יום שישי G.H.O. Palestine. מחיר הגיליון: גרוש מצרי אחד". ירושלים-קהיר, 4 באפריל 1918 עד 9 בינואר 1919.
גיליונות א'-מ' (מתוך 53 גיליונות שנדפסו בסך הכול).
כרך גיליונות. 39 ס"מ. מצב כללי טוב. בלאי, כתמים וקרעים קלים. כמה מדפי הגיליונות חתוכים, וידיעות מתוכם חסרות. נקבי תילוע זעירים בדפים ובכריכה, עם פגיעה בטקסט. בלאי, כתמים ופגמים בכריכה.
• "חדשות הארץ, עתון יומי לעניני החיים והספרות – נוסד ע"י י.ל. גולדברג". ירושלים, 18 ביוני 1919 עד 12 בספטמבר 1920.
גיליונות 1-364.
כרך גיליונות. 44 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים (חלק מדפי השער חתוכים וחסרים). נקבי תילוע. חלק מהגיליונות נקצצו בשוליהם העליונים, עם נזק קל לטקסט. פגמים, קרעים ובלאי בכריכה. הכרך לא נבדק לעומק, וייתכן כי חסרים בו מספר גיליונות.
מצורף: גיליון "הארץ", שנה ד, 30 במרץ, 1922.
גלגוליו הראשונים של עיתון "הארץ"
"חדשות מהארץ", המהדורה העברית של השבועון הצבאי הבריטי "The Palestine News", היה העיתון הראשון בעברית שיצא לאור בארץ ישראל אחרי הכיבוש הבריטי, לאחר שבאביב 1917 נסגרו כל העיתונים המקומיים בפקודת השלטון העותומאני. העיתון, שנקט בעמדה ציונית זהירה, הודפס בירושלים וראה אור לראשונה ב-4 באפריל 1918. מערכת העיתון ישבה במצוות הבריטים בקהיר. העיתון חולק חינם לחיילי צבא בריטניה דוברי העברית, וכדי להגדיל את הכנסותיו נמכר גם לאוכלוסייה האזרחית בארץ ישראל. עד אז היו לו 13 מנויים בכל רחבי הארץ, ומספר קוראיו לא רב יותר מזה. בין אפריל 1918 לאפריל 1919 יצאו 53 גיליונות בסך הכול (הגיליון האחרון בכרך שלפנינו יצא ב-9 בינואר).
בראשית שנת 1919 הציע צבא בריטניה להנהלה הציונית לרכוש את העיתון מידיו, אולם בהעדר אמצעים התקשתה התנועה הציונית לגייס את ההון הדרוש בכוחות עצמה ופנתה לעזרתו של הנדבן יצחק לייב גולדברג, שהיה פעיל בתחום העיתונות היהודית וההוצאה לאור. לאחר הפוגה קלה, חודשה הוצאת העיתון ב-18 ביוני 1919, הפעם הזו בירושלים וכעיתון יומי.
ב-2 בדצמבר באותה שנה (גיליון 131), שינה העיתון את שמו ל"הארץ". את אותיות סמליל העיתון – שליווה אותו עד שהוחלף בסמליל האייקוני בעיצובה של פרנצ'סקה ברוך – עיצב זאב ז'בוטינסקי.
البرنامج والقانون – Programme et Status, חוברת מטעם "המפלגה הלאומית הלבנונית". קהיר, דפוס A. Procaccia & Co., 1920. צרפתית וערבית.
חוברת דו לשונית, ערבית-צרפתית, ובה מצע "המפלגה הלאומית הלבנונית"; כוללת שלושה חלקים: תוכנית לייסוד מדינה עצמאית בשטח לבנון; פירוט תקנון המפלגה הלאומית הלבנונית; ונספח אודות ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והאתנוגרפיה של לבנון.
"המפלגה הלאומית הלבנונית" (ערבית: الحزب الوطني اللبناني / צרפתית: Parti National Libanais) נוסדה בשנת 1920 בידי קבוצת משכילים נוצרים מקרב הקהילה הלבנונית של מצרים – ודגלה בייסוד מדינה עצמאית בשטחה של לבנון ההיסטורית. בראש המפלגה עמד המשכיל המארוני Habib Bustani. סמוך לאחר הקמתה הדפיסה המפלגה את החוברת שלפנינו והפיצה אותה בקרב בני הקהילה.
נדיר. אינה מופיעה ב-OCLC.
١٢, 19 עמ' (כולל העטיפה). 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשוליים (בעיקר בעטיפה). קרעים וקרעים חסרים לאורך השדרה.
כרזה מטעם ממשלת בריטניה, ובה הכרזה על תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. [ארץ ישראל, 1920 בקירוב]. אנגלית.
כרזה מטעם ממשלת בריטניה, ובה נאום שנשא הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, עם כניסתו לתפקיד. הכרזה מבשרת לתושבי ארץ ישראל – יהודים, מוסלמים ונוצרים – על תחילתו של המנדט על ארץ ישראל שהעניק חבר הלאומים לבריטניה, ומפרטת את החוקים שיונהגו בארץ ואת קווי המדיניות שצפויים הבריטים לנקוט בתחומים שונים: בממשל, במיסוי, בדת וביחסים בין הדתות, בפיתוח הארץ בתחומי הכלכלה, הרפואה והתחבורה, טיפוחה של ירושלים וקידום המחקר הארכאולוגי בה, ועוד.
בתחילת הכרזה נדפסה הצהרת המלך ג'ורג' לתושבי ארץ ישראל, שנמסרה להרברט סמואל, ואותה הקריא ביום הקמת ממשלת המנדט, 1 ביולי 1920 (ראו: "קדם", מכירה 80, פריט 14).
57X41 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
"פקודת ההגירה", נוסח עברי של תקנות ההגירה הראשונות שפרסמה ממשלת המנדט. "בית הממשלה פלשתינה" [ארמון הנציב בירושלים], 26 אוגוסט 1920.
שלושה עמודי תקנות, מודפסים באותיות גדולות, המסדירים את מדיניות העלייה וההגירה לארץ ישראל תחת ממשלת המנדט – זכות שיבה למגורשי מלחמת העולם הראשונה, חובת שימוש בדרכון, פרטי הרישום עבור כל מהגר, ועוד. חתום בדפוס בעמוד האחרון: "הרברט סמואל, הנציב העליון לפלשתינה (א"י)". עותק ממוספר בשוליים 165.
[3] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
הצעת חוקה אנטי-ציונית עבור היישוב העברי בארץ ישראל, עם מכתב אל היועץ המשפטי לממשלה נורמן בנטוויץ'. ירושלים, תרפ"ד 1924.
1. "הצעת חוקה של הקהלה העברית בא"י" [אפריל 1924], טיוטת חוקה המכפיפה את כלל מוסדות היישוב -הועד הלאומי, אספת הנבחרים, הועדות המקומיות- לסמכות מועצת הרבנות הראשית (עם סעיפים מיוחדים העוסקים בבתי הדין, השחיטה, הקבורה וחלוקת כספים).
[4] עמ' (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה), 33 ס"מ. מצב בינוני.
2. מכתב ארוך שצורף את הצעת החוקה, ממוען אל היועץ המשפטי לממשלת ארץ ישראל נורמן בנטוויץ' ("בנטוב-איש"); חתום בחתימות-ידם של הרב יעקב מאיר ("נשיא הרבנים הראשיים") והרב שמואל אהרן ובר, מזכיר הרבנות הראשית [1 במאי 1924].
דף אחד חסר (מס' 3).
[4] דף (מתוך חמישה), 33.5 ס"מ. מצב טוב. הדף הראשון בשני עותקים.
The Western or Wailing Wall in Jerusalem, תזכיר מאת שר המושבות הבריטי ליאופולד איימרי. לונדון, His Majesty's Stationary Office, 1928. אנגלית.
"ספר לבן" – מסמך המציג את מדיניות בריטניה ומוגש לאישור הפרלמנט – המוקדש לנושא הכותל המערבי בירושלים; חובר בידי שר המושבות ליאופלד איימרי – ממנסחי "הצהרת בלפור".
בספר תיאור המחלוקת בין היהודים והערבים בנוגע לתפילה ברחבת הכותל, תיאור אירועי יום הכיפורים 1928 (בו הסירו שוטרים בריטים מחיצת תפילה מהרחבה והיכו מתפללים), והצהרה על מדיניות הממשלה הבריטית – הקובעת את זכותם של היהודים לתפילה ברחבה אך אוסרת עליהם להניח בו חפצים קבועים (בהתאם לסטטוס קוו העות'מאני).
בשולי השער רישום בכתב-יד: "M. Reiner, October 1929, Jerusalem" (אולי, עותקו של חתן פרס ישראל למדע מרכוס ריינר, ששימש כשוטר מיוחד במהלך מאורעות תרפ"ט 1929).
6 עמ', 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשוליים. הדף הראשון והאחרון מנותקים.