מכירה פומבית 051 חלק ב' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית – ספרים – אמנות – אוטוגרפים – צילום – תחריטים, הדפסים ומפות
- (-) Remove she'erit filter she'erit
- אנטישמיות (25) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (25) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (25) Apply הפליטה filter
- ושארית (25) Apply ושארית filter
- שואה (25) Apply שואה filter
- and (25) Apply and filter
- antisemit (25) Apply antisemit filter
- antisemitism, (25) Apply antisemitism, filter
- erit (25) Apply erit filter
- hapletah (25) Apply hapletah filter
- holocaust (25) Apply holocaust filter
- she (25) Apply she filter
- sheerit (25) Apply sheerit filter
מכתב קצר בחתימת-ידו של אמיל זולה, כתוב על גבי כרטיס ביקור. פריז, [סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20]. צרפתית.
מכתב קצר: "קלמט יקירי [עורך העיתון "לה פיגארו" גסטון קלמט] – אם תוכל לעשות משהו עבור הסופר Armand Charpentier, אשר הנו אדם צעיר וראוי, הזקוק לעזרה כלשהי. בתודה וחיבה, אמיל זולה".
כתוב על כרטיס ביקור עם כתבתו של זולה בשנים 1889-1902 – בית מספר 21 ברחוב Rue de Bruxelles, פריז, בו חיבר את המאמר "אני מאשים".
Armand Charpentier (1864-1940) היה סופר ועיתונאי צרפתי, מתומכי דרייפוס. בשנת 1898 השתתף בספר מחווה מאת סופרי צרפת לאמיל זולה (Livre d'Hommage des Lettres françaises à Émile Zola, פריז-בריסל, 1898).
6.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מצורף תרגום לאנגלית של המכתב.
ארבעה כרטיסי כניסה לאירוע בו נשא איינשטיין את נאומו האחרון באירופה – "מפגש פרופסור איינשטיין" (Professor Einstein Meeting), באולם אלברט הול בלונדון, 3 באוקטובר 1933. אנגלית.
"מפגש פרופסור איינשטיין" נערך חודשים ספורים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון ועסק בחירות אקדמית ובסכנה הנשקפת לאינטלקטואלים תחת המשטר החדש. באירוע השתתפו אנשי רוח ומדענים מכל רחבי אירופה (בהם זוכי הנובל ארנסט רתרפורד ואוסטן צ'מברלין), ובראשם אלברט איינשטיין, שנשא את נאומו האחרון לפני שעזב את אירופה: "אם ברצוננו להתנגד לכוחות המאיימים לדכא את החירות האקדמית והאישית, אנו מוכרחים לראות בבירור מה עומד על הכף... בלא חירות כזו, לא היו בעולם לא שייקספיר, לא גיתה, לא ניוטון, לא פאראדיי, לא פסטר ולא ליסטר... אלו האנשים החופשיים לבדם, אשר יוצרים את ההמצאות והעבודה האינטלקטואלית שעושות עבורנו, האנשים המודרניים, את החיים ראויים לחיותם."
ארבעה כרטיסי כניסה, עם מקומות מסומנים בחותמת דיו.
8.5X7.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וחותמות דיו.
שני תעודות מזהות שהונפקו בגרמניה הנאצית עבור יהודים. מנהיים, 1939 / אמשטרדם [1940 בקירוב]. גרמנית והולנדית.
1. קֵנקָארטֶה (Deutsches Reich Kennkarte) – תעודת זהות עבור היהודיה הלנה קאופמן (Helene Kaufman), עם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים – האות J מוטבעת פעמיים והשם "שרה" נוסף לשם הלידה. מנהיים, 9 ביולי 1939.
[2] דף, 15 ס"מ. מצב טוב. קמטים ומספר נקבי סיכות.
2. Legitimatiebewijs – תעודה עבור היהודיה שרלוט פלאום (Charlotte Flaum), עם הטבעה של האות J במרכז. עם אישור מיוחד לנסוע באוטובוס לצורך עבודה כתופרת במפעל. אמשטרדם (ללא תאריך הנפקה).
10X13 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. מספר קרעים בשוליים.
Exposition le Juif et la France au Palais Berlitz sous l'égide de l'Institut d'études des questions Juives [תערוכת "היהודי וצרפת" בבניין Palais Berlitz, בחסות המכון לחקר השאלה היהודית]. [פריז, 1941]. צרפתית.
מדריך לתערוכה "היהודי וצרפת", שאורגנה בחסות "המכון לחקר השאלה היהודית" (L'institut D'étude des Questions Juives) ובתמיכת משרד התעמולה הגרמני בשטח הכיבוש הצרפתי (Propagandastaffel) והוצגה בפריז בין ספטמבר 1941 לינואר 1942. התערוכה התבססה על עבודתו של האנתרופולוג האנטישמי George Montandon, ונועדה ללמד את המבקרים הצרפתים לזהות יהודים על פי חזותם וצורתם. מלווה תמונות של המיצגים, תרשים של אולמות התצוגה ואיור גדול על גבי העטיפה (חתום בדפוס René Péron).
30, [2] עמ', 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים, בעיקר בעטיפה.
11 מסמכים אישיים של סימון (ישראל) קלרמן (Simon Kellermann) מפרנקפורט דמיין. גרמניה, 1938-1940.
לקט המסמכים כולל 8 מכתבי המלצה שנכתבו לכבוד קלרמן, בידי רופאים ואנשי צוותים רפואיים בפרנקפורט, המעידים כי עבר הכשרה מקצועית של אח מוסמך בבית החולים "רוטשילד" (Von Rothschild'sches Hospital) בשנים 1938-1939 (מרבית המכתבים על נייר-מכתבים רשמי של בית החולים). כמו כן, מצורפים שני מסמכים שהונפקו על ידי השלטון הנאצי בגרמניה, מסמך זיהוי (Ausweis) על שמו של קלרמן ותעודת-פטירה (Sterbeurkunde), כנראה של אביו. לפי הרישומים במאגר המידע של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, נראה כי קלרמן היגר לפלשתינה על האנייה "פאסיפיק" בשלהי 1940.
גודל משתנה, מצב כללי טוב.
13 מכתבים, אישורים ומסמכים מתקופת הרייך השלישי. גרמניה הנאצית והארצות הכבושות, שנות ה-30-40. גרמנית (אחד המסמכים בצרפתית).
מרבית הפריטים מודפסים במכונת כתיבה על דפים רשמיים ונושאים חותמות דיו רשמיות של גרמניה הנאצית.
באוסף:
1. חוזר (2 עמודים מודפסים) מטעם מנהל מחוז טרנוב ד"ר Alfred Kipke, שנשלח אל כל מנהיגי התעשייה במחוז, ובו הודעה בדבר רישום ותיעוד התושבים ממוצא ארי גרמני המחזיקים בשמות משפחה פולניים; כולל הסבר כיצד לזהות שמות משפחה גרמניים שקיבלו סופיות פולניות. טרנוב, 1943.
2. תעודת מוצא עבור לא-יהודי מטעם הרשויות בעיר פראג, אוקטובר 1941.
3-6. ארבעה מכתבים – התכתבות של חייל נאצי עם מפקדיו באס-אס ועם הרשויות הנאציות על תנאי משרתו. אאוגסבורג, וינה ומינכן, 1937-1938.
7-8. שתי תעודות רווקות חתומות על ידי הקונסול הגרמני באלכסנדריה ובחותמות רשמיות של הקונסוליה באלכסנדריה, 1938-1939. אחד המכתבים בצרפתית.
9. אישור מחלה שהוגש לביהמ"ש בווינה על ידי רופא במרפאת הנשים של אוניברסיטת וינה. ספטמבר 1944.
10. "תעודת התנהגות משטרתית" (Führungszeugnis) חתומה ע"י מפקד משטרת קאסל, 1934.
11. מכתב בעניין משפטי מאת ה"יועץ" ד"ר הוגו 'ישראל' מולר (Möller); התואר "יועץ" [Konsulent] – מציין את תפקידם של עורכי דין יהודים בגרמניה הנאצית שסמכויותיהם צומצמו לייעוץ בלבד. המבורג, 1941.
12. מכתב מטעם חברת ביטוח בברסלאו, אל המרכז ייעוץ למהגרים בברסלאו, בעניינם של בני זוג יהודים. ברסלאו, 1939.
13. מכתב על נייר מכתבים רשמי של בית החולים של הקהילה היהודית בפרנקפורט, 1938.
סה"כ 13 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
חמישה שטרות שהונפקו בגטו לודז' (ליצמנשטאט), במסגרת סדרת השטרות הראשונה, 15 במאי 1940.
שטרות בעריכים 50 פפניג (שני שטרות), 1 מארק, 5 מארק ו-10 מארק. על השטרות נדפסו סמלים יהודיים – מגני דוד ומנורת שבעת הקנים – עם חתימתו (בדפוס) של מרדכי רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז'.
מצב משתנה, F-AU.
שטרות כסף שהונפקו בבוכנוואלד:
שני שטרות "Aussenkommando" בעריכים 0.50 רייכסמארק ו-1 רייכסמארק, עם חותמת אדומה "SS-Ko. Rottleberode" (ממחנות המשנה של מחנה הריכוז בוכנוואלד).
מצב משתנה VF-F.
עשרה שטרות שהונפקו על ידי השלטון הנאצי בגטו טרייזנשטט, 1943.
שטרות בעריכים 1 (שני שטרות), 2 (שני שטרות), 5 (שני שטרות), 10 (שני שטרות), 20, ו-50 קרונות.
אסירי הגטו היהודים החליפו את כספם בשטרות אלו עם כניסתם לגטו. מרק גרמני אחד היה שווה לעשר קרונות טרייזנשטט אך הכסף היה חסר ערך מחוץ לחומות הגטו. על השטרות נדפס איור של משה עם לוחות הברית.
10 שטרות. מצב משתנה.
פרסום אנטישמי מעוצב כשטר בערך 1 דולר. צרפת: ללא פרטי הדפסה, [1944 בקירוב]. צרפתית.
דף רחב וצר, מודפס משני צדדיו (עם קו-קיפול במרכז). בצדו הפנימי של ה"שטר" דברים בגנות מזכיר האוצר היהודי של ארה"ב, הנרי מורגנטאו, ובגנות ההשפעה היהודית על הכלכלה, עם משפטים דוגמת: "שטר זה אינו תקף ללא חתימת מורגנטאו", ו"שטר הדולר אינו מדיף ריח, היהודי כן".
31X6.5 ס"מ. מצב טוב.
תעודת חסות [Schutzpass] מטעם הצלב האדום השוודי, חתומה בידי ולדמר לנלה. בודפשט, 1944. גרמנית והונגרית.
לפנינו תעודת חסות המעידה כי האוחז בה נתון תחת חסותו של הצלב האדום. חתומה בארבע חותמות של נציגות הצלב האדום בבודפשט, ובחתימת-ידו של מנהל הנציגות – חסיד אומות העולם ולדמר לנלה.
התעודה הונפקה ביום 10 באוקטובר 1944 עבור היהודיה אירן בראון (Irén Braun), עם תמונתה והודעת חסות בגרמנית, הונגרית וצרפתית. כריכה מקורית, עם הטבעה של צלב אדום והכיתוב "תעודת חסות" באותיות מוזהבות (גרמנית והונגרית).
ולדמר לַנְלֶה (Valdemar Langlet, 1872-1960), דיפלומט שוודי, יושב ראש נציגות הצלב האדום בבודפשט בתקופת מלחמת העולם השנייה. לנדלה התמנה לתפקידו בחודש מרץ 1944, ועד תום המלחמה הנפיק מסמכים מצילי חיים עבור אלפי יהודים, חלקם ללא אישורה והסכמתה של ממשלת שוודיה. פעילותו שימשה השראה למפעל ההצלה של הדיפולמט ראול ולנברג, שאף פגש בלנלה עם הגיעו לבודפשט. על פועלו להצלת יהודים במהלך השואה הוכר לנלה כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
השם ושנת הלידה הרשומים בתעודה מופיעים ברשימת ניצולים מהעיר בודפשט, ב"במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" של יד ושם.
[2] דף (מודבקים על גבי הכריכות הפנימיות). 12.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שפשופים לאורך השדרה.
שני מכתבים מאת עורכת הדין היהודייה הלן בן עטר (Hélène Benathar), יו"ר "הוועד לטיפול בפליטים זרים" בקזבלנקה, המתעדים את מאמציה להצלת משפחה יהודית העצורה במחנה סידי-אל-עייאשי (Sidi Al Ayachi; מחנה הסגר וכליאה של משטר וישי במרוקו). קזבלנקה, ינואר 1941. צרפתית.
המכתבים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של "הוועד לטיפול בפליטים זרים" ושל עו"ד הלן בן עטר. המכתב הראשון נשלח אל המפקח הראשי של המנהל האזרחי בקזבלנקה (contrôleur en Chef de la Région Civile), ובו, מבקשת עו"ד בן עטר מהמפקח לפעול להטבת מצבם הקשה ולשחרורם של בני משפחת בויארסקי (Bojarskis), משפחה יהודית המחזיקה באזרחות ליטאית ועצורה במחנה סידי-אל-עייאשי. המכתב השני נשלח אל בני משפחת בויארסקי העצורים במחנה סידי אל עייאשי, ובו מעדכנת עו"ד בן עטר את בני המשפחה על המאמצים הנעשים לשחרורם.
עורכת הדין הלן קזאס בן-עטר (Hélène Cazès-Benathar; 1898-1979) – "המלאך של מרוקו". ביולי 1940 הקימה את "הוועד לטיפול בפליטים זרים" (Comité d'Assistance aux Réfugies Étrangers), אשר היה אחראי להטבת מצבם של אלפי הפליטים היהודים שנמלטו במהלך מלחמת העולם השניה מאירופה למרוקו ואלג'יריה. בן עטר סייעה להם במציאת מקום מגורים, במזון, בלבוש ובטיפול רפואי; ייסדה את סניף ויצו בקזבלנקה, הייתה פעילה בארגון הג'וינט ובצלב האדום, וכיהנה כנשיאת אגודת בוגרי כי"ח במרוקו.
לאחר המלחמה פעלה בן-עטר למען עליית יהודי צפון אפריקה לישראל ולגיוס תרומות. בהמשך העתיקה את מגוריה לפריז והמשיכה להתנדב בארגוני סעד ועזרה יהודיים. בסוף ימיה תרמה עו"ד בן עטר את הארכיון האישי שלה ל"ארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" בירושלים.
שני מכתבים. 31 ס"מ / 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים קלים. נקבים.