מכתב על גבי גלוית דואר (2 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תר"צ 1930].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] ומברכו בכט"ס [בכל טוב סלה] באהבה, חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה ולברכו בברכת ישועה וברכה ושפע והצלחה בכל אשר יפנה...".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

גלויה. 10X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב על גבי גלויה רשמית, בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי חנוך צבי לוין אב"ד בנדין (חתן האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור). בנדין, תרצ"ב 1932.
נשלח אל משפחת מייזלר בווארשא, עם ברכות לנישואין לחתן ולכלה, לאמם [האלמנה] ולכל משפחתם "בני הרה"ח המפ'[ואר] רי"א ז"ל, שיחי'[ו] כולם בטוב". במכתב גם מוזכרים קרובי המשפחה: "...וכ"ק הרהגה"ח מליסק שליט"א וכ"ק הרה"צ מראספשע שליט"א [כנראה האדמו"ר בן הרה"ק אברהם משה וועלטפרייד מראספשע הסמוכה לפיעטרקוב] וכ' המח'[ותן] ההשנ"י עלביינגער שי' לאוי"ט [שיחיה לאורך ימים טובים] עם כל אשר לו ע"ב מז"ט לכולכם ותשבעו נחת, כנפש הדו"ש - חנוך צבי".

הגאון רבי חנוך צבי הכהן לוין (תרל"א-תרצ"ה), גאון מופלג, ממנהיגי יהדות פולין החרדית. חתנו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת", ונינו של האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. נשא בשנת תרמ"ז את בתו הצעירה של רבו האדמו"ר מגור, ומאז היה סמוך על שולחנו כשהוא עוסק בתורה ובחסידות. במשך השנים הפך להיות אחת הדמויות המרכזיות במלכות בית גור, עוד בימי חותנו בעל ה"שפת אמת", ובשנים שלאחר מכן היה יד-ימינו של גיסו האדמו"ר בעל "אמרי אמת". ברוב טובו ופקחותו פעל רבות בצרכי הציבור, רודף צדקה וחסד ומשכין שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו. בשנת תרפ"א נתקבל לאב"ד העיר בנדין והיה נערץ ואהוב על כל שכבות הציבור. מתורתו נדפסו הספרים "יכהן פאר". בנו המפורסם הוא רבי יצחק מאיר הכהן לוין (חתנו של דודו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור) מנהיג "אגודת ישראל" בפולין ובארץ ישראל, שלימים היה מחותמי "מגילת העצמאות", וכיהן כשר הסעד בממשלה הראשונה של מדינת ישראל.

גלויה. 10.5X13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שני נקבים, עם פגיעה קלה בטקסט.

שני מכתבים מהאדמו"ר רבי משה יחיאל עפשטיין מאוז'רוב:
1. מכתב על גבי גלויה, בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר. תל אביב, [תשרי תשכ"ד 1963].
נשלח לרבי איטשה [יצחק] מאיר לוין – ברכת "שנה טובה ומתוקה, בהצלחה מרובה בכ"ע [בכל ענייניו] ומנוחה והרחבת הדעת". בהמשך הוא כותב על ספרו החדש, ותפילתו להמשיך בעבודת הקודש "בבריות גופא ונהורא מעליא".
גלויה. 9.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.

2. מכתב שנכתב "בפקודת כ"ק מרן שליט"א", בידי "משה וואלף בעקערמאן, המזכיר" על נייר מכתבים רשמי של הרבי מאוז'רוב. ניו יורק, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
נשלח לנמען לא ידוע, בצירוף לספר תהלים עם פירושי לקוטי אורות ופנים יפות (פיוטרקוב תרפ"ד). ספר זה הושלם ונערך בסיוע האדמו"ר מאוז'רוב, כפי שמופיע בשער הספר. בראש הדף מודפס הכיתוב: "הרב משה יחיאל עפשטיין, אזשעראווער רבי... בראנקס נ. י.".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. קרעים קטנים בשוליים. סימן קיפול.

האדמו"ר רבי משה יחיאל אפשטיין (תר"נ-תשל"א), בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב, ובן-בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין. מצעירותו נודע לשקדן ועילוי בכל אוצרות התורה. התמנה לרב באוז'רוב בגיל כ"ו, ומשנת תרע"ח החל לכהן כאדמו"ר בעיר אוז'רוב. בשנת תרפ"ד היגר לארה"ב והתיישב בברונקס, שם המשיך בהתמדתו והסתיר את עצמו. בשנת תשי"ג עלה לארץ ישראל, תחילה בבני ברק ובהמשך בתל אביב. היה חבר ב"מועצת גדולי התורה" ועסק רבות בענייני הכלל. נודע על שם סדרת ספריו, רחבי ההיקף והדעת: "אש דת" ו"באר משה".

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, תשל"ו [1976].
מודפס במכונת-כתיבה, וחתום בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר "הק' שלמהלברשטאם".
המלצה שנשלחה לרבני ומנהלי מוסד "עזרת תורה" בניו יורק, עבור "ידידי הדגול... מהו"ר ר' משה סאלאנט שליט"א מנקיי הדעת שבירושלים... ראש כולל רבינו חיים יוסף בית הוראה שבירושלים". האדמו"ר מבקש לסייע לו לרגל נישואי בתו עם "בחור ת"ח וירא שמים מפורסם כמר יוסף דרוק נ"י ממצויני ישיבת טשעבין בנו של הרב הגאון ר"ח דרוק שליט"א מיקירי ירושלים". הוא מסיים בברכה: "וזכות המצוה תגן על העושים והמעשים להתברך בשפע ברכה והצלחה, ותחזינה עינינו בשוב ד' את שיבת ציון במהרה בימ[י]נו".

האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.