מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove the filter the
- and (30) Apply and filter
- of (30) Apply of filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- מלחמת (23) Apply מלחמת filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- isra (23) Apply isra filter
- israel (23) Apply israel filter
- jewish (23) Apply jewish filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestin (23) Apply palestin filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- war (23) Apply war filter
- הגר (7) Apply הגר filter
- הגרא (7) Apply הגרא filter
- ותלמידיו (7) Apply ותלמידיו filter
- ספרי (7) Apply ספרי filter
- הגר"א (7) Apply הגר"א filter
- book (7) Apply book filter
- by (7) Apply by filter
- discipl (7) Apply discipl filter
- gaon (7) Apply gaon filter
- his (7) Apply his filter
- vilna (7) Apply vilna filter
שני ספרים מספרי הגר"א מווילנא, אחד מהם במהדורה יחידה:
● ספר הר הכרמל, ביאורים על פירוש "שפתי כהן" להלכות נדה ומקוואות, ועל ביאור הגר"א לשולחן ערוך יו"ד, מאת רבי שמעון קרומנויא-אופנהיים. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1812. מהדורה יחידה.
בשער נכתב שהחיבור כולל "פי' מספיק לפירושו של הגאון... אלי' ווילנא זצ"ל ביורה דעה... והנה גם הוא קיצר בלשונו.... עד אשר לא ידענו... לכווין מחשבותיו...". בראש הכרך רשימות "פרענומראנטען" (מנויים) מערי מורביה והונגריה. בעמוד האחרון של הרשימות, הקדמת המו"ל רבי "שמואל הקטן".
המחבר, רבי שמעון אופנהיים (אוצר הרבנים 19803), בן רבי דוד קרומנויא וחתן רבי אריה ליב אופנהיים. דומ"ץ בקיצע וראב"ד בפעסט, בעל "הר המוריה" ו"נזר הקדש".
[1], א-ב, [5], ג-לא דף. חילופי דפים בין שני הספרים. דפים א-ב שלאחר דף השער שייכים לספר אלי' רבא, ואילו [2] דף שלאחר דף השער בספר אלי' רבא, הם שני דפי הפרנומרנטן החסרים בעותק שלפנינו. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים (בעיקר בסופו של הספר), עם פגיעה קלה בטקסט בשני הדפים האחרונים. כריכה חדשה.
● ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1812. מהדורה שניה.
[3], ג-מז דף. [2] דפי הפרנומרענטן לאחר דף השער, שייכים לספר הר הכרמל. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 782, 242.
לפנינו עותק עם רשימת הפרנומרענטן המלאה (שבעה דפים, ביחד עם שני הדפים שנכרכו בספר אלי' רבא). באוצר ספרי הגר"א לוינוגרד נרשמו ששה דפי פרנומרענטן בלבד.
שלחן ערוך עם ביאור הגר"א – אוסף מהדורות, בהן מהדורות ראשונות:
● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם ביאור הגר"א. הורודנא, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
שני הדפים הראשונים מנותקים, (הושלמו מעותק אחר). רישום בעלות בדף השער: "הק' זאב וואלף ראזענבליה. קניתי בעד...". חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].
● ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע"ט 1819].
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.
● ספר תורת כהנים, שולחן ערוך חושן משפט, חלק שני, עם המפרשים ועם ביאור הגר"א. [קניגסברג, תרט"ו 1855]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א על חושן משפט. דף השער הראשון חסר.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט, מעצם כתב ידו של הגר"א. הועתק מכתב ידו של הגר"א על-ידי רבי מאיר יעקב גינצבורג, שאף הוסיף מראי מקומות והגהות.
● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, חלק שני, עם המפרשים – טורי זהב, שפתי כהן, נקודות הכסף, באר הגולה פרי חדש, דגול מרבבה, ביאור הגר"א, פרי מגדים, חדושי רע"ק, גליון רש"א ונימוקי רי"ב. קעניגסבערג, דפוס Gruber & Longrien, תרי"ט [1859]. רישומי בעלות: "שייך לר' יעקב ווישנעווסקי, חתן הרב ר' משה ליב מ"ץ במינסק?".
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ששה מספרי הגר"א מווילנא, עם פירושים על המשנה, הש"ס והמדרשים:
● ספר שנות אליהו, על סדר זרעים, מהגאון החסיד רבינו אליהו זצ"ל מווילנא. שטעטטין, דפוס האדון רא. גראססמאן, תרכ"ג [1863].
● באורי אגדות, על מסכת ברכות, ומסכת בבא קמא ופרק קמא דמגילה, מאת הגר"א מווילנא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה.
● ספר תיקוני הזהר, עם תיקונים מזוהר חדש, עם ביאור הגר"א. ווילנא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. השער הראשון מאויר. רישום בכתב-יד בדף המגן: "הספר הזה שייך למו"ר הרב ר' זלמן נ"י בהר"ן זללה"ה". עם חותמת בעלות שלו – הגאון רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי (תקצ"ה-תר"ע), גאון עניו וקדוש, מגדולי ירושלים ומראשי עסקניה. מייסד שכונת "מאה שערים".
● מסכת סופרים עם באור מקרא סופרים ועטור סופרים מאת רבי יצחק אליהו לנדא מווילנא, ו"עם הגהות מאת... רבינו אליהו ז"ל מווילנא". סובאלק, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה.
● ספר סדר עולם רבה להתנא רבי יוסי בר רבי חלפתא, עם ביאורים והגהות מאת רבי יעקב עמדין, הגר"א מווילנא, והגהות "מאיר עין" מאת רבי ירוחם מאיר ליינער. וורשא, דפוס שמעון בער לנדא, תרס"ה 1904.
● חידושי הלכות על מסכת שבת, מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, תרפ"ו [1926].
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי תולדות וליקוטים לגר"א מווילנא. תר"ך-תרפ"ט. עברית ומעט יידיש:
1. ספר עליות אליהו, "והוא תולדות אדם הגדול... רבינו אליהו נבג"ע". שטטין, דפוס ע’ שרענטצעל, [תר"ך 1860, בערך]. חותמת הרב הירשוביץ ממלבורן.
2. ספר עליות אליהו, "תולדות האדם הגדול בענקים", תולדות הגר"א מווילנא, פועלו והליכותיו בקודש, מאת רבי יהושע העשיל לווין. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ד] 1874.
3. ספר "פסקי הגאון רבינו אלי הו ז"ל מווילנא על שולחן ערוך אורח חיים". בעריכת רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה, של חלק א' מ"פסקי הגר"א".
4. ספר תולדת אדם, תולדות הגאון רבי זלמן [ר' זלמל'ה] מוולוז'ין, אחי רבי חיים מוולוז'ין ותלמיד הגר"א מווילנא, מאת רבי יחזקאל פייוויל המגיד מווילנא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884].
5. ספר תוספת מעשה רב, והנהגות הגר"א מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. ירושלים, דפוס י"ן לעווי, [תרנ"ו 1896].
6. ספר קול אליהו, ליקוטי ביאורים וחידושים מפי הגר"א מווילנא, בעריכת רבי חנוך הניך ערזאהן. פיעטרקוב, דפוס ר' נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1904. בסוף הספר: מנחת חנוך, מאת רבי חנוך העניך ערזאהן, חידושים על יורה דעה ועל ש"ס. חתימות וחותמות: "יעקב חיים ראטטער" [מקלויזנבורג, בן האדמו"ר מהאדאס, וחתן רבי חיים מרדכי רולר; מחבר ספרים רבים].
7. ספר צדקת הצדיק, על חייו ותורתו של הגר"א מווילנא. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. יידיש.
8. ספר דברי אליהו, ליקוטי תורתו של הגר"א מווילנא, בעריכת רבי יהודה ליב פארפל. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תרפ"ז 1927]. עם שער מעטפת מודפס.
9. תולדות אליהו, ביוגרפיה של הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרפ"ט 1929. יידיש.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרים מספרי רבי דוד טעביל רבה של מינסק וחתנו רבי שאול חיים הלוי הורוויץ אב"ד דוברובנה:
● ספר נחלת דוד, חלקים ראשון ושני, שו"ת וחידושים על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא, מאת רבי דוד טעביל מד"א [מרא דאתרא] מינסק, ובסופו קונטרס יד שאול, שו"ת מאת חתנו רבי שאול חיים הלוי הורביץ. ווילנא, דפוס יוסף ראובן בן מנחם מן ראם, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
● ספר נחלת דוד, דרושים מאת רבי דוד טעביל מד"א [מרא דאתרא] מינסק, ובסופו קונטרס מצפה שאול, דרושים מאת חתנו רבי שאול חיים הלוי הורביץ. ווילנא, דפוס אליעזר ליפמן מ"ץ, תרמ"ב [1881]. מהדורה ראשונה.
● ספר כלילת שאול, "כלול בשלש מאות ועשר סוגיות הש"ס כמנין ש"י", מאת רבי שאול חיים הורוויץ (חתנו של רבי דוד טעביל). ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגין, תרל"ט 1879. חותמות של ספריית "חברת תפארת בחורים" בעיר מזריץ': "חברה תפארת בחורים שרחוב נאיי שטאט דפה מעזעריטש".
● ספר בית דוד, דרושים שונים, מאת רבי דוד טעביל אב"ד מינסק. ירושלים, דפוס הרא"ל כהנא, תרס"ד [1904]. מהדורה ראשונה. כולל שער מעטפת מודפס, עם תמונות בנייני ישיבת "מאה שערים" בירושלים.
הגאון רבי דוד טעבלי בעל "נחלת דוד" (תקנ"ד-תרכ"א), מגדולי דורו, ומתלמידיו המפורסמים של רבי חיים מוואלוז'ין. משנת תק"פ בערך כיהן כאב"ד וראש הישיבה בסטויבץ, ובשנת תר"ט נתקבל לרבנות העיר הגדולה מינסק – שהייתה, אחרי ווילנא, העיר היהודית הגדולה ביותר בליטא ורייסין, הן במספר תושביה והן בדבקות בני העיר בלימוד התורה ובשמירתה. במינסק פעלו עשרות מוצי"ם ורמי"ם גדולי תורה, ואף רבים מ"בעלי הבתים" בה הצטיינו בלמדנות. רבי דוד טעביל מונה לתפקיד "מרא דאתרא" ולא לתפקיד רב ואב"ד, כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד, אלא רק לקראו בשם מד"א (הגדול ממינסק, עמ' 213, בהערה).
חתנו – הגאון רבי שאול חיים הלוי הורוויץ (תק"ף-תרע"ו; אנצי' לתולדות חכמי ארץ ישראל, ג, עמ' עז), כיהן כאב"ד דוברובנא במשך שמונה-עשרה שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, ונחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. ייסד את הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים", ועמד בראשה. האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. בין חיבוריו: "כלילת שאול", "מצפה שאול", "יד שאול" ואחרים.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שנים עשר ספרי דרוש, הלכה ומוסר, מאת גאוני ליטא, שנדפסו במאה ה-19, מרביתם במהדורות ראשונות, בחלקן חתימות וחותמות רבנים ורישומי בעלות:
● ספר כפות זהב שתים, חידושים שונים מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קרינק. ווילנא והורודנא, דפוס השותפים Manes i Zimel, תקצ"ו 1836. מהדורה ראשונה. חתימות רישומים רבים בכתב-יד. בהם חתימות רבות של רבי מאיר דובער אב"ד רומשישוק ["חתן הגרח"ז וויינשטיין"] – הגאון רבי מאיר דובער פאגער ב"ר משה אליעזר מווילנא, כיהן כאב"ד רוּמְשִישוֹק וקיידאן (ליטא). נפטר בארה"ב בשנת תרס"ו, והותיר אחריו חיבורים בכת"י: שו"ת יד מאיר, ליקוטי יעקב על התורה, פסקי הלכות על חושן משפט, ועוד
● ספר סדר זמנים, בעניין פרטי הדינים התלויים בזמנים ודיני התפילה וזמניהם, מאת רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד טיקטין. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תר"ד] 1844. מהדורה ראשונה. חותמת בן המחבר, הגאון רבי משה רבינוביץ אב"ד יעדוואבנא: "משה בהגאון מוריצ"א ז"ל ראבינאוויץ".
● ספר אבן משה, חידושים על התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אליעזר פרלמוטר. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה. המחבר העלים את שמו וייחס את חיבור הספר לאביו ר’ משה. בין ההסכמות, הסכמת רבי מנחם מענדל, הרבי מקוצק (זו הסכמתו היחידה) ורבי יצחק מאיר אלתר, בעל חידושי הרי"ם.
● מגילת שיר השירים, עם ביאור עוטה אור, מאת רבי יחיאל העליר אב"ד פלונגיאן. מעמעל, דפוס א. זאלאמאן August Stobbe)), תרכ"א [1861]. מהדורה ראשונה.
● ספר זכרון מנחם, חידושים על מסכת שבת ועירובין וספר מדרש מנחם, פירוש על דרך הקבלה והפילוסופיה למגילת שיר השירים, קהלת ואסתר, ולעניינים נוספים, מאת רבי מנחם מן מאנדיל (סטולפר) ראש ישיבת מינסק. וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ה 1874. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת בן המחבר, רבי ישראל חיים קליין.
● ספר עיני יצחק, חלק ראשון וחלק שני, ביאורים וחידושים על עין יעקב, מאת רבי יצחק אהרן רפופורט, ה"מגיד מווילקומיר". ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ח-תרל"ט 1878. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. חותמות בעלות של רבי אליהו גורדון רב ומ"ץ בשניפשוק ווילנא – הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים.
● ספר תולדות נח, חלק ראשון, דרושים נפלאים מאת רבי נח רבינוביץ מטימקאוויטץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ב [1882]. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "שלמה פיש חופק"ק בירמינגהאם".
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער", תלמיד רבי ישראל מסלנט. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער". וורשא, דפוס יוסף לעבענ[ז]אהן ואהרן גלינקא, תר"ס 1900. מהדורה שלישית. חותמת רבי "שמואל יצחק אנדראן".
● ספר פה קדוש, חידושי רבי יצחק (איצל'ה) מוולוז'ין (בנו של רבי חיים מוולוז'ין) על התורה (בראשית-שמות), שנאמרו בשיעור חומש שמסר מדי בוקר בביהמ"ד בוולוז'ין. נכתבו ונערכו על פי רשימות תלמידיו. וורשא, תר"ן 1890. מהדורה ראשונה.
● ספר יפיח אמונה, דברי מוסר ודרושים, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהודה צבי וולקוביץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ח-תר"ס 1900-1897. מהדורה ראשונה.
● ספר בית שלמה, דינים ודברי מוסר, מאת רבי שלמה זלמן אבעל. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ג [1893]. מהדורה ראשונה. עם שער מעטפת מודפס, צבעוני.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שמונה ספרים (בתשעה כרכים), מהדורות ראשונות של ספרי גאוני ליטא, שנדפסו בשנות הת"ק והת"ר:
● ספר שאגת אריה, על מסכת מכות, מאת רבי אריה ליב בנדיט. ביאליסטוק, דפוס אהרן הלוי הורוויץ, [תקס"ה 1805]. חתימה בדף השער: "חיים יודא ליב אויערבאך" [ראש ישיבת "שער השמים"; אבי מרן הגרש"ז אויערבאך]. בדף האחרון, חתימה ישנה: "יעקב מרדכי בן יוסף".
● ספר משכנות יעקב, שו"ת מארבע חלקי שולחן ערוך, מאת רבי יעקב אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ח 1837. חותמות ורישום בכתב-יד בדף השער.
● ספר גליא מסכת, חלק ראשון, שאלות ותשובות, וחלק שני, דרשות והספדים, מאת רבי דוד אב"ד נובהרדוק. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תר"ה] 1844. שני חלקים בשני כרכים.
● ספר עמק הלכה, חידושי דינים בדרך שאלות ותשובות, על חלק אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי זאב וואלף אב"ד זיטל. ווילנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, [תר"ו] 1845. בדף השער, חתימה מחוקה בדיו: "יצחק שמעון ---?".
● ספר קרן אורה, חידושי הלכות על מסכת יבמות והוריות, מאת רבי יצחק בן אהרן אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ב 1851. חותמות בעלות של רבי "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל – זשוק קאסאווע" [קוסובה; קרוב משפחה של ה"חזון איש"].
● ספר אבי הנחל, דרושים לשבתות ולמועדים, מאת רבי יהושע אייזיק שפירא. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ד 1854?].
● ספר נחל איתן, על משנה תורה להרמב"ם, מאת רבי אברהם בן רבי יהודה ליב ממינסק, בעל "משכיל לאיתן". ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרט"ו] 1855.
● ספר בנין שלמה, שו"ת, חידושים ובאורים על שו"ע אורח חיים, מאת רבי שלמה הכהן מווילנא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1888.
8 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
כ-45 חוזי שכירות שנערכו בין בעלי בתים יהודים בירושלים לבין שוכרים יהודים וערבים. השכונות אחווה, מאה שערים, העיר עתיקה, ושכונות נוספות, שנות ה-20-30 (חוזים ספורים מוקדמים יותר).
מרבית החוזים נערכו בין ארגונים ציבוריים ("הוועד הכללי כנסת ישראל", "כולל שומרי החומות", ועוד) ובין דיירים יהודים. חלק קטן מהחוזים נערכו בין יהודים לבין ערבים בתקופת "המרד הערבי הגדול" (1937-1939), בשכונות שנעשו מסוכנות ליהודים (חלק מן השוכרים הערבים חתומים בטביעות אצבע).
על החוזים מטעם "ועד הכללי" חתומים בדרך כלל ר' גדליה נחמן ברודר ור' זיסל חבס. בין שוכרי הבתים מספר רבנים ואנשי-מעשה ידועים בירושלים, החתומים על גבי החוזים בחתימות ידם. בהם: רבי יצחק אריאלי, רבי אשר זעליג מרגליות, רבי שלמה גבריאל מרגליות, רבי יהושע אלטיר ווילדמאן, רבי שלמה סובל, רבי שלמה צימבליסט, ועוד.
כ-45 חוזים. גודל משתנה (מרביתם בני דף בודד, 40 ס"מ בקירוב). מצב משתנה. מתויקים בשני קלסרים.
מצורפים: שישה מסמכים שאינם חוזי שכירות – שני רשיונות בניין לבתים בירושלים, תכנית אינסטלציה לבית פרטי בירושלים, ועוד.
שישה עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט, מרביתם עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים, שנות ה-20-40.
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק קטן מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.
32 דף בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.
ארבעה מסמכים רשמיים הנוגעים לרצח ארלוזורוב ולמשפטם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט שנחשדו ברצח. ארץ ישראל, 1933-1934. אנגלית.
1. דו"ח הנתיחה לאחר המוות של ארלוזורוב מתאריך 17.6.1933 (ליל הרצח). חתום בדפוס על ידי ד"ר חיים שטיין וד"ר אריה אלוטין.
2. דו"ח רפואי מתאריך 3.7.1933 על הטיפול בארלוזורוב בביה"ח "הדסה" בתל-אביב, אופי הטיפול וסיבת המוות. חתום בדפוס על ידי ד"ר אריה אלוטין וד"ר משולם לבונטין.
3. נוסח ההודעה על הרצח מטעם משטרת ארץ ישראל (מיום 17.6.1933) – עם תיאור החשודים והודעה של פרס בגובה 1500 לירות לכל המביא מידע שיוביל לתפיסתם.
4. פסק הדין של השופט יוסף משה ולירו (Valero) מתאריך 15.6.1934 – הקובע כי הנאשמים, סטבסקי ורוזנבלט, חפים מפשע, וכי הרצח בוצע על רקע מיני ולא מטעמים פוליטיים.
כל המסמכים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, עם מספר סידורי בשוליים (ייתכן ששמשו את אחד הצדדים במשפט הרצח).
[4] דף, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים. מעט השלמות כיתוב בעט.
אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
● אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות.
● שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. * "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר.
● "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל.
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 29X41 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
22 מכתבים כתובים בכתב יד, שנשלחו אל מנחם זהרוני מידי דודו ניצול השואה, בנימין ירושבסקי. מרבית המכתבים נשלחו ממחנה מעצר בקפריסין, שניים ממחנה המעצר בעתלית, ואחד ממחנה עקורים בבוואריה. יוני 1946 עד יוני 1947.
במכתבים שלפנינו נידונים, בין היתר, שברונו של ירושבסקי לאחר השואה, איתור קרובי משפחה ניצולים, תחושת הנקם באומה הגרמנית, המפעל הציוני, דוד בן-גוריון, החיים במחנה המעצר, המצוות והזהות היהודית ועוד.
במכתבים המוקדמים מרבה ירושבסקי לעסוק בשואה, לא פעם תוך שימוש בלשון חריפה וקשה. במכתב מיום כ"ז חשוון תש"ז, למשל, נכתב: "מדוע נשחטנו ברגע האחרון?... הנך רוצה לבעוט, לשרוף ולפוצץ וּלְהַמְבִּיל את כל העולם...".
בהמשך, מוסב בהדרגה עניין המכתבים לעתיד הציונות ולבניין הארץ. במכתב מיום י"ג ניסן תש"ז, נכתב: "אין מקום ליללות ובכיות, בזה לא נושיע ולא נושע, באה תקופה חדשה בדברי ימינו, תקופת חיים ועבודה, תקופת בצור העם, כנוסו לארץ אבותיו...".
שניים מהמכתבים נשלחו ממחנה-מעצר בעתלית, ומהם נשקפת התרגשותו העצומה של ירושבסקי בעקבות עלייתו ארצה.
סה"כ 22 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים קלים בשולי מכתבים ספורים ונקבי תיוק במכתב אחד (ללא פגיעה בטקסט). מכתב אחד חתוך לרוחבו וחסר את חלקו העליון, מכתב נוסף ייתכן וחסר בחלקו העליון.