ספר חנה אריאל, דרושים עמוקים על סדר פרשיות התורה והמועדים, וכן ד' אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. ששה חלקים בששה כרכים.
מאמרי ודרושי חסידות בדרך חב"ד - חמשה חלקים על חמשה חומשי תורה והמועדים, "אשר דרוש דרש... לפני יחידי סגולתו בשבתות ומועדים", וחלק נוסף הכולל ד אמרות טהורות: א) מאמר השבת. ב) מאמר הבדלה. ג) מאמר הברכות. ד) מאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד).
בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד בקאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"). הקדמת המדפיסים בראש חלק בראשית.
* חלק ראשון (בראשית וחנוכה): [3], ב-עה דף. חסר דף שער (הושלם בצילום).
* חלק שני (שמות ופורים): [2], ב-עו דף.
* חלק שלישי (ויקרא, ל"ג בעומר ושיר השירים): [2], נא דף.
* חלק רביעי (במדבר): [3], ב-ו; [1], ב-סט דף. בפתח הספר ו דף: "הוספה לספר חנה אריאל ספר דברים" (נכרכו במקור בסוף חלק ה).
* חלק חמישי (דברים ושו"ת): [3], נו דף.
* חלק שישי (ד' אמרות טהורות): [2], ב-עט; [1], ב-ה דף + [1] דף שער מעטפת + דף מעטפת חלק.
23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. כריכות עור חדשות ותואמות.

הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים. בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו. לאחר פטירת רבו האדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות.
כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם האדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק... " (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).

הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
הסכמת רבי יהודה ליב המהרי"ל מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אח אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - מעבר לשער של חלק א [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
שני חלקים בשני כרכים.
* חלק א (על מסכתות ברכות, שבת ועירובין - תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. רישומים וחתימות בשער. רישום מיום ב' ניסן תרפ"ו בדף המגן הקדמי: "נדבת ר' זעליג ב"ר שמעון גארלין ביום יא"צ של אדמו"ר נבג"מ זי"ע, לביהכנ"ס נאווא-סלאבאדקע מאסקווא".
* חלק ב (על מסכתות פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק"פ 1820): ריד דף. חותמות.
34-35 ס"מ בקירוב. נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (כתמי רטיבות גדולים בחלק ב). קמטים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך שוליים לא אחיד. חותמות. רישום צנזורה. כריכות ישנות (עם שדרות חדשות), בלויות; סימני עש קשים בכריכה של חלק ב.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם – שבעה חלקים. שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק". בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
* חלק א (בראשית): [4], מח דף.
* חלק ב (שמות): [2], נז דף.
* חלק ג (ויקרא): [2], נ דף.
* חלק ד (במדבר): [2], פ דף.
* חלק ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
* חלק ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף. ללא 2 דף בסוף: "לוח הראשי תיבות".
* חלק ז (הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30-32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש בחלק ה ו-ז (בדפים האחרונים של חלק ז סימני עש עם פגיעה בטקסט). קרעים חסרים בשערים של חלק א ו-ד; וקרעים גסים עם פגיעה בטקסט בדפי השער ובדפים הראשונים של חלק ה. כריכות חדשות תואמות.

הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחר מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו חסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער.
לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).

ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים כהים והתכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרע חסר בשולי השער ובדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט). מספר הגהות קצרות. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

"היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד – י"ט כסלו תש"ג-תד"ש", בעריכת "הרב מנחם שניאורסאהן". ברוקלין, קה"ת, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. פורמט כיס.
לוח היום יום, לשנת תש"ג-תש"ד - פרי הביכורים בדפוס של חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הלוח מחולק לימות השנה, החל מיום חג הגאולה י"ט כסלו תש"ג. כולל שעורי למוד יומיים - חומש, תהילים ותניא, מנהגי חסידי חב"ד, ופתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים. בראשו נדפסה "מעין הקדמה" מאת המו"ל הרבי מליובאוויטש, ולאחריה "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי".
סקירות קצרות על פעילות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח), נדפסו במעטפת הקדמית והאחורית.
מסופר, שבשעה שהוצג הלוח בפני האדמו"ר הריי"ץ לראשונה, התבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי". באחת מאגרותיו כותב אודות הלוח: "זהו ספר בפורמט קטן – כפי שעל החסיד להיות קטן בעיני עצמו – אך גדוש בפנינים ואבני חן מן הסוג המשובח ביותר. זו ב"ה יצירה תרבותית חסידית אמיתית. השי"ת חנן בלי עין הרע את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א באופן שיוכל לבנות היכל חסידות כביר זה עם 383 חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו - זהו היום יום במובנו האמיתי, שכל יום – יום הוא" (אגרת ב'כד – תרגום חופשי מיידיש).

[1] דף מעטפת קדמית, 10, קיח עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים. כרוך עם כריכה חדשה.