ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה (על נייר כחול).
הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה (בן המהרי"ל מיאנאוויטש).

חותמות בדף השער: "חיים שמעון ב"ר יהודא דוד ז"ל רודלסאהן רב ומו"צ דבאריסאוו" – ר' חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב). נזכר ב"רשימת המתנדבים" בספר "שדי חמד" (חלק עשירי, ווארשא, 1901). בנו ר' מיכאל רודילסון (תרל"א-בערך תש"א) כיהן כרב ומשפיע קהילת חסידי חב"ד בבוריסוב [נסמך להוראה על ידי נכדי ה"צמח צדק" האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק ורבי יהודה ליב שניאורסון רבה של הומיל. התגורר תחילה בעיירה החסידית קריסלאווע (קריסלבה), ובשנת תר"ס התמנה למו"צ בבוריסוב. בשנת תרס"ב עלה על מקום אביו ברבנות העיר (אהלי שם, עמ' 19; ביטאון חב"ד, גליון ו, עמ' 29; רשימות דברים, עמ' 321)]. בנו הנוסף, ר' יוחנן רודלסון (תרכ"ד-בערך תרע"ו), נתקבל לרב בשנת תר"נ בעיר הומיל, ובשנת תרנ"ד נתמנה למו"צ בעיר אילינו (Illino) שבפלך ויטבסק (אהלי שם, עמ' 330).

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).

[1], מט דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים רטיבות. התכהות הנייר בשולי מרבית הדפים. בלאי (בלאי רב בדף השער). סימני עש במרבית דפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים קלים. רישומים וחותמות בשער. כריכת עור חדשה.