ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים כהים והתכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרע חסר בשולי השער ובדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט). מספר הגהות קצרות. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).