"ידיעות חדשות" (Neuste Nachrichten – Jedioth Chadashoth), "הוצאה מיוחדת ליום הכרזת מדינת ישראל"
בעריכת ד"ר י. לילינפלד (I. Lilienfeld). תל-אביב, יום ראשון, ז' אייר תש"ח 16.5.1948. עברית וגרמנית.
כותרתו הראשית של הגיליון מכריזה: "תחי מדינת ישראל! חוקי הספר הלבן בוטלו! החלה העליה החופשית!". בגיליון נדפסו נוסח "מגילת העצמאות", "מנשר" מטעם מועצת המדינה הזמנית, הודעה "אל כל תושבי מדינת ישראל" מאת הממשלה הזמנית, ידיעות אודות מהלך הקרבות בירושלים וברחבי הארץ, וכתבות שונות.
8 עמ' (שני גיליונות נייר מקופלים, מנותקים זה מזה), 47.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרעים רבים בשוליים ובקווי הקיפול, חלקם עם פגיעה בטקסט. כתמים רבים, ובהם כתמי חלודה.

אלבום שנדפס לצורך גיוס תרומות לבניית בנייני הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית. [ירושלים], 1959. אנגלית.
אלבום בפורמט רחב; בפתחו תצלום פנורמי גדול של קריית האוניברסיטה הנבנית בגבעת רם. שלושה דפי טקסט מונים את הבניינים הדרושים לפקולטה על מחלקותיה השונות – מרכז לפיזיקה טהורה ויישומית, מרכז לכימיה טהורה ויישומית ומרכז לביוכימיה וביופיזיקה. הטקסט עומד על הצורך הגדול של מדינת ישראל באנשי מדע ובמורים ועל מצוקת המקום המונעת מן האוניברסיטה לקבל רבים מן המועמדים ללימודי מדעים. לאחר הטקסט תשעה לוחות שרטוטים אדריכליים של בנייני קריית האוניברסיטה וביניהם שלושה דפי מגן המונים את ייעודיהם של הבניינים השונים. על כריכת האלבום מוטבע סמל האוניברסיטה.
לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, שבה הפך קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים למובלעת בשטחה של ירדן, נדדה האוניברסיטה אל מערב ירושלים. תחילה שכנה בבניין טרה סנטה ובאכסניות זמניות אחרות, ובשנת 1953 החלה הקמת קמפוס חדש בגבעת רם; בנייתו נמשכה עד שנת 1967.
[1] תצלום פנורמי בשני חלקים, [3] דפי טקסט, [9] לוחות שרטוטים + [3] דפי מגן, 51X33 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים וכתמים בכריכה. הכריכה רופפת קמעה.

דגל סניף רמלה של ארגון ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי. רמלה, [שנות ה-50-60 בקירוב]. 
דגל רקום ביד על גבי בד ורוד. במרכזו סמל הארגון, הכוכב האדום מוקף בשני ענפי זית, ומעליו דגל מדינת ישראל. שם התנועה – ב.נ.ק.י. – רקום בעברית ובערבית, ותחתיו הכתובת "סניף רמלה". 
ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) נוסדה בשנת 1924 בידי קומץ סטודנטים מירושלים. התנועה דגלה בערכי המארקסיזם והלניניזם, שללה את הציונות והיתה היחידה מבין תנועות הנוער שפעלו בה יהודים וערבים במשותף. חברי התנועה הזדהו עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מפלגת מק"י, וכאשר זו התקרבה לרעיון הציוני בראשית שנות המדינה, התקרבו אליו גם חברי בנק"י. בשנת 1965, התפצלה מק"י על רקע יחסם של חברי התנועה לציונות, וארגון בנק"י הצטרף לפלג של שוללי הציונות, מפלגת רק"ח. 
הדגל שלפנינו, המציג את סמל הארגון משולב עם דגל מדינת ישראל, הוכן כנראה בתקופה הקצרה שבה אמצה התנועה את הציונות.
77X107 ס"מ בקירוב (שוליים לא ישרים). מצב טוב. כתמים קלים. פרימות ופגמים ביריעת הבד ובאניצים.

Grammatica, quatuor linguarum hebraicae, chaldaicae, syriacae et arabicae, harmonica [דקדוק הרמוני לארבע שפות, עברית, ארמית, ארמית-סורית וערבית]. מאת יוהאן היינריך הוטינגר. דפוס Adriani Wyngaerden, היידלברג, 1659.
ספרו של המזרחן יוהאן היינריך הוטינגר, המציג את כללי הדקדוק של ארבע לשונות חשובות מהמזרח הקרוב.
יוהאן היינריך הוטינגר (1620-1667) היה מחשובי המזרחנים וההבראיסטים בתחילת העת החדשה. כדי להדפיס את ספריו, ערך הוטינגר "מצוד" אחר אותיות-דפוס של לשונות המזרח, שהיו בלתי נפוצות בצפון אירופה אותה תקופה (בין היתר, ניסה לרכוש אותיות מהמדפיס Wilhelm Schickard, המזרחן Theodor Hackspan ואף לרכוש את אותיות הדפוס ששמשו להכנת התנ"ך הפוליגלוטי של פריז – Paris Polyglot Bible). לבסוף, הצליח לשכנע שני מדפיסים מהעיר היידלברג, Samuel Brown ו-Adrian Weyngard, לצייד את בתי הדפוס שלהם באותיות ארמיות וערביות, והדפיס כמה מחיבוריו בעיר זו.
המילה "הרמוני", המופיעה בכותר הספר, שימשה לאורך המאות ה-16 וה-17 לתיאור מילונים וספרי דקדוק שהציגו מספר לשונות במקביל (ויצרו, בהשאלה, "הרמוניה"). חשיבות גדולה נודעה לספרים אלה בתולדות חקר לשונות המזרח, שצורת האותיות וכללי הדקדוק שלהן היו ידועות למעטים באירופה בתקופה זו.
[6], 211, [1] עמ', 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים של מספר דפים (חלקם משוקמים; ללא נזק לטקסט). שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט במספר עמודים. הקונטרס הראשון מנותק. ללא כריכה.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

Sexcenta & tredecim praecepta mosaica [תרי"ג המצוות על פי הרמב"ם], בתרגום יוהאן לסדן. דפוס Francisci Halma, אוטרכט, 1686. עברית ולטינית.
מהדורה דו-לשונית, עברית מול לטינית, לתרי"ג המצוות על פי הרמב"ם, מתוך ההקדמה לספרו "משנה תורה". תרגום מאת המזרחן והפילולוג הקלוויניסט יוהאן לסדן (Johann Leusden, 1624-1699).
[3], 56 עמ', 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. ללא כריכה.