עשרה כרוזים מטעם ארגון האצ"ל, כרוז אחד מטעם ארגון הלח"י וכרזה משותפת של ארגוני נוער עבריים נגד הארגונים הפורשים. ארץ ישראל, שנות ה-40. עברית (כרוז אחד בעברית ואנגלית).
1-10. אחד עשר כרוזים שנדפסו מטעם האצ"ל, בהם: הודעה על הוצאתם להורג של הסמלים הבריטיים קליפורד מרטין ומרווין פייס ("פרשת הסרג'נטים"); כרוז תגובה על פיצוץ המלך דוד ופירוק "תנועת המרי העברי"; כרוז הדוחה את ההמלצות "ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" באפריל 1946. * כרוז דו לשוני, בעברית ואנגלית, המזהיר שוטרים בריטיים שלא להפריע לתפילה בכותל המערבי ביום הכיפורים (ללא שם הארגון); כרוז הקורא לאוכלוסייה הערבית להצטרף למאבק האצ"ל בבריטים (מודפס על נייר כחול בהיר); ועוד.
11. כרוז מטעם ארגון הלח"י, המאיים לפגוע בשוטרים בריטים במידה ויפגעו יהודים במחנות עקורים באירופה (תש"ח-1948).
12. כרזה משותפת של ארגוני נוער עבריים, המגנה את "הטרור הפרוע של הפורשים ופורקי העול". חתום בדפוס בידי 27 ארגוני נוער ובתי ספר: בני עקיבא, גורדוניה, הפועל, מכבי, הנוער התימני, הגמנסיה "הרצליה", ואחרים (כסלו תש"ה-1944).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

שישה כרוזים מחתרתיים של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) משנת תש"ז (1946/1947):
1. "הודעה", כרוז מחודש טבת תש"ז [דצמבר 1946 או ינואר 1947]. התפרסם לאחר "ליל ההלקאות" (פעולה של האצ"ל שנערכה ב-29 בדצמבר 1946 בה הולקו חיילים וקצינים בריטיים כתגמול על עונש דומה שהטילו שלטונות המנדט על לוחמי האצ"ל).
2. אזהרה", כרוז מחודש טבת תש"ז [1947], העוסק בהוצאתו להורג של דב גרונר.
3. "בית-הדין של הארגון הצבאי הלאומי, הודעה", כרוז מחודש ניסן תש"ז [1947].
הכרוז עוסק בהוצאתם להורג של שני יהודים (קדיה מזרחי וליאון משיח) שנחשדו בשיתוף פעולה עם הבריטים.
4. "האמת על מלון 'המלך דוד'", כרוז מחודש תמוז תש"ז (22 ביולי 1947).
עשר עובדות הקשורות בפרשת פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים בשנת 1946.
5. "זכרו את החרפה", כרוז מחודש תמוז תש"ז [1947], העוסק במאורעות "השבת השחורה" (סדרה של פעולות שערך השלטון הבריטי כנגד היישוב היהודי ב-29 ביוני 1946).
6. "בזכרו של זאב ז'בוטינסקי מחדש האומה", כרוז מיום כ"ט תמוז תש"ז [1947].
נדפס לרגל יום השנה השביעי למותו של מנהיג האצ"ל זאב ז'בוטינסקי.
גודל ומצב משתנים.

Collection of Photographs – "Ole HaGardom" Avshalom Haviv – Photographs from his Life and Photographs of Menachem Begin with Haviv's Family Members?Seven photographs of "Ole HaGardom" Avshalom Haviv and five photographs of his family members, during official memorial ceremonies. Jerusalem and other places, ca. 1930s through 1970s.?Among the photographs: a photograph of Avshalom with his family from his childhood; photograph of Avshalom and his sister Ruth, building a snowman on the roof of their house in Jerusalem; Avshalom in Palmach uniform on the beach; portrait photograph of Avshalom and his brother Israel; two photographs of Zalman Shazar shaking the hand of one family member (most probably Avshalom's father, Eliezer); two photographs of Menachem Begin and the family members; and more.?Two photographs appear in two copies. Six photographs are titled and dated on the back. Inked stamps on verso of three photographs.?Avshalom Haviv (1926-1947), Palmach and Irgun member, one of the ten underground activists sentenced to hanging by the British ("Olei HaGardom"). Haviv participated in numerous operations (including the release of illegal immigrants from Atlit detention camp, attack on British secret police offices and bombing of the Goldschmidt British officers' club). On May 4, 1947 he was arrested together with four of his friends while breaking into the Acre prison. During his trial, Haviv refused to acknowledge the authority of the court, rejected the offer for legal defense and instead asked to read a long declaration, voicing his stands and beliefs. On July 29, at four o'clock in the morning, Haviv was taken from his cell and was led to the gallows singing "HaTikva".?Enclosed: three portrait photographs of Avshalom's brother, Israel Haviv; three invitations to ceremonies and official events in memory of "Olei HaGardom"; booklet commemorating "Olei HaGardom" issued by the Tel-Aviv-Jaffa Municipality; certificate of appreciation on behalf of "Misdar al shem Zeev Jaborinsky" awarded to the author Aryeh Eshel, following the publication of his book about Avshalom.?12 photographs (two appear in two copies). Size and condition vary. Good overall condition. Stains and blemishes (mostly minor). One photograph has four pinholes at the corners.

"צו תוספת להכרזה מס' 4 - איסור היציאה מהארץ", כרזה מטעם מרכז המפקד לשרות העם ("מפקד העם"), הועד הלאומי לכנסת ישראל, והסוכנות היהודית לארץ ישראל. תל-אביב, י"ד באדר א' תש"ח – 24 בפברואר 1948.
"מפקד העם" היה שמו של מערך הגיוס העברי מהחלטת האו"ם על תכנית החלוקה ועד להקמת מדינת ישראל. הכרזה שלפנינו פורסמה בעיצומו של תהליך הגיוס במלחמת העצמאות, והיא מרחיבה את טווח הגילאים שאינם רשאים לצאת מהארץ: "בהמשך להכרזה מס' 4 של הצו (מ-יא' בשבט תש"ח – 22 בינואר 1948) חל – מעתה ועד להודעה חדשה – איסור היציאה מהארץ על כל בני ה-16-40 (ילידי השנים: 1907-1932)". בנוסף, אוסרת הכרזה על כל חברות וסוכנויות הנסיעות לסייע לבני היישוב לצאת מהארץ "הן באספקת ידיעות, בסידור ויזות או מכירת כרטיסים והן בהסעה", למעט בעלי אישור מיוחד.
34X44.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים ונקבי תיוק בשוליים. הכרזה מודבקת כולה על נייר דק לשיקום.
מקור: אוסף משפחת רימון.

שמונה דפי קרב ומזמור קרבי שחיבר אבא קובנר בתפקידו כקצין החינוך של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. ישראל, יולי-אוקטובר 1948. עברית, דף אחד ביידיש.
במהלך מלחמת העצמאות נדפסו בצה"ל כ-80 דפים קרביים. החשובים שבהם היו הדפים הקרביים של חטיבת גבעתי, שחוברו בידי המשורר, הסופר והפרטיזן אבא קובנר. במידה רבה, קבעו דפים אלה את הטון עבור הבאים אחריהם, ובייחוד בעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה: מיקום הטקסט, גודל הכתב, העיסוק בשאלות מוסר וטוהר הנשק ואף השם "דף קרבי".
1-8. שמונה דפים קרביים שחיבר אבא קובנר במהלך המלחמה, שבעה מהם חתומים בדפוס "א.ק.". הדפים כתובים בלשון חריפה מאוד (בראש כל אחד מהם נדפס הכיתוב "מות לפולשים!"), והם כוללים תיעוד חשוב של הקרבות נגד הצבא המצרי: המערכה על נגבה (המכונה בדף "נֶגְבַגְרַד"), כיבוש של כפרים ומשלטים ערביים, הפצצות חיל האוויר הישראלי ועוד. אחד מהדפים נדפס במתכונת שונה ואינו חתום (אפשר ששימש כטיוטה לדף שנדפס אחר כך במתכונת רגילה).
9. "מי אמר שיש לזנוח - מזמור קרבי לליל שבת בקו". שיר מודפס. מוקדש וחתום "לחשופי החזית, באהבה, אבא" ומתוארך ליום 15.7.48. בסוף השיר נדפסה הוראה: "יושר בפי החישטרון".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. נקבי תיוק וכתמים. סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים בשוליים של חלקם (קלים).