כ-30 מדריכי טיולים לארץ ישראל, חלקם מוקדמים ונדירים. ירושלים, תל-אביב, לונדון ומקומות נוספים, המאות ה-19 וה-20. עברית ואנגלית (מדריך אחד בגרמנית).
מרבית המדריכים מלווים מפות עם סימונים של שבילים ודרכים, ובחלקם נדפסו תמונות, טבלאות נתונים, רשימות יישובים, מילון למונחי גיאוגרפיה, תעתיקים של שמות יישובים ערביים לעברית, ועוד.
בין המדריכים: * Palestine and Syria, בעריכת K. Beadeker (לונדון, 1876; המהדורה ראשונה באנגלית של "מדריך בדקר" לארץ ישראל). * Handbook for travelers in Syria and Palestine, בהוצאת John Murry (לונדון, 1875). * ארץ-ישראל וסוריה הדרומית, ספר-המסעות, מאת ישעיהו פרס (ירושלים, ברלין ווינה, תרפ"א-1921). * ספרה של ארץ-ישראל, מאת הנרי צ'ארלס לוק ואדוארד קית' רוץ' (ירושלים, תרפ"ד-1924). * וכן מדריכים מאת זאב וילנאי, דוד בנבנשתי, שמואל גורן ואחרים.
מצורף: Bibliotheca Geographica Palaestinae, רשימה כרונולוגית של הספרות שנכתבה על ארץ ישראל עד למאה ה-19 (הוצאת Universitas Booksellers of Jerusalem, 1963).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.

"הכונו לאספה המיסדת", כרוז מטעם הועד הפועל של הועד הזמני של יהודי ארץ ישראל בראשות ד"ר יעקב טהון. דפוס סעדיה שושני, יפו, כסליו תרע"ט [נובמבר/דצמבר 1918].
כרוז העוסק ב"אספה המייסדת" (לימים "אספת הנבחרים" הראשונה), תוך התייחסות לתפקידיה ולפולמוס שהתעורר ביישוב היהודי בשאלת מתן זכות הבחירה לנשים: "האספה המיסדת תברא את באות-הכח הכללית שתדבר בשם כל תושבי הארץ היהודים. כל איש ואשה מגיל עשרים שנה ומעלה ישתתפו בבחירת צירי-העם [...] הנגודים הפנימיים בין בני ישובנו לא גדולים הם בהשואה אל היחוסים הנגדיים השוררים בתוך עמים אחרים. אל נגדיל אותם בכונה ואל נבליט אותם בלי צורך [...] לא קשה לעבור על ההבדלים בהשקפות הדתיות, אם רק תהיה הכרה של חפש-הדעות ויהיה רצון לבלי לנגע שלא-לצרך בדעת חבר".
לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה החל היישוב היהודי לפעול במטרה להקים מסגרת כלל ארצית אשר תייצגו בפני הבריטים. בדצמבר 1917 התכנסה ביפו "האספה המכוננת" הראשונה ובמהלכה הוקם ועד זמני עליו הוטל לפעול לארגון בחירות ביישוב היהודי ל"אסיפה מייסדת" (בית הנבחרים של הישוב היהודי). בשנת 1918 התקיימו שתי אספות מכוננות נוספות. האספה המכוננת השלישית, שהתקיימה בדצמבר 1918 (ושלקראתה נדפס הכרוז שלפנינו) דנה בהקמת מוסדות שונים וביחסו של הישוב להסתדרות הציונית, קבעה כי לנשים תינתן זכות הבחירה וקבעה מועד לבחירות כלליות בישוב היהודי. הבחירות נדחו עד לאפריל 1920, אז הוקמה "האספה המייסדת" תחת שמה החדש – "אספת הנבחרים".
[1] דף, 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקו הקפל האופקי. קרע חסר (כ-2 ס"מ) בשולי הדף (ללא פגיעה בטקסט).

אוסף חוברות, רובן דוחות ומזכרים מטעם השלטונות הבריטיים בנושא ארץ ישראל המנדטורית. לונדון וירושלים, 1921-1944. אנגלית ומעט עברית.
באוסף 18 חוברות (רובן כרוכות יחד בשלושה כרכים), ובהן דוחות מטעם שלטונות המנדט בארץ ישראל שהוגשו לממשלת בריטניה; דוחות מטעם ממשלת בריטניה שהוגשו למועצת חבר הלאומים; מזכרים מטעם משרד המושבות ומטעם הרבנות הראשית והמוסדות הלאומיים בארץ ישראל, העוסקים בהסדרי התפילה ובקביעת הסטטוס-קוו בין היהודים למוסלמים בכותל המערבי; ועוד.
חלק מהחוברות כוללות מפות של ארץ ישראל, תרשימים וטבלאות.
בין החוברות:
* An Interim Report on the Civil Administration of Palestine [דוח ביניים על הממשל האזרחי בארץ ישראל], מאת לורד הרברט סמואל. לונדון, 1921.
* פלשתינה (א"י), הרצאת הנציב העליון על ממשלת פלשתינה (א"י) בשנות 1920-1925. דפוס עזריאל, ירושלים, 1925.
* ארץ ישראל לפני כס העמים, קבץ תעודות היסטוריות. הוצאת "הסולל", ירושלים, [1925].
* Report by His (Britannic) Majesty's Government… To the Council of the League of Nations on the Administration of Palestine and Trans-Jordan –שמונה דוחות מטעם ממשלת בריטניה שנמסרו למועצת חבר הלאומים ושסוקרים את המינהל האדמיניסטרטיבי בארץ ישראל ובעבר הירדן. לונדון, 1927-1935.
* The Western or Wailing Wall in Jerusalem, Memorandum by the Secretary of State for the Colonies [הכותל המערבי בירושלים, מזכר מטעם מזכיר המדינה לענייני מושבות]. לונדון, 1928.
* Memorandum on the Western Wall, submitted to the special commission of the League of Nations on behalf of the Rabbinate, The Jewish Agency for Palestine, The Jewish Community of Palestine (Knesseth Israel) and the Central Agudath Israel of Palestine [מזכר אודות הכותל המערבי, הוגש לוועדה המיוחדת של חבר הלאומים, מטעם הרבנות הראשית, הסוכנות היהודית, היישוב היהודי בארץ ישראל (כנסת ישראל) ומרכז אגודת ישראל בארץ ישראל]., 1930.
* ועוד.
18 חוברות (16 מהן כרוכות יחד בשלושה כרכים). גודל ומצב משתנים. החוברות לא נבדקו בעיון והם נמכרות כמות שהן.