דיו על קלף; עץ חרוט, מנוסר ומחוטב; טבעות פליז.
מגילת אסתר "המלך", כתובה בכתיבה אשכנזית על גבי שתי יריעות קלף התפורות זו לזו, 10 עמודות טקסט, 42 שורות בכל עמודה.
נרתיק המגילה עשוי מלאכת מחשבת של עבודת חיטוב עדינה וזעירה בעץ, המהווה דוגמה יוצאת-דופן לאומנות הגילוף היהודית המזרח-אירופאית, ומזכירה בסגנונה עיטורי ארונות קודש המחוטבים בעץ. מעוטר בתגליפים עשירים בפרטים – בהם פסוקים ממגילת אסתר עם איורים נלווים, אריות, דגמים צמחיים מגוונים, פרחים, סבכות, טבעות, ועיטורים נוספים – המכסים בצפיפות את כל שטח פני הנרתיק.
הנרתיק נושא את שם האומן, מקום יצירתו ושנת היצירה: "נעשה ע"י יהושיע מייזלש מדאלינא", "תרנ"ב", "1892" וכן כתובת הקדשה לכבוד הברון שמעון זאב (וולף) רוטשילד: "להשר הנדיב והטפסר באראן ראטשולד (!)".

גופו הגלילי של הנרתיק מחולק לשלוש רצועות רוחביות, ובהן ארבעה תקשיטים (vignettes) עם פסוקים מן המגילה ותגליפים המתארים אותם: הרצועה העליונה מורכבת משני תגליפים המלווים את הפסוקים "ויתלו את המן..." (אסתר ז', י') ו"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו..." (אסתר ה', ב'). בתיאור תלייתו מופיע המן כשהוא כפות בידיו וברגליו, תלוי בצווארו על מכשיר עינויים ונחנק בחבל בידי אדם חבוש כובע צילינדר; על המכשיר ניצב עוף דורס המנקר את ראשו. ברצועה זו משולבים גם סמל העיט הדו-ראשי של האימפריה האוסטרו-הונגרית והשנה בה נוצר הנרתיק, 1892. בתחתית מופיעה כתובת המעוצבת כשלט מוארך, אחוז משני קצותיו בכפות ידיים מגולפות, בה מופיע שם האומן.
הרצועה המרכזית מורכבת מתגליף עשיר בפרטים לפסוקים "ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה; ויאמר המלך לאסתר... מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד ח'ה'ו [חצי המלכות ותעש]" (אסתר ז', א'-ב'). בתחתית רצועה זו מופיעה כתובת הקדשה לכבוד הברון רוטשילד (ראו לעיל); כתובת זו אף היא מעוצבת כשלט בו אוחזות שתי ידיים; תחתיה מופיע צמד אריות שפניהם פונים זה אל זה, וסביבם עיטורים בדגמים צמחיים ואשכולות ענבים.
הרצועה התחתונה מוקדשת לפסוק "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך ח'ב [חפץ ביקרו]" (אסתר ו', י"א) התוחם במעגל תגליף בו נראה מרדכי היהודי רכוב על סוס ומובל בידי המן, וסביבם עיטורים צפופים של אשכולות ענבים ועלי גפן.
שפות הנרתיק מעוטרות בדגמי חבלים שזורים; ידית הגלילה העליונה מקושטת בעלי אקנתוס ובעיטורים עדינים נוספים, וידית הגלילה התחתונה מעוטרת בדגם סבכה. מעל לחריץ ממנו נשלף קלף המגילה מגולפת השנה העברית בה נוצר הנרתיק – שנת תרנ"ב. הסוגר מעוטר אף הוא במלאכת-מחשבת של עץ מחוטב: הוא עשוי מוט מוארך ועל גביו שני אריות גדולים, האוחזים בשיניהם טבעות פליז אליהן מחוברת שרשרת טבעות עץ, אשר נראה כי גולפה מפיסת עץ אחת.

מעבר להיותו פריט יודאיקה יוצא דופן ביופיו ובנדירותו, גלגולו של נרתיק המגילה שלפנינו ייחודי אף הוא. הוא נוצר בשנת תרנ"ב בידי נגר-אומן יהודי בשם [יחזקאל] יהושע מייזלש, בן העיירה דולינה שלמרגלות הרי הקרפטים (חלק מגליציה האוסטרו-הונגרית דאז וכיום במערב אוקראינה), עבור הברון רוטשילד.

הרב הבריטי מייקל אדלר פרסם בשנת 1902 מאמר ב"ג'ואיש כרוניקל", העוסק בהיבטים האומנותיים המסורתיים של מגילות אסתר, ולקראת סופו מוקדשת פסקה לנרתיקים מקושטים למגילות אסתר. אדלר מזכיר שם נרתיקים מכסף, מזהב, מעצם ומאמייל שהוצגו ב-Anglo-Jewish Historical Exhibition בלונדון ב-1887, ולבסוף קובע: "נרתיק [המגילה] הנאה ביותר שראיתי גולף בעץ ואורכו כ-20 אינץ'. הוא נוצר בשנת 1892 בידי יהודי רוסי שחקק עליו את שמו של הברון ווילי רוטשילד והציע אותו למכירה לגביר. אולם, הברון סירב לשלם את המחיר המבוקש למגילה ולנרתיק והם נרכשו בידי אספן כתבי יד פרטי בלונדון..." (אנגלית). "אספן כתבי היד" המדובר הוא סולומון שלוס.

ווילי רוטשילד הנ"ל הוא הברון שמעון זאב רוטשילד (בשמו הלועזי: Wilhelm Carl von Rothschild, 1828-1901), נכדו של מאיר אנשל רוטשילד, היחיד מבין בני המשפחה בדורו שקיים אורח חיים יהודי-אורתודוקסי. ווילי רוטשילד הרבה לתמוך במוסדות תורה וצדקה ביישוב הישן בארץ ישראל, ועל כך נודע בשמו "הברון הצדיק" או "השר הצדיק".
נרתיק דומה למגילת אסתר, אשר נוצר בידי אותו אומן כ-21 שנים מאוחר יותר, נמצא כיום באוסף רנה ברגינסקי, ציריך (Schöne Seiten, Jüdische Schriftkultur aus der Braginsky Collection, 2011, pp. 324-325, no. 106).

גובה הקלף: 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בראש היריעה הראשונה. גובה הנרתיק: 64 ס"מ. פגמים ונקבים זעירים בנרתיק העץ (נקבי מסמרים). שפשופים וחוסרים זעירים בכמה מן העיטורים. מסמר בידית הסוגר. המכסה הסוגר את חלקו התחתון של הנרתיק רופף מעט. המכסה הסוגר את חלקו העליון של הנרתיק מחוזק בדבק.

ספרות: המגילה תוארה בידי מייקל אדלר במאמרו "The Purim Megillah" משנת 1902 (The Jewish Chronicle, London, March 21, 1902, p. 25), ומצולמת ב- Joy Ungleider-Meyerson, Jewish Folk Art, New York, 1987, עמ' 178.
תערוכות:
1. כנראה לונדון, Exhibition of Jewish Art and Antiquities, Whitechapel Art Gallery, 1906, פריט 1162 (ארבע מגילות בהשאלת סולומון שלוס).
2. באזל, Jewish Museum of Switzerland, JMS 1022.
מקור:
1. אוסף סולומון דוד שלוס (1815-1911).
2. לואיס רפאל קסל (1858-1932), בנו של הנ"ל.
3. פיטר קסל (1922-2011), נכדו של הנ"ל.
4. יורשיו של הנ"ל.
הפריט מופיע ברשימת-המצאי של אוסף שלוס משנת 1923 (ראו נספח, עמ' 146-148).