מכתב תנחומים רשמי ששלחה ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, אל המשפחות השכולות בתאריך 5 באוקטובר 1973 – יום אחד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של לשכת ראש הממשלה וחתום בחתימת-ידה של גולדה מאיר.
בעשורים שלאחר הקמת מדינת ישראל, נהגו ראשי הממשלות לעמוד בקשרים עם משפחות הנופלים ולשלוח מכתבי תנחומים לקראת חגים ומועדים רשמיים. גולדה מאיר, שהתמנתה לראשות הממשלה בשנת 1969, הקפידה מאוד על מנהג זה, והרבתה להתכתב עם בני המשפחות הן באופן פרטי והן באופן רשמי. במסגרת התכתבות זו, שלחה גולדה מכתב גם בערב יום הכיפורים של שנת 1973, שחל ב-5 באוקטובר. שעות ספורות לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים, הנחשבת עד ימינו למחדל המודיעיני החמור בתולדות ישראל. המלחמה גבתה את חייהם של כ-2,500 חיילים ישראלים.
המכתב שלפנינו מבטא את החשיבות העצומה שייחסה גולדה לנופלים ולמשפחות השכולות, והוא מואר באור ייחודי בשל האסון העתיד להתרחש בלי ידיעתה בתוך זמן קצר. בין היתר, כותבת גולדה: "ב ערב יום הכיפורים, יום של חשבון נפש, מעלים אנו בכאב את זכרם היקר של גבורי ישראל... לעת חג עולים לנגד עינינו הדמויות האהובות של חללינו היקרים, אשר במותם זיכו אותנו בחיים". בהמשך, מביעה גולדה את התקווה למניעת הרג נוסף ולכינון שלום, המצטיירת, על רקע הרגע ההיסטורי, באופן טראגי: " כאבכם, הוא כאבו של העם כולו... ראש לכל – השגת שלום לישראל. זכרון יקירינו ממריץ אותנו לעשות הכל למען לא יהיה עוד הרג ולא נדע עוד שכול".
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום 6 באוקטובר 1973. בשעה שתיים בצהריים, פתחו צבאות מצרים וסוריה, בתמיכת חילות משלוח מארצות ערב, בהתקפה מתואמת על מדינת ישראל. בימיה הראשונים של המלחמה חדר הצבא הסורי לעומק רמת הגולן והצבא המצרי צלח את תעלת סואץ. למרות ההפתעה הגדולה, הצליחו כוחות צה"ל להדוף את המתקפה בחזית הצפון, לצלוח את תעלת סואץ בחזית הדרום ולכתר את הארמייה השלישית של צבא מצרים. ביום 24 באוקטובר 1973 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין הצדדים. המלחמה חוללה זעזוע עמוק בחברה הישראלית, ובעקבותיה חל מפנה ביחסי האמון שבין הציבור והממשלה. הועדה לחקר מחדלי המלחמה, "ועדת אגרנט", הטילה את האחריות על הדרג הצבאי, אולם הציבור סירב לקבל את מסקנותיה. בעקבות הביקורת הגוברת, הגישה גולדה מאיר בחודש אפריל 1974 את התפטרותה מראשות הממשלה.
מצורף: מכתב נלווה, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, מאת המזכיר הצבאי לרשות הממשלה ישראל שניאור אל יו"ר מרכז יד-לבנים בנתניה, אברהם יהל.
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בשוליים. קמטים קלים וסימני קיפול. נקבי תיוק עם קרעים חסרים בין הנקבים ובין שולי המכתב. נקבי סיכות בשוליים העליונים. נתון בתוך מארז מעוצב, עם שוליים מעור והשם "גולדה מאיר" בהטבעה מוזהבת.