כתובה לנישואי החתן אליהו בן יהודה בן מרדכי ן' עטאר, עם הכלה מרים בת שמואל הלוי בת מנחם הלוי בן שושאן. גיברלטר, תקנ"ד [1794].
כתב-יד על קלף. נוסח הכתובה נכתב בכתיבה ספרדית בינונית, והוא נתון במסגרת מאוירת במבנה ארכיטקטוני, שבראשו דגמי פרחים וצמחיה. כיתובי פסוקים וברכות בראש הכתובה ובתוך המסגרת: "מצא אשה מצא טוב", "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת", "בסימנא טבא ובמזלא יאיא ובנחשא מעליא ובשעת רצון והצ'[לחה]", "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך", "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם אל[!] בית ישראל, ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודא[!]". מסגרת חיצונית נוספת עם עיטורי פרחים ועלים.
הכתובה לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], כפי שנכתב בסוף נוסח הכתובה: "המנהג והתנאי והתקנה שנהגו... הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאשטילייא ינקום נקמתם צורם ויחון ויחמול ויחוס וירחם על פליטת שאריתם...".
בשולי נוסח הכתובה חתומים העדים: "שלמה אברהם" ו"יוסף קונקי", ובין חתימותיהם מופיעה חתימת החתן.
45X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב, כתמים וסימני קיפול. נתונה במסגרת - לא נבדקה מחוץ למסגרת.
מן הכתובות המוקדמות ביותר בגיברלטר (ידועות רק עוד שלוש כתובות נוספות מסוף המאה ה-18).