טור חושן משפט, חלק שני (על סימנים קעה-תכו), עם פירוש בית חדש, ופירוש דרישה ופרישה לרבי יהושע פלק כץ. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנער, [תע"ו 1716]. מהדורה ראשונה של דרישה ופרישה לחלק חושן משפט.
בדף השער, בדפי המגן ובבטנת הכריכה, רישומים בכתב-יד מתקופות שונות, בהם: "אברילייבש דורף מנאס", "בני מענדילייבש דורף מנאס" [כנראה שני הרישומים הם בכתב ידו של רבי אבריל לייבש-דורף מנאס]; "הק' חיים בנעט בודאפעסט"; "הק' עזריאל ב"ה חיים"[?]; "הק' וואלף אויסטירליץ[?]" [כנראה מצאצאי רבי בנימין וואלף אוסטרליץ אב"ד אייזנשטאט שנפטר בשנת תרכ"ט].
בדף המגן האחורי רישום בעלות בגרמנית (מהתקופה), המעיד כי הספר היה שייך ל"בונם משה שלזינגר רבה הראשי של מטרסדורף", הוא רבי שמחה בונם שלזינגר אחי רבי עקיבא איגר, ראה עליו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' ת-תא.

הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13[!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה).

[1], קך, קפז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרע חסר בדף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרעים נוספים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור עתיקה, בלויה, עם פגמים (קרעים חסרים בשדרה).