מכתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ. ניו יורק, [תש"ב בקירוב].
נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "אברהם יהושע העשיל במו"הרר יצחק מאיר זצו'ללה'ה מקאפיטשיניץ" (בלואר איסט סייד, ניו יורק); כתוב וחתום בידי מזכירו רבי אברהם גייגר "הכותב בפקודת קדשו".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל ואל החסיד רבי משה צאנזער, שנמלטו זמן קצר קודם לכן יחד מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והגיעו לקובה שבאמריקה הלטינית: "מכתבכם הגיע ליד כ"ק אדמו"ר... והי' לו רב נחת מזה ששמע מבריאתכם הטוב, ומדוע לא כתבתם מכל אשר אתכם, ואם חסר לכם מזומנים אבקש לכתוב... בירך אתכם מרן שליט"א בכתיבה וחתימה טובה בספר חיים טובים בספר פרנסה וכלכלה ושנה טובה ומבורכת לישועה שלימה בכ"ע לטובה ולברכה...".

האדמו"ר רבי אברהם יהושע השל מקופיטשניץ (תרמ"ח-תשכ"ז), מגזע אדמו"רי אפטא ורוז'ין. מחשובי אדמו"רי ארה"ב ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. בן האדמו"ר רבי יצחק מאיר השל מקופיטשניץ (כסלו תרכ"ב-תשרי תרצ"ו; חתן האדמו"ר רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין). בשנת תרצ"ו הוכתר רבי אברהם יהושע לממלא מקום אביו באדמו"רות. לאחר כניסת הנאצים לוינה ברח בשנת תרצ"ט מווינה לניו-יורק והקים בה את בית מדרשו. נחשב מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין, והיה נערץ בחוגים רבים. איש קדוש, נודע במעשי חסד רבים, כשהוא דואג במסירות לגדולי הרבנים והאדמו"רים, יחד עם דאגתו ומסירותו לצרכי עמך בית ישראל. נקבר בטבריה בסמוך לקבר דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג), נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב (יחד עם ידידו רבי משה צאנזער), ולאחר בואו לארה"ב התמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
החסיד רבי משה צאנזר (בערך תרמ"ב-תשל"ג), נולד בקראקא לאביו ר' זאב וואלף צנזר, תלמיד חכם מחסידי בעלזא. נמלט במלחמת העולם השנייה יחד עם ר' אשר שוועבל דרך קובה לארה"ב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי.